אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > האגודה לזכויות האזרח: מערכת המשפט מנוצלת כדי להרתיע ולהשתיק ביקורת

צילום: istock

האגודה לזכויות האזרח: מערכת המשפט מנוצלת כדי להרתיע ולהשתיק ביקורת


24.02.2013 | עו"ד אנה נודל

דוח "משתיק קול" של האגודה: תביעות דיבה מופרכות, קנטרניות ומנופחות, הופכות לאמצעי השתקה יעיל נגד עובדים ופעילים חברתיים ובתי המשפט משחקים לידיהם של התובעים והמאיימים

האגודה לזכויות האזרח פרסמה דוח "משתיק קול – משפטי דיבה כאמצעי לפגיעה בחופש הביטוי", שבמסגרתו היא מצביעה על תופעה ההולכת ומתפשטת של תביעות דיבה מופרכות, קנטרניות ומנופחות, או איומי סרק בהגשת תביעות כאלה, שמגישים גורמים רבי עוצמה נגד פעילים שנאבקים בהם. באגודה מציינים כי "עבור חברות ענק או בעלי הון, העלות של ניהול ההליך הינה מינורית. לעומת זאת עבור האזרח הקטן שנאבק או כותב עליהם בפייסבוק, עצם ההתמודדות עם התביעה והמשפט היא בלתי נסבלת".

"בתור ילדה בת 23, סטודנטית, אותי זה נורא הבהיל. הדבר הראשון שחשבתי לעשות זה להפסיק את הכל. אני פחדתי שזה יסבך את ההורים שלי. יסבך אותי. אולי כדאי לרדת מכל הסיפור", אמרה אחת ממשתתפות מאבק המלצריות ברשת "קופי טו גו", על תביעת הדיבה שהגישה נגדה הרשת בסכום של חצי מיליון שקל, בעקבות פלאייר שחילקה במסגרת המאבק.

לדברי מחבר הדו"ח, עו"ד אבנר פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח, "אנחנו נתקלים יותר ויותר בתביעות דיבה שהבסיס המשפטי שלהן חלש ולעיתים אף מופרך, ושהופכות לאמצעי השתקה יעיל נגד פעילים חברתיים וסביבתיים, עובדים ובלוגרים שמתבטאים בעניינים בעלי חשיבות ציבורית. בתי המשפט אמנם משתדלים לאזן בין חופש הביטוי והזכות לשם טוב תוך כדי ניהול המשפט, אבל מתקשים לראות את התמונה הרחבה ואת הכוח המשתיק שטמון בעצם גרירתו של הנתבע להתדיינות משפטית".

עו"ד ישי שנידור שלקח חלק בכתיבת הדו"ח מוסיף כי "באמצעות השימוש בהליך זול של תביעת לשון הרע או מכתב איום שעלותו אפסית, מצליחים בעלי העוצמה להרתיע השתתפות אזרחית, להכניס את מבקריהם לעמדות מגננה ולמנוע או לצנן דיון בנושאים בעלי חשיבות ציבורית. אם לא נכיר בתופעה ונפתח כלים להתמודד עמה, נפקיר את הזירה הציבורית לאלה שיש בידיהם הכוח להשתיק את יריביהם".

בדו"ח נכתב כי תופעת התביעות המשתיקות החלה בארה"ב בשנות ה-70' וה-80'. שם, התעצמות התופעה הביאה את בתי המשפט האמריקאים לפתח הלכות שיפוטיות מתאימות, במטרה להגן על הנתבעים ועל האינטרס החברתי בהשתתפות של אזרחים בדיון ציבורי. בישראל התופעה התעצמה בעשרים השנים האחרונות, אולם כאן ההסדרים המשפטיים מקשים על הנתבעים ולמעשה מעודדים איומים ותביעות משתיקות.

לטענת האגודה, בית המשפט משחק לידי המאיימים והתובעים, משום שמעטים הם המקרים בהם תביעות משתיקות מסתיימות בדחייה על הסף. מרביתן מסתיימות בהסדר כלשהו שמשיג את אפקט ההשתקה של הנתבע או של מבקרים אחרים של התובע. גם במקרים בהם התביעה נדחית, אין בהוצאות המשפט שנפסקות לזכות הנתבע כדי לפצותו על הנזק הכספי, לא כל שכן על עוגמת הנפש והטרדה.

במסגרת הדו"ח מוצעים שורה של צעדים שבהם ניתן לנקוט, בשדה המשפטי כמו גם בשדה הציבורי, כדי להקטין את האפקט המצנן של תביעות דיבה על חופש הביטוי. על מנת לשמור על חופש הביטוי ועל זכותם של יחידים להתריע ולמתוח ביקורת על התנהלות גורמים רבי עוצמה, נדרש שינוי תודעתי ושינוי מערכתי ביחס אל התביעות המשתיקות. לדברי מחברי הדו"ח, יש לקדם חקיקה נגד הגשת תביעות חסרות בסיס שכל תכליתן היא השתקה, כפי שנעשה בארצות אחרות. יש לאפשר למנגנונים המשפטיים לסלק על הסף תביעות כאלה, במטרה למנוע משפטים ממושכים ומיותרים, ולחלופין, לעודד פתרונות להתמודדות עם טענות הדיבה, שאינם בהכרח פיצויים כספיים מנופחים. יש לספק הגנה גדולה יותר על כותבים שהם אזרחים מהשורה, שלא עומדים לשירותם יועצים משפטיים ותפוצת כתביהם מצומצמת, ובנוסף יש להציב דרישות סף נוקשות יותר, כשהתובע הוא גורם ציבורי או תאגיד פרטי רב עוצמה. מחברי הדו"ח מסייגים ואומרים כי "לא כל תביעת דיבה היא תביעה משתיקה, ולבתי המשפט יש, וראוי שיהיו, כלים לבחון כל מקרה לגופו. דווקא ה'משפטיזציה' המוגברת של נושא הדיבה פוגעת בסופו של דבר בתובעים".

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה