אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > הצבת מצלמות בחללים ציבוריים במשרד אינה עילה להתפטרות עובד בדין פיטורים

צילום: Getty images Israel

הצבת מצלמות בחללים ציבוריים במשרד אינה עילה להתפטרות עובד בדין פיטורים


07.02.2013 | עו"ד לילך דניאל

ביה"ד לעבודה דחה תביעת מנהלת חשבונות להכיר בהתפטרותה כפיטורים בגין פגיעה בפרטיות כתוצאה מהצבת מצלמות אבטחה במשרדי החברה: "המצלמות הוצבו בתום לב ומסיבה לגיטימית של הגנה על ביטחון העובדים"

בית הדין לעבודה בחיפה דחה תביעת מנהלת חשבונות, שביקשה להכיר בהתפטרותה כפיטורים בגין פגיעה נטענת בפרטיותה שנבעה מהצבת מצלמות אבטחה במשרדי החברה. בית הדין שוכנע כי המצלמות הוצבו בתום לב ומסיבה לגיטימית של הגנה על בטחון העובדים, והוצבו בחללים ציבוריים ולא בחדרה הפרטי של העובדת.

התובעת, זהבית מלול, עבדה כמנהלת חשבונות ויועצת מס בחברת רוני עמר שירותי הנהלת חשבונות במשך כשמונה שנים. בשלב מסוים, הותקנו במשרדי החברה מצלמות אבטחה, ובעקבות כך פנתה מלול אל מנהל החברה והביעה בפניו את אי שביעות רצונה מכך, שכן לשיטתה הדבר מהווה פגיעה קשה וחמורה בפרטיותה. המנהל דחה את דרישת התובעת להסרת המצלמות, וזו מסרה לו מכתב התפטרות שבו טענה כי מדובר בהרעת תנאי עבודתה.

על רקע זה הוגשה תביעתה של מלול לתשלום פיצויי פיטורים וזכויות שונות שלהן היא זכאית לטענתה. החברה טענה בתגובה כי זכותו של מעביד לבקר ולפקח על הנעשה במקום העבודה. התקנת המצלמות נעשתה בראש ובראשונה עקב הסתבכותו הכלכלית האישית של אחד מרואי החשבון שהיה שותף בעסק, שבעקבותיה נהגו גורמים שונים לפקוד את המשרד ולהשמיע איומים. לפיכך, טענה החברה, המצלמות הוצבו משיקולים של ביטחון העובדים והתובעת ידעה על כך מראש. עוד נטען כי המצלמות הוצבו בחלל המרכזי של משרדי החברה, בפתח המסדרון ובפתח המטבחון, ולא בחדרה הפרטי של מלול, כך שאין בסיס לטענותיה על הרעת תנאים ופגיעה כלשהי בפרטיותה.

השופטת מיכל אריסון חילו דחתה את טענתה של מלול כי הצבת המצלמות מהווה הרעה מוחשית בתנאי העבודה או נסיבות המצדיקות התפטרות המזכה בפיצויי פיטורים. השופטת קבעה כי גרסתו של מנהל החברה לגבי מיקום המצלמות וסיבת התקנתן לא נסתרה, ואף נתמכה בעדותה של אחת העובדות שהעידה בנוסף כי מלול ישבה בחדרה עם דלת סגורה וכי היא ויתר העובדות ידעו על המצלמות והשלימו עם קיומן.

השופטת אריסון חילו קבעה כי הפעלת מצלמות בחדרי עובדים מהווה פגיעה לא מידתית ולא סבירה בפרטיותם. אולם, במקרה זה עלה מהעדויות כי החברה הציבה את המצלמות בתום לב ומסיבה לגיטימית של הגנה על העובדים ועל המשרד ותכולתו, וכי המצלמות הוצבו בידיעת העובדים ובאזורים "ציבוריים", שאינם בגדר סביבת עבודה פרטית. באשר למלול, הוכח כי זו ישבה בחדר עבודה נפרד משלה שבו לא הותקנו מצלמות, כך שפרטיותה לא נפגעה.

 

 

(ס"ע 15540-09-09)

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה