אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > בג"צ: זכותו של תורם זרע לחזור בו גוברת על הזכות להרות מאותו אב גנטי

צילום: Getty images Israel

בג"צ: זכותו של תורם זרע לחזור בו גוברת על הזכות להרות מאותו אב גנטי


06.02.2013 | ליאור שדמי שפיצר

העותרת הרתה מתרומת זרע ושילמה עבור האפשרות להשתמש בעתיד בזרעו של אותו תורם, אך התורם חזר בתשובה וביקש לחזור בו מהסכמתו. ביהמ"ש: הפגיעה בזכות העותרת אינה בגרעין של הזכות להורות

"בתחרות בין זכותו של תורם זרע שלא להיות הורה ביולוגי בעל כורחו לבין זכותה של הנתרמת להורות מאותו אב גנטי, ידו של התורם היא על העליונה". כך הכריע בית המשפט העליון במקרה תקדימי של תורם זרע אלמוני שחזר בתשובה וביקש למנוע כל שימוש בתרומת הזרע שלו השמורה בבנק הזרע, כיוון שהוא אינו מעוניין שיהיו ילדים מזרעו שלא יוכל לגדלם ומבלי שבחר באמם.

העותרת, רווקה ילידת 1974, הרתה את בתה הבכורה מתרומת זרע אנונימית במסגרת טיפולי הפריה. לאחר הולדת בתה רכשה העותרת בהזדמנות הראשונה אפשרות לעשות שימוש בחמש מנות זרע נוספות של התורם, שיישמרו בבנק הזרע בעבור תשלום שנתי, במטרה שילדיה יישאו מטען גנטי זהה.

לאחר כשנה התקבלה בבנק הזרע פניה בכתב מאת התורם שבה הצהיר על רצונו להפסיק את השימוש בתרומת הזרע שנתן בעבר, נוכח השינוי באורח חייו ובהשקפת עולמו. בעקבות פנייה זו הודיע בנק הזרע לעותרת כי לא תוכל עוד לעשות שימוש בתרומת הזרע שרכשה.

לטענת העותרת, החלטה זו פוגעת בזכויותיה החוקתיות, ובעיקר בזכותה להורות, ובזכויותיה החוזיות ולכן דינה להתבטל. העותרת טענה כי בשום שלב לא הועלתה בפניה האפשרות שתורם יחזור בו מהסכמתו, והיא הסתמכה על מצג זה, כאשר זמנה לביצוע הפריות נוספות הולך ואוזל. לבסוף נטען כי לדחיית העתירה יהיו השלכות רוחב קשות על נתרמות זרע, שיכולתן לתכנן משפחה עתידית תיפגע אם יתאפשר לתורם הזרע לחזור בו מהסכמתו.

השופט אליקים רובינשטיין, שאל עמדתו הצטרפו גם השופטים דפנה ברק ארז ויצחק עמית, הבהיר כי במקרה זה לא עומדת הזכות להורות מול הזכות שלא להיות הורה, כפי שהוכרע בפרשת נחמני (דנ"א 2401/95). זאת, כיוון שאין מדובר במימוש הזכות להורות אלא בזכות להולדת ילדים שיהיו אחים ביולוגיים מלאים, כאשר בפני העותרת פתוחות אפשרויות אחרות למימוש זכותה להורות.

הפגיעה בתורם, לעומת זאת, אם תתקבל העתירה אינה מתמצה רק ביכולת הבחירה שלא להיות אב, אלא מתפרסת גם על האוטונומיה שלו להחליט באשר למעמדו כאב על פי גישתו המצפונית והדתית.

השופטים הבהירו כי במקרה כי אין מדובר בשלילת אחד האינטרסים שעל כף המאזניים אלא בהעדפה יחסית של האחד על משנהו, כאשר הזכות לכבוד והאוטונומיה המוקנית לכל אדם לספר את סיפור חייו גוברת על הזכות להורות דווקא מזרעו של תורם ספציפי.

השופט רובינשטיין ציין כי החשש העיקרי העולה מהמקרה הוא הפגיעה ביציבות בנקי הזרע בישראל, על ידי מתן "כרטיס פתוח" לתורמים לחזור בהם מתרומתם. יציבות מוסד זה היא אינטרס ציבורי ואנושי ממדרגה ראשונה, כאשר חוסר הודאות השורר בתחום כתוצאה מהסדר הנורמטיבי הרעוע, פוגע מלכתחילה באפשרות הציבור להסתמך על קבלת תרומת זרע. "הפתרון לכך מצוי בידי המחוקק, אך בינתיים וכצעד זמני, ראוי כי משרד הבריאות ובנק הזרע יתקנו את טפסי ההסכמה של תורמים ונתרמות כדי לוודא כי כל הנוגעים בדבר מכירים ומבינים את זכויותיהם", קבע השופט.

 

(בג"צ 4077/12)

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה