אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > העליון: פרסום הדמיה ממוחשבת של פנים ביתו של אדם עלול להוות פגיעה בפרטיות

צילום: אתר הרשות השופטת

העליון: פרסום הדמיה ממוחשבת של פנים ביתו של אדם עלול להוות פגיעה בפרטיות


24.01.2013 | עו"ד לילך דניאל

אדריכל העלה לאתר האינטרנט שלו הדמיה ממוחשבת של בית מגורים יוצא דופן בגודלו ובעיצובו שתכנן עבור לקוח. ביהמ"ש: התמונות חשפו חללים אישיים בבית היכולים להעיד על אורחות חייו של הלקוח והתנהגותו ברשות היחיד

בית המשפט העליון קיבל חלקית את ערעורו של אדריכל, כנגד צו מניעה שאסר עליו לעשות שימוש בתצלומים או הדמיות ממוחשבות של בית שעיצב עבור לקוח, מחמת פגיעה בפרטיותו. בית המשפט קבע כי פרסום מידע בנוגע לפנים ביתו של אדם יכול להוות פגיעה בפרטיות, מקום בו ניתן לקשר בינו ובין בעל הבית בדרך של "הנדסה חוזרת". עם זאת, הצו בוטל בכל הנוגע לחזית החיצונית של הבית, מאחר שזו מצויה ממילא בעין הציבור.

בתחילת שנות האלפיים שכר אריה ורדי את שירותיו של אסף גוטסמן, אדריכל במקצועו ובעליו של משרד אדריכלים, לצורך תכנון בית מגוריו. הפרויקט שתוכנן היה יחיד מסוגו, ובסופו נבנה בית יוצא דופן מבחינת גודלו, סוג החומרים ששימשו לבנייתו ועיצובו הייחודי. חרף היקפו הנרחב של הפרויקט, בין הצדדים מעולם לא נחתם הסכם כתוב. עוד בטרם הושלמה הבנייה, פנה גוטסמן ללקוחו וביקש לצלם את ביתו. ורדי, מצידו, התנה את הצילומים בכך שגוטסמן והצלם יחתמו על כתב התחייבות שבו יתחייבו השניים לפנות אליו בכתב ולקבל את הסכמתו המפורשת לשימוש בתמונות, ובתשלום פיצוי מוסכם של חצי מיליון דולר בגין כל הפרה של התחייבות זו.

בסופו של יום לא נחתם בין הצדדים כל הסכם, ולא בוצעו צילומים מקצועיים בבית. לאור האמור, שכר האדריכל את שירותיו של סטודיו המתמחה ביצירת הדמיות ממוחשבות, על מנת ליצור הדמיה מלאכותית של העבודה האדריכלית בביתו של ורדי. הדמיות אלו פורסמו באתר האינטרנט של משרדו, ללא פרטים מזהים בנוגע לבעל הבית או כתובתו. בעקבות פרסום זה הגיש ורדי תביעה לבית משפט השלום, שהועברה לבית המשפט המחוזי, במסגרתה עתר לצו מניעה קבוע שיאסור שימוש בתצלומים או בהדמיות המציגים את ביתו.

בית המשפט המחוזי קיבל את תביעתו של ורדי ופסק כי פרטיותו נפגעה כתוצאה מחשיפת ביתו באינטרנט. בית המשפט ציין כי גם אם ההדמיות אינן כוללות חפצים אישיים או פריטים אינטימיים, הן מאפשרות להתרשם מאורח החיים בבית, מהרגליהם של הדיירים בו וממצבם הכלכלי.

גוטסמן ערער לבית המשפט העליון אשר קיבל את הערעור בחלקו וקבע כי בכל הנוגע לפנים ביתו של אדם, קיימת לו ציפייה סבירה כי זה לא יפורסם לציבור הרחב ללא הסכמתו. מנגד, דין שונה חל על הדמיות חוץ של הבית, שכן חזיתו של בית חשופה ממילא לעוברי אורח ומצויה בעין הציבור, ועל כן לא מתקיימת פגיעה בפרטיות.

במקרה זה, קבע בית המשפט כי מעיון בהדמיות ביתו של ורדי, כפי שפורסמו באתר האינטרנט, הרושם המתקבל מהן מוחשי ביותר על אף שמדובר בהדמיות ממוחשבות. השופט עוזי פוגלמן הדגיש כי אף שההדמיות הציגו את הבית ללא חפציו האישיים של בעליו, פרטי הריהוט שנראו בהן היו דומים עד מאוד לריהוט הקיים, הן חשפו חללים "אישיים" בבית ויש בהן כדי להעיד על אורחות חייו של הלקוח ועל התנהגותו ברשות היחיד, דבר שעלול לפגוע בצנעת חייו האישיים.

צו המניעה נותר על כנו ביחס לפרסום הדמיית פנים הבית באתר האינטרנט של גוטסמן, אך נקבע כי אין מניעה לפרסם את הדמיית החזית החיצונית של הבית, שפרסומה אינו מהווה פגיעה בפרטיות.

 

(ע"א 1697/11)

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה