אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > השופטת הוסיפה הוראות שלא התבקשו להסכם אך לא הכריעה בבקשה שבפניה

צילום: אתר הרשות השופטת

השופטת הוסיפה הוראות שלא התבקשו להסכם אך לא הכריעה בבקשה שבפניה


10.01.2013 | ליאור שדמי שפיצר

ביהמ"ש העליון ביטל החלטה של השופטת רבקה למלשטריך-לטר שהוסיפה על דעת עצמה הוראות ושינויים להסכם בין הצדדים שלא התבקשו על ידם, מבלי לשמוע את טענותיהם. הדיון בבקשה  עצמה נשאר מחוץ להחלטה

בית המשפט העליון ביטל את החלטת שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה רבקה למלשטריך-לטר והחזיר את הדיון למחוזי לאחר שקבע כי השופטת כלל לא דנה בבקשה שהובאה לפתחה, ותחת זאת הוסיפה על דעת עצמה הוראות ושינויים להסכם בין הצדדים שלא התבקשו על ידם.

הבקשה למתן רשות ערעור על החלטתה של השופטת למלשטריך-לטר הוגשה על ידי מנהלי עזבונו הזמניים של קלמן וכטל, שהחזיק ב-50% ממניות "קבוצת המסיעים בע"מ". לטענתם, המשיב המחזיק ביתרת מניות החברה עשה כל שלאל ידו כדי למנוע את מעורבותם בניהול החברה. בין היתר, נטען כי הוא כינס אסיפת בעלי מניות שאליה לא זומנו המבקשים, ואשר בה התקבלו החלטות בנוגע לניהול החברה. בעקבות כך הגישו המבקשים תביעה להסרת קיפוח המיעוט וכן בקשה לצו מניעה זמני שיורה לחברה להימנע מיישום ההחלטות שהתקבלו באסיפה וכן להימנע מכל דיספוזיציה בנכסיה.

בדיון בבקשה לסעד הזמני הסכימו הצדדים לתת עדיפות ראשונה בשלב זה להערכת שווי החברה, לקראת אפשרות שמי מהצדדים יקנה את חלקו של השני, במטרה להבטיח את תפקודה התקין של החברה. לשם כך גיבשו הצדדים הסדר מוסכם באשר לאופן שבו יוערך שווי החברה, בין היתר נקבע כיצד תתנהל החברה מבחינה תקציבית וכיצד יוכלו המבקשים לעיין במסמכיה ולבחון את ניהולה.

כשבועיים לאחר מכן הגישו מנהלי העיזבון בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט ובקשה למתן הוראות, שבה טענו כי המשיבים – החברה ובעלי המניות – אינם מכבדים את ההסדר ומערימים עליהם קשיים לעיין במסמכי החברה. בבקשה דרשו מנהלי העיזבון להעביר את המסמכים שנדרשו לידי רואה החשבון שלהם.

לאחר שהתקבלה תגובת המשיבים, ומבלי שהתקיים דיון, נתנה השופטת למשטריך-לטר החלטה שבה הבהירה חלק מסעיפי ההסדר וכן הוסיפה להסדר הוראות נוספות שלא נכללו בנוסחו המקורי. כך, למשל, הורתה השופטת כי בטרם עיון במסמכי החברה, על המבקשים ועל רואה החשבון מטעמם לחתום על הסכם סודיות. עוד קבעה השופטת כי על הצדדים לפנות לפוסק שהוסכם, שמינויו נדרש לשם הכרעה במחלוקות על תקציבה הזמני של החברה, גם לצורך ליבון המחלוקות בין הצדדים.

המבקשים ערערו על ההחלטה התמוהה לבית המשפט העליון וטענו כי קביעת ההסדרים הנוספים נעשתה ללא סמכות, וחלקם אף פוגעים בזכויות הנתונות להם על פי דין.

השופט צבי זילברטל קיבל את הבקשה וקבע כי החלטת המחוזי מעוררת הן משום מה שיש בה והן משום מה שאין בה: ההחלטה כוללת תוספות ושינויים להסדר שלא התבקשו על ידי הצדדים, אף מבלי לשמוע את טענותיהם לעניין זה. מאידך, ההחלטה לא הכריעה כלל בשאלה שהובאה לפתחו של בית המשפט – האם ההסדר אכן הופר והאם כתוצאה מכך יש לנקוט בהליכים לפי פקודת ביזיון בית המשפט.

השופט זילברטל ציין כי גם אם סברה השופטת שיש באותם הסדרים כדי לשפר ולייעל את ההסדר הראשוני בין הצדדים, ספק אם הדברים נעשו במסגרת הדיונית הראויה ואם היה מקום לעשות כן מבלי שהתקיים דיון שבו היתה לצדדים אפשרות להשמיע את טענותיהם .

 

 

(רע"א 8008/12)

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה