אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > הורשע בהעלבת עובד ציבור כותב מאמר שייחס לרבצ"ר שותפות לרצח ולגילוי עריות

צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ

הורשע בהעלבת עובד ציבור כותב מאמר שייחס לרבצ"ר שותפות לרצח ולגילוי עריות


26.12.2012 | ליאור שדמי שפיצר

הרב אליצור סגל, עורך האתר "מנהיגות יהודית", פרסם מאמר בגנות הרב הצבאי הראשי לשעבר ישראל וייס, שבו טען כי הימנעותו מלהביע עמדה במחדלי כשרות, צניעות וחילול שבת הופכת אותו שותף למעשים האסורים

בית משפט השלום בירושלים הרשיע רב שכתב מאמר בגנות הרב הצבאי הראשי באותה עת תא"ל ישראל וייס בעבירה של העלבת עובד ציבור. הנאשם, הרב אליצור סגל, פרסם בדצמבר 2004 מאמר באתר האינטרנט "מנהיגות יהודית", שהוא העורך הראשי שלו, שבו תקף את תפקודו של הרב הצבאי הראשי. במאמר טען סגל כי הרבצ"ר נמנע מלפסוק הלכה ולהשמיע קול ברור בענייני שמירת שבת, כשרות, צניעות, גילוי עריות וביטול מצוות יישוב הארץ, ומשלא עשה כן הרי שעל פי ההלכה הוא שותף לעשיית אותם מעשים אסורים. עוד נטען כי הרב וייס שותף לרצח בכך שהוא אינו נוקט עמדה ומוציא פסק הלכה האוסר לסכן חיי חיילים על מנת להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית של האויב.

סגל טען כי אין בדבריו משום העלבה, אלא חוות דעת מקצועית ועניינית, המבוססת על מונחים מהתחום התורני ומהווה חלק מחופש הביטוי. השופטת אילתה זיסקינד דחתה את טענותיו של סגל והרשיעה אותו בעבירה של העלבת עובד ציבור.

השופטת ציינה כי הדברים הקשים והפוגעניים שהטיח הנאשם ברב וייס פוגעים בליבת כבודו של הרב הצבאי הראשי ויש בהם למעשה כדי לקעקע ולהשמיט את הקרקע תחת מקור סמכותו הצבאית והרוחנית-הלכתית כלפי החיילים הרבים הנעזרים בשירותי הרבנות הצבאית שהוא עומד בראשה. 

השופטת זיסקינד הסתמכה בפסק הדין על ההלכה שנקבעה בדנ"פ 7383/08 יוסף אונגרפלד נגד מדינת ישראל, הדן בעבירת העלבת עובד ציבור על כל היבטיה. בהתאם, קבעה השופטת כי עבירת העלבת עובד ציבור אמנם מצמצמת את חופש הביטוי אך קיומה של סנקציה פלילית מעין זו היא המאפשרת את התנהלותו התקינה של השירות הציבורי, שגם הוא מהווה נדבך מרכזי בהוויית החיים במשטר דמוקרטי, ומכאן שהיא עומדת בסייגים ובעקרונות של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

השופטת דחתה את טענותיו של סגל לתחולת הגנות אמת בפרסום ותום הלב, וקבעה מקומן של הגנות אלו יפה להתגוננות מפני תביעה אזרחית בעילה של לשון הרע, אך אין לייבא אותן כהגנות מפני אישום פלילי בעבירת העלבת עובד ציבור.

עוד נדחתה טענת הגנה מן הצדק שהעלה הנאשם, שתקפה את חוקתיות עבירת העלבת עובד ציבור, וכן טענתו לאכיפה סלקטיבית על רקע רדיפה פוליטית, שלפיה כתבי אישום בעבירה זו מוגשים רק כאשר הנאשמים הם מצידה הימני של המפה הפוליטית. טענתו של סגל התבססה על מסמך שקיבל מהמחלקה לתפקידים מיוחדים בפרקליטות, המפרט את המקרים שבהם הוחלט להעמיד לדין או שלא להעמיד לדין בעבירת העלבת עובד ציבור. זאת, לאחר שפנה לרשויות התביעה האחראיות להגשת כתבי אישום בעבירות הקשורות לחופש הביטוי, ובתום הליך ארוך ומורכב שהתגלגל משך זמן רב לפתחם של בית המשפט המחוזי והעליון. על פי דוגמאות אלה, קבעה השופטת כי טענתו של סגל לאכיפה סלקטיבית אינה מבוססת ודינה להידחות.

 

 

(ת"פ 3099-06)  

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.