אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > משטרת ירושלים אסרה על ארכיאולוג "בעייתי" להיכנס להר הבית וחויבה לפצותו

צילום: אסף צ.

משטרת ירושלים אסרה על ארכיאולוג "בעייתי" להיכנס להר הבית וחויבה לפצותו


26.12.2012 | ליאור שדמי שפיצר

התובע לא נענה להוראות המשטרה בהר הבית בשלושה אירועים בעבר אך כניסתו למקום לא הוגבלה עד כה. ביהמ"ש: שינוי העמדה הדרמטי של המשטרה נראה אקראי ולוקה בחוסר סבירות ומידתיות העולים כדי רשלנות

בית משפט השלום בבית שמש קיבל תביעת פיצויים שהגיש ארכיאולוג נגד משטרת ירושלים בטענה כי כניסתו להר הבית נמנעה ממנו שלא כדין, וקבע כי החלטת המשטרה ניתנה בחוסר סבירות העולה לכדי רשלנות.

התובע, יצחק צויג, הוא ארכיאולוג העוסק, בין ההיתר, בחקר הר הבית ומקיים במקום סיורים והדרכות. בעבר היה צויג מעורב בשלושה אירועים בהר הבית שבהם, לטענת המשטרה, לא נענה להוראות או לכללי ההתנהגות במקום, אך המשטרה המשיכה לאפשר את כניסתו להר הבית.

באירוע הראשון שאירע בערב חג הפסח 2006, נאסרה הכניסה להר הבית משער המוגרבים וצויג נכנס משער אחר כשהוא דוחף את שומר הוואקף ואומר לשוטרים שעיכבו אותו כי הוא התאסלם וכי הוא מאמין בנביא מוחמד. בעקבות האירוע הובא צויג לבית המשפט שהורה על הרחקתו לתקופה של 18 ימים מהעיר העתיקה.

באירוע השני שחל בערב תשעה באב 2009, התיישב צויג בנקודה מסוימת במתחם הר הבית וסירב להוראות השוטר להתקדם. רק לאחר מספר דקות, ומשהוסבר לו כי ישיבתו במקום מערכת את כניסתם של מבקרים נוספים, התרצה והמשיך בסיור.

האירוע השלישי התרחש בחול המועד פסח 2010, כאשר רף המתיחות בהר הבית גבר ובמקום אירעו מהומות והפרות סדר, ידויי אבנים, זריקת בקבוקי תבערה ואף ירי לעבר שוטרים. לטענת המשטרה, צויג הגיע לנקודת הבדיקה בכניסה להר הבית ואמר כי אין בכוונתו לסיים במקום אלא לשבת במתחם, וכי הוא לא יישמע להנחיות השוטרים.

כניסתו של צויג להר הבית לא נאסרה בעקבות האירועים הנ"ל, ולא הוטלה עליו כל מגבלה בהקשר זה. רק ביולי 2010 הוא נדרש לחתום על מסמך המאשר כי הובהרו לו כללי ההתנהגות וכי הוא מתחייב לציית להם, אך בעודו קורא את כתב ההתחייבות הנושא את פרטיו, הורה לפתע מפקד מרחב דוד לאסור על כניסתו של צויג להר הבית, ללא הגבלת זמן, כשהוא אומר לו שהסיבה לכך תוסבר לו בבית המשפט.

צויג עתר לפצות אותו על הנזקים שנגרמו לו בשל האיסור לעלות להר הבית וטען כי ההחלטה למנוע את כניסתו למקום התקבלה שלא כדין ובצורה שרירותית, מבלי שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו. המשטרה טענה בתגובה כי ההחלטה התקבלה כדין על רקע מסוכנותו, כפי שהיא נלמדת מניסיון העבר, וכי גם אם נפל פגם בשיקול דעתה, הדברים אינם עולים כדי רשלנות המקימה לו זכות לפיצוי.

השופט דוד גדעוני קיבל את תביעתו של צויג וקבע כי ההחלטה לאסור את עלייתו להר הבית חורגת ממתחם הסבירות והיא בלתי מידתית. "קשה להשתחרר מהרושם שבהחלטה שהתקבלה על אתר יש מימד של אקראיות", כתב השופט בפסק הדין. "כל זאת בלא שניתנו לתובע הסבר או נימוק לשינוי הדרמטי שחל כך לפתע". השופט הדגיש כי המשטרה לא הצביעה על שיקול כלשהו שיצדיק את השינוי בעמדתה, על אירוע נוסף שבו היה צויג מעורב או על מידע שהגיע אליה בקשר אליו.

ביהמ"ש קבע את הפיצוי בגין עוגמת הנפש ואובדן ההכנסות מהדרכות וסיורים על 5,000 שקל, אך דחה את טענתו לפגיעה בעבודתו המדעית שלא הוכחה.

 

(ת"א 46830-11-10)

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה