אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > לא ביצעה בדיקת מי שפיר וילדה תינוקת עם תסמונת דאון – קופת החולים לא תפצה

צילום: Getty images Israel

לא ביצעה בדיקת מי שפיר וילדה תינוקת עם תסמונת דאון – קופת החולים לא תפצה


25.12.2012 | עו"ד עינת מוראידי

האם בת ה-38 טענה כי צוות טיפת חלב ורופא הנשים לא הסבירו לה את חשיבות הבדיקה ולא עקבו אחר ביצועה בפועל במועד הנכון. ביהמ"ש: "הטלת חובת מעקב גורפת תטיל נטל בלתי סביר על הרופאים"

בית המשפט המחוזי בחיפה דחה תביעה של אם שילדה בת הסובלת מתסמונת דאון ומפיגור שכלי קשה, לאחר שקבע כי לא הוכחה התרשלות באי מתן הסברים באשר לחשיבותה של בדיקת מי שפיר וכן לא הוכחה התרשלות בדחיית בקשתה להפסיק את ההיריון.

התביעה הוגשה בשם הבת נגד הכללית, המדינה והעירייה, בעילה של "הולדה בעוולה", לאחר שלטענתה היא נולדה כתוצאה מרשלנותן של הנתבעות, למרות רצונה של אמה להפסיק את ההיריון. 

האם היתה בת 38 ובהריונה החמישי כשהגיעה לרופא של שירותי בריאות כללית בבקשה שיפנה אותה לוועדה להפסקת היריון, אולם הוועדה דחתה את הבקשה בנימוק כי האם אינה מעל גיל 40 ולכן אינה בגיל שבו ניתן לאשר הפסקת היריון, והפנתה אותה ליחידה להיריון בסיכון ולבדיקת מי שפיר שההפניה אליה ניתנת בטיפת חלב. לטענת האם, רופא הנשים שהפנה אותה לוועדה להפסקת היריון לא בדק את מצבה הסוציאלי והנפשי ולא הזהיר אותה בנוגע לחלון הזמן שבו ניתן לערוך את בדיקת מי השפיר. עוד נטען כי הוועדה לא הסבירה לאם חסרת הידע וההשכלה את חשיבות הבדיקה ולא ביצעה מעקב על ביצועה בפועל.

בתגובה טענו הנתבעות כי הוועדה ובית החולים שסירב לקבל את האם לבדיקת מי שפיר בשלב כה מאוחר פעלו בסבירות, וכי היא זו שהתעלמה מהנחיות הצוות ולא הופיע במועד לביצוע בדיקות.

בית המשפט דחה את התביעה וקבע כי לא הונחה כל תשתית ראייתית לכך שהאם התלוננה על מצבה הנפשי או הסוציו-אקונומי. בנסיבות אלה, נקבע כי רופא הנשים לא התרשל כאשר הפנה אותה לוועדה וכתב כשהיא בת 41, כדבריה, כאשר במסגרת הוועדה התברר כי היא בת 38 בלבד.

עוד נקבע כי רופא הנשים לא היה צריך להסביר לאם על החשיבות של ביצוע בדיקת מי שפיר והזמן העומד לביצועה שכן היא פנתה אליו בשבועות הראשונים של ההיריון וביקשה להפסיקו.

השופטת שושנה שטמר קבעה כי הוועדה צדקה כשלא אישרה את הפסקת ההיריון לאור גיל האם, וזאת גם אם היתה מודעת למצבה הכלכלי והנפשי של האם, מאחר שמידע זה אינו מהווה עילה המתירה לוועדה לאשר הפסקת היריון.

השופטת קבעה כי הוכח שהאם כלל לא חפצה לבצע את בדיקת מי השפיר, בין היתר לאור העובדה שלא ביצעה את הבדיקה גם בהריונה הבא, למרות שנולדה לה ילדה עם תסמונת דאון קשה. השופטת שטמר אימצה את הפסיקה הקובעת כי הטלת חובת מעקב גורפת, כאשר ניתן למטופל הסבר סביר, תטיל נטל בלתי סביר על הרופאים, ודחתה את הטענות נגד צוות טיפת חלב.

 

 

(ת"א 467/08)

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה