אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > הרשות הפלסטינית תפצה אזרח ישראלי שנחטף ועונה על ידי מנגנון הביטחון המסכל

צילום: dlisbona

הרשות הפלסטינית תפצה אזרח ישראלי שנחטף ועונה על ידי מנגנון הביטחון המסכל


08.11.2012 | עו"ד לילך דניאל

ביהמ"ש דחה את טענת הרשות וראש מנגנון הביטחון המסכל ג'יבריל רג'וב כי בית משפט ישראלי אינו "פורום נאות" וקבע כי הם אחראים לנזקיו של התובע כתוצאה מהאלימות שהופנתה נגדו. שאלת הנזק תידון בנפרד

בית המשפט המחוזי קבע את אחריותם של הרשות הפלסטינית ושל ראש מנגנון הביטחון המסכל של הרשות ג'יבריל רג'וב לנזקיו של אזרח ישראלי שנחטף ועונה פעמיים על רקע החשד שהוא משתף פעולה עם ישראל.

התובע בן ה-63 נחטף בפעם הראשונה לפני כ-13 שנה מרכבו הפרטי באזור דרום הר חברון, על ידי שישה אנשים חמושים שיצאו מתוך ג'יפ בעל לוחית זיהוי של הרשות הפלסטינית. משם הובל התובע למשרדי מנגנון הביטחון המסכל, שם הוכה ונדרש להודות כי שיתף פעולה עם ישראל. בהמשך הוא נלקח לבית הסוהר של הרשות בחברון, הוכנס לצינוק ועבר עינויים במשך יומיים, שכללו כיבוי סיגריות על גופו, הכאתו בכל חלקי גופו, כריכת חבל סביב צווארו, מניעת שינה ועוד. הוא שוחרר בסופו של דבר בסיוע הרשויות הישראליות שגילו על דבר החטיפה.

כשנה לאחר מכן נחטף התובע שוב, הוכה ועונה, עד שחתם על מסמך המאשר שהכין כרוזים נגד הרשות הפלסטינית. למחרת היום הובילו אותו החוטפים לאזור קבר רחל והשליכו אותו מרכב בסמוך למחסום צה"ל.

התובע הגיש תביעה אזרחית נגד הרשות הפלסטינית וראש מנגנון הביטחון המסכל לפיצוי בעילות של תקיפה, כליאת שווא, הפרת חובה חקוקה ורשלנות.

הרשות הפלסטינית, שיוצגה על ידי עוה"ד יוסף ארנון ויפעת גרנות, הכחישה את העובדות הנטענות בכתב התביעה וטענה כי בית המשפט בישראל אינו הפורום הנאות לדון בתביעה, לאור מגורי הנתבעים והעדים מחוץ לישראל, ביהודה ושומרון ובעזה, ולאור הקושי בהזמנת עדים ובכניסתם לישראל. עוד נטען כי הרשות הפלסטינית אינה אחראית לנזקיו של התובע, שכן לפי הסכמי אוסלו האחריות לביטחונם של ישראלים נותרה בידיה של מדינת ישראל ולא הועברה לידי הרשות

בית המשפט שדן בשאלת החבות קיבל את התביעה וקבע כי החטיפה וכליאת השווא של התובע בשני האירועים הוכחו במישור העובדתי. השופט דרורי קבע כי המעשים אכן בוצעו שלא כדין, שכן הרשות הפלסטינית לא הוכיחה מקור חוקי לביצוע המעצר.

אשר לעוולת הרשלנות, נקבע כי לכאורה גם לרשות הפלסטינית קיימת חובת זהירות מושגית כלפי העצירים שבהם היא מחזיקה, בייחוד כאשר על פי גישתה היא מנסה להשוות עצמה ל"יישות מדינית". חובה זו קמה גם מכוח הסכם הביניים הישראלי-פלסטיני בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה, המטיל חובה על אנשי הרשות לנקוט אמצעים להגן על רכושם וגופם של אנשים המצויים בסמכות הצד האחר.

לדברי השופט דרורי, ניתן לראות כל סטייה מסטנדרט ההתנהגות המקובל כרשלנות, וזאת ללא קשר למניעים של אותה התנהגות ואף אם המעשים לא היו מכוונים. עם זאת, השופט לא ראה הכרח להעמיק בחקר המניעים הנפשיים שעמדו בבסיס ההתנהגות המעוולת של אנשי הרשות, אף שניכר כי הפעולות בוצעו כחלק ממדיניותה כלפי "בוגדים" או משתפי פעולה.

עוד נקבע כי די בכך שחלק מהמעשים בוצעו בישראל – במקרה זה החטיפה עצמה – על מנת להחיל את הדין הישראלי על התביעה. בית המשפט דחה את טענת הרשות כי בית משפט ישראלי אינו פורום נאות, שכן לא הוכח קיומן של שתי מערכות שיפוט מקבילות ומתפקדות כנדרש לתחולת הדוקטרינה.

לאור האמור, נקבע כי הרשות הפלסטינית ורג'וב, כמי שהורה על ביצוע המעשים, אחראיים ביחד ולחוד לנזק שנגרם לתובע כתוצאה מהאלימות שהופנתה כלפיו. שאלת גובה הנזק תידון בנפרד בשלב מאוחר יותר.

 

 

(ת"א 4071-02)

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.