אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > ביה"ד לעבודה: ניתן להטיל אחריות על מעביד בגין הפליה גם בהיעדר כוונה מודעת

צילום:istock

ביה"ד לעבודה: ניתן להטיל אחריות על מעביד בגין הפליה גם בהיעדר כוונה מודעת


25.10.2012 | עו"ד לילך דניאל

סטודנט אתיופי שהגיע לראיון עבודה שנקבע לו בחברת מוקד 101 נשלח הביתה בטענה שלחברה לא דרושים עובדים, אך חברתו דווקא התקבלה לעבודה. ביה"ד פסק לו פיצוי של 95 אלף שקל

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב חייב את חברת א.א. מוקד 101 בפיצוי של 95 אלף שקל למועמד לעבודה שנדחה בשל מוצאו אתיופי.

מוקד 101, העוסקת במתן שירותי סיור ובקרה באמצעות ניידות סיור המחוברות למוקד טלפוני, פרסמה מודעת דרושים שבמסגרתה נדרשו "מוקדנים לעבודה במשמרות, אחרי צבא, מגוש דן". התובע, יצחק אבבה, סטודנט לתואר ראשון שענה לדרישות המשרה, פנה לחברה טלפונית וזומן לראיון עבודה כבר למחרת. כאשר הגיע אבבה למשרדי החברה לראיון שתואם לו, הודיע לו מנהל המוקד כי אין לחברה צורך בעובדים.

אבבה שסבר כי נדחה בשל מוצאו ביקש מחבריו ללימודים להתקשר גם הם לחברה ולהציע את מועמדותם, ואכן, שלושה מחבריו שהתקשרו עוד באותו היום זומנו לראיון מידי ואחת מהן אף התקבלה למשרת מוקדנית. לאור האמור, הגיש אבבה תביעה לפיצוי בגין הפליה בקבלה לעבודה בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות עבודה.

החברה טענה תחילה כי בסמוך למועד הריאיון שנקבע לאבבה נקלטו שלושה עובדים לתפקיד מוקדן, ולכן לא היה לה צורך בעובדים, אך מאוחר יותר שינתה את גרסתה וטענה כי בעת הריאיון היה מנהל החברה בדרכו מחוץ למשרד ולכן אמר לאבבה את שאמר. 

השופטת נטע רות קיבלה את התביעה ודחתה את טענותיה העובדתיות והמשפטיות של החברה. גרסתה המוקדמת של החברה אינה עולה בקנה אחד עם העובדה שחבריו של התובע דווקא זומנו לראיון, וגם "הזגזוג" של מנהל החברה לגרסה המאוחרת לא הצליח לספק הסבר המניח את הדעת.  

השופטת הדגישה כי יחסה המפלה של מוקד 101 כלפי התובע לא נבעה, על פי התרשמות בית הדין, ממדיניות מכוונת של אפליה, אלא מדעה קדומה של מי שהופקד על קבלת עובדים ומשום אדישותו והזלזול שלו בתחושת האפליה שהיה עלול לחוש כל מועמד סביר במצבו של אבבה. הטלת אחריות על מעביד בגין התנהגות מפלה, הנבחנת על פי מבחן התוצאה גם בהיעדר כוונה מודעת, נועדה למנוע יחס של אדישות מצד המעביד למציאות שיצר. כך, המעביד נדרש לבחון את תוצאות התנהלותו או את המציאות התעסוקתית שהתווה ולגלות אמפתיה כלפי בני האוכלוסייה המוגנת ולהימנע מהתנהגות העלולה להתפרש באופן סביר על ידם כאפליה פסולה.

במקרה זה, קבעה השופטת, דחייתו העקבית והבלתי מתפשרת של אבבה מיד עם הגעתו לראיון שתואם מראש, ללא הסבר, התנצלות או תיאום מועד חלופי, וחרף העובדה שהוא ענה על כל דרישות המשרה, עשויה היתה לעורר בכל מועמד סביר השייך לקבוצה מוחלשת תחושה כי הטעם לדחייה נעוץ בהשתייכותו הקבוצתית.

השופטת חייבה את החברה בפיצוי של 95 אלף שקל לאבבה וכן בהוצאות המשפט בסכום של 15 אלף שקל.

 

 

(תע"א 9690-09)

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה