אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > הבן נהג תחת השפעת אלכוהול – רכבו של האב יושבת ל-30 יום

צילום: רודולף סטריקר

הבן נהג תחת השפעת אלכוהול – רכבו של האב יושבת ל-30 יום


18.10.2012 | עו"ד לילך דניאל

בית המשפט העליון דחה את ערעורו של אב שנאסר עליו להשתמש ברכבו לאחר שבנו נתפס נוהג כשהוא שיכור. נקבע כי אזהרה כללית לבן "לנהוג כחוק" אינה מספיקה כדי למנוע עבירה ברכב

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור של אב שנאסר עליו להשתמש ברכבו לאחר שבנו החייל נתפס נוהג כשהוא שיכור. בית המשפט קבע כי נוכח הסכנה המיוחדת הטמונה בנהיגה תחת השפעת אלכוהול, על בעל רכב המתיר לאחר לנהוג ברכבו, ביודעו כי הוא עלול לצרוך משקאות אלכוהוליים, לעשות כל שביכולתו כדי למנוע את נהיגתו בשכרות. זאת, באמצעות אזהרתו מבעוד מועד ווידוא קיומו של נהג תורן שלא שתה.

האב טען כי הוא מסר את הרכב לחזקת בנו לאחר שהזהיר אותו שינהג כחוק, בהתאם לדרישות סעיף 57 לפקודת התעבורה, והוסיף כי הוא זקוק לרכב לצורך הגעה למקום עבודתו.

בית המשפט לתעבורה קבע כי האב ידע שבנו יוצא עם חברים שאותם הכיר למקום שבו מוגש אלכוהול, והיה עליו לשוחח עם החברים ולוודא שיהיה בנמצא נהג תורן שלא שתה.

בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של האב על ההחלטה, וזה הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, אשר דחה גם הוא את טענותיו.

השופט נעם סולברג קבע כי האמצעי של איסור שימוש ברכב שבוצעה בו עבירה נועד לתת כלים אפקטיביים במלחמה הקשה בקטל בדרכים. השבתת הרכב בנסיבות שבהן העבירה לא בוצעה על ידי בעליו מעוררת אמנם קשיים, אך אלו קיבלו מענה באיזון שערך המחוקק, בין היתר במגבלות על תקופת האיסור ובמתן שיקול דעת למשטרה ולבתי המשפט לבטלו. אחת העילות לביטול היא כאשר הנהג פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב, ובעל הרכב עשה כל שביכולתו כדי למנוע את העבירה.

לעניין זה נקבע כי בעל רכב המאפשר לאחר לנהוג ברכבו, ביודעו שהוא עלול לשתות משקה אלכוהולי, צריך להתנות את הסכמתו בתנאים ולא למסור את המפתחות באופן אוטומטי. לדברי השופט סולברג, האזהרה שהזהיר המבקש את בנו בן ה-21 "שימנע מלעבור כל עבירה ושינהג כחוק" היתה כללית מדי ולא היה בה די. הדרישה לוודא כי קיים נהג תורן שלא שתה היא דרישה סבירה המתיישבת עם הוראות החוק, ומשהאב לא פעל לעשות כן, אין הוא משלם על מעשי בנו אלא על מחדליו שלו.

השופט סלים ג'ובראן הוסיף כי טוב יעשו הורים אם יפנימו את חובתם המוסרית והחוקית למנוע נהיגה שלא כדין ברכבם. משכך, הורה הבא להחליט האם לאפשר לבנו את השימוש ברכב, צריך להיות מונחה על ידי אמות מידה פרטניות – סוג האירוע שעבורו נדרש הרכב, מרחק מקום הבילוי, גיל הנהג, ניסיונו בנהיגה, עברו התעבורתי, והיקף השימוש ברכב על ידי הנהג בחיי היומיום. כך, ייתכנו מצבים שבהם גם אם הבן התחייב שלא לנהוג תחת השפעת אלכוהול, אין מקום לתת לו את הרכב או לחילופין יש לוודא באופן רציני ויסודי כי אכן ישנו נהג תורן שלא שתה.

 

 

 (רע"פ 1286/11)

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.