אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > "מסורב גט" במשך עשרות שנים יקבל מאשתו פיצוי של 220 אלף שקל

צילום:Getty images Israel

"מסורב גט" במשך עשרות שנים יקבל מאשתו פיצוי של 220 אלף שקל


09.09.2012 | עו"ד לילך דניאל

ביהמ"ש קבע כי האישה עיכבה את הגט והשתמשה בו כקלף מיקוח על מנת לזכות בזכויות בדירת המגורים וחייב אותה בפיצוי של 200 אלף שקל על הנזק הנפשי שנגרם לבעל, בנוסף לדמי שימוש ראויים בדירה

בית המשפט קיבל את תביעתו של בעל שאשתו סירבה לקבל ממנו גט במשך עשרות שנים, והשתמשה בו כקלף מיקוח על מנת לזכות בזכויות בדירת המגורים של בני הזוג

בני הזוג נישאו בשנות השבעים ונולדו להם ארבעה ילדים. כ-13 שנה לאחר נישואיהם עזב הבעל את הבית.

ב-2010 הגיש הבעל תביעה לפירוק השיתוף בדירת המגורים של השניים ולתשלום דמי שימוש ראויים בשל שימושה הבלעדי של אשתו בדירה. לטענתו, במשך כשלושים שנה סירבה האישה לקבל ממנו גט פיטורין בשל דרישתה לשלום בית, וגרמה לו בכך נזקים נפשיים וכלכליים. הבעל טען כי הדרישה לשלום בית הועלתה בחוסר תום לב, לשם המשך קבלת מזונות אישה ולאור רצונה לקבל בעלות מלאה בדירה וחלק בפנסיה שלו.

מנגד טענה האישה כי נאלצה להגיש תלונות במשטרה עקב אלימות הבעל כלפיה וסבלה במשך שנים ממצוקה כלכלית ורגשית עקב נטישתו את התא המשפחתי, אך קיוותה שבסופו של דבר יוכלו להגיע לשלום בית. האישה טענה כי הבעל התחמק מתשלום המזונות ולא עשה כל מאמץ לקדם את הגירושים.

האישה התנתה את הסכמתה לגט בקבלת כל הזכויות בדירה, אך חזרה בה לאחר שבית המשפט הזהיר אותה כי עיכוב הגט בשל דרישה זו עלול להוביל לחיובה בפיצויים, ובין השניים סודר גט קרוב לשנה לאחר הגשת התביעה.

בית המשפט לענייני משפחה בירושלים קבע כי סרבנות גט היא עוולה אזרחית, בין אם היא נעשית על ידי הבעל ובין אם על ידי האישה. שני סוגי הסרבנות יוצרים את אותו הנזק – פגיעה בחירות, באושר ובאוטונומיה של בן הזוג השני, שאינו יכול להמשיך בחייו ונכפה עליו להישאר במסגרת זוגית שאינו חפץ בה. עם זאת, נקבע כי לעניין שיעור הנזק אין זהות מוחלטת בין המינים, לאור ההשלכה ההלכתית השונה. בעוד שמסורב הגט יוכל לחיות עם אישה אחרת שאינה אשתו ולהביא עמה ילדים, אישה לא תוכל לעשות זאת וילדיה מגבר שאינו בעלה יוגדרו כממזרים.

השופט דניאל טפרברג קבע כי סרבנות הגט יכולה להיבחן במסגרת עוולת הרשלנות, כאשר הקשר בין בני הזוג מקים ביניהם "חובת זהירות". בנוסף, ייתכן שניתן לראות בה הפרת חובה חקוקה, בהיותה מנוגדת להוראה חוקית של בית משפט או בית דין רבני ולחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

השופט קבע כי על אף שידעה כי הבעל החליט להתגרש כבר לפני שנים רבות, האישה סירבה לקבל את הגט תוך שהיא משתמשת בו כקלף מיקוח למילוי דרישותיה. בכך, גרמה האישה נזק לבעל תוך עצימת עין לכל הפחות, ויש לחייבה בפיצויים עבור הנזק. בית המשפט חייב את האישה בתשלום 25 אלף שקל לשנה עבור שבע השנים שקדמו להגשת התביעה וכן פיצוי מוגבר בסך של 25 אלף שקל המביע את סלידת בית המשפט מהתנהגותה. בנוסף חויבה האישה לשלם לבעל דמי שימוש ראויים בדירה מיום הגשת התביעה ועד לפינויה בסך של 23,400 שקל. לסכום הפיצוי יתווספו 10,000 שקל הוצאות משפט.

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה