אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > העליון: היסוד הנפשי בעבירת איסור הלבנת הון אינו כוונה להפוך כסף "שחור" ל"לבן"

צילום: Getty images Israel

העליון: היסוד הנפשי בעבירת איסור הלבנת הון אינו כוונה להפוך כסף "שחור" ל"לבן"


21.08.2012 | עו"ד לילך דניאל

נקבע כי כל מטרה המבקשת לאפשר בעתיד הנאה מפירות עבירת המקור היא הלבנת הון, ואין להגביל זאת רק לשלבים מתקדמים בהם מתגבשת המטרה בדבר הכשרת הרכוש האסור

מהו היסוד הנפשי של "כוונה להסתיר" הדרוש כדי להרשיע בעבירת הלבנת הון? האם יש להוכיח כוונה להפוך כסף "שחור" לכסף "לבן"? ביהמ"ש העליון קבע שלא, שכן כל מטרה המבקשת לאפשר בעתיד הנאה מפירות העבירה היא הלבנת הון.

בין השנים 2006-2010 הופצו ברחבי הארץ חיקויים של תרופות המשמשות לטיפול באין-אונות הרשומות כסימני מסחר, כגון "ויאגרה", "סיאליס" ו"לויטרה". ההפצה נעשתה באמצעות פרסום מודעות בעיתונים אודות הטבליות, שבהן צוינו מספרי טלפון שהיו בשימושם של שליחים שונים שפעלו ברחבי הארץ אשר מסרו את הטבליות לפונים וגבו את הכסף.

המערער 1, בעליו של משרד פרסום, היה חלק ממערך הפצת התרופות הנ"ל. בין היתר רכש המשרד עבור המפיצים שטחי פרסום בעיתונים שונים. בנוסף, חלק מהכספים שנאספו ע"י השליחים הופקדו בחשבונות הבנק של המערער, וחלקם האחר הופקד אצלו למשמרת תוך שהרישומים נעשו תחת שמות בדויים. מפעילות זו הפיק המערער רווחים שונים.

על רקע זה הוגש כנגד המערער כתב אישום, שייחס לו בין היתר עבירות של סיוע למכירה והפצה של טובין שסומנו בלא רשות בעל הסימן, ועבירה לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, האוסרת עשיית פעולה ברכוש שמקורו בעבירה במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, זהות בעלי הזכויות בו, מיקומו, תנועותיו או עשיית פעולה בו.

בית המשפט המחוזי הרשיע את המערער בעבירות וגזר עליו בין היתר שנתיים מאסר בפועל ותשלום קנס ע"ס 200,000 שקל. הערעור נסב על שלוש טענות מרכזיות: ראשית, נטען לאכיפה בררנית בהשוואה למפרסמים אחרים ולעיתונים שבהם התפרסמו המודעות. שנית, נטען נגד ההרשעה בעבירת הלבנת ההון לפי סעיף 3(א) לחוק, להבדיל מעבירות פחות חמורות לפי חוק זה. שלישית נטען נגד חומרת העונש.

מרכיב התנהגותי ומרכיב נסיבתי

שופטת ביהמ"ש העליון, דפנה ברק-ארז, קבעה כי יש לדחות את טענת האכיפה הבררנית, שכן המערער אינו מצוי באותה קבוצת שוויון עם העיתונים. אין ספק שמידת מעורבותו במנגנון הפצת התרופות הייתה משמעותית לאין ערוך, וחרגה ממעורבות ברכישת שטחי הפרסום גרידא.

אשר לעבירת הלבנת ההון נקבע, כי היסוד העובדתי בעבירה לפי סעיף 3 מורכב מרכיב התנהגותי בדבר "עשיית פעולה" ומרכיב נסיבתי לפיו הפעולה נעשית ב"רכוש אסור". היסוד הנפשי בסעיף דורש "כוונה מיוחדת", קרי כוונה להסתיר או להסוות את מקורו של הרכוש, מיקומו וכיו"ב.

נקבע, כי אין מחלוקת באשר להתקיימות היסוד העובדתי של העבירה. אשר ליסוד הנפשי, סבר בית המשפט כי הפרשנות אותה הציע המערער, לפיה פרשנות היסוד הנפשי בעבירה היא כוונה להפוך כסף "שחור" לכסף "לבן", תחטא למטרת הסעיף ותהפוך אותו לבלתי אכיף. נקבע, כי אמנם יש להימנע מלפרש את סעיף 3(א) באופן שמחיל אותו על כל מקרה של פעילות עבריינית הנעשית בחשאי, אולם על מנת להשיג את תכלית החוק בדבר נטרול יסוד הרווח העברייני - יש להסתפק בכל מטרה המבקשת לאפשר בעתיד הנאה מפירות עבירת המקור, ולא להגביל זאת רק לשלבים מתקדמים בהם מתגבשת המטרה בדבר הכשרת הרכוש האסור. לפיכך, נדחה הערעור גם בנקודה זו.

בכל הנוגע לעונש, נקבע כי אין להתערב בו ואף ייתכן שהיה מקום להחמיר בו. זאת משום שהוא זה שאפשר ויצר את התשתית למספר רשתות הפצה, וללא המנגנון המשומן שיצר והאנונימיות שהבטיח יש להניח כי מערך הפצת הטבליות המזויפות היה הרבה פחות יעיל. בנוסף, הוא אף הורשע בעבירת הלבנת הון שלא הייתה מנת חלקם של כל יתר המעורבים בפרשה, שאף הודו בעבירות שיוחסו להם וחסכו זמן שיפוטי יקר.

(ע"פ 8551/11)

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה