אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > העליון: יש לדון בתום לבו של חייב במועד הכרזתו כפושט רגל ולא במועד צו הכינוס

צילום: אסתר ענבר

העליון: יש לדון בתום לבו של חייב במועד הכרזתו כפושט רגל ולא במועד צו הכינוס


20.08.2012 | עו"ד לילך דניאל

התקבל ערעור של עורך דין לשעבר שבקשתו למתן צו כינוס נדחתה לאחר שנקבע כי חלק ניכר מחובותיו נוצרו בחוסר תום לב בשל התנהלותו הרשלנית כלפי לקוחותיו

בית המשפט העליון קיבל ערעור של עורך דין לשעבר, שבקשתו למתן צו כינוס נדחתה לאחר שנקבע כי חלק ניכר מחובותיו נוצרו בחוסר תום לב בשל התנהלות רשלנית שלו כלפי לקוחותיו. נקבע, כי למעט במקרים חריגים יש לאפשר לחייב להיכנס בשערי הליך פשיטת הרגל, ולדון בסוגיית תום לבו רק במועד הכרזתו כפושט רגל, לאחר בדיקה מקיפה ומעמיקה של כונס הנכסים.

המערער הגיש בקשה לכונס הרשמי, למתן צו כינוס והכרזתו כפושט רגל. בבקשה הצהיר על חובות בסך מיליוני שקלים בעשרות תיקי הוצאה לפועל המתנהלים נגדו במסגרת תיק איחוד, בו נקבע לו תשלום חודשי אשר אין ביכולתו לעמוד בו. בתצהיר שצורף לבקשה הצהיר המערער כי הגיע למצב של חדלות פירעון לאחר שמספר שנים לפני כן נשלל רישיון עורך הדין שלו לצמיתות, על רקע תלונות שהצטברו נגדו מטעם לקוחותיו לשעבר, שהגישו נגדו תביעות אזרחיות בגין רשלנות מקצועית. המערער הדגיש כי לא דובר ברשלנות הגובלת בזדון או בפלילים.

הכנ"ר הגיש לבית המשפט בקשה לקביעת מועד לדיון בתיק. במהלך הדיון הביעו כונסי הנכסים והנושים את התנגדותם ליתן למערער צו כינוס, בשל חוסר תום ליבו ביצירת החובות והתנהלותו הרשלנית כלפיהם. בית המשפט קבע, כי מקורם של חלק לא מבוטל מהחובות בהתנהלות רשלנית של המערער כלפי לקוחותיו, בנסיבות שיש בהן משום חוסר תום לב קשה והפרת חובותיו כעורך דין, על אף שניתן להתווכח האם התנהלותו עולה לכדי שליחת יד בכספם של לקוחותיו.

כמו כן סבר בית המשפט כי המערער הציג רק חלק מהמקרים בהם הורשע בדין משמעתי, וכי ריבוי חריג של אירועי רשלנות מקצועית הופך בסופו של דבר לחוסר תום לב בפני עצמו. לפיכך נדחתה בקשתו לצו כינוס מן הטעם שלא עמד בתנאי לפיו החובות נוצרו בתום לב. מכאן הערעור.

לטענת המערער, בית המשפט קמא התעלם ממטרתו של הליך פשיטת הרגל, שנועד לאפשר לחייב לפתוח דף חדש בחייו. כונסת הנכסים טענה כי יש לדחות את הערעור מן הטעם שידיו של המערער אינן נקיות והתנהלותו לאורך כל השנים מעידה על חוסר תום לב רבתי.

השופט יורם דנציגר קבע כי יש לקבל את הערעור. בית המשפט סקר את מהות הליכי ההוצאה לפועל והליכי פשיטת הרגל ועמד על ההבדלים בין שני ההליכים, כאשר ההבדל העיקרי הינו סיום ההליך בהפטר, שהינו ייחודי להליכי פשיטת הרגל. נקבע, כי על רקע ייחודו של ההפטר נקבע לא אחת בפסיקה כי אחד התנאים להכרזתו של אדם כפושט רגל הינו כי בקשתו למתן צו כינוס ולהכרזה כפושט רגל הוגשה בתום לב, ושלא במטרה לנצל לרעה את ההליכים.

דנציגר ציין, כי בחלק ניכר מפסקי הדין שעסקו בסוגיית תום לבו של החייב במסגרת הליכי פשיטת רגל, נבחן תום לבו לאחר שניתן כבר צו כינוס, קרי במועד הדיון על הכרזתו כפושט רגל. יחד עם זאת, במספר מקרים נדחו בקשותיהם של חייבים בגין חוסר תום לב כבר בשלב מתן צו הכינוס.

לדעת בית המשפט, מקום שבו עמד החייב בכל התנאים הראשוניים הכרוכים בהגשת הבקשה, ובהם הגשת תצהיר ופירוט על גובה החובות, רשימת הנושים, דין וחשבון מפורט בנוגע לנכסיו וכיו"ב - יש מקום לתת לעקרון תום הלב משקל מצומצם יותר בשלב הראשוני של ההליך, הוא שלב מתן צו הכינוס, לעומת המשקל שיש לתת לו בשלב ההכרזה כפושט רגל ובשלב המאוחר יותר של בקשת ההפטר.

לאור האמור הורה בית המשפט על מתן צו כינוס לנכסי המערער. התיק יוחזר לבית המשפט המחוזי להמשך ההליכים.

(ע"א 307/12)

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה