אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  דעות ונתוחים  > ועדת שחרורים

עו"ד אור לביא-זיו

ועדת שחרורים


07.08.2012 | עורכי דין לביא – זיו אור

כל אסיר אשר נשפט לריצוי מאסר בפועל לתקופה העולה על שישה חודשים ואשר סיים לרצות לפחות שני שליש מתקופת מאסרו זכאי לפנות לועדת השחרורים/ועדת שליש על מנת שזו תידון בבקשתו לשחררו שחרור על תנאי.

ועדת השחרורים תורה על שחרור מוקדם של האסיר רק מקום בו הגיעה למסקנה כי אותו אסיר ראוי לשחרור מוקדם וכי אין בעצם שחרורו משום סיכון שלום הציבור.

במסגרת שיקולי הועדה יובאו, בין היתר, השיקולים הבאים: הסיכון הצפוי משחרורו של האסיר לשלום הציבור, סיכויי שיקומו של האסיר, התנהגותו של האסיר בכלא וכיוצא בזה. לצורך שיקולים אלה יובאו בחשבון, בין השאר, העבירה שבשלה נושא האסיר עונש מאסר, תוכנם של כתבי אישום התלויים ועומדים נגד האסיר, סוגי העבירות בהן הוא מואשם,  נסיבות ביצוען ותוצאותיהן,  הרשעותיו הקודמות של האסיר, דיונים קודמים בוועדות בעניינו של האסיר, התנהגות חיובית או שלילית של האסיר במהלך תקופת מאסרו, חוות דעת של הרשות לשיקום האסיר ועוד.

הנה כי כן, אף על פי שוועדת השחרורים מחויבת לאפשר לאסיר המבקש זאת להופיע בפניה, עדיין אין לאסיר הנידון זכות קנויה לשחרורו המוקדם ולוועדה שיקול דעת רחב אם להיעתר לבקשתו אם לאו.

משכך, היות וחובת ההוכחה מוטלת על כתפיו של האסיר ומכיוון שאמות המידה והשיקולים המנחים את ועדת השחרורים בבואה להגיע להחלטה הם רבים ומגוונים, נדרש האסיר לנקוט מבעוד מועד בפעולות מקדימות שונות ומורכבות על מנת לאפשר או למצער להגדיל סיכויו לשחרור מוקדם. כך למשל, במקרים רבים ישנה חשיבות רבה בפעולות מקדימות כגון שילוב האסיר בהליך שיקומי קבוצתי ופרטני, קבלת אישור מועדת אלמ"ב, בניית תכנית שיקום מסודרת וכיוצא בזה.

לכן, והואיל וסוג הפעולות המוקדמות הנדרשות מצד האסיר משתנות ממקרה למקרה בהתאם לנסיבותיו, מומלץ לאסיר לדאוג שעורך דין פלילי בעל ניסיון בתחום ועדת השחרורים ילוו החל מרגע כניסתו לכותלי בית הסוהר ועד ליום בו יידון בפני הועדה.

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה