אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  דעות ונתוחים  > הסדרי טיעון: כלי יעיל או מכשיר להרשעת חפים מפשע?

עו"ד שרית גולן-שטיינברג

הסדרי טיעון: כלי יעיל או מכשיר להרשעת חפים מפשע?


01.08.2012 | עו"ד שרית גולן-שטיינברג

עדות מבפנים: חפים מפשע שלא עומדים בלחץ או עושים שיקול קר - וחותמים

מזה שנים רבות מלינה המערכת המשפטית באמצעות פסקי דינה אודות העומס על בתי המשפט: מחד, חל גידול ניכר במספר התיקים הפליליים הנפתחים מידי שנה, ומאידך אין מספיק שופטים המסוגלים לשפוט בכל התיקים.

אחת הדרכים להתמודדות עם עומס התיקים הפליליים היא ההסתמכות על הסדרי טיעון, אשר במסגרתם מסכימה התביעה לוותר על חלק מהאישומים המיוחסים לנאשם, להמירם באישום קל יותר או לנקוט בעמדה עונשית מקלה, בתמורה להודאת הנאשם בעובדות שיש בהן כדי להרשיעו. למעשה, הסדר הטיעון מייתר את קיומו של ההליך הפלילי לשם בירור העובדות וקביעת ממצאי זיכוי או הרשעה, הוא אף עשוי לייתר בחלק מהמקרים את הליך גזירת הדין במסגרתו נשמעים טיעונים לעונש.

לכאורה, נראה כי במצב זה מרוויחים כל הצדדים: הנאשם, אשר בתמורה להודאתו הוקל עונשו. הפרקליטות, אשר בתמורה לוויתורה על אישומים או על ענישה חסכה במשאבים בניהול התיק ו"קנתה" הרשעה בטוחה של נאשם בתיקים שאינם "סגורים" מבחינה ראייתית, וכמובן, בתי המשפט שחסכו זמן שיפוטי.

לצד היתרונות הגלומים בקיומם של הסדרי טיעון, אין להתעלם מהסיכונים שהסדרים אלה נושאים עימם ובראשם החשש כי נאשמים אשר טוענים לחפותם יבחרו בסופו של יום להודות בעבירות המיוחסות להם רק בשל חששם מהאפשרות כי יורשעו בעבירות חמורות יותר.

אין מדובר בחשש סתם. לתיקים פליליים רבים המוגשים היום לבתי המשפט, ובפרט המוגשים בבתי המשפט המחוזיים, נלווית בקשה של התביעה לעצור את הנאשם עד תום ההליכים. בשל העומס בבתי המשפט, ניהול תיק פלילי לרבות שמיעת עדים להוכחת האשמה נמשך זמן רב – חודשים רבים ואף שנים.

לפיכך, נאשמים העצורים עד תום ההליכים מעדיפים פעמים רבות להגיע להסדר טיעון עם התביעה, גם אם הדבר כרוך בהודאה במעשים שלא ביצעו. פעמים רבות נתקלתי במסגרת ייצוגי עצורים, בנאשמים אשר טענו לחפותם למן חקירתם במשטרה ובמסגרת השיחות עמי, ואף קיימות ראיות אובייקטיביות התומכות בגרסתם. למרות המלצתי לנהל את התיק ולחקור את עדי התביעה, בחרו בסופו של יום להודות באשמה, שכן, ניהול התיק בהיותם עצורים היה מביאם למצב שבו היו מרצים עונש ארוך יותר ממה שהיה מוטל עליהם במסגרת הסדר הטיעון.

ימי הקראות מרוכזים: שופט מוקד וסחר בעונשים

פרקטיקה נוספת שהתפתחה בבתי המשפט במטרה להסיר העומס הקיים, היא באמצעות ניהול "ימי הקראות מרוכזים". מדובר בשיטת עבודה הנוהגת בבתי משפט רבים, לפיה נקבע מספר רב של תיקים פליליים לדיון ביום אחד בפני שופט מוקד. רבים רואים בימי הקראות אלו כמעין "מכירת חיסול" של תיקים פליליים, כאשר הנאשם, באמצעות עורך דינו או באמצעות סניגור ציבורי תורן, מגיע עם התביעה להסדר טיעון בחסותה ובעידודה של מערכת המשפט.

במרבית התיקים, הסניגור כלל לא מעיין בחומר הראיות בתיק או מרפרף בו במעמד הדיון. עצתו המשפטית לנאשם נשענת לעיתים על כתב האישום בלבד ועל הערכתו הראשונית בדבר העונש הצפוי לנאשם אם יתעקש לנהל הוכחות בתיק. במצב דברים זה, כאשר מועבר לנאשם מסר לפיו אם לא יודה כעת ביום ההקראות ויבחר לנהל את התיק עד תום, לרוב בפני שופט אחר, הוא מסתכן בעונש חמור בהרבה - הוא עלול לבחור להודות באשמה גם אם לא באמת עשה המעשה. 

עצות אלו של סניגורים מקורן בחוסר האמון שלהם במערכת המשפטית לעשות משפט צדק בזמן סביר. משכך, אחת הדרכים העיקריות למנוע הרשעת חפים מפשע תהא באמצעותם. סניגורים פליליים צריכים להשתחרר מהחשש לפיו אם ינהלו את התיק הפלילי יחמירו את מצבו של הנאשם. לעיתים, דווקא ניהול התיק ושמיעת עדי התביעה עשויים להביא לזיכוי הנאשם, או לכל הפחות להסדר טיעון טוב יותר, במובן זה שהאישומים והעמדה העונשית כנגד הנאשם יותאמו לגרסתו הראשונית וליתר הראיות בתיק כפי שבית משפט נחשף להם.

עמדתי איננה נשענת על תחושת בטן בלבד, אלא על נתונים סטטיסטיים. אחוז ההרשעות במדינת ישראל גבוה ביותר, אך הסיבה לכך היא כי שבמרבית התיקים הפליליים בוחרים הנאשמים להודות, לרוב במסגרת הסדרי טיעון. לעומת זאת, אחוז ההרשעות בתיקים בהם בחר הנאשם לנהל הוכחות נמוך בהרבה.

התעקשות שהובילה לזיכוי

דוגמא הממחישה יותר מכל היא המקרה של אב ושני בניו, אשר יצאו לבלות במסיבת יום הסטודנט שנערכה בטכניון. בסיומה של המסיבה מצאו עצמם כל השלושה עצורים בתחנת משטרת חיפה בחשד לתקיפת שוטרים, לאחר שסירבו לבקשת השוטרים לעכבם.

לימים הוגש נגד השלושה כתב אישום בגין תקיפת שני השוטרים, לשופטת מוקד בבית משפט השלום בחיפה. חומר החקירה בתיק כלל הודעות מפורטות של השוטרים המותקפים ושל שוטרים נוספים שהיו עדי ראייה לתקיפה, ואת הודעות הנאשמים אשר הכחישו המיוחס להם וטענו כי הם אלו שהותקפו על ידי השוטרים. במשך שלושה דיונים בפני שופטת המוקד ניסו הצדדים, לרבות הסניגורים אשר ייצגו השלושה, להגיע להסדר טיעון בתיק שיתבטא בתיקון כתב האישום ובעמדה עונשית מקלה. עמדת התביעה הייתה למאסר בפועל, והנאשמים שטענו לחפותם סירבו להודות בתיק גם אם נאמר להם כי יקבלו עונש נמוך יותר מהצפוי להם. חשוב לזכור, כי בתיקים אלו נוטים בתי המשפט לייחס מהימנות "אוטומטית" לשוטרים.

לאחר שהסניגורים לא הצליחו להגיע להסדר טיעון מקל במסגרת שופטת המוקד, הועבר התיק לשופט אשר ישמע ההוכחות בתיק. בשלב זה, ייצגתי את האב ויצאתי בתחושה כי הסיכוי לזכות את השלושה אפסי. ככל שנמשכו ההוכחות בתיק ושוטר אחר שוטר העיד ונחקר על ידי הסניגורים, התבררה התמונה האמיתית אשר תאמה את גרסת הנאשמים לפיה הסיבה לעיכובם על ידי השוטרים המתלוננים הייתה בלתי חוקית. בסופו של יום, החליט בית המשפט לזכות את שלושת הנאשמים. הזיכוי, כמו גם הוצאת האמת לאור, לא היה מושג אילו היו הצדדים מצליחים בתחילת הדרך להגיע להסדר טיעון "מקל" עם הנאשמים.

הכותבת היא מנהלת הקליניקות המשפטיות במרכז אקדמי כרמל.

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה