אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > ביהמ"ש: מותר לחברה לא לספק מוצרים למקומות מסוימים מסיבות כלכליות

צילום: רן בר יעקב (שכונת בית צפפא)

ביהמ"ש: מותר לחברה לא לספק מוצרים למקומות מסוימים מסיבות כלכליות


29.07.2012 | מערכת תקדין

אב לתאומים טען כי על חברת מטרנה לפצותו בגין הפליה מאחר וסירבה לספק מוצרים לבית צפפא; בית המשפט קבע כי לא הוכחה כל הפליה

זמן קצר לאחר שנולדו לו תאומים, נרשם התובע ל"מועדון התאומים" של מטרנה, כאשר לדבריו, חברות במועדון זה אמורה לזכות אותו בהנחה מסוימת ובהספקת המוצרים עד לביתו.

התובע טען, כי במשלוח הראשון נאמר לו שהחברה אינה מספקת את המוצרים לתוך שכונת בית צפפא שבדרום-מזרח ירושלים, ולכן הוא נפגש עם השליח בשכונת גילה הסמוכה, ובהזמנה נוספת שביצע תואם המפגש לבית החולים הדסה, שם המתין כשלוש וחצי שעות עד שנאמר לו כי יש בעיה עם המשלוח.

לטענתו, כעבור מספר ימים ומשלא קיבל מענה, שלח למטרנה מכתב בו דרש לקבל את המוצרים לביתו וכן פיצוי של 50,000 שקל, ולאחר שיחה עם נציגת החברה, הודיעה לו האחרונה כי תספק את המוצרים עד לביתו, אולם למחרת כאשר ביצע הזמנה נוספת, נאמר לו "שהם לא נכנסים לשכונה", ורק בעקבות פנייה נוספת, המשלוח סופק לביתו ומאז המוצרים מסופקים כסדרם.

בתביעה שהגיש לבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים, דרש התובע פיצוי בסך 7,500 שקל בגין מדיניותה המפלה. במהלך הדיון, ובתשובה לשאלת בית המשפט מדוע חש כי מדובר בהפליה, טען התובע כי נאמר לו על ידי שליחים של מטרנה כי הם לא נכנסים לשכונות ערביות. בנוסף, דרש התובע פיצוי בסך 3,000 שקל בגין התנהלות החברה אשר גזלה ממנו שעות רבות, וכן פיצוי בסך 1,500 שקל בגין מטרד ועגמת נפש, ו-800 שקל עבור הוצאות כתיבת התביעה.

מטעם מטרנה נטען כי לא הובטח לתובע כי המוצרים יסופקו עד לפתח ביתו, ואף הוצג פלט מחשב ממנו עולה שנציגת המכירות ציינה באוזני התובע כי חברת השליחויות לא מגיעה לבית צפפא ולכן יש לתאם מקום מפגש אחר, וכן צורפו ההזמנות שביצע התובע בהן נכתב כי יש לתאם עימו מקום מפגש.

עוד טענה החברה כי לא מדובר בהפליה, וכי ההחלטה האם לספק מוצר עד לבית הלקוח או למקום אחר נובעת ממניעים כלכליים בלבד, ואף פרטה ערים ושכונות בהם מתגוררים בני מיעוטים הזוכים להספקת המוצר עד לביתם, לעומת מקומות בהם תושבים יהודים אינם זוכים להספקת המוצר עד לביתם בשל מיעוט לקוחות.

השופט איתן קורנהאוזר קבע כי התובע לא הוכיח את טענתו לפיה מטרנה התחייבה לספק לו מוצרים עד לביתו, ולכן לא בוצעה כל הפרת חוזה מצד מטרנה.

גם לעניין טענת ההפליה נקבע כי התובע לא הוכיח את טענתו שכן מדובר בגרסה כבושה שניתנה במענה לשאלת בית המשפט, ואשר לא הועלתה בכתב התביעה שהגיש התובע. כל שנאמר לתובע, כך נפסק, הוא כי החברה לא תספק את המוצר עד לביתו ולכן פרשנות החברה לאמירה זו טובה לכל הפחות כמו זו של התובע ואף משכנעת יותר. זאת, שכן גרסת החברה לגבי הספקת השרות בהתאם לכמות הלקוחות הינה גרסה סבירה ואין לראות באבחנה שעושה החברה בהקשר זה משום הפליה פסולה.

השופט ציין, כי העובדה כי המשלוחים מתבצעים עד ימים אלה לשביעות רצונו של התובע בעלויות אותן סופגת החברה בניגוד להתקשרות הראשונית בין הצדדים ולהתחייבות החברה, מהווה פיצוי מספק בגין העיכוב שחל במשלוחים הראשונים.

משנדחתה התביעה, חויב התובע לשלם למטרנה הוצאות משפט בסך 1,500 שקל.

(ת"ק 25780-01-12(

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה