אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > העליון: ניתן לאכוף הסכמים פוליטיים אשר המרכיב הפוליטי בהם איננו מובהק

צילום: אסתר ענבר

העליון: ניתן לאכוף הסכמים פוליטיים אשר המרכיב הפוליטי בהם איננו מובהק


18.07.2012 | עו"ד לילך דניאל

נקבע, כי המרכיב הדומיננטי של התחייבויות הצדדים בהסכם הפוליטי בעניין מינויים לקק"ל מעוגן בעיקרו במשפט הפרטי, ולפיכך לא די באמירה שמדובר בהסכם פוליטי על מנת לחסן אוטומטית את הוראותיו

בית המשפט העליון דחה את ערעורו של פרופ' שמעון שטרית בעניין מינוי יו"ר הקרן הקיימת לישראל. בין היתר נדרש בית המשפט לשאלת אכיפתם של הסכמים פוליטיים, וקבע כי יש להבחין בין הסכמים פוליטיים "מובהקים" הנוגעים לעניינים שלטוניים שלא ייאכפו ע"י בית המשפט, ובין הסכמים פוליטיים בעלי גוון פוליטי מתון יותר, אותם ניתן לאכוף.

שטרית הינו פרופסור למשפטים ששימש בעבר כשר מטעם מפלגת העבודה, ואף נמנה בין מנסחי חוקתה. לקראת התכנסותו של הקונגרס הציוני הל"ו ביוני 2010, נחתם הסכם כולל בין הסיעות המיוצגות בהסתדרות הציונית העולמית, אשר מכוחו אוישו תפקידים רבים בשכר במוסדות הלאומיים.

לקראת החתימה על ההסכם הכולל, התקשרה סיעת מפלגת העבודה בהסכם משולש לשיתוף פעולה במוסדות הציוניים עם סיעות ארצנו ומרצ, וזאת לצורך יצירת נציגות משותפת בהסכם הכולל. בהסכם המשולש צוין, בין השאר, כי לסיעת העבודה מיועד תפקיד יו"ר קק"ל, וכי המינוי ייעשה בהסכמת סיעת ארצנו. עוד הוסכם כי תפקיד סגן יו"ר קק"ל מיועד לסיעת ארצנו, ויתר הדירקטורים להם יהיו זכאיות שלוש הסיעות יתחלקו באופן יחסי לגודלן של הסיעות.

על ההסכם הכולל חתם שטרית מטעם סיעת העבודה. בין היתר ייעד ההסכם הכולל לסיעה המשותפת של העבודה, ארצנו ומרצ, שמונה חברים בדירקטוריון קק"ל, וכן את תפקיד יו"ר קק"ל, שבהסכם המשולש זכות מינויו נתונה לסיעת העבודה. ברבות הימים התפלגה מפלגת העבודה וקמה מתוכה סיעת "עצמאות" בראשות אהוד ברק, אשר בה חבר גם שטרית. בהמשך הגיעו שמונה סיעות שונות ובכללן סיעת ארצנו וסיעת מרצ, להסכם חדש (להלן: "הסכם 2011"), אשר קבע בין היתר כי לתפקיד יו"ר קק"ל ייבחר שטרית.

על רקע הדברים הללו, התנהלו מספר הליכים משפטיים. מפלגת העבודה פנתה לבית המשפט ודרשה כי חברי סיעת עצמאות, ובכללם שטרית, יפרשו מתפקידיהם במוסדות הציונים אליהם מונו מכוח היותם חברי מפלגת העבודה. שנית, בעקבות מהלכים שונים, ביקשו הסיעות החתומות על הסכם 2011, כי בית המשפט יצהיר שכל חבר באסיפה הכללית של קק"ל רשאי להציע מועמדים לדירקטוריון, וזאת בהתאם לתקנה 31 לתקנון קק"ל.

בית המשפט המחוזי קבע כי ברגע הפרישה ממפלגת העבודה היה על שטרית להתפטר מתפקיד אליו מונה כנציג מפלגת העבודה. ביהמ"ש העליון, מפי המשנה לנשיא, מרים נאור, קבעה תחילה כי המסקנה אליה הגיע בית המשפט המחוזי הייתה בלתי נמנעת. צוין, כי חוקת מפלגת העבודה, אשר שטרית אף היה אחד ממנסחיה, קבעה את חובתו של חבר מפלגת העבודה המייצג את המפלגה במוסד ציבורי, לפרוש מתפקידו אם החליט לפרוש מן המפלגה. לאור האמור נקבע כי יש לדחות את הערעור ביחס לדרישת ההתפטרות.

אשר לשאלה האם היה מקום לאכוף את ההסכם הכולל, ציין בית המשפט כי על פי הפסיקה, הסכמים פוליטיים אינם חסינים מביקורת שיפוטית, ולפיכך מוסמך בית המשפט לבטל הסכם פוליטי כאשר נמצא כי הוא בלתי חוקי או סותר את תקנת הציבור. עוד צוין, כי בהקשר לסעד האכיפה, ככלל אין בית המשפט מורה על אכיפת הסכמים פוליטיים. יחד עם זאת נקבע, כי יש להבחין בין אכיפת הסכם פוליטי "מובהק" הנוגע לעניינים שלטוניים כגון הסכם לביצוע רוטציה בין חברי כנסת, ובין אכיפת הסכם כמו ההסכם דנן, הנוגע לכהונה בגוף ציבורי, לגביו שיקולי בית המשפט יהיו שונים.

בית המשפט קבע, כי המרכיב הדומיננטי של ההתחייבויות שנטלו על עצמם הצדדים בהסכם הכולל מעוגן בעיקרו במשפט הפרטי, ולפיכך לא די באמירה שמדובר בהסכם פוליטי על מנת לחסן אוטומטית את הוראותיו. לדעת בית המשפט, מצב כמו המקרה דנן, בו הצדדים להסכם פעלו על פיו וחילקו בפועל את מרבית המשרות, הוא מצב הקורא להתערבות שיפוטית כאשר חלק מן הצדדים מתנערים מכך בדיעבד. אי אכיפת ההסכם, עפ"י בית המשפט, תאפשר התחמקות ממילוי הסכמים. לפיכך נקבע כי אין להתערב בהחלטתו של בית המשפט קמא לאכוף את ההסכם הפוליטי הכולל על הצדדים לו.

(ע"א 9612/11).

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה