אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > אין לברוח מהשאלה העקרונית: העמדה לדין או חיסיון?

צילום: אנטוניו מילנה

אין לברוח מהשאלה העקרונית: העמדה לדין או חיסיון?


12.07.2012 | עו"ד אנה נודל

זיכויו המהדהד של רה"מ לשעבר אהוד אולמרט מפרשה שבעקבותיה התפטר מתפקידו, מצריכה בחינה מעמיקה של סוגיית מתן חסינות מלאה לראש ממשלה מכהן, כנהוג במספר מדינות במערב * מהו המצב החוקי במדינות השונות, והאם ראוי שדינו של רה"מ יהיה שונה משל כל אזרח אחר?

בעקבות הזיכוי של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט בפרשת טלנסקי, שהביאה לפרישתו מראשות הממשלה בשנת 2008, נשמעת ביקורת רבה על התנהלות הפרקליטות וההסדר החוקתי ככלל בעניין העמדה לדין של ראש ממשלה מכהן.

בכנס של לשכת עורכי הדין שהחל היום (ה'), שר התחבורה ישראל כ"ץ הדגיש את הצורך בביצוע הפרדה בין הסוגיה העקרונית של הליך העמדה לדין של ראש ממשלה, לבין התפקוד של הפרקליטות בתביעה שהוגשה כנגד אהוד אולמרט. "אם הכנסת תחשוב שצריך לאמץ את החוק הצרפתי, שבו ראש ממשלה לא נחקר על דברים שהוא עשה קודם לתפקידו, אז יקבלו החלטה כזו. יש הרבה טיעונים נגד חוק כזה. המערכת צריכה לפעול בדרך שהיא פועלת תמיד. לא צריך לשים על כתפי הפרקליטות או היועמ"ש את השאלה איך התיק משפיע על מעמדו של ראש ממשלה".

זיכויו של אולמרט גרר ביקורת חריפה על פרקליטות המדינה ועל השיטה הנוכחית של פתיחת חקירות פליליות נגד ראש ממשלה מכהן. אמנון דנקנר, לשעבר עורך "מעריב" וחבר קרוב של אולמרט, אמר כי "פרקליט המדינה גרם לכך שממשלה בישראל נפלה וחייהם של מיליוני ישראלים שונו לרעה. הוא עשה זאת בדרך נלוזה ועקלקלה".

יו"ר האופוזיציה, ח"כ שלי יחימוביץ', יצאה במהלך הכנס להגנת הפרקליטות ואמרה כי "המתקפה העזה נגד מערכת אכיפת החוק נועדה בחלקה להחליש את הפרקליטות, להפוך אותה למפוחדת ומבוהלת ולגרום לה להיות הססנית בבואה למלא את תפקידה המקצועי. אני רוצה לחיות במדינה שבה דין ראש ממשלה, דין נשיא, דין חבר כנסת, דין בעל הון, דין מורה, דין מנקה, דין איש היי-טק - שווה בפני החוק. אני לא רוצה שהפרקליטות תחוש פיק ברכיים כשהיא באה לדון בענייניהם של אנשים חשובים ורבי כוח".

מעמד עדיף לרה"מ בחוק הישראלי

בישראל החוק מתייחס באופן שונה לראש ממשלה נאשם לעומת אדם שאינו איש ציבור. רה"מ ייחקר במעונו ולא בתחנת המשטרה; הדיון בעניינו מתקיים בפני שלושה שופטים בכל עבירה; כתב האישום מוגש על ידי היועץ המשפטי לממשלה ולאחר שהתיק עובר גורמים רבים בפרקליטות. הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה יבחנו האם יש מספיק ראיות וסיכוי סביר להרשעה, לאור ההשלכות הציבוריות של ההעמדה לדין. בכך החוק מעניק לראש ממשלה מעמד עדיף על פני האזרח הפשוט. החיסרון היחיד במהלך חקירה של בכיר ציבור הוא שהתיק שלו אינו יכול להיסגר מחוסר עניין לציבור, בשל היותו איש ציבור.

כנגד אולמרט נוהלו לא מעט חקירות פליליות במהלך כהונתו כראש ממשלה וגורמים רבים האשימו אותו בשחיתות, ביניהם החשב הכללי לשעבר, ירון זליכה. במהלך שנת 2007 נפתחו נגד אולמרט שלוש חקירות פליליות. החקירה הראשונה עסקה בחשד למעורבותו בהליכי הפרטת בנק לאומי בעת שכיהן בתפקיד שר האוצר. המשטרה החליטה כי אין בידיה מספיק ראיות ופרקליט המדינה משה לדור סגר את התיק; יחד עם זאת הוא קבע כי התנהגותו של אולמרט הייתה לא תקינה, אולם לא כזו שמגיעה עד פלילים.

כמו כן נפתחה נגד אולמרט חקירה בחשד לקבלת הנחה ברכישת דירה ברח' כרמיה בתמורה לזירוז אישורי בנייה. גם במקרה הזה התיק נסגר לאחר שהמשטרה קבעה שלא בוססה תשתית עובדתית מספקת.

החקירה השלישית הייתה בפרשת מרכז ההשקעות, בה הוא הורשע השבוע בהפרת אמונים כשפעל בניגוד עניינים. בהמשך השנה יתקיימו טיעונים לעונש.

במאי 2008 נחקר אולמרט באזהרה בפרשת מעטפות הכסף, שנקראה גם פרשת טלנסקי. הפרשה עסקה בכספים שהועברו לאולמרט במהלך כהונתו כראש עיריית ירושלים וכשר התמ"ת על-ידי מגייס הכספים משה טלנסקי. הכספים התקבלו במזומן במעטפות. אולמרט טען בתגובה כי הכספים התקבלו על פי חוק לצורך מימון קמפיין הבחירות בו השתתף.

העדות המוקדמת יצרה סערה ציבורית בעקבותיה אולמרט סיים את תפקידו כראש ממשלה ומפלגת קדימה ערכה פריימריז בהם ניצחה ציפי לבני. בקיץ 2009 הוגש נגד אולמרט כתב אישום בפרשת טלנסקי, פרשת ראשונטורס אשר עסקה במימון הטיסות של אולמרט ופרשת מרכז השקעות. ביהמ"ש המחוזי בירושלים זיכה ביום שלישי האחרון את אולמרט מפרשות טלנסקי וראשונטורס.

היכן ישראל עומדת בהשוואה למדינות המערב

מרכז המחקר והמידע של הכנסת הכין לבקשת ח"כ יואל חסון סקירה השוואתית בעניין חקירה והעמדה לדין פלילי של ראש ממשלה במהלך כהונתו במדינות מערביות אחרות. כל מדינה עשתה את האיזון שלה בין עקרון השוויון לבין אינטרס של יציבות שלטונית.

נקודות המוצא הן שמדינה דמוקרטית אינה יכולה למקם את ראשיה "מעל החוק" והם כפופים לדיני המשפט הפלילי ככל אזרח אחר; יחד עם זאת, ניהול הליך פלילי כנגד ראש הרשות המבצעת (ראש ממשלה או נשיא) עלול לפגוע במעמד המוסד אותו הוא מייצג כלפי חוץ וכלפי פנים. ניהול הליך פלילי נגדו עלול לשבש את תפקודו התקין של נושא המשרה ולפגוע ביכולתו למלא את תפקידיו.

המחקר מראה שבחלק מהמדינות המערביות, בדומה לישראל, ראשי ממשלה עלולים להיות נתונים לחקירה פלילית במהלך כהונתם ודינם אינו שונה באופן מהותי מדינו של כל אזרח. זהו המצב המשפטי בבריטניה ובמדינות סקנדינביה. לעומת זאת, במדינות אחרות כגון צרפת, איטליה ובמידה מסוימת גם בארה"ב, נהוגה שיטה אחרת. במדינות אלה הליכים פליליים נגד ראשי ממשלה ונשיאים מושהים כל עוד הם ממשיכים לכהן בתפקידם. להלן עיקרי ממצאי המחקר במדינות השונות.

בריטניה

ראש ממשלה מכהן לא נהנה מחסינות מפני חקירה או העמדה לדין פלילי. עד כה לעולם לא הועמד לדין בבריטניה ראש ממשלה מכהן. עם זאת, התקיימו חקירות משטרתיות של ראשי ממשלה מכהנים. ראש ממשלת בריטניה לשעבר, טוני בלייר, נחקר בחשד למעורבות בפרשת "מזומן תמורת תארים". לפי החשדות, בתמורה לתרומות והלוואות נוחות, שתי המפלגות הגדולות במדינה פעלו לקידום מועמדותם של אנשים שמונו מאוחר יותר לבית הלורדים. בלייר הסביר שכמה מהתורמים למפלגת לייבור קיבלו בהמשך תארי אצולה, אך התעקש כי התהליך לא היה מנוגד לנהלים המקובלים.

ספרד

במסגרת החוקה הספרדית, ניתן לקיים חקירה פלילית נגד ראש ממשלה במהלך כהונתו. יחד עם זאת, לפי השיטה הספרדית ראש הממשלה הינו בהכרח חבר פרלמנט (כמו בישראל) וחלה עליו חסינות כמו על כל חבר פרלמנט אחר. כדי לפתוח בחקירה פלילית, וגם כדי להגיש כתב אישום נגד חבר פרלמנט, יש לקדם אישור מוקדם של הפרלמנט.

גרמניה

בדומה לספרד, קנצלר גרמניה נהנה מחסינות בכל הנוגע לנקיטת הליכים פליליים נגדו רק בהיותו חבר בבונדסטאג. מכוח חסינות זו ניתן לנקוט נגדו בהליכים פליליים רק בכפוף לאישור הבונדסטאג. בפועל, בתחילת כל קדנציה פרלמנטרית מעניק הבונדסטאג לרשויות אכיפת החוק אישור מראש שתקף עד לסיום אותה קדנציה, לבצע במקרי הצורך חקירות פליליות מקדמיות נגד חברי הבונדסטאג. 

צרפת

לפי החוקה הצרפתית, נשיא הרפובליקה אינו נושא באחריות למעשים שבוצעו במסגרת תפקידו כנשיא. יחד עם זאת, החוקה מאפשרת להעביר נשיא מכהונתו במקרה של הפרה יסודית של חובותיו – הפרה שבאופן גלוי וברור אינה מתיישבת עם המשך תפקידו כנשיא. החוקה לא פוטרת את הנשיא מחבות בעניינים שהינם בסמכות שיפוטו של בית הדין הפלילי הבינלאומי.

בנוסף לחסינות זו, נשיא צרפת נהנה מחסינות פרוצדוראלית זמנית ומוחלטת בכל הנוגע למעשים שבוצעו שלא במסגרת תפקידו. לפי החוקה, במהלך כהונתו הנשיא לא יידרש להעיד ולא יהיה נתון להליכים פליליים או אזרחיים. החוקה הצרפתית עברה כמה שינויים בעניין בשנת 2007, בעקבות סדרה של פרשיות שחיתות שנקשרו בשמו של הנשיא לשעבר, ז'ק שיראק. הוא נחשד במעורבות במעשי שחיתות שבוצעו לכאורה בעת שכיהן כראש העיר פריס. גם הנשיא לשעבר ניקולא סרקוזי נחקר עם סיום כהונתו בארמן האליזה בחשדות לקבלת תרומות לא חוקיות במרוץ לנשיאות ב-2007.

איטליה

לפי חוק שהתקבל באיטליה בשנת 2008, הליכים משפטיים-פליליים נגד ארבעת נושאי התפקידים הבכירים במדינה – נשיא המדינה, ראש הממשלה, יו"ר הסנאט ויו"ר בית הנבחרים – מושהים כל עוד הללו מכהנים בתפקידם. הסדר זה חל גם על הליכים פליליים שמתייחסים לעבירות שבוצעו לכאורה לפני שאותם בעלי תפקידים החלו בכהונותיהם, וגם על כאלה שמקורם בחשד לעבירות שבוצעו במהלך הכהונה עצמה.

נשיא המדינה יישא באחריות על מעשים שבוצעו במסגרת תפקידו במקרים של בגידה חמורה או פגיעה בחוקה. ראש הממשלה נושא באחריות פלילית לעבירות שביצע במסגרת תפקידו, והעמדתו לדין כפופה לאישור הסנאט או בית הנבחרים.

ארה"ב

מערכת החוקים האמריקנית אינה מונעת העמדה לדין פלילי של נשיא מכהן, לא במקרה של מעשים שבוצעו במסגרת תפקידו וגם לא במקרה של המעשים שבוצעו טרם כניסתו לתפקיד. מאידך, החקיקה האמריקנית גם אינה כוללת שום הוראה מפורשת המתירה הגשת תביעה פלילית כנגד נשיא מכהן.

בפועל, נשיא מכהן בארה"ב מעולם לא הועמד לדין פלילי והסוגיה הינה שנויה במחלוקת בארה"ב. היה ניסיון בעבר להעמיד לדין את הנשיא לשעבר ריצ'ארד ניקסון בגין מעורבותו בפרשת ווטרגייט ב-1974, אך הם נעשו לאחר שהוא התפטר מכהונתו ובאו לסיומם עם החנינה שהוענקה לו על-ידי מחליפו בתפקיד, הנשיא ג'רלד פורד.

משרד המשפטים האמריקני מתנגד להעמדה לדין פלילי של נשיא מכהן, בטענה כי צעד זה יערער את יכולתו של הנשיא לבצע את תפקידיו החוקתיים.

סקנדינביה

לפי ממצאי המחקר, בדנמרק מעולם לא נפתחה חקירה פלילית נגד ראש ממשלה מכהן והחוקים הדנים לא כוללים הוראות מיוחדות לעניין זה. בשבדיה ככלל היחס לראש הממשלה בעניין עבירות פליליות הוא כאל כל אדם אחר. במקרה של עבירה פלילית שבוצעה במסגרת תפקידו, חוקת שבדיה מטילה על ראש ממשלה אחריות פלילית רק אם הוא ביצע את תפקידו ב"רשלנות רבתי". גם בנורבגיה ראש ממשלה עשוי להיות נתון לחקירה פלילית או להעמדה לדין פלילי.

 

עו"ד שדי: אסור לפתוח בחקירה נגד חבר רשות מבצעת

עו"ד אילן שדי, מומחה לדין פלילי ולשעבר סגן לפרקליטת מחוז מרכז, התייחס לפולמוס המשפטי-חברתי סביב השאלה האם פרקליט המדינה צריך לשלם מחיר אישי לאור הזיכוי המהדהד של רה"מ לשעבר אהוד אולמרט.

עו"ד שדי אמר ל"תקדין": "שיח זה מתעלם לטעמי משני דברים חשובים: האחד הוא דבר ההרשעה בפלילים של ראש ממשלה מכהן - אשר עוצמתו אינה חלשה מדבר הזיכוי; והשני הוא האם נכון מלכתחילה לפתוח בהליך פלילי כנגד ראש ממשלה מכהן, או כל בעל תפקיד בכיר אחר ברשות המבצעת, או שמא יש להעניק לו חסינות זמנית עד לסיום כהונתו. הפתרון לשאלה השנייה הוא לטעמי שורש העניין. כל ביקורת שנשמיע אודות התוצאה בתיק אולמרט תהיה בגדר "הריגת יתושים" ולא "ייבוש הביצה". הסטת השיח לעבר האישי קלה ונוחה יותר מדיון אמיתי בשאלה העקרונית. המצב החקיקתי השורר מאפשר לחקור את חברי הרשות המבצעת, לרבות את ראש הממשלה, תוך כדי כהונתם ולהגיש נגדם כתב אישום. בית משפט העליון הוסיף לדברי חקיקה אלה כי מקום בו רשויות התביעה ימצאו כי ממצאי החקירה מצדיקים הגשת כתב אישום, הרי שיש להפסיק כהונתו של הנידון לאלתר".

לדעת עו"ד שדי, האיסור לפתוח חקירה נגד חבר רשות מבצעת מוצדק, משום שהנזק הציבורי שנגרם מכך עולה על התועלת. "איסור זה קיים במדינות מערביות רבות, ובאורח פלא הדמוקרטיה שם לא קרסה. לאחר שהחשודים מסיימים את כהונתם, ממצים עימם את הדין. לטעמי, שומה על כולנו לעצור את מחול השדים שהחל עם היוודע הכרעת הדין, ולהחזיר את השיח לעבר יסוד הדברים: האם יש להעניק חסינות זמנית לנבחרי הציבור, במהלך כהונתם. ההכרעה בנושא הזה אינה פשוטה, אולם מחויבת".

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה