אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > "מרתון ירושלים" יוצא לדרך: משפט הולילנד יתנהל 4 ימים בשבוע, 12 שעות ביום

צילום: Adiel

"מרתון ירושלים" יוצא לדרך: משפט הולילנד יתנהל 4 ימים בשבוע, 12 שעות ביום


01.07.2012 | עו"ד אנה נודל

בית המשפט המחוזי בת"א החל לדון בפרשת השחיתות מהחמורות בתולדות המדינה; בין הנאשמים: אהוד אולמרט, אורי לופוליאנסקי, דני דנקנר ויעקב אפרתי

הדיונים בפרשת הולילנד שמסעירה את המדינה החלו הבוקר (א') בבית המשפט המחוזי בתל אביב. בתחילת השנה הפרקליטות הגישה כתב אישום נגד 13 המעורבים בשלוש פרשיות שחיתות נפרדות, אך כרוכות אחת בשנייה, בעיריית ירושלים ובמינהל מקרקעי ישראל. בין הנאשמים ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, ראש עיריית ירושלים לשעבר אורי לופוליאנסקי, ויושב ראש דירקטוריון בנק הפועלים לשעבר דני דנקנר.

מדובר באחד מכתבי האישום הגדולים והחמורים שהוגשו נגד עובדי ציבור בתולדות המדינה. הפרקליטות כתבה שמדובר בכתב אישום החמור "לא רק בהיקפו, אלא בעובדה שאין מדובר בעובד ציבור בודד שסרח, אלא במספר רב של עובדי ונבחרי ציבור, החל מחברים במועצת העיר ירושלים, מהנדס העיר, שני ראשי עיריית ירושלים, מנהל מינהל מקרקעי ישראל, וכלה בשר התמ"ת וראש לשכתו".

כתב האישום מתייחס לעשר שנים של עבירות "קידום פרויקטי נדל"ן שונים בישראל תוך מתן שוחד לעובדי ונבחרי ציבור, בדגש על עבירות שליוו את הליכי התכנון בעיריית ירושלים ובמינהל מקרקעי ישראל".

חלק גדול מהאישומים מתבסס על עדותו של עד המדינה, המכונה ש', שהיה מתווך במתן השוחד בשלושת הפרשיות. פרטיו אסורים לפרסום לפי צו בית המשפט. בתמורה לעדות שלו, העד יקבל מהמדינה קצבה חודשית בסך כ-11 אלף שקל בשש השנים הקרובות. מדובר בתשלום כולל של כמיליון שקל. בנוסף, לעד היה חוב גדול של כמיליון שקל לרשות המיסים, ובמסגרת ההסכם עימו המדינה מוותרת על החוב ואף לא תגיש נגדו כתב אישום.

במהלך המשפט יופיעו 377 עדים והדיונים יתנהלו ארבעה ימים בשבוע, כ-12 שעות ביום. זאת, לאחר שהשופט דוד רוזן דחה את בקשת הפרקליטות לקצר את שעות העדות בשל מצבו הבריאותי של עד המדינה, שעדותו פתחה את המשפט הבוקר.

פרשת הולילנד: תוספת אחוזי בנייה

מתחם הולילנד הוקם בדרום ירושלים, מול שכונת מלחה, במקום מלון קטן של 100 חדרים. במהלך עשור קודמו ארבע תוכניות תכנון ובנייה שהפכו את המתחם לשכונת מגורים של מעל אלף יחידות. את פרויקט המגורים במתחם יזם איש העסקים הלל צ'רני, אשר גייס בשנת 1994 את עד המדינה כדי שיסייע בעדו בקידום המיזם מול הרשויות.

בשנת 1999 אנשי העסקים אביגדור קלנר ואמנון ספרן רכשו חלק מהמתחם והקימו את חברת הולילנד פארק. קלנר כיהן באותה תקופה בתפקיד מנכ"ל ויושב ראש דירקטוריון של חברת פולאר השקעות, שהינה חברה ציבורית. במקביל הוא היה יו"ר הדירקטוריון בחברת הבת שלה פולאר נדל"ן, ובחברה נכדה קלדש בניה. ספרן כיהן כמנכ"ל פולאר נדל"ן וקלדש בניה בין השנים 1998 ל-2004. גלאון כיהן בתפקיד מנכ"ל קרדן נדל"ן יזום ופיתוח בין השנים 1998 ל-2005.

כיום, 60% מהמתחם נמצאים בבעלות פולאר נדל"ן וקלדש בניה, 30% בבעלות קרדן נדל"ן ו-10% בידי בנק לאומי השקעות. לפי כתב האישום, שלושתם הצטרפו למאמצים של צ'רני לקדם את פרויקט הולילנד. לטענת הפרקליטות, כדי לקדם את הפרויקט היזמים נתנו במהלך השנים שוחד וטובות הנאה לעובדי ציבור ומקורביהם. לאורך הפרויקט הוגשו מאות התנגדויות לוועדה המקומית לתכנון ובנייה. ההתנגדויות נדחו והפרויקט זכה לקידום מהיר מבחינת לוח הזמנים, שינויים בייעוד הקרקע, הגדלה משמעותית באחוזי בנייה והפחתת תשלומי המס.

פרשת חברת הזרע: מחקלאות לבנייה

במסגרת פרויקט הולילנד, אנשי העסקים אביגדור קלנר ואמנון ספרן הכירו את עד המדינה ועוזרו, מאיר רבין. קלנר שימש באותה תקופה יו"ר עמית בחברת הזרע, וספרן היה בתפקיד בכיר בחברה. בתור בעלי תפקידים בחברת הזרע, הם פנו לעד המדינה וביקשו ממנו לסייע להם בקידום שינויי ייעוד בקרקע שבבעלות החברה.

מדובר בחוות שלם הנמצאת קרוב לתל אביב, חוות מבחור שנמצאת קרוב לצומת פלוגות בדרום, וחוות יבור בצפון. רבין ניצל את הקרבה המשפחתית שלו למנהל מינהל מקרקעי ישראל דאז, יעקב אפרתי, כדי לקדם את שינוי הייעוד במינהל. לפי כתב האישום, קלנר וספרן העבירו לרבין מעל 1.2 מיליון שקל בין השנים 2002 ל-2004 לצורך קידום ענייניהם.

פרשת תעשיות המלח: מבריכות מלח למגורים

גם בפרשה זו מדובר בשינויי ייעוד הקרקע שרשומה במינהל מקרקעי ישראל. חברת תעשיות מלח רצתה לשנות את ייעוד הקרקע שבבעלותה מעיבוד מלח למגורים. לפי כתב האישום, בשנת 2003 יזם הנדל"ן אביגדור קלנר המעורב בפרשות הולילנד וחברת הזרע, הכיר בין דני דנקנר, שהיה יושב ראש דירקטוריון תעשיות מלח, לעוזרו האישי של עד המדינה, מאיר רבין.

לפי כתב האישום, כדי לקדם את ענייניו של דנקנר יצר רבין קשר עם מנהל המינהל יעקב אפרתי, קרוב משפחתו, וסיכם עמו שיקבל כספים מדנקנר ויעביר אותם לאפרתי. בתמורה אפרתי הסכים לסייע בקידום שינוי ייעוד הקרקע. דנקנר העביר לרבין סך של 1.1 מיליון שקל, מתוכם רבין העביר לאפרתי לפי החשד 45 אלף שקל.

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.