אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > עו"ד שהגיש תביעה לאחר חלוף תקופת ההתיישנות - יפצה את הלקוח

צילום: iStock

עו"ד שהגיש תביעה לאחר חלוף תקופת ההתיישנות - יפצה את הלקוח


18.06.2012 | עו"ד רוני קוסובסקי

ביהמ"ש: "מצופה מעורך דין כי יעסוק בתחומים בהם הוא בקיא, פן ייעץ ללקוח דבר העלול לפגוע בזכויותיו" * עורך הדין ישלם 14 אלף שקל בגין רשלנותו

עורך דין טיפל עבור לקוחו בשני עניינים בהם נחל הלקוח כישלון חרוץ, כשלטענתו הסיבה לכך נעוצה בחוסר מקצועיותו של עוה"ד, שפעל ממניעים אישיים כדי להגדיל את שכרו.

התביעה הראשונה שהועברה לטיפולו של עוה"ד עניינה תביעה נגד חברת ביטוח בגין תאונת דרכים שבה נזוק רכבו של התובע. לטענת התובע, בעת שהעביר את התובענה לעוה"ד, הוא הזהירו כי תקופת ההתיישנות בתביעות מסוג זה הינה שלוש שנים בלבד, ולכן לחץ עליו למהר ולהגיש את התביעה - אולם עורך הדין הגיש את התביעה רק לאחר חלוף תקופת ההתיישנות. התובענה אכן נדחתה מחמת התיישנות, והתובע חויב לשלם לחברת הביטוח הוצאות משפט.

לגרסת עורך הדין, לנוכח כתב ויתור עליו חתם התובע לטובת חברת הביטוח, הוא ייעץ לו שלא לנקוט הליך משפטי נגד חברת הביטוח, ברם התובע עמד על שלו ולכן לאחר בקשות חוזרות ונשנות הוציא עבורו מכתבי דרישה ללא קבלת שכר, ולבסוף אף הגיש את התביעה.

התביעה השנייה שהועברה לעוה"ד עניינה תובענה כספית נגד בנק לאומי, כאשר בטרם החל שלב שמיעת הראיות הציע הבנק פשרה. לטענת התובע, עוה"ד המליץ לו לדחות את ההצעה והוא אכן קיבל את עצתו, אך בסופו של דבר דחה ביהמ"ש את תביעתו נגד הבנק מחמת התיישנות, והתובע חויב לשלם הוצאות.

לגרסת עורך הדין, כאשר קיבל לטיפולו את תביעת הבנק הסביר לתובע את הבעייתיות שבתביעה, אך הלה סירב להצעת הפשרה. עוד טען, כי בהליך בוררות שהתנהל בינו לבין התובע בגין תביעתו לתשלום שכר טרחה, קבע הבורר כי בטיפולו בתביעה נגד הבנק נהג עוה"ד ללא דופי.

בית המשפט קבע, מפי השופטת א' פריאל, כי לעניין התובענה נגד חברת הביטוח עורך הדין לא נהג כפי שעורך-דין סביר ונבון היה נוהג באותן נסיבות. ראשית, כך נקבע, מצופה מעורך דין כי יעסוק בתחומים בהם הוא בקיא, פן ייעץ ללקוח דבר העלול לפגוע בזכויותיו. לפיכך, אם באותה עת לא היה הנתבע בקיא דיו בתחום הביטוח, היה זה מחובתו לסרב לטפל בנושא או לפחות להתעמק בהוראות חוק חוזה הביטוח ובפסיקה שהתפתחה בעקבותיו.

שנית, אם ידע עורך הדין כי תקופת ההתיישנות היא בת שלוש שנים בלבד, מצופה ממנו כי ייעשה את המוטל עליו כדי שהתובענה תוגש לפני תום תקופת ההתיישנות. שלישית, בשים לב לכך שהתובע חתם על כתב ויתור לטובת חברת הביטוח, היה עליו להבהיר לתובע מהם סיכויי תביעתו.

נקבע, כי עורך דין חב כלפי לקוחו חובת זהירות, מוטלת עליו החובה להגן על ענייניו של לקוחו ולפעול בעבורו במיומנות, במקצועיות ובנאמנות. הפרת חובותיו אלה מקימה אחריות כלפי הלקוח הן מכוח עוולת הרשלנות והן מכוח דיני החוזים. לפיכך נקבע, כי בכל הנוגע לטיפול בתביעה נגד חברת הביטוח - נושא עורך הדין באחריות ועליו לשלם לתובע פיצוי בגין נזק לא ממוני בסך 10,550 שקל. כמו כן, בשל העיכוב בהגשת התובענה נגד חברת הביטוח נדחתה זו על הסף מחמת ההתיישנות, דבר שגרם לתובע בזבוז זמן ועגמת נפש. כן נפסק כי על עורך הדין לשלם ללקוחו 3,465 שקל בגין חיובו בהוצאות.

עם זאת, אשר לתביעה נגד הבנק נקבע, כי דין התובענה להידחות הן משום שקיים מעשה בי-דין המקים מחסום דיוני המונע לדון שוב במחלוקת שנדונה בהליך קודם והוכרעה שם, והן משום שלגופו של עניין, לא הוכח כי עורך הדין התרשל. צוין, כי עורך הדין הינו כלכלן בהשכלתו ורזי תחום הבנקאות לא היו זרים לו. לפיכך, גם אם בהסתמך על מיטב הבנתו המקצועית סבר שקיים סיכוי לזכות בתביעה ובהתאם לכך יעץ לתובע, אין לראות בכך התנהגות רשלנית מצדו. (ת"א 1066-12-08).

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה