אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > חלוקת חומר פרסומי בכניסה לכנס משתחררים - התעשרות שלא כדין והתערבות לא הוגנת

צילום: וויל בלאנש

חלוקת חומר פרסומי בכניסה לכנס משתחררים - התעשרות שלא כדין והתערבות לא הוגנת


31.05.2012 | רון פז

בית המשפט המחוזי דן בשאלה היכן עובר הגבול בין חופש העיסוק לבין תחרות בלתי הוגנת, והאם יש להטיל מגבלות על פעילות המתבצעת במרחב הציבורי

 

חברת מרכז הירידים, המפעילה מזה מספר שנים כנס למשתחררים מצה"ל בפיקוח משרד הביטחון, זכתה בתביעתה נגד חברת הפקה שחילקה חוברת פרסומית לבאי הכנס. ביהמ"ש אסר על חברת ההפקה להמשיך ולהציב את דייליה בשביל הכניסה לכנס, בקובעו כי זו פעולה לא הוגנת – למרות שמדובר בשטח ציבורי.

חברת מרכז הירידים הגישה תביעה כנגד חברת ההפקה ונגד אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת בר אילן, שבבעלותה נמצאת חברת ההפקה, בטענה לביצוע עוולות של גניבת עין, התערבות בלתי הוגנת, תיאור כוזב והתעשרות שלא כדין, בכך שהן מחלקות לבאי הכנס חוברת פרסומית שנחזית להיות מופצת ע"י מרכז הירידים.

"תופסים טרמפ על המוניטין"

לטענת מרכז הירידים, הנתבעות פועלות בשיטה המיועדת "לתפוס טרמפ" על המוניטין שצבר הכנס ועל משאביו, תוך הטעייה שיטתית ובלתי הוגנת של החיילים ושל המציגים בכנס המשתחררים, לחשוב כי פעילותן מהווה חלק בלתי נפרד מהכנס עצמו. על פי הנטען, הנתבעות "צדו" את החיילים בכניסה לשער היחיד לכנס ומסרו להם את חוברות המידע שלהן, כאשר החיילים סבורים כי מדובר בחלק בלתי נפרד מהפעילות בכנס. עוד נטען כי למרות שהנהלת המרכז פנתה מספר פעמים לחברת ההפקה ולאגודה בדרישה כי יחדלו ממעשיהן, הן המשיכו בשלהן ותירצו את פעולותיהן בזכות לחופש העיסוק וחופש התחרות.

אגודת הסטודנטים וחברת ההפקה טענו כי הנהלת מרכז הירידים עורכת "מסע רדיפה" נגדן ומנסה לבנות קונסטרוקציה משפטית חדשה, לפיה זכויות מניעת תחרות חלות גם במרחב הציבורי, למרות שאין לכך הצדקה חוקית או עניינית. עוד נטען כי חלוקת חוברת המידע במועד התכנסותם של חיילים רבים ערב שחרורם מצה"ל היא פעולה שיווקית לגיטימית, וכי בהעדר כל פגיעה בקניינה של מרכז הירידים ולאור זכות היסוד לחופש עיסוק, אין למרכז הירידים כל זכות חוקית למנוע או להגביל את פעילותן. עוד נטען למסך התאגדות ביניהן.

בית המשפט קבע, מפי השופטת ד"ר ד' אבניאלי, כי התנהגות שכזו אינה עולה בקנה אחד עם הרצון לשמר את השוק העסקי כשוק הוגן, המעניק את הכבוד הראוי לעסק מתחרה ומונע ניצול בלתי נאות של מאמציו וכישוריו המסחריים.

שלושה יסודות לעוולת התערבות בלתי הוגנת

ביחס לקיומה של עוולת ההתערבות הבלתי הוגנת ע"פ סעיף 3 לחוק עוולות מסחריות, צוין כי יסודות העוולה הם: קיומם של שני עוסקים - התובע והנתבע; הנתבע מונע או מכביד על גישת לקוחות, עובדים או סוכנים אל עסקו של התובע; ופעולת הנתבע נעשית באופן לא הוגן. במקרה דנן, נקבע כי היסוד הראשון אכן התקיים; באשר ליסוד השני נקבע כי ניתן לראות בשביל שעליו חברת ההפקה מציבה את דייליה כשביל המוביל מרשות הרבים לעסק. באשר ליסוד השלישי, פעילות הנעשית באופן שאינו הוגן, נקבע כי גם יסוד זה התקיים, וזאת בהתחשב בעובדה שחברת ההפקה היא חברה פרטית הפועלת בשוק המסחרי, ועל כן חלות עליה חובות אינהרנטיות של שמירה על הגינות.

באשר לעוולת תיאור כוזב, הקבועה בסעיף 2(א) לחוק עוולות מסחריות, נקבע כי זו התקיימה לאור התמדתה של חברת ההפקה בהתנהגותה (הצבת הדיילים בפאתי שטח הכנס וחלוקת חומר פרסומי הנחזה להיות של מארגני הכנס) גם לאחר שהובהר לה כי הדבר גורם נזק למרכז הירידים, המשקיעה ממיטב משאביה בארגון הכנס, תחת עינו הצופה והמפקחת של משרד הביטחון.

באשר לעילת התביעה של עשיית עושר ולא במשפט, נקבע כי לחברת ההפקה אין זכות מוחלטת לפעול בכל מקום בו תחפוץ ועל כן, סירובה להעביר את פעילותה למקום אחר מוכיח כי התנהלותה נועדה למטרת התעשרות על חשבונה של מרכז הירידים, ומהווה עשיית עושר ולא במשפט. לפיכך, ביהמ"ש הוציא כנגד חברת הניהול צו קבוע שימנע ממנה לחלק את החומר הפרסומי מחוץ לשטח הכנס. כמו כן, ניתן צו למתן חשבונות על מנת שמארגנת הכנס תוכל לכמת את נזקיה.

 

עם זאת, נקבע כי לא ניתן לקבוע כי התקיימה עוולת גניבת העין, משום משלא מתקיים רכיב המוניטין; כמו כן נדחתה התביעה נגד אגודת הסטודנטים מחמת העדר יריבות והיותה אישיות משפטית נפרדת. (ת"א 27080-06-11)

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.


טעינה