אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > עו"ד שהינו בעל מניות ודירקטור בחברת עורכי דין אחראי לעבירות פרסומת אסורה שבוצעו במסגרת החברה

עו"ד שהינו בעל מניות ודירקטור בחברת עורכי דין אחראי לעבירות פרסומת אסורה שבוצעו במסגרת החברה


21.05.2012 |

בית המשפט המחוזי דחה ערעור של עו"ד שהואשם בעבירות על כללי הפרסומת של לשכת עורכי הדין אשר בוצעו במסגרת חברת עו"ד שהוא בעל מניותיה. נקבע כי חברת עורכי דין אינה כלי להכשיר פעולות האסורות באופן אישי על עורך הדין החבר בה

 

כנגד המערער, שותף בחברת עורכי דין, הוגשה קובלנה לבית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בגין פרסומים שעשה בשם החברה בעיתונות ובאמצעות נייר מכתבים. במסגרת הקובלנה יוחסו למערער עבירות של עשיית פרסומת אסורה בניגוד לכללי לשכת עורכי הדין (פרסומות) התשס"א-2001 וכן עבירות על חוק לשכת עורכי הדין התשכ"א-1961 לרבות עבירות הנוגעות לפגיעה בכבוד המקצוע והתנהגות שאינה הולמת עורך-דין.

 

השאלה שעמדה בפני בית הדין הייתה האם פרסומיה של חברת עורכי דין כפופים לכללי הפרסומת של הלשכה, ואם כן – האם ניתן לייחס באופן אישי את מעשה הפרסום האסור לעורך דין שהינו בעל מניות בחברה. בית הדין המחוזי קבע כי חברת עורכי דין כפופה לכללי הפרסומת, וככל שיוכח כי הפרסומים שפורסמו ע"י חברת עורכי הדין של המערער אינם עומדים בכללי הפרסומת של הלשכה - לא יוכל זה לחמוק מאחריות גם אם מי שביצע את אותה עבירה הינה חברת עורכי הדין. ערעור שהגיש המערער לבית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין  נדחה.

 

בפני בית המשפט המחוזי חזרו הצדדים על הטיעונים שהעלו בפני בתי הדין המשמעתיים: המערער טוען כי ההתייחסות השונה בהוראות חוק מסוימות בין חברת עורכי דין ובין עורך דין פרטני מובילות למסקנה כי קיים שוני בין כללי האתיקה המוטלים על עורך דין בשר ודם לבין אלו המוטלים על חברת עורכי דין, ואילו הלשכה טענה כי התקיימו יסודות העבירה העובדתיים והנפשיים לאור זאת שהמערער עצמו שהוא זה שביצע בפועל את ההתנהגות האסורה בחתימתו האישית. כמו כן טען המערער לאכיפה בררנית כלפיו.

 

בית המשפט קבע:

 

כב' הש' י' שפירא קיבל במלואן את קביעותיהן של הערכאות הקודמות אשר ניתחו את הוראות חוק לשכת עורכי הדין העוסקות בפעילותה של חברת עורכי דין.

 

בין היתר הוזכר בפסיקת בתי הדין המשמעתיים שהחוק אינו מותיר לחברה לייצג לקוח או לעשות כל פעולה המיוחדת למקצוע עורך הדין, דורש זהות בין שם החברה לשמם של עורכי הדין הפועלים במסגרתה, מייחד את הכנסותיה של החברה לעורכי הדין בלבד, מחייב אחריות בלתי מוגבלת של עורכי הדין בעלי המניות ואינו מונע הטלת אחריות אישית בגין מעשה או מחדל לעורכי הדין הפועלים מטעמה. לפיכך נקבע כי כוונת המחוקק העולה מכלל הוראות אלו מחייבת את המסקנה כי אחריותו האישית של עורך דין נותרת בעינה גם כשהוא עובר לפעול במסגרת של חברה, ולא ניתן לנתק בין פעילות חברה בניגוד לכללי הפרסום לבין עורך הדין שאת שמו היא נושאת. בית הדין הארצי הוסיף כי תיקון החוק אשר התיר לעורך דין לפעול במסגרת חברה לא נועד להכשיר ביצועה של פעילות האסורה על עורך דין במסגרת פעילותה של חברה ואיסור החל על עורך דין לא הופך למותר בשל בחירתו לפעול במסגרת חברת עורכי דין.

 

עוד ציין בית הדין הארצי, כי היסודות העובדתיים של עבירת הפרסומת מתקיימים גם כאשר מי שביצע את הפעולה הוא אורגן החברה, קרי המערער בעצמו בנסיבות דנן. כמו כן נקבע כי הכלל לפיו אדם מתכוון לתוצאות הטבעיות של מעשיו ממלא את דרישת היסוד הנפשי בעבירה.

 

הש' י' שפירא פסק כאמור, כי קביעות אלו מקובלות עליו, והוסיף כי חברת עורכי דין היא חברה "דואלית" וחובות החלות על עורך דין מוטלות על החברה – ולהיפך. לעניין האכיפה הסלקטיבית לה טען המערער, נקבע בבית הדין הארצי כי גם אם האכיפה היא חלקית לא ניתן להסיק מכך כי מדובר באכיפה בררנית פסולה, וכי יש במקרה זה הצדק להעמדתו לדין של המערער. בית המשפט לא מצא מקום להתערב בעונש שנפסק למערער.

 

הערעור נדחה.

 

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.