אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > בית המשפט החיל את חוק יחסי ממון על בני זוג פלסטינאים שנישאו ברשות הפלסטינאית

בית המשפט החיל את חוק יחסי ממון על בני זוג פלסטינאים שנישאו ברשות הפלסטינאית


21.05.2012 |

חרף הוראת סעיף 15 לחוק יחסי ממון המחילה על בני הזוג את דין מקום מושבם בעת נישואיהם, שהנו הרשות הפלסטינית – נקבע כי בשל מגורי הזוג בישראל בעת גירושיהם יחול עליהם הסדר איזון המשאבים נשוא החוק הישראלי, משום שתקנת הציבור "אינה תלויה במקום הנישואין"

 

התובעת נישאה לנתבע לפי דיני השריעה בשנת 1996 ונולדו להם שישה ילדים משותפים שעודם קטינים ואשר משמורתם מפוצלת ביניהם מאז שהתגרשו בשנת 2011.

הצדדים לתביעה התגוררו מתחילת נישואיהם בדירה בעיירה המצויה תחת שליטת הרשות הפלסטינית, עד אשר בעקבות חשיפת שיתוף פעולתו של האיש עם שירותי הביטחון הכללי של ישראל, עברו להתגורר בישראל, בדירה שכורה בצפון, עד אשר עזבה האישה את הדירה והם התגרשו.

האישה הגישה תביעה רכושית כנגד בעלה, והשאלה המהותית שהתעוררה בפני בית המשפט בטרם הוא דן בחלוקת רכושם, הינה האם בני הזוג חוסים תחת הוראותיו המהותיות של חוק יחסי ממון או שמא יחול עליהם דין מקום עריכת הנישואין.

בית המשפט קבע:

כב' השופט א' זגורי קבע, כי הוראת סעיף 15 לחוק יחסי ממון, מחילה כברירת מחדל את דין מקום המושב של בני הזוג בשעת הנישואין או בעת עריכת ההסכם ביניהם, גם אם הם שינו את מקום מושבם לאחר הנישואין, ובמקרה שלפנינו, בחינת שאלת מקום מושבם של בני הזוג לפי מבחני "מירב הזיקות" מביאה למסקנה, כי מדובר בשטחי הרשות הפלסטינית ולא בישראל, שכן בני הזוג נישאו בשטחי הרשות הפלסטינית, התכוונו להתגורר שם, האיש עבד שם ואלמלא נסיבות יוצאות דופן שאילצו אותם להגיע לישראל, הם היו ממשיכים להתגורר שם. כמו כן, בני הזוג ייעדו לעצמם מלכתחילה את שטחי הרשות הפלסטינית למגוריהם המשותפים לאחר הנישואין, וגם רוב שנות נישואיהם וחייהם המשותפים היו שם.

מצב דברים זה מביא לכך שלכאורה, יש ליתן הכרעה שיפוטית בתביעה הרכושית שהגישה האישה על פי הדין השרעי החל על הצדדים, ולפיו ברור על פניו שאין האישה יכולה לזכות בנכסי בעלה ולא כל שכן בנכסי צד ג'.

בית המשפט ציין, כי תוצאה זו היא תוצאה קשה המנוגדת לתחושת הצדק השיפוטית, לזכות ולעיקרון השוויון בין המינים ולמעשה משקפת הפליה בין בני זוג שנישאו בישראל לבין בני זוג שנישאו מחוץ לישראל והיא עלולה להוות בנסיבותינו משום פגיעה בזכויות יסוד של האישה המוגנות בחוק היסוד: כבוד האדם וחירותו, ובניגוד לערכי מדינת ישראל כמדינת יהודית ודמוקרטית שהשוויון הוא בנשמת אפה.

בית המשפט קבע, כי פרשנות המחילה את הדין הישראלי על הצדדים הינה פרשנות חקיקתית תכליתית המתיישבת עם עיקרי שוויון וצדק ועל כן יש לבכרה. כמו כן, החלת הדין השרעי על יחסי הרכוש של הצדדים לא רק פוגעת בשוויון בין המינים אלא מנוגדת בשיטתנו המשפטית לתקנת הציבור וככזו היא מקנה לשופט את העילה והכוח לסטות ממנה.

זאת ועוד, תקנת הציבור מצדיקה החלת מדיניות שיפוטית המביאה לוודאות משפטית בקרב כל בני הזוג החיים בישראל ללא קשר למקום הנישואין. בהקשר זה ניתן וראוי להגיע לפתרון שיפוטי ראוי מתוך הוראת סעיף 15 לחוק יחסי ממון באמצעות הקביעה השיפוטית האפריורית לפיה, סעיף 15 לעיל חל רק על מי שבעת הדיון הוא אינו תושב ישראל וזאת שעה שהסדר איזון המשאבים הוא בבחינת תקנת ציבור חיובית ומחייבת את כל תושבי המדינה. כפועל יוצא, על כל תושבי ישראל יחולו הוראות חוק יחסי ממון ללא קשר לדין מקום מושבם בעת עריכת הנישואין.

נקבע, כי מדובר בפרי מדיניות שיפוטית ראויה שיש להחילה באופן שוויוני על יהודים וערבים כאחד כחלק מפיתוח ראוי של המשפט. אמנם ההלכה הפסוקה ביקשה להחיל משטר רכושי מאוחד כאשר לנגד עיני הפוסקים עמד החשש מפני החלת הסדרים שונים על בני זוג יהודים שעלו ארצה ממקומות שונים, והסוגיה הרגישה של איחוד משפחות של פלסטינאים משני עברי הגדה לא עמדה אז על הפרק באופן מובהק, ברם נקבע, כי את אותה אחידות שיפוטית יש להחיל גם על בני זוג אלו, שכן עיקרון השוויון ותקנת הציבור מחייבים זאת.

לאור האמור נקבע, כי חרף הוראת סעיף 15 לחוק יחסי ממון וחרף העובדה שהצדדים נישאו ברשות הפלסטינאית, יחול על הצדדים הסדר איזון המשאבים נשוא החוק הישראלי. במסגרת הסדר זה נקבע, כי הצדדים חייבים וזכאים למחצית הזכויות, הכספים והרכוש הצבור על שמם.

 

 

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.