If You can not see this mail properly, please click on this link
יום רביעי 31 בינואר 2007  מבזק משפטי
מבזק משפטי

הכרעת הדין בעניינו של חיים רמון

פלילי, אחר

ת"פ 5461/06, מדינת ישראל נ' חיים רמון

בפני כב' השופטים סג"נ ח. כוחן, ד.בארי, ד. שריזלי

עו"ד א' סגל-אנטלר למאשימה, עו"ד ד.שיינמן ואח' לנאשם

31.01.2007

העובדות:
1. הנאשם, חיים רמון, הועמד לדין בעבירה של מעשה מגונה ללא הסכמה לפי סעיף 348(ג) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 והואשם בכך שביום 12/7/06, בלשכת ראש הממשלה, נשק והחדיר את לשונו לפיה של המתלוננת, קצינה בצה"ל, שהיתה בתפקיד במזכירות הצבאית.
2. לשכת רהמ"ש מורכבת מ- 3 חדרים, החדר האמצעי בו ישבה המזכירה סימה גלילי, מצידה האחד של המבואה חדרו של יורם טורבוביץ ומצידה האחר, חדרו של רהמ"ש, שם התקיימה ההתייעצות הבטחונית.
3. לגירסת המתלוננת, הנשיקה התרחשה בהפתעה מוחלטת, ללא הסכמתה, מיד לאחר שהצטלמה עם הנאשם. לעומתה, גורס הנאשם, שלאחר שני הצילומים הם עזבו את החדר בו הצטלמו, המתלוננת "דיפדפה" במצלמה בנוכחות המזכירות והתגאתה בצילומים, לאחר מכן הם חזרו בשנית לחדר של טורבוביץ, המתלוננת התקרבה אליו ויזמה את הנשיקה, שבאה בהמשך ישיר ל"שיחת פלירטוט", והוא רק הגיב ונענה לה. המחלוקת היא, איפוא, הן לגבי העובדות הבסיסיות; מתי, איפה ואיך היתה הנשיקה והן אם היתה או לא היתה הסכמה מצד המתלוננת.

החלטה:
1. לאחר בחינה ובדיקה של כל הראיות קובע ביהמ"ש כי דבריה של המתלוננת הינם אמת לאמיתה. לעומת זאת, קובע ביהמ"ש כי הנאשם לא דבק באמירת אמת, ניסה להסיט את האש ממנו והלאה, המעיט וצמצם את מעשיו ואת אחריותו, ומנגד, הגזים והפריז באשר לחלקה של המתלוננת, עיוות וסילף את העובדות בדרך מתוחכמת ומתחכמת.
2. המתלוננת לא פלירטטה עם הנאשם, לא יזמה את הנשיקה ולא הסכימה לה ועל-כן מחליט ביהמ"ש להרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו. לעניין השיחה המקדימה מאמץ ביהמ"ש באופן מלא את גירסת המתלוננת, כי מדובר היה בשיחת חולין קלילה, ללא כל רמז מצידה להתקשרות רומנטית עם הנאשם. ביהמ"ש מקבל את גירסת המתלוננת כי לא הסכימה לנשיקה.
3. ביהמ"ש מאמץ את ההסבר של המתלוננת, כי החיבוק בצילומים שהוצגו היה לא יותר מאשר "פוזה" לצילום. אין זה מתקבל על הדעת, שהיא חיבקה את השר מול עיניו של אדם זר לחלוטין, מתוך אינטימיות או רצון לפרלטט.
4. אכן, בצילום השלישי, שנולד אחרי הנשיקה, רואים את המתלוננת מחייכת ולאחר מכן אף רשמה על דף את מספר הטלפון שלה ואת שמה ומסרה את הדף לנאשם. זו הסבירה, כי היתה בהלם, בטנה התהפכה והיא חייכה חיוך מאולץ כשדמעות בעיניה, ובהמשך פעלה כמו רובוט, ללא מחשבה ומתוך לחץ. הסבר זה מקובל על ביהמ"ש שכן אין לקבוע איך וכיצד אמור להתנהג קרבן עבירת מין רגע לאחר התרחשות הארוע. עובדה היא, קובע ביהמ"ש, כי מייד לאחר הצילום השלישי היא היתה נרעשת ונסערת ועל כך העידו מספר עדים.
5. על מצבה הנפשי של המתלוננת, מייד לאחר הארוע, נמצאות בתיק ראיות למכביר. ממכלול העדויות עולה, שמן הרגע הראשון, המתלוננת היתה נתונה בסערת רגשות, דיברה בהתרגשות, רעדה, היתה אובססיבית לספר ולדבר והיתה בהלם מוחלט. הלך הנפש של המתלוננת מהווה נדבך חשוב ומהותי בראיות התביעה, מחזק באופן משמעותי את עדות המתלוננת ותומך באמינות גירסתה.
6. ביהמ"ש קובע כי אין בעדויות עדי ההגנה כדי לבסס את טענת הנאשם, כי המתלוננת "התחילה איתו" וכי גרמה לו לחשוב מתוך טעות כנה שהיא מעוניינת בנשיקה. בעניינינו, אין מדובר בקשר אישי מתפתח מכל סוג שהוא וגם לא ברצף של ארועים, אלא במפגש אקראי קצר מועד, בין שני אנשים, במקום שירותה הצבאי של המתלוננת. מפגש זה אינו יכול להוביל למסקנה בדבר הסכמה למעשה שרקעו מיני. אם ביקש הנאשם להפוך את הקשר לאישי, מחוייב היה לברר את רצונה של המתלוננת ולוודא, שקיים מפגש רצונות. מעשיו של הנאשם נעשו, איפוא, לא מתוך טעות כנה, אלא מתוך אדישות לקיום הסכמה מצד המתלוננת. משכך, אי-אפשר לקבל את הטענה של טעות בעובדה.
7. מבחינה משפטית, קובע ביהמ"ש כי נשיקה בפה עם הלשון בניגוד להסכמה, הינה עבירת מין במובהק שאינה צריכה הוכחה. ביהמ"ש מדגיש כי לא בתחום האפור עסקינן ולא בתחום הדמדומים, אלא במעשה פולשני, פוגע ומשפיל. משכו הקצר של הארוע אין בו כדי לשלול מהמעשה את מיניותו ואת האיסור שבמעשה.
8. אין מדובר בנשיקה תמימה על הלחי או על המצח מתוך רגש של חיבה, אלא בנשיקה שיש בה את כל האלמנטים של עבירת מין. שורה ארוכה של פסקי דין קבעו שנשיקה כשלעצמה "...יכולה להיות מעשה מגונה אם הכוונה לא היתה לתת נשיקה אלא לספק חשקו המיני של המנשק".
9. היסוד הנפשי ההופך מעשה כלשהו למעשה מגונה מחייב כוונה מיוחדת להשגת התכלית של גירוי, סיפוק או ביזוי מיני, ועל התביעה להוכיח כי הנאשם התכוון להשיג תכלית זו באמצעות המעשה המגונה. קיומו של היסוד הנפשי במקרה שבפנינו מוסק באופן חד משמעי מהמעשה עצמו, אופיו, דרך ביצועו והנסיבות הכרוכות בכך.

לפסק הדין המלא
תנאי שימוש עידכון פרטי הדיוור האישי
לדף הבית של סי.די.אי. סיסטמס