תמ"ש (ירושלים) 3343/97 - א. וו. נ' א. א. |
||||
|
||||
 תמ"ש (ירושלים) 3343/97 נ ג ד בית משפט שלום בשבתו כבית משפט לעניני משפחה ירושלים כב' השופט בן ציון גרינברגר בשם התובעת – עו"ד רייכמן אירית בשם הנתבע – עו"ד שכטר מאיר
החלטה
1. בפניי טענת העדר סמכות של בית משפט זה לדון בתביעות לרכוש, מזונות אישה וילדים, ואחזקת ילדים שהגישה האישה, בגין הגשת תביעה על ידי הבעל לבית הדין הרבני. 2. העובדות הקשורות לסדר הגשת התביעות לשתי הערכאות אינן שרויות במחלוקת. תביעות האישה נגד בעלה הוגשו בבית משפט זה בנובמבר ובדצמבר 2003 (תביעת הרכוש ותביעת המזונות ב - 30.11.03, ותביעת אחזקת הילדים ב- 7.12.03), בעוד שהבעל הגיש נגד האישה תביעת גירושין וכל הכרוך בה בבית הדין הרבני רק ב- 11.2.04. לכאורה, איפוא, מחייבים כללי "מרוץ הסמכויות" את המסקנה כי בית משפט זה קנה סמכות בתביעות השונות, לאור הקדמת הגשתן כאן על פני הגשת הבעל המאוחרת לבית הדין. "לכאורה" אמרתי, כיון שלאחר הגשת תביעותיה לבית משפט זה, לא המציאה האישה את התביעות לידי הבעל, ועשתה כן רק ביום 23.2.04, היינו, 12 יום לאחר הגשת תביעת הבעל לבית הדין. לטענת הבעל, המצאת ההזמנה לדין היא המקנה סמכות לגוף שיפוטי ולא הגשת התביעה, ועל כן, מאחר והמציאה האישה את תביעותיה לידי הבעל רק לאחר שהספיק הוא להגיש את תביעתו לבית הדין הרבני, נמצא כי בית הדין הוא אשר קנה את הסמכות ולא בית המשפט. 3. האישה
חולקת על כך וטוענת כי הגשת התביעה היא אשר מקנה את הסמכות ולא ההמצאה לנתבע.
האישה מסבירה את שהייתה בהמצאת התביעות לבעל בכך שבסמוך לאחר הגשת התביעות פנו בני
הזוג לייעוץ זוגי אצל המטפל מר מנחם פדר, וכי על כן גמרה בדעתה
...
|
|