אישור

הדפס  הדפס
  שלח לחבר
facebook google+
ראשי  >  חדשות משפטיות  > בני הזוג רווית ועופר נמרודי הורשעו בהעסקת עובדת זרה ללא היתר

צילום: istock

בני הזוג רווית ועופר נמרודי הורשעו בהעסקת עובדת זרה ללא היתר


05.01.2017 | ליאור שדמי שפיצר

ביה"ד לעבודה קבע כי בני הזוג פעלו בעצימת עיניים לגבי מעמדה של העובדת והסתפקו בדבריה כי היא "בהליכי הסדרה". השופטת דגית ויסמן הדגישה כי כאשר בני הזוג העומדים בראש התא המשפחתי נהנים מאותם שירותים, אין לראות בחלוקת האחריות הפנימית שביניהם אבחנה משפטית ההופכת רק אחד מהם למעסיק

בית הדין לעבודה בתל אביב הרשיע את בני הזוג רווית ועופר נמרודי בהעסקת של עובדת זרה ללא היתר כדין. השופטת דגית ויסמן דחתה את טענתם של השניים כי אין מקום להרשעתו של הבעל בעבירה, וקבעה כי כאשר בני הזוג העומדים בראש התא המשפחתי נהנים מאותם שירותים, אין לראות ב"חלוקת האחריות" הפנימית שבין בני הזוג כאבחנה משפטית ההופכת רק אחד מהם למעסיק.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

העובדת הועסקה בביתם של בני הזוג נמרודי בעבודות ניקיון וגיהוץ לתקופה של מספר חודשים לפחות, ולנה בביתם בתקופת עבודתה. לפני כחמש שנים נערכה בביתם ביקורת על ידי פקחי רשות האוכלוסין וההגירה, ובה נמצאה העובדת הפיליפינית מריה תרזה אז'דה מסתתרת במרתף הבית.

הנאשמת נטלה על עצמה את האחריות להעסקת העובדת הזאת וציינה כי העובדת הציגה אישור שהיא מבוטחת בקופת חולים וציינה שיש לה חבר ישראלי, ועל כן היא סברה שאין מניעה חוקית להעסיקה. השניים הדגישו כי הנאשמת היא היחידה האמונה על העסקת עובדי משק הבית, היא זו שקיבלה את העובדת לעבודה, נתנה לה הוראות ושילמה לה את שכרה. ועל כן היא המעסיקה היחידה והבלעדית שלה. על כן, לא מתקיים אצל הנאשם היסוד העובדתי והנפשי בעבירה, שכן הוא סמך על דבריה של אשתו מכוח הקשר הזוגי ויחסי האמון ביניהם ויש לראות בו כמי שפעל כדין בנסיבות העניין. עוד טענו הנאשמים כי העובדת לא התגוררה בביתם, אלא לנה שם פעמים בודדות והועסקה במשרה חלקית של 3 ימים בשבוע.

השופטת דגית ויסמן הרשיעה את שני בני הזוג בעבירה המיוחסת להם וציינה כי טענת הנאשם, לפיה בינו לבין אשתו קיימת חלוקת אחריות בכל הנוגע לצוות העובדים, נטענת מעת לעת כאשר נדונה אחריותם הפלילית של כל אחד מבני הזוג בנושא העסקת עובדים זרים שלא כדין במשק הבית. אולם, חלוקת תפקידים זו אינה מעניינו של בית הדין.

השופטת ציינה כי חוק עובדים זרים קובע חזקה לפיה יראו מחזיק במקרקעין כמי שמעסיק עובד זר שנמצא עובד במקרקעין, ועל הנאשם מוטל הנטל לסתור חזקה זו. במקרה זה, ציינה השופטת, מהראיות עולה שהנאשם היה מודע להעסקת העובדת הזרה, פגש בה ואף שוחח עמה. בנוסף, הנאשם הוא המפרנס היחיד של התא המשפחתי, כך שגם אם הוא לא מסר לעובדת את השכר, הוא זה שנשא בעלות העסקתה.

"כאשר שני בני הזוג העומדים בראש התא המשפחתי נהנים מאותם שירותים, אין לראות ב"חלוקת האחריות" הפנימית שבין בני הזוג כאבחנה משפטית ההופכת רק אחד מהם למעסיק של העובד במשק הבית", הבהירה השופטת ויסמן. "אך סביר הוא שכל אחד מבני הזוג תורם את תרומתו להצלחתו של משק הבית ולתפקודו התקין... על כן, העובדה שאשתו של הנאשם התנהלה מול העובדת הזרה ולא הנאשם עצמו, אינה פוטרת אותו מאחריות ואין בה כדי ללמד שלא היה מעסיקה".

עוד נקבע כי המודעות להעסקת עובדת זר ללא היתר מתקיימת גם במצב של עצימת עיניים. במקרה זה, קבעה השופטת, הנאשמת הסתפקה בדברי העובדת הזרה כי היא בהליכי הסדרה – להבדיל מעובדת שיש לה אישור העסקה כדין – ולא ביקשה לראות דרכון או מסמך אחר המעיד על מעמדה. התנהלות זו אינה מהווה מיצוי של חובת הבירור המוטלת על המעסיק. גם הנאשם היה ער לכך כי נדרש היתר להעסקת העובדת, אך הסתפק בדברי אשתו כי העובדת "נמצאת בהליכי הסדרה". עוד הובהר כי אף אחד מהנאשמים לא ביקש לברר את משמעות המעמד. לו היו עושים כן, היו מגלים שאין מדובר באשרת עבודה כדין. לדעת השופטת, המסקנה המתבקשת מכך היא ששניהם פעלו בעצימת עיניים.

לעניין היקף ההעסקה ותדירות הלינה בבית, קיבלה השופטת את גרסתם של בני הזוג, אך הבהירה כי מדובר בעניין נסיבתי הרלוונטי בשאלת מתחם הענישה, אך לא לעניין ההרשעה.

 

 הע"ז 58886-07-13

 

 

 
x

אהבתם? תנו לייק בפייסבוק.