"חוק החברות" — חוק החברות, התשנ"ט-1999;

"השרים" - שר האוצר 2 יחד עם השר שנקבע לפי חוק זה כאחראי לעניני החברה;

(ב) לענין ההגדרות שבסעיף קטן (א) אין נפקא מינה אם המניות המקנות כוח הצבעה או זכות למנות דירקטורים מוחזקות במישרין או בעקיפין, באמצעות שלוח או נאמן.

(ב) סעיף 9 לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, לא יחול במקרה שבו חברה נהפכה לחברה ממשלתית או לחברת בת ממשלתית כתוצאה מהעברת מניות למדינה על פי ההסדרים לרכישת ניירות ערך בנקאיים כאמור בסעיף קטן (א), על תיקוניהם.

(ב) בחברה ממשלתית שאחת ממטרותיה היא לספק לציבור מצרכים או שירותים שלא על מנת להפיק רווחים, רשאית הממשלה להחליט שתפעל בהשגת מטרה זו לפי הכללים המחייבים אדם הממלא תפקיד ציבורי על פי דין.

(9ב) הצעת ניירות ערך לציבור על פי תשקיף, אם סברה הרשות כי כתוצאה מפרסום התשקיף עלולה המדינה, בהיותה בעלת שליטה בחברה, לחוב באחריות לנזק שייגרם מחמת פרט מטעה שהיה בתשקיף, לפי חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, והודיעה על כך לחברה;

(10) פעולה כבעלת מניות בחברת-בת ממשלתית באחד הענינים האמורים בפיסקאות (1) עד (9ב);

(11) התחייבות לאחת הפעולות האמורות בפיסקאות (1) עד (10).

(ב) אישור הממשלה לפי סעיף קטן (א) יתקבל לפי הצעת השרים שהוגשה לממשלה עם חוות דעת הרשות; שר האוצר יביא את החלטת הממשלה לידיעת הועדה; הוראות סעיף 5(ג) יחולו גם לענין מתן האישור לפי סעיף זה.

(ג) אישרה הממשלה החלטה מן האמורות בסעיף קטן (א), תתן הרשות לחברה תעודה על כך; העתק התעודה יוגש לרשם החברות.

(ד) החלטה מן האמורות בסעיף קטן (א), החייבת רישום לפי פקודת החברות, לא ירשום אותה רשם החברות אלא אם הוגש לו העתק מן התעודה האמורה.

(א) לכל חברה ממשלתית יתמנה דירקטור אחד לפחות שהוועדה לבדיקת מינויים מצאה שהוא בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית, כמשמעותה לפי סעיף 240 לחוק החברות.

(ב) השרים יהיו רשאים למנות דירקטורים לחברה ממשלתית לפי חוק זה, אף אם טרם מונה דירקטור לפי סעיף זה באותה חברה, ובלבד שלא יהיה בכך כדי למנוע את מינויו.

(6) מי שפסול לכהן כדירקטור בחברה על פי פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983, או על פי כל דין אחר.

(ב) לא יהיה אדם דירקטור ביותר משתי חברות אלא במקרים שקבע שר האוצר בתקנות בהתייעצות עם הרשות ובאישור הועדה.

(ג) שר האוצר רשאי, בהתייעצות עם הרשות ובאישור הועדה, לקבוע בתקנות -

(1) (בוטלה);

(2) (בוטלה);

(3) כללים שלפיהם ייקבע נציג נבחר מקרב עובדי החברה כדירקטור וסוגי החברות שבהן יכהן.

(ג1) בחברה שהמדינה ממנה בה את כל הדירקטורים, למעט דירקטורים חיצוניים, או שבידיה זכות כאמור, לא יעלה מספרם הכולל של חברי דירקטוריון החברה, לרבות דירקטורים חיצוניים, על 12 חברים; הוראה זו לא תחול על חברה שלפני יום א' בסיון התשס"ג (1 ביוני 2003) לא היתה חברה בבעלות ממשלתית מלאה ושמספר הדירקטורים הכולל בה עלה על 12 דירקטורים.

(ד) מספר הדירקטורים מבין עובדי המדינה לא יעלה על שני שלישים מכלל חברי הדירקטוריון שנתמנו כנציגי הממשלה.

בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות יינתן ביטוי הולם לייצוגם של אנשים עם מוגבלות, של מי שהוא או שאחד מהוריו נולדו באתיופיה, של בני האוכלוסייה החרדית ושל עולים חדשים; לעניין זה, "אנשים עם מוגבלות" , "בן האוכלוסייה החרדית " ו"עולה חדש" - כהגדרתם בסעיף 15א לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959.

(ב) התקבל כל המידע הנדרש, יעבירו השרים לבחינת הוועדה לבדיקת מינויים, בתוך 60 ימים ממועד קבלתו, את עניינו של נציג נבחר, אחד או יותר, המועמד לכהונת דירקטור מקרב עובדי החברה (בסעיף זה - מועמד).

(ג) אישרה הוועדה לבדיקת מינויים את המועמדות לפי סעיף קטן (ב), יקבלו השרים החלטה לפי סעיף 18, בתוך 30 ימים ממועד האישור, אלא אם כן מצאו, בתוך תקופת 30 הימים כאמור, כי אין למנות את המועמד; ואולם נדרש בירור נוסף לגבי המועמד בשל בחינת הוועדה לבדיקת מינויים או בשל מידע שקיבלו השרים או הרשות לאחר שהשרים העבירו את עניינו של נציג נבחר לוועדה לבדיקת מינויים, תימנה התקופה כאמור ממועד קבלת המידע הנדרש.

(ד) לא אישרה הוועדה לבדיקת מינויים את המועמדות כאמור, או מצאו השרים כי אין למנות את המועמד מטעם אחר, יביאו השרים לפני הוועדה לבדיקת מינויים את עניינו של מועמד אחר בתוך 30 ימים ממועד החלטת הוועדה או החלטת השרים, לפי העניין.

(ה) בסעיף זה -

(ב) על אף האמור בסעיף 29(ג), תקפן של החלטות ועדת הביקורת בענינים המנויים בפרק ד1 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983, יהיה בהתאם לקבוע בו.

(4)6 לקבוע, על פי הכללים שקבעה לכך הממשלה ובאישורה, שכר, תנאים סוציאליים, הטבות, מענקים ותנאי עבודה אחרים של המנהל הכללי, המשנה והסגנים למנהל הכללי, מנהלי האגפים, מנהל עניני הכספים, המבקר הפנימי, מזכיר החברה ונושאי תפקידים אחרים שקבעו לענין זה השרים לאחר התייעצות עם הרשות (להלן - הפקידים הבכירים), ושל שאר עובדי החברה;

(5) לאשר, על פי המלצת המנהל הכללי, את מינוים של הפקידים הבכירים בהתאם לתקן;

(6) לדון בטיוטת הדו"חות הכספיים של החברה ובהערות רואי החשבון לגביה, ולדון לאחר אישור הדו"חות הכספיים בכל פרט שלגביו הסתייג רואה החשבון, העיר הערה או נמנע מלחוות דעתו;

(7) לאשר מתן הלוואות והפקדת כספים החורגים מהמהלך הרגיל של עסקי החברה;

(8) לדון בכל ענין שהשרים או הרשות דרשו להעמיד על סדר היום או שהמנהל הכללי הודיע עליו לפי סעיף 41.

(ב) שר האוצר רשאי, על פי המלצת הרשות, לקבוע כללים לעריכת התקציבים והתכניות האמורים בסעיף קטן (א)(2), אם לכלל החברות הממשלתיות ואם לסוגיהן.

(א1) שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע כי חברות ממשלתיות שיקבע לפי הצעת הרשות, ימסרו לרשות, נוסף על האמור בכל דין, דוחות שנתיים, תקופתיים ומידיים לפי ;הוראות חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 (להלן - חוק ניירות ערך), שיחולו לפי הצעת הרשות, כולן או חלקן, והכל בשינויים המחויבים ובהתחשב בתכלית הדיווח לפי חוק זה.

(ב) שר האוצר רשאי לחייב חברה ממשלתית בעריכת דו"ח נוסף ולקבוע מועד להגשתו.

(ג) 7 החלטת הדירקטוריון בדבר יעוד הרווחים של החברה או בדבר חלוקה כהגדרתה בחוק החברות, טעונה אישור הרשות; ואולם, חלקה הרשות על החלטת הדירקטריון יחולו הוראות אלה:

(1) בחברה שפסקאות (2) או (3) אינן חלות עליה - תפעל החברה על פי החלטת הרשות כפי שאישרה אותה הממשלה;

(2) בחברה בהפרטה - תפעל החברה על פי החלטת הרשות כפי שאישר אותה שר האוצר;

(3) בחברה לפי סעיף 61(א)(2) שאינה חברה בהפרטה - תובא המחלוקת להכרעת השרים.

(ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות שבדין אחר בדבר עריכתם של דו"חות כספיים או אחרים.

(ה) חברה ממשלתית שהיא תאגיד מדווח כהגדרתו בחוק ניירות ערך, לא תידרש לפרסם לציבור, לפי סעיפים קטנים (א) ו–(ב) או (ג), מסמכים שהגישה לרשות ניירות ערך לפי החוק האמור; לעניין זה יראו דוחות שהגישה חברה ממשלתית כאמור לפי סעיף 36 לחוק ניירות ערך כדוחות לפי סעיף 33(א) ו–(א1).

(ו) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו–(ב) או (ג), חברה ממשלתית לא תפרסם לציבור לפי אותם סעיפים קטנים פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, וכן רשאית היא שלא לפרסם כאמור פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור.

(ז) ראתה הרשות כי חברה ממשלתית לא פרסמה מידע כנדרש לפי הוראות סעיף זה, רשאית היא לפרסם את המידע כאמור בעצמה, לאחר שנתנה לחברה הזדמנות לטעון את טענותיה בעניין.

(א) למנהל הכללי יהיו כל הסמכויות שניתן להעניק למנהל עסקים לפי פקודת החברות ולפי מסמכי היסוד של החברה, פרט לסמכויות הנתונות לפי חוק זה לדירקטוריון או לרשות אחרת.

(ב) האספה הכללית רשאית להגביל או לסייג סמכויותיו של המנהל הכללי, וכן רשאי לעשות הדירקטוריון; החלטה על כך תוגש לרשם החברות ולרשות.

(7) נפסל לכהן לפי פקודת החברות או לפי דין אחר;

(8) החברה נתפרקה.

(ב) כהונת המנהל הכללי פוקעת -

(1) בהתפטרותו - כעבור שלושה חדשים מיום מסירת כתב ההתפטרות, זולת אם קבע הדירקטוריון מועד קרוב יותר;

(2) לפי סעיף קטן (א)(2) עד (5א) - מן היום שנקבע לכך בהחלטה;

(3) לפי סעיף קטן (א)(6) - עם מסירת ההודעה ליושב ראש הדירקטוריון;

(4) בפירוק החברה - עם תחילת הפירוק.

(ג) פקעה כהונת המנהל הכללי, רשאי הדירקטוריון למנות מנהל כללי בפועל עד שיתמנה מנהל כללי לפי סעיף 37 ואם פקיעת הכהונה היתה לפי סעיף קטן (א)(5א), יהיה מינוי המנהל הכללי בפועל טעון אישור הרשות.

על חברה ממשלתית שמתקיים בה האמור בסעיף 96א לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983, יחולו הוראות סעיף 96כג1 לפקודה האמורה אף אם היא גוף מבוקר.

(ב) הרשות תגיש אחת לשנה לממשלה, לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה כמשמעותה בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988, ולוועדה הנוגעת בדבר, דין וחשבון בהתאם לנתונים שהתקבלו באותה שנה לפי פרק זה באשר לייצוג הולם בקרב עובדי החברות הממשלתיות כמפורט להלן:

(1) לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת — באשר לייצוג הולם של מי שהוא או שאחד מהוריו נולדו באתיופיה בקרב עובדי החברות הממשלתיות;

(2) לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת — באשר לייצוג הולם של בני העדה הדרוזית בקרב עובדי החברות הממשלתיות.

(ב) מנהל הרשות יתמנה בידי הממשלה לפי הצעת שר האוצר 8 ;

(א) הזמנה לישיבות הדירקטוריון וועדותיו כאמור בסימנים ד' ו–ח' לפרק שלישי בחלק שלישי בחוק החברות, תימסר גם לרשות ולבעל המניות בעל השיעור הגבוה ביותר של זכויות ההצבעה באסיפה הכללית או של הזכות למנות דירקטורים בחברה, שאינו המדינה, חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית, והם יהיו רשאים לשלוח לכל ישיבה נציגים קבועים מטעמם, שיהיו רשאים להיות נוכחים בכל ישיבות הדירקטוריון וועדותיו ולהשתתף בהן, אך לא תהיה להם זכות הצבעה בישיבות; על החלפת נציג תימסר הודעה בכתב לחברה;

(ב) הנציגים האמורים בפסקת משנה (א) לא יהיו נוכחים במועד הצבעת הדירקטורים, אם ביקשו זאת יושב ראש הדירקטוריון או שני דירקטורים; אין באמור בפסקת משנה זו כדי למנוע קבלת פרוטוקול הישיבה או מידע אודות דרך הצבעת הדירקטורים בישיבה;

(ג) הנציגים האמורים בפסקת משנה (א) יהיו רשאים לדרוש קיום ישיבת דירקטוריון, לבקש לכלול נושא בסדר היום של ישיבת דירקטוריון וכן לבדוק את מסמכי החברה, רישומיה ונכסיה, ולקבל העתקים לפי סעיפים 98(ב)(2) ו–(ד), 99(3) ו–265 לחוק החברות, בהתאמה.

(5) לענין ייצוג המדינה באספה כללית של חברה מעורבת - סעיף 50(א) ו-(ג);

(6) לענין הרשות - סעיפים 54(1) 54(7א) ו-56(ב); למילוי תפקידיה רשאית הרשות לדרוש מדירקטור מטעם המדינה בחברה מעורבת מידע וחומר בעניני החברה;

(7) לענין הפרטה - פרק ח'1, למעט סעיפים 59ב(א)(4) ו-59ה.

(ב) הרשות תבדוק כל מידע וחומר שקיבלה על חברה מעורבת ותעיר הערותיה לשרים ולדירקטור מטעם המדינה.

(ג) הוראות סעיף קטן (א)(2) ו-(3) לא יחולו על קניה ומכירה של מניות בבורסה.

(ב) המנין החוקי בישיבות ועדת השרים יהיה שני חברים אם הועדה היא של שלושה חברים, ושלושה חברים אם הועדה היא של יותר משלושה.

(ג) החלטות ועדת השרים יתקבלו ברוב של חבריה.

(3א) הקצאת מניות מדינה מיוחדות, כהגדרתן בסעיף 46ב(ב) לחוק ניירות ערך, למדינה;

(4) מכירת נכס מהותי מנכסי החברה או כל נכסיה, לרבות זכויות;

(5) שינוי בזכויות הצמודות למניות;

(6) חידוש ארגון, פשרה או הסדר כאמור בפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק החברות, מיזוג, כינוס נכסים, פירוק או הפסקת פעולות, הפסקת הליכי פירוק או כינוס נכסים, וכן הקמת חברה ממשלתית, חברת-בת ממשלתית או חברה מעורבת, הכל לצורך ביצוע ההפרטה;

(7) דרך אחרת שתקבע ועדת השרים.

(ב) הצעה להחלטת הפרטה תוגש לועדת השרים בידי השרים או אחד מהם, בצירוף חוות דעת הרשות; סברה הרשות כי יש להחליט על הפרטת חברה ולא הציע זאת לממשלה אחד מהשרים, תחווה הרשות את דעתה בתזכיר מנומק לשרים ולועדת השרים, וכל אחד מחברי ועדת השרים רשאי להגיש הצעה להחלטת הפרטה.

(ג) הצעה להחלטת הפרטה תוגש לועדת השרים לאחר התייעצות עם הדירקטוריון של החברה הנוגעת בדבר; עמדת הדירקטוריון תובא בפני ועדת השרים, ואולם אם הדירקטוריון לא החליט על עמדתו תוך 21 ימים מיום שהתבקש לכך, רשאית ועדת השרים לדון ולהחליט בהצעה שהוגשה לה.

(ד) ועדת השרים תיתן הזדמנות להשמיע עמדתם בפניה -

(1) לשר האחראי על עניני החברה;

(2) לדירקטוריון של החברה, על ידי יושב ראש הדירקטוריון או מי שהדירקטוריון הסמיך לכך.

(ה) הוראות סעיף 14 לא יחולו על החלטת הפרטה והוראות סעיף 5 לא יחולו על החלטה להקים חברה לפי סעיף קטן (א)(6).

(ו) ועדת השרים תהיה מוסמכת להחליט, לגבי חברה בהפרטה, בכל ענין הטעון אישור או החלטה של הממשלה לפי חוק זה.

(ו1) סמכויות השרים לפי סעיפים 11(ב), 15א(ב), ו-50, יהיו נתונות לשר האוצר לגבי חברה בהפרטה, למעט חברות שבהן השר האחראי לעניני החברה הוא שר הביטחון; ובלבד שלענין הסמכויות לפי סעיפים 11(ב) ו-15א(ב), תיתן הממשלה הזדמנות לשר האחראי על עניני החברה להשמיע את עמדתו לפניה.

(ז) הודעה על חברה שניתנה לגביה החלטת הפרטה תפורסם ברשומות; העתק מהחלטת ההפרטה יישלח לועדה, לחברה ולרשם החברות; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו אם ועדת השרים החליטה על כך מטעמים של בטחון המדינה, של יחסי חוץ או של קשרי מסחר בינלאומיים.

(ח) נקבע בהחלטת ההפרטה כי דרך ההפרטה תכלול מכירת מניות החברה כאמור בסעיף קטן (א)(1), תהיה דרך ההפרטה טעונה אישורה של הועדה; במכירת מניות על פי תשקיף, יינתן האישור לפני מועד פרסום התשקיף, ובמכירת מניות אחרת - לפני המועד להגשת הצעות לרכישת המניות.

(ט) אישור הועדה כאמור בסעיף קטן (ח) יהווה גם אישור לפי סעיף 5(ד)(2) לחוק נכסי המדינה, התשי"א-1951, ולא יהיה צורך באישור נוסף לפי הסעיף האמור.

(ג) בכפוף לאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), אם ביצועה של החלטת ההפרטה כרוך בהליכים לפי פקודת החברות או לפי מסמכי היסוד של החברה, לרבות כינוס אסיפות, קבלת החלטות ברוב מיוחד ואישור בית המשפט, אין בהחלטת הפרטה כדי לגרוע מן הצורך לנקוט הליכים כאמור.

(ב) על אף האמור בכל דין, מילוי חובה וביצוע פעולה לפי סעיפים 59ד או 59ה בידי נושא משרה בחברה בהפרטה או עובד שלה, או פעולה אחרת שנעשתה בידיהם לשם ביצוע נאות של החלטת הפרטה, לא ישמשו עילה למשפט אזרחי נגדם ובלבד שפעלו בתום לב ובהתאם לאמור בסעיף קטן (א); ואולם לענין תביעה לפי חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, יחולו הוראות החוק האמור.

(ג) חברה בהפרטה תהיה זכאית -

(1) לפיצוי מאת המדינה על נזק שייגרם לה במישרין עקב מילוי חובה או ביצוע הוראה לפי סעיפים 59ד או 59ה, ובלבד שנתקיימו הוראות סעיף קטן (א); הוראה זו לא תחול על חברה בבעלות ממשלתית מלאה;

(2) לשיפוי מאת המדינה על תשלום שנתחייבה בו לצד שלישי בשל מילוי חובה או ביצוע פעולה לפי סעיפים 59ד או 59ה, על פי פסק דין סופי או פסק בורר, לרבות הוצאות משפט סבירות, ובלבד שנתקיימו הוראות סעיף קטן (א) וניתנה למדינה אפשרות נאותה להצטרף להליך לצורך התגוננות.

"אמצעי שליטה" , "בעל ענין", "שליטה" - כמשמעותם בחוק ניירות ערך;

(1) יראו אדם כבעל השפעה ניכרת אם הוא בעל הזכות למנות נושא משרה בחברה;

(2) חזקה על אדם שהוא בעל השפעה ניכרת בחברה, אם הוא מחזיק עשרים וחמישה אחוזים או יותר מאמצעי שליטה כלשהו או מזכויות רכושיות כלשהן בחברה;

(1) הזכות להשתתף ברווחי חברה בהפרטה;

(2) הזכות לחלק ביתרת נכסי חברה בהפרטה;

(3) הזכות למניה המקנה זכות מהזכויות המפורטות בפסקאות (1) או (2);

(א) הוצא צו לפי הוראות סעיף 59ח על יסוד אינטרס חיוני כאמור בפסקה (6) להגדרה "אינטרס חיוני" שבאותו סעיף, רשאים השרים לקבוע בצו כי על אף האמור בכל דין ובכפוף להוראות סעיפים 19(א)(2) ו-36ג(ב) לחוק ניירות ערך, ככל שהן חלות על החברה ועל מגבלות, תנאים או הוראות שהוטלו עליה:

(1) לא יימסר או ייחשף מסמך או מידע בקשר לאינטרס החיוני כאמור, לידיעת נושאי משרה או בעלי מניות מסוימים, בחברה או במי שיש לו השפעה ניכרת בחברה, כפי שיקבעו השרים בצו;

(2) תוגבל, בדרך שקבעו השרים, מסירה או חשיפה של מסמך או מידע בקשר לאינטרס החיוני או תימנע העברתו למי שלא הורשה בכתב בידי השרים או בידי מי שמינו השרים לענין זה.

(ב) קבעו השרים מגבלות לפי סעיף קטן (א) על מסירת מידע לבעלי מניות או לנושאי משרה, יהיו בעלי המניות או נושאי המשרה האמורים, על אף האמור בכל דין, פטורים במקרה של הפרה, מאחריות המוטלת עליהם לפי כל דין, אם הפרה זו נגרמה אך ורק בשל אי קבלת המידע שנמנע מהם כאמור, ולא יראו באי מסירת המידע כאמור הפרת חובה לפי כל דין, והכל בכפוף להוראות סעיפים 19(א)(2) ו-36ג(ב) לחוק ניירות ערך, ככל שהן חלות על החברה ועל מגבלות, תנאים או הוראות שהוטלו עליה.

(א) המעביר לאחר שליטה בחברה או הרוכש או המחזיק בשליטה כאמור, בלא אישור ובניגוד להוראות סעיף 59י(א)(2) או בניגוד לתנאי שנקבע באישור כאמור, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס פי עשרה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין וקנס נוסף פי עשרה מהקנס האמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין לכל יום נוסף שבו נמשכת העבירה.

(ב) העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס פי ארבעה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין:

(1) מוסר פרטים לא נכונים בבקשה שהגיש לקבלת אישור הנדרש לפי סעיפים 59ט או 59י(א)(1), והצווים מכוחם;

(2) מפר הוראות צו לענין אי גילוי מידע לפי סעיף 59יב;

(3) מפר הוראה, הגבלה או תנאי שנקבעו בצו לפי סעיף 59יד לענין המשך מתן שירות חיוני.

(ג) המפר הוראה, מגבלה או תנאי, שנקבעו בצו באחד מאלה, דינו - מאסר שישה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; היתה העבירה עבירה נמשכת, דינו גם קנס נוסף פי עשרה מהקנס האמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין לכל יום שבו נמשכת העבירה:

(1) מחזיק השפעה ניכרת או אמצעי שליטה, בחברה בלא אישור בניגוד לקביעה לפי סעיף 59י(א)(1) או בניגוד לתנאי שנקבע באישור כאמור;

(2) מחזיק בשליטה או באמצעי שליטה בחברה בניגוד לקביעה לפי סעיף 59י(א)(2);

(3) מנהל את החברה או מקיים את מרכז עסקיה, בניגוד לקביעה לפי סעיף 59י(א)(3);

(4) אינו מוסר מידע לשרים בניגוד לקביעה לפי סעיף 59י(א)(4);

(5) מכהן כנושא משרה או כבעל תפקיד אחר בחברה, או ממנה, או מעסיק נושא משרה או בעל תפקיד אחר בחברה בניגוד לקביעה לפי סעיף 59י(א)(5);

(6) מעביר או משעבד נכס מנכסי החברה או זכויות בו, בניגוד לקביעה לפי סעיף 59י(א)(6);

(7) מביא להליכי פירוק מרצון של החברה, לפשרה או להסדר לגביה, לשינוי או ארגון מחדש של מבנה החברה, למיזוגה או לפיצולה, בלא אישור בניגוד לקביעה לפי סעיף 59י(א)(7) או בניגוד לתנאי שנקבע באישור כאמור;

(8) אינו מקיים הוראות לפי סעיף 59י(א)(9);

(9) אינו מקיים הוראות שניתנו מכוח קביעה לפי סעיף 59יא;

(10) אינו מקיים תנאי, הוראה או הגבלה לפי סעיף 59יג(א) או (ב).

(ד) המעביר לאחר שליטה, השפעה ניכרת או אמצעי שליטה בחברה בלי שהוצג לו אישור על ידי הנעבר בניגוד לקביעה לפי סעיף 59י(א)(8), דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.

(א) נושא משרה בחברה חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי סעיף 59טז על ידי החברה או על ידי עובד מעובדיה; המפר חובתו לפי סעיף זה, דינו - קנס פי חמישה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; לענין סעיף זה, "נושא משרה בחברה" - דירקטור, מנהל פעיל בחברה, שותף, למעט שותף מוגבל או בעל תפקיד אחר בחברה האחראי מטעמה על התחום שבו נעברה העבירה.

(ב) נעברה עבירה לפי סעיף 59טז על ידי החברה או על ידי עובד מעובדיה, חזקה היא כי נושא משרה בחברה הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח שעשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

(ב) למען הסר ספק פרק 11 זה יחול גם לגבי חברת בת ממשלתית בשנויים המחוייבים.

"תשתיות" - לרבות דרכים, מסילות ברזל, נמלי ים, נמלי תעופה, מיתקנים וקווים עיליים או תת–קרקעיים להולכה, לחלוקה, להספקה, להעברה או לאחסון של חשמל, בזק כהגדרתו בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, ביוב, מים, דלק, גז, חומרים מסוכנים, וכן לסילוק פסולת ולטיפול בביוב.

(3) נציג ציבור שימנה שר האוצר, שהוא מהנדס הרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים כהגדרתו בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958, ובעל ניסיון של שבע שנים לפחות בתחום התשתיות (בפרק זה - המהנדס);

(4) נציג ציבור שימנה שר האוצר, שהוא כלכלן בעל ניסיון של שבע שנים לפחות, מתוכן שנתיים לפחות בתחום התשתיות, (בפרק זה - הכלכלן).

(ב) תקופת כהונתו של חבר הוועדה, זולת מנהל הרשות, תהיה שלוש שנים מיום מינויו, וניתן למנותו לתקופות כהונה נוספות.

(ג) שר האוצר או היועץ המשפטי לממשלה, ימנה, לפי העניין, ממלאי מקום קבועים לחברי הוועדה המנויים בסעיף קטן (א)(2) עד (4) שמתקיימים בהם התנאים לפי הוראות סעיף זה וסעיף 59כד.

(3) מי שהורשע בפסק דין חלוט בעבירה מהעבירות המפורטות בסעיף 226 לחוק החברות, וטרם חלפו חמש שנים מיום מתן פסק הדין שבו הורשע;

(4) מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אחר או עיסוק אחר שלו; לעניין זה לא יראו בחבר הוועדה שהוא עובד הרשות כמי שמעצם תפקידו ברשות עלול להימצא בניגוד עניינים כאמור.

(ב) חבר הוועדה ליישוב סכסוכים יחדל לכהן אם חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים למינויו או אם התקיימה בו נסיבה הפוסלת אדם מכהונה כחבר הוועדה כאמור בסעיף קטן (א).

(ג) המהנדס או הכלכלן יחדל לכהן כחבר הוועדה לפני תום תקופת כהונתו במסירת כתב התפטרות לשר האוצר; כהונתו תיפסק בתום שלושה חודשים מהגשת כתב התפטרות אם לא קבע שר האוצר מועד מוקדם יותר.

(ד) חבר הוועדה, זולת מנהל הרשות, יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, גם באחת מאלה:

(1) לדעת יושב ראש הוועדה, נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;

(2) יושב ראש הוועדה, לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, מצא שהוא אינו ממלא את תפקידו כהלכה;

(ד) הוועדה רשאית לחייב אדם למסור מידע, מסמכים, ידיעות או הסברים הנדרשים לה להכרעה בסכסוך, והיא רשאית לחייבו להתייצב בפניה, ויהיו נתונות לה לשם כך הסמכויות הנתונות לוועדת חקירה לפי סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט-1968.

(ה) הוועדה רשאית להטיל על הצדדים את הוצאות הדיון, לרבות שכר טרחת עורך דין, שכר עדים, מומחים ויועצים, לפי שיקול דעתה.

(ו) שר המשפטים, לאחר התייעצות עם שר האוצר, רשאי לקבוע הוראות בדבר סדרי דין לוועדה; הוועדה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

בתקופה שמיום תחילתו של חוק החברות הממשלתיות (תיקון מס' 24), התשס"ח-2008, ועד תום שלוש שנים מאותו מועד, תגיש הרשות לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, באמצעות שר האוצר, אחת לשנה, דוח על ביצוע הוראות פרק זה; בדוח ייכללו, בין היתר, אלה:

(1) הרכב הוועדה ליישוב סכסוכים או הוועדות ליישוב סכסוכים שהוקמו;

(2) הסכסוכים שהובאו בפני הוועדה ליישוב סכסוכים;

(3) סכסוכים שהוועדה ליישוב סכסוכים החליטה שלא לפסוק בהם;

(4) משך הזמן שנדרש להכרעה בסכסוכים שהוכרעו;

(5) ערעורים שהוגשו על הכרעות הוועדה ליישוב סכסוכים;

(6) קשיים שהתגלעו ביישום הוראות פרק זה.

(4א) לענין כשירות לכהונה לרשות החשמל, לפי חוק משק החשמל, התשנ"ו-1996, במקום הוראות סעיף 16א יחולו הוראות סעיפים 22(ב)(4) ו-(5) לחוק האמור;

(4ב) (בוטלה);

(5) לענין סעיף זה - "גופים אחרים שהוקמו בחיקוק" - גופים המפורטים בתוספת השניה לחוק זה שהינם חבר בני אדם שנקבע בחיקוק כמועצה, מועצת רשות, מינהלת, ועד מנהל או כל גוף אחר שתפקידיו דומים אף אם כינויו שונה, והכל כאשר בין חבריו נמנים נציגי ציבור; שר המשפטים רשאי להוסיף גופים אחרים שהוקמו בחיקוק לרשימת הגופים המנויים בתוספת השניה ורשאי הוא באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת למחוק גוף המופיע בתוספת השניה.

(1) רשות המים הארצית כמשמעותה בסעיף 46 לחוק המים, התשי"ט-1959;

(2) חברה שמחצית מכוח ההצבעה באספותיה הכלליות או הזכות למנות מחצית ממספר הדירקטורים שלה הם בידי המדינה, ורבע לפחות מכוח ההצבעה או הזכות למנות רבע לפחות ממספר הדירקטורים הם בידי רשות מקומית או בידי חברה שבשליטתה.

(ב) לענין הקמתה של חברה מן האמורות בסעיף קטן (א)(2) תוגש ההצעה האמורה בסעיף 5(א) לאחר התייעצות עם שר הפנים.

שום דבר בחוק זה אינו בא לגרוע מהתפקידים או מהסמכויות הנתונים למבקר המדינה לפי חוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב], או לפי דין אחר.

"(11) דירקטור מטעם המדינה בחברה ממשלתית, בחברת בת ממשלתית או בחברה מעורבת, כמשמעותן בחוק החברות הממשלתיות, התשל" ה-1975, וכן עובד של חברה כאמור או אדם המועסק בשירותה".