"הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי" - הממונה כהגדרתו בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי;

(3) המצאה שמתקיימים לגביה התנאים שבסעיף 3ז(א) לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים;

"פסק-דין" - פסק-דין או החלטה אחרת של בית-משפט בענין אזרחי, לרבות החלטה על תשלום הוצאות בענין שאינו אזרחי;

"פסק דין לפינוי מושכר" — פסק דין בתביעה לפינוי מושכר שחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, אינו חל עליו ;

(ג) בסעיף זה, "מחוז" - מחוז בהתאם לאזורי השיפוט של בתי המשפט המחוזיים שקבע שר המשפטים לפי סעיף 33 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

(4) על פי החלטת בית דין למשמעת לפי חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963.

(ה) בלי לגרוע מהוראות חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, הנחיות כלליות של הממונה על הרשמים שיש להן נגיעה או חשיבות לציבור יועמדו לעיון הציבור באתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה.

(ב) על אף האמור בסעיף 32 לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963, קובלנה על רשם הוצאה לפועל בעניין כאמור בסעיף קטן (א) תוגש לתובע לפי הוראות סעיף 32 לחוק האמור, בידי האחראי על בירור תלונות, בלבד, בין מיוזמתו ובין על פי תלונה שהוגשה לו.

(4) אם היא סבורה כי מילוי תפקידו של המבקש כבעל תפקיד עשוי ליצור ניגוד עניינים עם מקצועו או עם עיסוקיו האחרים, לרבות היותו בעל רשיון לחקירות פרטיות או בעל רשיון לארגון שירותי שמירה או תאגיד חוקרים, כמשמעותם בחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל"ב-1972;

(5) אם המבקש הוא נושא משרה או עובד בתאגיד שהוטל עליו תפקיד כאמור בסעיף 5(ד), או מועסק על-ידו.

(ד) לא יינתן אישור לאדם שהורשע בעבירה שיש עמה קלון, אם ביום שבו הגיש בקשה לקבלת אישור טרם עברו עשר שנים מיום שעבר את העבירה.

(ה) לא יינתן אישור לאדם אלא אם כן הוא ממלא אחר התנאים ועומד בדרישות שקבע שר המשפטים לענין עשיית ביטוח או מתן ערבות בנקאית, לשם כיסוי נזקים העלולים להיגרם על ידו במהלך ביצוע תפקידו.

(א) הוגשה לועדת האישורים תלונה נגד מי שקיבל אישור לפי סעיף 5א, ובכלל זה תלונה בקשר לביצוע תפקידו לפי חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995, רשאית היא, לאחר שנתנה לו הזדמנות לטעון טענותיו בפניה, להתלות את אישורו עד לסיום בירור התלונה; לא נסתיים הבירור תוך חדשיים מיום ההתליה - בטלה ההתליה, זולת אם החליטה הועדה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך אותה לתקופה שלא תעלה על חדשיים נוספים.

(א1) (1) ועדת האישורים רשאית לחייב בעל אישור, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה, בתשלום הוצאות ההליך, אם מצאה שהתלונה נגדו היתה מוצדקת.

(2) ועדת האישורים רשאית לעיין שנית בהחלטתה לחייב בעל אישור בתשלום הוצאות, אם ניתנה שלא בפניו, והוועדה שוכנעה שלא התייצב מסיבות שלא היתה לו שליטה עליהן.

(3) החלטת ועדת האישורים לפי סעיף קטן זה ניתנת לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל כאילו היתה פסק דין.

(א2) לצורך בירור תלונה יהיו לוועדת האישורים הסמכויות הנתונות לוועדת חקירה לפי סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט-1968, למעט סעיפים 9(א)(4) ו–11(ה).

(ב) מנהל מערכת ההוצאה לפועל או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי, באופן מיידי, להתלות אישור של בעל תפקיד לתקופה שלא תעלה על 30 ימים, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון טענותיו, אם היה לו יסוד לחשוש שנתקיימה בו עילה לביטול האישור לפי סעיף 5ו(3) או (4).

(ב2)2 (1) על אף האמור בכל דין או הסכם, הוגשה בקשה לביצוע פסק דין או שטר בחלוף שנה מהמועד שבו היה אפשר להגישה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל לפי פסקה (2), ייווספו לסכום הקבוע בפסק הדין או בשטר, לפי העניין, רק הפרשי הצמדה וריבית, כהגדרתם בסעיף 1 לחוק פסיקת ריבית והצמדה, מהמועד שבו היה אפשר להגיש את הבקשה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל ועד למועד שבו הוגשה הבקשה לביצוע; ואולם -

(א) נקבעו בהסכם הפרשי הצמדה אחרים - ייווספו הפרשי ההצמדה כפי שנקבעו בהסכם;

(ב) הריבית לא תעלה על ריבית מכוח הסכם או מכוח הדין.

(2) לעניין סעיף קטן זה, יראו את המועדים כמפורט להלן כמועד שבו היה אפשר להגיש בקשה לביצוע ללשכת ההוצאה לפועל:

(א) לעניין פסק דין - לאחר שחלף המועד שנקבע בפסק הדין לביצועו, ואם לא נקבע מועד כאמור - לאחר שחלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין גם אם ניתן שלא במעמד החייב;

(ב) לעניין שטר - מועד הפירעון, כהגדרתו בסעיף 81א3(א)(1).

(3) רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת הזוכה, לקבוע תקופה ארוכה יותר מזו שבפסקה (1), מטעמים שיירשמו.

(4) הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על פסק דין למזונות.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי זוכה להגיש בקשה לביצוע פסק דין למזונות בטרם חלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין או מיום המצאתו לחייב כאמור באותו סעיף קטן, ובלבד שאם נקבע בפסק הדין מועד לביצועו - חלף אותו מועד.

(ג1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי זוכה להגיש בקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר לאחר שחלפו 15 ימים מיום מתן פסק הדין או מיום המצאתו של פסק דין לחייב כאמור באותו סעיף קטן, ובלבד שאם נקבע בפסק הדין מועד לביצועו — חלף אותו מועד.

(ד) (1) שר הפנים ימסור, לבקשת לשכת ההוצאה לפועל, את פרטי הזיהוי המפורטים בתוספת הראשונה (בסעיף זה - פרטים שניתן לקבל מהמירשם), כפי שמופיעים במרשם האוכלוסין; על מסירת מידע לפי פסקה זו יחולו ההוראות בעניין אבטחת מידע לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981.

(2) לא תתקבל בקשה נגד חייב שפרטיו רשומים במרשם האוכלוסין אם הפרטים שניתן לקבל מהמירשם, כפי שציין הזוכה, אינם תואמים את הפרטים הרשומים לגביו במרשם האוכלוסין.

(3) שר המשפטים, בהסכמת שר הפנים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת הראשונה, וכן לקבוע כאמור הוראות לעניין ביצועו של סעיף זה, לרבות לעניין דרך העברת המידע ממרשם האוכלוסין.

(א1) האזהרה תכלול, לפי הענין, הודעה לחייב בשפה פשוטה וברורה כי אם אין ביכולתו לעמוד בתשלום החוב הפסוק במלואו או בתשלומים שנקבעו לו, עליו להתייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל, בתוך 21 ימים מיום המצאת האזהרה או בתוך מועד אחר שנקבע באזהרה, ולהמציא מסמכים שיפורטו באזהרה; החייב יוזהר, בין היתר, כי אם לא ישלם את החוב הפסוק או את התשלומים ולא יתייצב לחקירת יכולת, יראו אותו כחייב המשתמט מתשלום חובותיו וניתן יהיה לדרוש מסירת מידע עליו בלא הסכמתו מרשימת גורמים, להטיל עליו הגבלות כאמור בפרק ו'1, לרשום אותו במרשם החייבים המשתמטים כאמור בפרק ו'2 או לנקוט הליכי הבאה ומאסר לפי פרק ז'2 ואם נבע החוב הפסוק ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות - יהיה ניתן לקבל מידע על קיומו של החוב לפי הוראות סעיף 7ב3 או לבקש מידע על גובה החוב לפי הוראות סעיף 7ב4.

(א2) הוגשה בקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר, תכלול האזהרה הודעה לחייב בשפה פשוטה וברורה, כי אם לא ימלא אחר פסק הדין בתוך התקופה כאמור בסעיף קטן (א), תהיה למנהל לשכת ההוצאה לפועל סמכות להיכנס למקרקעין האמורים, לפנותם ולמסרם למי שזכאי לקבלם לפי פסק הדין, בהתאם להוראות סעיף 64.

(א3) שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות בדבר מידע נוסף על האמור בסעיפים קטנים (א1) ו–(א2), שיש לכלול באזהרה.

(ב) (1)4 המצאת האזהרה לידי החייב תהיה בדרך שממציאים כתבי בית-דין לפי תקנות סדר הדין או בדרך שמתקיימים לגביה התנאים הקבועים בסעיפים 3ו או 3ז לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים; לענין זה, הסמכויות הנתונות בתקנות סדר הדין לבית המשפט או לרשם, יהיו נתונות לרשם ההוצאה לפועל.

(2) על אף הוראות פסקה (1), המצאת אזהרה בבקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר תומצא לחייב וכן לצד שלישי המחזיק במקרקעין או בחלק מהם, בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירתו על ידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל; היו המקרקעין נעולים או שלא היה אפשר להמציא את ההודעה כאמור ידביק מנהל לשכת ההוצאה לפועל את ההודעה על פתח המקרקעין או יקבע אותה עליהם ויערוך דין וחשבון על פעולתו.

(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), לא יצווה רשם ההוצאה לפועל על מסירת מידע לפי סעיף 7ב(א2) ו–(א3), לא יינקטו נגד חייב הגבלות לפי פרק ו'1 (לא יירשם חייב במרשם החייבים המשתמטים כאמור בפרק ו'2, ולא יינקטו נגד חייב הליכי) הבאה או מאסר לפי פרק ז'2, אלא אם כן התייצב החייב בפני רשם ההוצאה לפועל, או שהומצאה לו אזהרה בדרך של המצאה מלאה.

(ג1) הגיש החייב בקשה בתיק הוצאה לפועל שנפתח נגדו, יראו אותו כמי שהומצאה לו האזהרה בהמצאה מלאה ביום הגשת הבקשה האמורה, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת.

(ד) סירב החייב או מי שניתן להמציא לו את האזהרה בהמצאה מלאה, לקבל את האזהרה או לחתום על אישור מסירה, יראו את החייב כמי שהומצאה לו האזהרה בהמצאה מלאה; הערת פקיד הדואר או המוסר בדבר הסירוב תהווה ראיה לאמיתותה.

(ה) לא יוחל בביצוע פסק-הדין אלא לאחר המצאת האזהרה כאמור בסעיף קטן (א) ולאחר שעברה התקופה שנקבעה באזהרה, זולת אם ראה רשם ההוצאה לפועל שנסיבות הענין מצדיקות נקיטת הליך לפני כן.

(ו) סבר רשם ההוצאה לפועל, על יסוד בקשת הזוכה הנתמכת בתצהיר, כי לא ניתן להמציא אזהרה לחייב מאחר שנראה כי החייב נמצא מחוץ לישראל, הוא רשאי להורות לרשות האוכלוסין וההגירה להמציא מידע בדבר יציאות החייב מישראל וכניסותיו לישראל או עדכון על כניסת החייב לישראל, אם היה החייב מחוץ לישראל בזמן המצאת המידע; המידע האמור יימסר לרשם ההוצאה לפועל בלבד והוא יהיה רשאי להודיע לזוכה האם החייב נמצא בישראל אם לאו; כמו כן רשאי הרשם, במקרים שבהם שוכנע שיש בכך צורך, למסור לזוכה מידע מלא או חלקי בדבר יציאות החייב מישראל וכניסותיו לישראל או למסור לו עדכון על כניסת החייב לישראל, אם היה החייב מחוץ לישראל בזמן המצאת המידע.

(1) הצהרה מנומקת, הנתמכת במסמכים, בדבר מצבו הכלכלי ובדבר יכולתו לשלם את החוב הפסוק, שבה יכלול פרטים בדבר הנכסים, ההכנסות והחובות שלו ושל בן זוגו, של ילדיו הקטינים, ושל ילדיו הבוגרים הגרים עמו, ופרטים בדבר תאגידים שבשליטתו או בשליטתם, לרבות פרטי חשבונות הבנק שלו ושל בן זוגו הגר עמו, וכן כל פרט או מסמך אחר שייקבע, הכל לגבי השנה או שנת המס שקדמה למועד הגשת הבקשה ולפי טופס שאלון שייקבע.

(2) כתב ויתור על סודיות והסכמה למסירת מידע ומסמכים בדבר כתובתו, נכסיו, גובה הכנסתו ומקורותיה המצויים בידי כל גורם, לרבות בידי גוף ציבורי כמשמעותו בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, או בידי תאגיד בנקאי כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981 (בחוק זה - תאגיד בנקאי), וכן למסירת מידע ומסמכים בדבר מצבו הכלכלי של החייב, יציאותיו מישראל, כניסותיו לישראל, חובותיו וסך הוצאותיו, המצויים בידי גורם מהגורמים המפורטים בטור א' בחלק א' בתוספת השנייה, אשר ניתן לקבל ממנו מידע ומסמכים כאמור בהתאם למפורט בטור ב' שלצדו ((להלן - כתב ויתור על סודיות).

(א1) לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל בקשה שלא צורפו לה הצהרה מנומקת הנתמכת במסמכים כאמור בסעיף קטן (א)(1) או שלא צורף לה כתב ויתור על סודיות כאמור בסעיף קטן (א)(2).

(ב) מנהל לשכת ההוצאה לפועל ישלח לזוכה הודעה על הגשת הבקשה בידי החייב; ההודעה תכלול תמצית של תוכן הבקשה.

(ג) רשם ההוצאה לפועל רשאי להיעתר לבקשת החייב ולתת צו תשלומים לפי סעיף זה, לאחר שבדק את יכולת החייב על יסוד העיון בבקשתו ובמסמכים שצורפו לה, וכן רשאי הוא להורות לחייב להמציא מסמכים נוספים לתמיכה בבקשתו, או להזמינו לחקירת יכולת במעמד הזוכה לפי סעיף 67, או לדחות את בקשתו.

(ד) הגיש החייב בקשה למתן צו תשלומים לפי סעיף קטן (א), ישלם את החוב הפסוק במועדים ובשיעורים שהציע, עד להחלטת רשם ההוצאה לפועל בבקשתו וכל עוד לא החליט רשם ההוצאה לפועל אחרת; ואולם לא יקובל תשלום בסכום הנמוך מהסכום שייקבע בתקנות.

(ה) הסכים הזוכה לבקשת החייב למתן צו תשלומים שהוגשה לפי סעיף קטן (א), יגיש את ההסכמה לאישור רשם ההוצאה לפועל שיהיה רשאי לאשרו או לדחותו; להסכמה שאושרה יהיה תוקף של צו תשלומים שניתן לפי סעיף זה.

(ו) חייב, שניתן לגביו צו תשלומים לפי סעיף זה, וחל שינוי ביכולתו לפרוע את החוב בתשלומים שנקבעו, יודיע על כך בכתב בהקדם האפשרי בנסיבות העניין לרשם ההוצאה לפועל, ובלבד שהשינוי אינו שינוי של מה בכך; חייב כאמור רשאי להגיש לרשם ההוצאה לפועל בקשה לשינוי צו התשלומים, ויחולו הוראות סעיף זה.

(1) אם סך חובותיו של החייב אינו עולה על 150,000 שקלים חדשים, יראו את הודעתו כבקשה לצו לפתיחת הליכים לפי סימן א' לפרק י"ב בחלק ג' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי; החייב יצרף להודעה את המסמכים שיש לצרף לבקשת יחיד לצו לפתיחת הליכים לפי סעיף 104 לחוק האמור;

(2) אם סך חובותיו של החייב הוא 150,000 שקלים חדשים לפחות, תמסור לו לשכת ההוצאה לפועל מידע לגבי האפשרות להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, לפי פרק ב' לחלק ג' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

(א1)6 נוכח מנהל לשכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל כי כתובתו של החייב המופיעה בתיק ההוצאה לפועל אינה כתובתו הנכונה, רשאי הוא, מיוזמתו או על פי בקשה, ובלא כתב ויתור על סודיות, לצוות על הגורמים המפורטים בתוספת השלישית למסור לידיו את כתובתו של החייב, למעט כתובת של חייב שאין למסרה מטעמים של הגנת החייב כמפורט בתוספת הרביעית; מנהל לשכת ההוצאה לפועל ימסור לזוכה את המידע בדבר כתובתו של החייב שנמסר לו או לרשם ההוצאה לפועל כאמור.

(א1א) (1) מנהל מערכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל, רשאים לצוות על הגורם המפורט בטור א' בפרט 14 לתוספת השנייה (בסעיף קטן זה - הגורם שבתוספת) למסור להם את מספרי הטלפון הנייד או הנייח של החייב, ויכול שהמידע כאמור יימסר באמצעות גורם אחר מטעם הגורם שבתוספת, המספק שירות מידע לבירור מספרי טלפון, ובלבד שלא יימסרו מספרי טלפון של חייב שביקש מהגורמים האמורים כי מספרים אלה יישארו חסויים.

(2) מספרי הטלפון כאמור בפסקה (1) יכולים לשמש את עובדי מערכת ההוצאה לפועל לשם יצירת קשר עם החייב כדי ליידעו על הליכי ההוצאה לפועל המתנהלים נגדו.

(3) מידע שהתקבל לפי פסקה (1) לא יימסר לזוכה.

(4) שר המשפטים יקבע הוראות לעניין פסקה (1), כדי למנוע מגורם שבתוספת או מגורם מטעמו להיחשף למידע על זהות החייב בהעברת מספרי הטלפון כאמור באותה פסקה.

(5) יידוע טלפוני על הליכי הוצאה לפועל לפי סעיף קטן זה אינו המצאה לפי החוק ואין בו כדי לגרוע מחובת המצאת אזהרה לפי סעיף 7.

(א2)7 רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או על פי בקשה, לצוות על כל אחד מן הגורמים המפורטים בטור א' בחלק א' בתוספת השניה, למסור לידיו מידע על החייב המצוי בידו בהתאם למפורט בטור ב' לצדו, אף שלא על יסוד כתב ויתור על סודיות, ובלבד שהחייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, או שרואים אותו ככזה לפי סעיפים 7ג, 67(ד), 69יא(ד), או 69יג(ד) וחלפו 45 ימים ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה ובלבד שחלפו 15 ימים מהמועד האחרון להגשת ההתנגדות לפי סעיף 81א(ג1) או 81א1(ד)(1) לחוק, לפי העניין.

(א3) ציווה רשם ההוצאה לפועל על גורמים כאמור בסעיף קטן (א2) למסור לידיו מידע על סך הוצאות החייב, רשאי הוא לצורך בירור יכולתו של החייב במסגרת חקירת יכולת, מטעמים שיירשמו ולאחר שהביא בחשבון את הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך, לצוות על גורם המנוי בטור א' בחלק ב' בתוספת השניה למסור לידיו מידע בהתאם למפורט בטור ב' שלצדו, אם שוכנע כי המידע שנמסר לו בדבר סך הוצאות החייב אינו מספיק כדי להעריך את יכולתו הכלכלית של החייב לפרוע את החוב וכי המידע הנוסף נחוץ לשם כך.

(א4) צו לפי סעיפים קטנים (א2) או (א3) לא יוצא אלא לאחר שנשלחה לחייב בדואר התראה בכתב וחלפו שבעה ימים מיום המצאת ההתראה; בהתראה יצוין כי בכוונת רשם ההוצאה לפועל לצוות על גורמים מבין הגורמים המפורטים בתוספת השניה למסור לו מידע על החייב, וכי הצו ייכנס לתוקף בתום שבעה ימים מיום המצאת ההתראה, אלא אם כן ייפרע החוב או תינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל; על אף האמור בסעיף קטן זה, לא תישלח התראה לחייב אם כבר נשלחה לו באותו תיק התראה לפי סעיף קטן זה.

(א5) קבלת מידע על החייב יכול שתהיה בכל דרך, לרבות באמצעות תקשורת בין מחשבים.

(ב) רשם ההוצאה לפועל לא יצווה על מסירת מידע לידיו לפי סעיף זה אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות חוק זה, ולשם בדיקת יכולתו של החייב לפרוע את חובו.

(ג) על אף האמור בכל דין, גורם שקיבל צו למסירת מידע לפי סעיפים קטנים (א) עד (א3), חייב למסור את המידע הנדרש לידי רשם ההוצאה לפועל בתוך תקופה שקבע שר המשפטים, ובלבד שרשות מס לא תמסור מידע אלא אם כן מקורו בדוח"ות שהגיש לה החייב; לענין זה, "רשות מס" - כמשמעותה בחוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות המס), התשכ"ז-1967 .

(ד) בכפוף להוראות כל דין, אם נמסר לרשם ההוצאה לפועל מידע לפי סעיף זה, לא יעשה בו שימוש אלא במידה הנדרשת למילוי תפקידו ותוך הגנה על פרטיות החייב ושמירה על סודיות המידע; ואולם אם מצא שיש לחייב נכס או מקור הכנסה שניתן לגבות ממנו את החוב, רשאי הוא להביא לידיעת הזוכה את דבר קיומו של הנכס או מקור ההכנסה ופרטיו, בלי לחשוף את מקור המידע.

(ד1) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (א3) ו–(ד), רשאי שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע כי סוג מסוים של מידע על נכסים של החייב שניתן לגבות מהם את החוב יועבר ישירות לידי הזוכה לפי בקשתו, תוך שמירה על סודיות המידע ובשים לב לצורך בהגנה על פרטיות החייב.

(ה) (בוטל).

(ו) מסר גורם מן הגורמים המפורטים בתוספת השניה או בתוספת השלישית מידע על חייב לפי סעיף זה, ומתקיימים באותו גורם התנאים שנקבעו לפי סעיף קטן (ז), ישולם לגורם האמור תשלום בהתאם להוראות לפי אותו סעיף קטן.

(ו1) לא מסר גורם מן הגורמים המפורטים בתוספת השנייה או בתוספת השלישית (בסעיף קטן זה - הגורם) את המידע שנדרש למסור לפי סעיף זה או שרשם ההוצאה לפועל סבר שהמידע שמסר אינו שלם או אינו נכון, הוא רשאי, לבקשת הזוכה, להזמין את אותו גורם לבירור, ואולם לא יוזמן גורם לבירור כאמור אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין בכתב; על בירור לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיף 67(ב) ו–(ג), בשינויים המחויבים.

(ז) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע -

(1) את התנאים לזכאותו של גורם כאמור בסעיף קטן (ו) לתשלום ואת גובה התשלום, ובין השאר רשאי הוא לקבוע תנאים אלה לזכאות:

(א) קבלת כמות מזערית של צווים למסירת מידע בפרק זמן שקבע;

(ב) הפעלת מערכת ממוחשבת, לרבות לקבלת הצווים ולמשלוח התשובות;

(2) הסדרים לתשלום ולדרכי גבייתו, לרבות בדרך של קיזוז כמשמעותו בסעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973;

(3) הוראות לעניין מסירת מידע על חייבים לפי סעיף זה, ובין השאר על דרך מסירת המידע, שימוש בו באופן מדורג, דרך עיבודו, הגישה אליו, החזקתו ואבטחתו, תקופות שמירתו ומחיקתו, זכות של החייב לעיין במידע על אודותיו, דרך תיקון מידע שגוי ומחיקת מידע, והכל בשים לב לצורך בהגנה על פרטיות החייב;

(4) אגרות בעבור בקשות לקבלת מידע כאמור בסעיף זה;

(5) (א) גורמים וסוגי מידע נוספים שייכללו בתוספת השניה;

(ב) גורמים נוספים שייכללו בתוספת השלישית;

(ג) כתובות נוספות שייכללו בתוספת הרביעית.

(ח) תקנות לפי סעיף קטן (ז)(1) ו–(2) יכול שיותקנו בהדרגה.

(ט) הוראות סעיף 9(ב) יחולו לעניין תשלום ולעניין אגרות לפי סעיף זה.

(1) חלפו 30 ימים ממועד המצאת האזהרה לחייב בדרך של המצאה מלאה;

(2) חוב המזונות בתיק ההוצאה לפועל עולה על סכום דמי המזונות של שלושה חודשים לפי פסק דין למזונות שניתן נגד החייב או 15,000 שקלים חדשים, לפי הנמוך;

(3) חובו של החייב לזוכה עולה על 5,000 שקלים חדשים.

(ב) הזוכה יקבל את המידע כאמור בסעיף קטן (א) באמצעות אתר האינטרנט של מערכת ההוצאה לפועל, בדרך של שאילתה שבה יצוינו מספר הזהות של החייב שלגביו מתבקש המידע, שם הזוכה, מספר הזהות שלו, מספר תיק הוצאה לפועל שהוא מנהל נגד החייב, ואם הזוכה מיוצג - גם מספר הרישיון של בא כוחו.

(ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו–(ב), התנהל תיק ההוצאה לפועל במסלול המקוצר לפי פרק א'1, רשאי הרשם, לבקשת הזוכה, להעביר לידיו בהתאם להוראות סעיף קטן (א) מידע על קיומו של חוב מזונות בתיק הוצאה לפועל אחר המתנהל נגד החייב, אם סבר כי הדבר נחוץ לשם החלטה של הזוכה אם המשך ניהול התיק יהיה במסלול המקוצר כאמור.

(ד) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין קבלת מידע לפי סעיף זה, לרבות מגבלות לעניין העתקת המידע, שמירתו ואיסוף ממוחשב שלו, כדי להבטיח את אמינות המידע, את זמינותו ואת הגנת המידע מפני שימוש בלתי מורשה בו וכן כדי לשמור על הפרטיות.

(ג) ההוצאות לענין סעיף זה יהיו כפי שנקבעו בתקנות, ואם לא נקבעו בתקנות, כפי שאישר מנהל לשכת ההוצאה לפועל, והם ייגבו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 ((להלן - הפרשי הצמדה וריבית) החל מיום הוצאתם עד יום התשלום.

(א) זוכה המיוצג על-ידי עורך דין בתיק הוצאה לפועל זכאי לשכר עורך דין כאמור בתעריף המינימלי שנקבע לפי סעיף 81 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, זולת אם קבע רשם ההוצאה לפועל שכר אחר, על פי בקשה שהוגשה לו; ואולם בתיקי הוצאה לפועל של פסקי דין למזונות, לביצוע בעין לפי פרק ו' ולחיובים אחרים שאינם כספיים, יהיה שכר עורך הדין כפי שקבע רשם ההוצאה לפועל.

(ב) במקרים בהם רשם ההוצאה לפועל קובע את שכר טרחת עורך הדין כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לקבוע שכר כולל בשל הטיפול בתיק שבבירור או שבדיון בפניו, ורשאי הוא גם לקבוע שכר בשל פעולות מיוחדות שביצע עורך הדין.

(ג) שכר עורך הדין כאמור בסעיף זה דינו, לענין הוצאה לפועל, כדין הוצאות לפי סעיף 9, ויווספו לו הפרשי הצמדה וריבית החל מהמועדים שיקבע שר המשפטים בתקנות, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, עד יום התשלום.

(ד) קבע רשם ההוצאה לפועל שכר עורך-דין לטובת החייב, יהיה השכר ניתן לקיזוז כנגד הסכום שיש לשלמו לזוכה, ואם אי-אפשר לקזזו, תהא ההחלטה נתונה להוצאה לפועל כאילו היתה פסק-דין לטובת החייב נגד הזוכה.

(1) חלפו שמונה חודשים מיום המצאת האזהרה לחייב, ואולם אם קיימים נכסים מעוקלים של החייב, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות כי ביצוע החיוב במסלול מקוצר יסתיים במועד מאוחר יותר שיקבע, אם מצא שיהיה ניתן לממש נכסים אלה;

(2) רשם ההוצאה לפועל החליט שאין תועלת בהמשך ההליכים;

(3) הזוכה ביקש להעביר את התיק למסלול רגיל.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יסתיים הביצוע לפי סעיף קטן (א)(1) או (2), אם החייב משלם את החוב בתשלומים שנקבעו לו.

(ג) הסתיים ביצוע חיוב במסלול מקוצר לפי סעיף קטן (א)(1) או (2) ולא נפרע החוב הפסוק במלואו, תימסר על כך הודעה לזוכה והוא יודיע ללשכת ההוצאה לפועל בתוך 30 ימים מיום מסירת ההודעה, אם ברצונו לסגור את התיק או להעבירו לביצוע במסלול רגיל; הודיע הזוכה כאמור, יפעל מנהל לשכת ההוצאה לפועל בהתאם להודעת הזוכה; לא הודיע הזוכה ללשכת ההוצאה לפועל בתוך המועד האמור, יחולו הוראות אלה:

(1) היו כל הזוכים בתיק יחידים - יועבר התיק למסלול רגיל;

(2) היה בתיק זוכה שאינו יחיד - ייסגר התיק.

(ד) הסתיים ביצוע חיוב לפי סעיף קטן (א)(1) או (2), אין בכך כדי לפגוע בזכותו של הזוכה להגיש בקשת ביצוע חדשה בשל אותו חוב אם לא נפרע במלואו, ואולם לא תוגש בקשת ביצוע חדשה במסלול מקוצר אלא בחלוף שנה מיום סגירת התיק; על אף האמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל להתיר הגשת בקשת ביצוע כאמור בסעיף קטן זה אף אם לא חלפה שנה מיום סגירת התיק, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

"חוק הפיקוח על הביטוח" - חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981;

(ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על מי שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ועל הליך שעוכב בידי בית משפט לפי החוק האמור.

(א) רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות על עיקול מקרקעי החייב הרשומים על שמו וכן על עיקול זכויות החייב במקרקעין הנובעות מרישום הערת אזהרה עליהם לטובתו; לענין זה, "הערת אזהרה" - כמשמעותה בסעיף 126 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969.

(ב) בית המשפט רשאי, לבקשת הזוכה ולאחר ששוכנע שמקרקעין שאינם רשומים על שם החייב הם של החייב, להצהיר על כך ולצוות על עיקולם.

(ג) ציווה רשם ההוצאה לפועל או בית המשפט על עיקול מקרקעין, יוטל העיקול על ידי רישומו בפנקסי המקרקעין, ומשנרשם וכל עוד לא בוטל, לא תיעשה ולא תירשם באותם מקרקעין כל פעולה מרצון - למעט פדיון משכנתה - אלא בהיתר מאת בית המשפט.

(א1) רשם ההוצאה לפועל לא יורה כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שהצדדים הוזמנו לדיון בפניו בהזמנה שהומצאה להם בהמצאה מלאה; בהזמנה לדיון יצוין כי החייב רשאי לבקש השהיה של ההחלטה בעניין מכירת המקרקעין ופינוים כדי למנות לעצמו עורך דין או כדי לקבל ייצוג לפי הוראות חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972 (בחוק זה - חוק הסיוע המשפטי) אם הוא זכאי לכך לפי הוראות אותו חוק; בהזמנה ייכלל מידע בדבר האפשרויות למינוי עורך דין לפי הוראות חוק הסיוע המשפטי.

(ב) הוראות סעיף 229 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, ובכלל זה ההוראה לעניין אי-תחולת סעיף 33 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין מקום מגורים סביר וסידור חלוף לפי הוראות סעיף קטן (א).

(ג) (1) הוראות סעיף זה יחולו גם על ביצועה של משכנתה או מימוש של משכון.

(2) על אף האמור בפסקה (1), פורש בשטר המשכנתה או בהסכם המשכון שהסידור החלוף שיועמד לרשות החייב יהיה בהתאם להוראות סעיף קטן זה ולא בהתאם להוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב), והוסברה לחייב משמעות הדבר בשפה ברורה המובנת לו, יחולו לעניין העמדת הסידור החלוף הוראות אלה:

(א) שווי הסידור החלוף יהיה בסכום המאפשר לחייב לשכור דירת מגורים באזור מגוריו התואמת את צורכי החייב ובני משפחתו הגרים עמו למשך תקופה שלא תעלה על 18 חודשים; ואולם, רשם ההוצאה לפועל רשאי להעמיד לרשות החייב ובני משפחתו הגרים עמו סידור חלוף לתקופה ארוכה מהתקופה האמורה אם סבר שקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.

(ב) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין סעיף קטן זה, ובין השאר, לעניין התאמתה של דירת מגורים לצורכי החייב ובני משפחתו הגרים עמו ולעניין הדרך והמועד לביצוע התשלומים בעבור הסידור החלוף.

(ג1) רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת החייב או מיוזמתו אם החייב מעוניין בכך, להשהות החלטה לפי סעיף זה אם ראה שהחייב אינו מיוצג, כדי לאפשר לחייב למנות לעצמו עורך דין או לקבל ייצוג לפי הוראות חוק הסיוע המשפטי, אם החייב זכאי לכך לפי הוראות אותו חוק.

(ג2) שווי הסידור החלוף דינו כדין הוצאות לפי סעיף 9.

(ד) הוראות סעיף קטן (ג) אינן חלות על מקרקעין שדיני הגנת הדייר חלים עליהם, ואין בהם כדי לפגוע בדינים אלה.

(ה) הוראות סעיף זה יחולו גם אם החייב הינו קיבוץ לענין המקרקעין של הקיבוץ המשמשים, כולם או מקצתם, דירת מגורים לחבר הקיבוץ או לבני משפחתו; לענין זה, "בן משפחה" - אב, אם, בן או בת של חבר הקיבוץ, המתגוררים בקיבוץ.

הוראות סעיפים 38(ג) ו-39(ב) לענין משכון יחולו אף על משכון שנרשם לפני תחילתו של חוק הערבות (תיקון), התשנ"ב-1992, ויראו את הסכם המשכון ככולל הוראה שהחייב לא יהיה מוגן לפי סעיפי 38(ג) ו-39(ב).

(א) היה צד שלישי תאגיד בנקאי, כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981, שיש לו סניפים ושצו עיקול הומצא למשרד הראשי או למען הרשום של התאגיד הבנקאי ((להלן - מרכז התאגיד הבנקאי), יחול צו העיקול על נכסי החייב הנמצאים בכל אחד מסניפי התאגיד הבנקאי, במועד שבו הגיעה הודעה על צו העיקול ממרכז התאגיד הבנקאי לסניף כאמור, או בתום שלושה ימי עסקים מיום המצאת צו העיקול למרכז התאגיד הבנקאי, לפי המוקדם.

(ב) הומצא צו העיקול לאחד מסניפי התאגיד הבנקאי, יחול הצו על נכסי החייב הנמצאים באותו סניף, במועד שבו הומצא הצו לאותו סניף.

(א) חברה מנהלת, כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005, רשאית להודיע למנהל מערכת ההוצאה לפועל, כי ניתן להמציא צו עיקול על נכסי חייבים הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה, לגוף הנותן שירותי תפעול לאותן קופות גמל, לרבות למרכז תאגיד בנקאי ((להלן - הגוף המתפעל); הודיעה חברה מנהלת כאמור, יחול צו העיקול על נכסי החייב הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה, במועד שבו הגיעה הודעה על צו העיקול מהגוף המתפעל למען הרשום של החברה המנהלת, או בתום שלושה ימי עסקים מיום המצאת צו העיקול לגוף המתפעל, לפי המוקדם.

(ב) הומצא צו העיקול למען הרשום של החברה המנהלת, יחול הצו על נכסי החייב הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה, במועד שבו הומצא לה הצו.

(ג) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הסדרים לתשלום ולדרכי גבייתו, לרבות בדרך של קיזוז כמשמעותו בסעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973.

(ד) תקנות לפי סעיף זה יכול שיותקנו בהדרגה.

(ה) הוראות סעיף 9(ב) יחולו לענין תשלום לפי סעיף זה.

(6) כספים המגיעים לחייב ממשרד הבינוי והשיכון כמענק השתתפות בשכר דירה; הוראת פסקה זו תחול גם על כספים ששולמו באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק, במשך שלושים ימים מיום ששולמו;

(7) כספים המגיעים לחייב ממשרד הרווחה והשירותים החברתיים כדמי ליווי, כדמי אחזקת כלב נחייה, כדמי תקשורת, כהחזר בעד עזרים לתקשורת ולתפקוד יום-יומי (סל תקשורת), כסיוע למשפחות וליחידים נזקקים לפי החלטת ועדת סיוע למשפחות ויחידים נזקקים במשרד הרווחה והביטחון החברתי או כסיוע במימון טיפול אישי לנכה קשה בקהילה; הוראת פסקה זו תחול גם על כספים ששולמו באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק, במשך שלושים ימים מיום ששולמו;

(8) (א) כספים המגיעים לחייב כשיפוי, כפיצוי או כתגמולים או בכל דרך אחרת מכוח אחד מאלה:

(1) סל שירותי הבריאות;

(2) פוליסת ביטוח לתרופות שאינן כלולות בסל שירותי הבריאות;

(3) פוליסת ביטוח למימון השתלות או ניתוחים בחוץ לארץ;

(4) פוליסת ביטוח סיעודי.

(ב) הגיעו לחייב כספים מכוח פוליסת ביטוח לפי פסקה (א)(2) או (3), בשיעור העולה על 100% מהנזק שנגרם למבוטח כתוצאה ממקרה הביטוח שבשלו הוא זכאי לכספים, לא ניתן יהיה לעקל אלא כספים כאמור בפסקת משנה (א) שיתרתם עולה על 100% מהסכום האמור.

(ג) לעניין פסקה זו -

(9) כספים המגיעים לחייב ממשרד העלייה והקליטה כגמלת הבטחת הכנסה המשולמת לעולים דורשי עבודה או לעולים המשתתפים במסלול הכנה לתעסוקה; הוראות פסקה זו יחולו גם על כספים ששולמו באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986 (בסעיף זה - חוק הדואר), בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק, במשך שלושים ימים מיום ששולמו;

(10) (א) כספים המגיעים לחייב במסגרת תוכנית ממשלתית שמכוחה ניתן סיוע להורה עצמאי, המנויה בתוספת השביעית, אף אם החייב אינו הורה עצמאי; לעניין פסקה זו, "הורה עצמאי" - כהגדרתו בחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ''ב-1992.

(ב) הוראות פסקה זו יחולו גם על כספים ששולמו באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות החברה כהגדרתה בחוק הדואר, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק, במשך שלושים ימים מיום ששולמו.

(ג) שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להוסיף, בצו, תוכניות ממשלתיות שייעודן סיוע להורים עצמאיים לתוספת השביעית.

(ב) נבע החוב הפסוק ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות, לא יחולו הוראות סעיף קטן (א)(1) עד (4), אלא אם כן נקבע בדין במפורש, כי הנכס אינו ניתן לעיקול אף לשם תשלום מזונות.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(5) ו–(6), רשאי משכיר דירת המגורים, שבעדה ניתן התשלום או המענק, לפי העניין, לעקל את הכספים האמורים בשל חוב שכר הדירה של החייב לתקופה שבעבורה ניתן התשלום או המענק.

(ד) הוצאו כמה צווי עיקול על נכסים שבידי צד שלישי, רשאי רשם ההוצאה לפועל לתת, לפי בקשת הזוכה, החייב או צד שלישי, הוראות לעניין ביצוע סעיף זה, ובכלל זה לקבוע כי הוראות האוסרות על עיקול נכסים המגיעים לחייב מצד שלישי בסכום מסוים, לפי סעיף קטן (א)(1), (3) או (4), יחולו על צד שלישי מסוים אחד או יותר, אם הדבר נדרש כדי להבטיח שאיסור העיקול לא יחול אלא על נכסים בסכום שנקבע לפי הוראות סעיף זה.

(1) הגבלת החייב מקבל דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי חוק הדרכונים, התשי"ב-1952, מהחזיק דרכון או תעודת מעבר כאמור או מלהאריך את תוקפם, ובלבד שיהיו תקפים לצורך שיבה לישראל; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע רשם ההוצאה לפועל שהיציאה מישראל דרושה מטעמי בריאותו של החייב או של בן משפחה התלוי בו;

(2) עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע רשם ההוצאה לפועל שהיציאה מישראל דרושה מטעמי בריאותו של החייב או של בן משפחה התלוי בו;

(3) הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981;

(4) (א) הגבלת החייב מעשות שימוש בכרטיס חיוב כמשמעותו בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986; לעניין זה דין הגבלה כדין סיום חוזה שירותי התשלום, כהגדרתו בחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019, לעניין הנפקת כרטיס החיוב, בהודעת החייב; הודעה על כך תינתן למנפיק בדרך שתיקבע, ויראו במועד קבלת ההודעה את מועד סיום החוזה על אף הוראות סעיף 6(א)(1) לחוק האמור.

(ב) לא יראו הגבלה כאמור בפסקת משנה (א) כסיום חוזה בהודעת החייב, לעניין הוראות בחוזה שלפיהן הלקוח חייב בתשלום כלשהו בשל עצם קיצורה של תקופת השימוש בכרטיס החיוב, כגון חיוב החייב בתשלום עבור מתנות מותנות שימוש שקיבל מהמנפיק;

(5) הגבלת החייב מייסד תאגיד או מהיות בעל עניין בתאגיד, במישרין או בעקיפין, לרבות יחד עם אחר או באמצעות אחר, ואם השתתף החייב בייסוד תאגיד או היה בעל עניין בתאגיד - מתן הוראות לעניין הפסקת כהונתו או חברותו בתאגיד; אין בהוראות לפי פסקה זו או בהפרתן כדי לגרוע מתוקפה של התאגדות או פעולה משפטית של תאגיד שבו היה החייב מייסד או בעל עניין כאמור; לעניין זה, "בעל עניין" - כהגדרתו בסעיף 69ד(ב);

(6) (נמחקה).

(2) החוב הפסוק נובע ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות, למעט חוב מזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972 (בחוק זה - חוק המזונות);

(3) החייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו כאמור בסעיפים 7ג, 67(ד), 69יא(ד) או 69יג(ד), ובלבד שהתקיים אחד מאלה:

(א) חלפו שישה חודשים ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה, והחוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על 2,500 שקלים חדשים;

(ב) חלפה שנה ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה, והחוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על 500 שקלים חדשים.

(ב) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי -

(1) לקבוע הוראות לעניין דרכי הטלת הגבלות לפי פרק זה;

(2) לשנות, בצו, את התקופות והסכומים הקבועים בסעיף קטן (א).

בתקופה של ארבע שנים מיום תחילתו של חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 43), התשע"ד-2014, ימסור שר המשפטים לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על יישום הוראות פרק זה; הדיווח יכלול, בין השאר, פירוט לגבי כל אלה בשנה שאליה מתייחס הדיווח:

(1) מספר הבקשות שהוגשו לרישום חייב במרשם החייבים המשתמטים ומספר הבקשות מתוכן שאושרו;

(2) מספר החייבים שפרטיהם נמחקו ממרשם החייבים המשתמטים;

(3) משך הזמן הממוצע שחלף בין הרישום לבין המחיקה;

(4) אחוזי הגבייה בתיקים שבהם נרשם החייב במרשם החייבים המשתמטים בהשוואה לאחוזי הגבייה בתיקים שבהם לא נרשם כאמור.

(א1) (1)10 חייב שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק במלואו או בשיעורים שנקבעו, יתייצב לחקירת יכולת בכל יום שבו פתוחה לשכת ההוצאה לפועל, בתוך 21 הימים ממועד המצאת האזהרה כאמור בסעיף 7 או בתוך מועד אחר שנקבע באזהרה.

(2) האמור בפסקה (1) לא יחול על חייב שהגיש בקשה בטענת פרעתי כאמור בסעיף 19 או התנגדות לביצוע שטר כאמור בסעיף 81א; ואולם אם נדחתה בקשתו או התנגדותו יראו את מועד הדחיה כמועד המצאת האזהרה.

(ב) בחקירת-יכולת רשאי רשם ההוצאה לפועל להזמין לחקירה את החייב וגם עדים, ולכוף התייצבותם, מתן עדות והגשת מסמכים, בדרך שמוסמך לכך בית-משפט.

(ב1) התייצב החייב לחקירת יכולת כאמור בסעיף קטן (א1), רשאי רשם ההוצאה לפועל לקיים את חקירת היכולת אף ללא הזמנת הזוכה; התקיימה חקירת יכולת ללא הזמנת הזוכה, רשאי הזוכה לבקש מרשם ההוצאה לפועל לקיים חקירת יכולת נוספת בנוכחותו.

(ב2) על אף האמור בסעיף קטן (ב1), רשם ההוצאה לפועל לא יקיים חקירת יכולת לחייב שהגיש בקשה למתן צו לתשלום בשיעורים של חוב עבר במזונות לפי סעיף 69ב1, אלא לאחר הזמנת הזוכה; הוזמן הזוכה לחקירת יכולת ולא התייצב או שהסכים לקיים את חקירת היכולת בהעדרו, רשאי רשם ההוצאה לפועל לקיים את חקירת היכולת שלא בנוכחות הזוכה, אלא אם כן שוכנע כי יש הצדקה לדחות את מועד הדיון לבקשת הזוכה.

(ג) חקירת-יכולת תהיה בפומבי או בדלתיים סגורות כפי שיורה רשם ההוצאה לפועל.

(ד) לא התייצב חייב לחקירת יכולת במועד כאמור בסעיף קטן (א1) או במועד אחר שנקבע לפי חוק זה יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו; התייצב חייב לחקירת יכולת ולא הציג מסמכים שנדרש להציגם, רשאי רשם ההוצאה לפועל לקבוע כי יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו.

(ב) כשיר להיות חוקר ההוצאה לפועל מי שהוא חבר בלשכת עורכי הדין או מי שבידו רשיון לפי חוק רואי חשבון, התשט"ו-1956 שקיבל הכשרה מתאימה, והוא בעל נסיון של חמש שנות עבודה במקצועו.

(ג) חוקר ההוצאה לפועל יהיה מוסמך לערוך בדיקה בדבר יכולת החייב, בין על יסוד העיון בבקשת חייב לפי סעיף 7א והמסמכים שצורפו לה, ובין בהזמנת החייב להתייצב לבדיקה לצורך חקירת יכולתו כמשמעותה בסעיף 67(א).

(ד) רשם ההוצאה לפועל רשאי למנות חוקר הוצאה לפועל בתיק מסוים, מתוך הרשימה שקבע שר המשפטים, ובלבד שלא יהיה במינוי כדי ליצור ניגוד ענינים עם עיסוקיו האחרים של החוקר.

(ה) חוקר ההוצאה לפועל יפעל מטעם רשם ההוצאה לפועל ובהתאם להוראותיו, ויגיש לרשם ההוצאה לפועל דין וחשבון על הממצאים והתוצאות של הבדיקה שערך, באופן ובזמן שייקבעו.

(ו) רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת כל צו על סמך הדין וחשבון של חוקר ההוצאה לפועל, כאילו ערך בעצמו את הבדיקה בדבר יכולת החייב; וכן רשאי הוא, בכל עת, מיוזמתו או על פי בקשה, לעיין מחדש בדין וחשבון, ולערוך בדיקה נוספת, בין בעצמו ובין באמצעות חוקר אחר.

(ז) חוקר ההוצאה לפועל חייב לשמור בסוד כל ידיעה שהגיעה אליו במילוי תפקידו.

(ח) באו הזוכה והחייב לידי הסכם באשר לאופן פרעון החוב במהלך הבדיקה לפני חוקר ההוצאה לפועל, יגיש החוקר את ההסכם בחתימותיהם לאישור רשם ההוצאה לפועל שיהיה רשאי לאשרו או לדחותו; להסכם שאושר יהיה תוקף של צו תשלומים לפי חוק זה.

(ט) שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות לביצוע סעיף זה, לרבות לענין המקום שבו יערוך חוקר ההוצאה לפועל את הבדיקה, הוראות בדבר קבלת מידע לגבי מצבו הכלכלי של החייב ודרכי שמירת המידע, החובות שיחולו על חוקרי ההוצאה לפועל וכן סדרי העבודה של הועדה הממליצה, לרבות לענין סמכותה לבטל המלצה שנתנה.

(י) שר המשפטים יקבע בצו, בהסכמת שר האוצר, את שכרו והוצאותיו של חוקר ההוצאה לפועל ואת אופן תשלומם, וכן רשאי הוא לקבוע שהזוכה והחייב, או אחד מהם, יחויבו להשתתף בתשלום.

(יא)11 הפעלה של הוראות סעיף זה טעונה צו של שר המשפטים, והוא רשאי להפעילו באופן כללי או חלקי, לפי אזורי השיפוט של בתי משפט השלום.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לעניין חוב מזונות.