אין במידע המופיע באתר "*תקדין*" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי.
חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020 1 |
| 1. |
| 2. 2 [תיקונים: התש"ף, התשפ"ב (מס' 2), התשפ"ג] (א) (1)שוכנעה הממשלה כי יש סיכון ממשי להתפשטות נגיף הקורונה ולפגיעה משמעותית בבריאות הציבור, ובשל כך מתחייב לנקוט פעולות מכוח הסמכויות הקבועות בחוק זה כדי לצמצם את התפשטות הנגיף ואת הפגיעה בבריאות הציבור, רשאית היא להכריז על מצב בריאותי מיוחד בשל נגיף הקורונה. (2) (נמחקה). (3) לא תכריז הממשלה כאמור בסעיף זה אלא לאחר שהובאו בפניה עמדת שר הבריאות וחוות דעת מקצועית מטעם משרד הבריאות בעניין. (ב) הכרזה לפי סעיף קטן (א)(1) תפורסם ברשומות ותיכנס לתוקף עם פרסומה. (ג) (1) בקשה לאישור הכרזה לפי סעיף קטן (א) תובא בפני ועדת החוקה, בצירוף נימוקים והתשתית העובדתית שעמדה בבסיס ההחלטה על ההכרזה, בסמוך ככל האפשר לאחר שהממשלה החליטה עליה. (2) ועדת החוקה רשאית לאשר או לדחות בקשה לאישור הכרזה. (3) לא קיבלה ועדת החוקה החלטה עד תום שבעה ימים מהמועד שבו הובאה ההכרזה בפניה, יביא יושב ראש הכנסת את ההכרזה להצבעה בכנסת בהקדם האפשרי, ולכל המאוחר עד תום שבעה ימים מהמועד האחרון להחלטת הוועדה. (4) החליטה ועדת החוקה, או הכנסת - אם ההכרזה הובאה לאישורה, שלא לאשר את ההכרזה או לא קיבלה הכנסת החלטה בעניין עד המועד האחרון להחלטתה כאמור בפסקה (3) - יפקע תוקפה של ההכרזה. (5) הודעה על החלטת הוועדה או הכנסת לפי סעיף קטן זה תפורסם ברשומות. (ד) (1) הכרזה לפי סעיף קטן (א)(1) תעמוד בתוקפה לתקופה שתיקבע בה בהתחשב בהתפשטות הצפויה של נגיף הקורונה בישראל ולא תעלה על שלושה חודשים. (2) הממשלה רשאית, לאחר שקיבלה את אישור ועדת החוקה כאמור בסעיף קטן זה, להאריך את תוקפה של ההכרזה על מצב בריאותי מיוחד לתקופות נוספות שלא יעלו על שלושה חודשים כל אחת; הארכת תוקפה של ההכרזה תפורסם ברשומות ותיכנס לתוקף עם פרסומה או במועד מאוחר יותר שנקבע בה ואינו עולה על שבעה ימים ממועד החלטת הממשלה על הארכת הכרזה על מצב בריאותי מיוחד; (3) בקשה להארכת הכרזה על מצב בריאותי מיוחד תובא בפני ועדת החוקה לפחות חמישה ימים לפני תום תקופת ההכרזה. (4) ועדת החוקה רשאית לאשר או לדחות בקשה להארכת הכרזה. (5) לא קיבלה ועדת החוקה החלטה עד תום תקופת ההכרזה, יביא יושב ראש הכנסת את הבקשה האמורה להצבעה בכנסת בהקדם האפשרי, ולכל המאוחר עד תום שבעה ימים מתום תקופת ההכרזה, וההכרזה תוארך עד תום התקופה האמורה או עד למועד ההצבעה בכנסת, לפי המוקדם. (6) (נמחקה). |
| 3. |
| 3א. |
| 4. [תיקונים: התשפ"א, התשפ"א (מס' 5), התשפ"ב (מס' 2), התשפ"ג] (א) (1) (נמחקה). (2) בתקופת תוקפה של הכרזה על מצב בריאותי מיוחד רשאית הממשלה, באישור כאמור בסעיף קטן (ד1), להתקין תקנות כאמור בסעיפים 7א ו-12, אם שוכנעה כי הדבר דרוש לשם מניעת הדבקה בנגיף הקורונה בקרב הציבור וצמצום התפשטותו, צמצום היקף התחלואה או הגנה על אוכלוסיות בסיכון. (3) תקנות לפי סעיף זה ייקבעו רק לתקופה ובמידה הדרושות לצורך השגת המטרות המפורטות בו ולאחר שנשקלו חלופות להשגתן, הפגיעה בזכויות וההשפעות על המשק. (4) (נמחקה). (ב) תקנות לפי סעיף קטן (א) יותקנו בשים לב לזכויות ולצרכים של אזרחים ותיקים, של קטינים ושל אנשים עם צרכים מיוחדים, ובכלל זה אנשים עם מוגבלות, ולהוראות לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998. (ג) (בוטל). (ג1) תקנות שהותקנו לפי סעיף קטן (א)(2) יעמדו בתוקפן לתקופה שתיקבע בהן ושלא תעלה על 42 ימים. (ג2) הממשלה רשאית לשוב ולהתקין תקנות לפי סעיף קטן (א)(2) בדרך האמורה בסעיף זה, לרבות בדרך של הארכת התוקף הקבוע בהן, לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על 42 ימים. (ג3) תקופת תוקפן של תקנות לפי סעיף זה תסתיים לא יאוחר מתום תקופת תוקפה של הכרזה על מצב בריאותי מיוחד. (ד) (בוטל); (ד1) (1) תקנות שהחליטה הממשלה להתקין לפי סעיף קטן (א)(2) טעונות אישור מראש של ועדת החוקה; בקשה לאישור התקנות תוגש לוועדת החוקה בליווי דברי הסבר והתשתית העובדתית שעמדה בבסיס ההצעה להתקינן, לפחות שישה ימים לפני המועד המוצע לתחילת תוקפן, אולם אין בכך כדי למנוע את תחילת תוקפן של התקנות במועד מוקדם יותר אם ניתן אישור הוועדה לכך. (2) ועדת החוקה רשאית לאשר את התקנות המוצעות, כולן או חלקן, לא לאשרן, לשנות את תקופת תוקפן או לאשרן בתנאי שייקבעו בהן שינויים, בתוך חמישה ימים ממועד הבאתן לאישורה. (3) אישרה ועדת החוקה את התקנות בתנאי שייקבעו בהן שינויים והממשלה החליטה על התקנת התקנות כפי שאישרה הוועדה, או אישרה הוועדה את התקנות, כולן או חלקן, או בשינוי תקופת תוקפן - תפרסם אותן הממשלה ברשומות כפי שאושרו והן ייכנסו לתוקף עם פרסומן או במועד מאוחר יותר שנקבע בהן. (4) אישרה הוועדה את הבקשה לאישור התקנות בתנאי שייקבעו בהן שינויים והממשלה לא החליטה על התקנתן כפי שאישרה הוועדה עד המועד המוצע לתחילת תוקפן או שהוועדה לא קיבלה החלטה עד תום המועד האמור בפסקה (2), יחולו הוראות אלה: (א) יושב ראש הכנסת יביא את הבקשה לאישור התקנות להצבעה בכנסת בהקדם האפשרי, ולכל המאוחר עד תום שישה ימים מהמועד המוצע לתחילת תוקפן; (ב) תוקפן של תקנות שהיו בתוקף ושהתקנות המוצעות נועדו להחליף או לתקן יוארך עד תום התקופה האמורה בפסקת משנה (א) או עד למועד ההצבעה בכנסת, לפי המוקדם; (ג) אישרה הכנסת את התקנות, הן יפורסמו ברשומות ויעמדו בתוקפן ממועד פרסומן ועד תום תקופת התוקף שנקבעה בהן או לתקופה של 14 ימים מיום אישורן, לפי המוקדם; (ד) הממשלה תפרסם ברשומות הודעה על הארכת תוקפן של התקנות כאמור בפסקת משנה (ב) ועל פקיעת תוקפן כאמור באותה פסקת משנה. (5) על אף האמור בפסקה (1), הממשלה רשאית להתקין תקנות שייכנסו לתוקף בלי אישור מראש של ועדת החוקה אם מתקיימות נסיבות מיוחדות של דחיפות המחייבות כי תקנות מסוימות ייכנסו לתוקף במועד מוקדם יותר, והממשלה שוכנעה, מנימוקים מקצועיים שהציג בפניה משרד הבריאות, כי הכניסה המוקדמת לתוקף דרושה לשם מניעת הדבקה בנגיף הקורונה בקרב הציבור וצמצום התפשטותו, צמצום היקף התחלואה או הגנה על אוכלוסיות בסיכון, ויחולו הוראות אלה: (א) תקנות כאמור יוגשו לוועדת החוקה בסמוך ככל האפשר לאחר פרסומן ברשומות בליווי דברי הסבר והתשתית העובדתית שעמדה בבסיס ההחלטה להתקינן ובפירוט הנסיבות המיוחדות של הדחיפות שחייבו את כניסתן המוקדמת לתוקף של התקנות; (ב) ועדת החוקה תקיים דיון בתקנות ותחליט אם לאשרן, כולן או חלקן, לא לאשרן או לשנות את תקופת תוקפן, בתוך 14 ימים מהמועד שהוגשו לה; (ג) לא קיבלה ועדת החוקה החלטה לפי פסקת משנה (ב) עד תום התקופה האמורה באותה פסקה, יביא יושב ראש הכנסת את אישור התקנות להצבעה בכנסת בהקדם האפשרי, ולכל המאוחר עד תום שבעה ימים מהמועד האחרון להחלטת הוועדה; (ד) החליטה ועדת החוקה שלא לאשר את התקנות, ואם הובאו התקנות לאישור הכנסת - החליטה הכנסת כאמור או לא קיבלה החלטה בעניין, יפקע תוקפן של התקנות באותו מועד; (ה) הודעה על פקיעת תוקף התקנות והודעה על החלטה לאשר את התקנות, כולן או חלקן, או לשנות את תקופת תוקפן, יפורסמו ברשומות. (ה) ראתה הממשלה כי אין עוד צורך בהסדרים הקבועים בתקנות שהותקנו לפי סעיף קטן (א), כולם או חלקם, לשם השגת המטרות כאמור באותו סעיף, תבטל את התקנות בהתאם. |
| 5. |
| 6. |
| 7. |
| 7א. |
| 8. |
| 8א. |
| 9. |
| 10. |
| 11. |
| 12. (9) הגבלות לגבי נוסעים, לרבות אנשי צוות, בכלי שיט היוצא משטח ישראל או נכנס אליו, בעניינים כאמור בפסקה (8)(א)(4), בשינויים המחויבים; לעניין זה - (10) (א) חובת מפעיל של כלי תחבורה יבשתית, כלי שיט או כלי טיס, לנהל רשימת מספרי טלפון שנמסרו לו של נוסעים, עובדים ונותני שירותים בכלי תחבורה כאמור (בפסקה זו - נוסעים), לשם העברתה למשרד הבריאות למטרת עריכת חקירה אפידמיולוגית - לגבי כלי תחבורה כאמור שהנסיעה בו נעשית בתיאום או בהזמנה מראש, או שהכניסה אליו או השימוש בו מותנים ברישום או בזיהוי, בין בעת הכניסה ובין במועד מוקדם יותר; (ב) חובת מפעיל של כלי תחבורה כאמור בפסקת משנה (א) לנהל גם רשימת פרטים מזהים הכוללים שם פרטי, שם משפחה ומספר זהות, מספר דרכון או מספר מזהה אחר שניתן על ידי רשות שלטונית - לגבי נוסעים בכלי תחבורה שבו הנוסעים נדרשים למסור בעת התיאום, ההזמנה או הרישום מראש או בעת כניסתם אליו פרטים מזהים; (ג) חובת מפעיל של כלי תחבורה כאמור בפסקת משנה (א) לנהל גם רשימת פרטים בדבר מספר מושב וזמן הכניסה לכלי התחבורה או זמן היציאה ממנו - לגבי נוסעים בכלי תחבורה שבידי המפעיל שלו יש פרטים כאמור; (ד) חובת נוסע בכלי תחבורה כאמור בפסקת משנה (א), למסור מספר טלפון, למטרת עריכת חקירה אפידמיולוגית, בעת הכניסה לכלי התחבורה או במועד מוקדם יותר; (ה) חובת מפעיל כלי תחבורה כאמור בפסקה זו להעביר למשרד הבריאות רשימת מספרי טלפון ורשימת פרטים כאמור בפסקאות משנה (א) עד (ג) שברשותו, לשם עריכת חקירה אפידמיולוגית. (ב) תקנות לפי סעיף קטן (א)(8) ו–(9) ייקבעו בהתחשב בזכותו של אזרח ישראלי להיכנס לישראל ובזכותו של כל אדם לצאת ממנה. |
| 12א - 12ו. |
| 13 - 22. |
| 22א - 22טז. |
| 22יז. |
| 22יח. (ב) (1) הכרזה כאמור בסעיף קטן (א), הכוללת ניטור של אנשים החייבים בבידוד שאינם נכנסים או של חוזרים מחמש מדינות או יותר, תוגש לוועדת החוקה לפי הוראות סעיף קטן (ב1), והיא רשאית לאשרה, לא לאשרה או לשנות את תקופת תוקפה, בתוך 48 שעות מהמועד שהוגשה לה, ואם הסתיימה התקופה האמורה ביום מנוחה או שבתון שנקבע בחיקוק - עד השעה 14:00 ביום שלאחר יום המנוחה או השבתון כאמור. (2) החליטה ועדת החוקה לאשר את הצעת ההכרזה, תפורסם ההכרזה ברשומות בסמוך לאחר מכן ותיכנס לתוקף במועד פרסומה, אלא אם כן נקבע בה מועד מאוחר יותר. (3) לא קיבלה ועדת החוקה החלטה בתוך המועד האמור, תפורסם ההכרזה ברשומות ותיכנס לתוקף עם פרסומה, והכול אלא אם כן החליטה הממשלה אחרת, ובלבד שמועד הכניסה לתוקף לא יהיה מוקדם ממועד הפרסום ברשומות. (ב1) הכריזה הממשלה כאמור בסעיף זה, תודיע על כך מיד לוועדת החוקה; ההכרזה, הנימוקים לה והתשתית העובדתית שביסודה יוגשו לוועדה בסמוך ככל האפשר לאחר ההכרזה. (ב2) הכרזה לפי סעיף קטן (א) תפורסם ברשומות ותיכנס לתוקף עם פרסומה או במועד מאוחר יותר שייקבע בהכרזה. (ב3) הממשלה או ועדת החוקה רשאיות לבטל הכרזה לפי סעיף קטן (א); חדלו להתקיים הנסיבות המצדיקות את ההכרזה, תבטל הממשלה את ההכרזה; ביטול ההכרזה יפורסם ברשומות בסמוך ככל האפשר לאחר קבלת ההחלטה וייכנס לתוקף עם פרסומו ברשומות או במועד מוקדם יותר שייקבע בהחלטה. (ב4) הכרזה או ביטול הכרזה לפי סעיף זה יפורסמו באינטרנט, ובכלל זה באתרי האינטרנט של משרד ראש הממשלה, משרד החוץ ורשות האוכלוסין וההגירה, ויובאו, ככל הניתן, לידיעת הנוגעים בדבר ובכלל זה לידיעת אנשים המבקשים להיכנס לישראל, באמצעות שגרירויות וקונסוליות, פרסום בערוצי תקשורת או בכל דרך יעילה אחרת שתמצא הממשלה לנכון בנסיבות העניין. (ג) הכרזה לפי סעיף קטן (א) תעמוד בתוקפה לתקופה שתיקבע בה ושלא תעלה על 21 ימים, ורשאית הממשלה - (1) להאריך את תוקפה לתקופות נוספות שלא יעלו על 21 ימים כל אחת, ובלבד שתקופת ההכרזה הכוללת לא תעלה על 42 ימים; (2) באישור ועדת החוקה - להאריך את תוקפה לתקופות נוספות שלא יעלו על 28 ימים כל אחת; והכול ובלבד שהכרזה לפי סעיף קטן זה תעמוד בתוקפה כל עוד עומדת בתוקפה הכרזה על מצב בריאותי מיוחד; ההוראות החלות על הכרזה לפי סעיף זה יחולו גם על הארכת תוקפה של ההכרזה. |
| 22יט. (ב) לא הסכים אדם החייב בבידוד כאמור בסעיף קטן (א) לפיקוח טכנולוגי או שלא עמד באחד התנאים המפורטים בסעיפים קטנים (א1) או (א2), לפי העניין, או שלא עמד בתנאי השימוש באמצעי הפיקוח הטכנולוגי, תינתן עדיפות לפיקוח על קיום חובת הבידוד שלו. (ב1) (בוטל). (ג) (1) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ב), המנהל רשאי לאשר בקשה של אדם החייב בבידוד כאמור בסעיף קטן (א) לשהות בבידוד כמפורט להלן, מטעמים בריאותיים או הומניטריים חריגים, ובתנאים שיורה המנהל, באישור, לעניין אותו בידוד: (א) לשהות בבידוד בפיקוח טכנולוגי אף אם האדם לא קיים את כל התנאים המפורטים בסעיפים קטנים (א) עד (א2); (ב) (נמחקה); (ג) לשהות בבידוד בתנאי בידוד לא מלאים. (2) ההחלטה בבקשה תינתן בהקדם האפשרי לאחר הגשתה. (ד) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו אם המנהל הכללי המוסמך הודיע כי אין אמצעי פיקוח טכנולוגיים זמינים ולמשך התקופה שהודיע לגביה. (ה) (בוטל). (ו) אמצעי פיקוח טכנולוגי יכול שיכלול יכולת לצילום אדם חייב בבידוד, ובלבד שהתקיימו כל אלה: (1) הצילום ישמש לזיהוי החייב בבידוד, ולתכלית זו בלבד; (2) הצילום יופעל רק על ידי האדם החייב בבידוד; (3) האדם החייב בבידוד לא יתבקש להפעיל את הצילום בטרם ניתן לו זמן סביר להיערך לכך; (4) הצילום יימשך לפרק הזמן המזערי הנדרש לזיהוי; (5) על אף האמור בסעיף 22כה, הצילום לא יוקלט ולא יישמר; (6) בלי לגרוע מכלליות האמור בפסקה (5), לא ייעשה במהלך הצילום או לאחריו כל שימוש באמצעי זיהוי ביומטריים או בנתוני זיהוי ביומטריים כהגדרתם בחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגרי מידע, התש"ע-2009, ולא יופקו מהצילום נתונים או אמצעים כאמור. |
| 22כ. (ב) קטין שמלאו לו 14 שנים ייתן את הסכמתו לתנאי השימוש באמצעי הפיקוח הטכנולוגי כאמור בסעיף 22יט(א), נוסף על הסכמה של הורהו, אפוטרופסו או האומן שלו כהגדרתו בחוק אומנה לילדים, התשע"ו-2016. |
| 22כא. (3) תיאום בין משרד הבריאות לחברה המפעילה לעניין פרקי הזמן שבהם האדם החייב בבידוד רשאי לצאת מבידוד לתכלית המותרת לפי סעיף 20 לפקודת בריאות העם, ובלבד שבתיאום כאמור יועברו לחברה המפעילה רק מידע על פרק הזמן האמור וכתובת המקום שאליו רשאי האדם החייב בבידוד להגיע באותו פרק זמן. |
| 22כב. |
| 22כג. |
| 22כד. |
| 22כה. (א) מידע על אדם החייב בבידוד שהתקבל אצל החברה המפעילה מאמצעי הפיקוח הטכנולוגי יישמר במאגר מידע בבעלות משרד הבריאות או משרד ממשלתי אחר שקבעה הממשלה לעניין זה שיוחזק בידי החברה המפעילה; לעניין זה, "בעל מאגר" ו"מחזיק", לעניין מאגר מידע - כמשמעותם בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981. (ב) מידע על אדם החייב בבידוד כאמור בסעיף קטן (א) וכן כל מידע אחר בעניינו שהתקבל לפי סימן זה יימחק אם אינו נדרש עוד ולכל המאוחר בתום חובת הבידוד שחלה עליו. (ג) החברה המפעילה תעביר למשטרת ישראל ולמשרד הבריאות מידע על נכנס לפי הנוהל האמור בסעיף 22כא(ב) בדבר חשש להפרת הבידוד. (ד) הועבר מידע על אדם החייב בבידוד כאמור בסעיף קטן (ב), יישמר כלל המידע עליו לתקופה של 30 ימים לאחר העברת המידע כאמור, אולם משטרת ישראל או משרד הבריאות, שהמידע הועבר אליהם, רשאים לשומרו תקופה ארוכה יותר, ככל הנדרש לפי הוראות כל דין. (ה) מידע כאמור בסעיף קטן (ב) יהיה חסוי בפני כל אדם ולא ייעשה בו שימוש לשם הליך משפטי, לרבות חקירה על פי דין, ולא יתקבל כראיה במשפט אלא לשם הליך פלילי בעבירה על הפרת חובת הבידוד או בקשר אליו, ובכלל זה עבירה של מעשה העלול להפיץ מחלה לפי סעיף 218 לחוק העונשין, או בעבירה אחרת שבוצעה בעת הפרת חובת הבידוד. |
| 22כו. אמצעי הפיקוח הטכנולוגי, מאגר המידע המתקבל ממנו כאמור בסעיף 22כה והתקשורת ביניהם יאובטחו ברמת אבטחה גבוהה לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, בדרך שתבטיח כי מידע מאמצעי הפיקוח הטכנולוגי יועבר אך ורק למאגר המידע, וכן כי יש הגנה מפני דליפת מידע, פריצה למאגר והעברה, חשיפה, מחיקה, שימוש, שינוי או העתקה של המידע בלא רשות כדין. |
| 22כז. |
| 22כח. |
| 22כט. |
| 22ל. |
| 22לא. |
| 23. (1) על עבירות שקובעת הממשלה בתקנות כאמור בסעיפים 7א ו-12, רשאית היא לקבוע עונש קנס לפי סעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, בלבד; (2) אישור תקנות שקבעה הממשלה לפי סעיפים 7א ו-12, שנקבעו בהן עבירות ועונשים, יינתן בידי הוועדה של הכנסת או בידי הכנסת בהתאם להוראות סעיף 4(ד1); לא אושרו התקנות בידי ועדת החוקה או בידי הכנסת, לפי העניין, תתבטל האחריות הפלילית לעשיית העבירות בתקנות האמורות, לפי סעיף 4 לחוק העונשין, ויוחזר קנס ששולם, אלא אם כן החליטה הוועדה של הכנסת כי העבירות יעמדו בתוקפן, לפי סעיף 6 לחוק העונשין, בתקופה שמיום פרסום התקנות עד לפרסום הודעה ברשומות על פקיעת תוקפן לפי סעיף 4(ד1), כולה או חלקה. |
| 24. (1) קבעה הממשלה כי הפרת הוראה בתקנות כאמור בסעיפים 7א ו-12 היא עבירה, רשאית היא לקבוע באותן תקנות כי העבירה היא עבירה מינהלית כמשמעותה בחוק העבירות המינהליות; (2) אישור לקביעת עבירה מינהלית כאמור בפסקה (1) יינתן בידי ועדת החוקה או בידי הכנסת, לפי העניין, בהתאם להוראות סעיף 4(ד1). (ב) הוראות חוק העבירות המינהליות יחולו על עבירה מינהלית שנקבעה לפי סעיף קטן (א), בשינויים המחויבים ובשינוי זה בהתאם למדרג לעניין גובה הקנסות שתקבע הממשלה בתקנות, בהתחשב, בין השאר, ברמת הסכנה או הנזק שעשויים להיגרם מהעבירה, בטובת ההנאה שעשויה לצמוח לעובר העבירה מעשייתה ובמידת הפגיעה שתיגרם לעובר העבירה בשל הטלת הקנס: (1) לעבירה מינהלית כאמור ייקבע קנס מינהלי קצוב שלא יעלה על 5,000 שקלים חדשים בהתאם למדרג לעניין גובה הקנסות שתקבע הממשלה בתקנות, בהתחשב, בין השאר, ברמת הסכנה או הנזק שעשויים להיגרם מהעבירה, בטובת ההנאה שעשויה לצמוח לעובר העבירה מעשייתה ובמידת הפגיעה שתיגרם לעובר העבירה בשל הטלת הקנס. (2) (נמחקה). (ג) עבירה מינהלית לפי חוק זה לא תהווה פרט רישום פלילי. |
| 25. (א) בתקנות כאמור בסימן ב' לפרק ג', רשאית הממשלה לקבוע, על אף הוראות סעיף 5 לחוק העבירות המינהליות, כי הגורם המוסמך להטיל קנס מינהלי שנקבע באותן תקנות ולפקח על ביצוע ההוראות שבשלהן ניתן להטיל קנס כאמור, יהיה אחד או יותר מאלה (בפרק זה - הגורם המוסמך) ואולם לעניין תקנות כאמור בסעיפים 7א ו-12 יהיה הגורם המוסמך הגורם המנוי בפסקה (1) או (2) רישה: (1) שוטר; (2) מפקח שהוא עובד המדינה שנתונות לו סמכויות פיקוח לפי כל דין, וכן פקח שמינה מנהל רשות הטבע והגנים הלאומיים לפי סעיף 58 לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998; (3) עובד רשות מקומית שהוסמך עד יום ט"ו בסיוון התש"ף (7 ביוני 2020) לפי סעיף 5(ב) לחוק העבירות המינהליות; (4) פקח עירוני, לרבות פקח מסייע, שהוסמך לפי חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשע"א-2011; (6) עובד רשות מקומית שהוסמך לפי סעיף 3(א) לחוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית - סמכויות פקחים), התשס"ח-2008. (ב) הממשלה לא תקבע גורם מוסמך כאמור בפסקאות (2) עד (6) של סעיף קטן (א) אלא לאחר שבדקה ושקלה, לגבי כל גורם שתקבע כאמור, כי יש צורך בהסמכתו לשם מניעת התפשטות נגיף הקורונה, בשים לב למאפייני העבירות המינהליות שאותו גורם יהיה מוסמך לאכוף ולמאפייני הגורם המוסמך. (ג) - (ה) (בוטלו). |
| 26. |
| 27. |
| 28. |
| 28א. |
| 28ב. |
| 28ג. |
| 29 - 32. |
| 32א - 32יא. |
| 33. |
| 34. (3) מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998, שאינם יחידות כאמור בפסקאות (1) ו–(2); (4) (נמחקה). (ב) ראש גוף המנוי בהגדרה "מערכת הביטחון" שבסעיף קטן (א), ימנה עובד מטעמו, אחד או יותר, לשם פיקוח על ההוראות לפי חוק זה במיתקני הגוף האמור. |
| 35. 36 - 42. |
| 43. |
| 44. |
| 44א. |
| 45. (ב) אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 9 לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א-1951. (ג) אין בהוראות לפי חוק זה כדי לגרוע מההוראות לפי סעיף 20 לפקודת בריאות העם, ובלבד שההוראות לפי הפקודה האמורה לא יסתרו את ההוראות לפי חוק זה. (ד) אין בהוראות לפי חוק זה כדי לגרוע מסמכויות הנתונות לפי חוק הכניסה לישראל, ובלבד שהוראות שיינתנו מכוח הסמכויות כאמור לא יסתרו את ההוראות לפי חוק זה וכי הגבלות לשם התמודדות עם נגיף הקורונה של כניסה או יציאה של אזרח ישראלי, בעל רישיון לישיבת קבע או בעל רישיון לישיבת ארעי לפי חוק הכניסה לישראל, ושל בני זוג וילדים קטינים של אזרח ישראלי או בעל רישיון לישיבת קבע, ייקבעו בתקנות לפי סעיף 7א. |
| 46. |
| 47. (א) הגבלה לפי סעיף 9 לחוק הכנסת, התשנ"ד-1994 או לפי תקנון הכנסת על כינוס הכנסת בתקופת פגרת הכנסת לא תחול לעניין כינוסה לדיון בהכרזה לפי סעיף 2, בביטול הכרזה לפי סעיף 3 ובתקנות לפי סעיף 4. (ב) הגבלה לפי תקנון הכנסת על קיום ישיבה של ועדה של הכנסת בתקופת פגרת הכנסת לא תחול על דיון בהכרזה לפי סעיף 2 או 3א, דיון בביטול הכרזה לפי סעיף 3, תקנות לפי סעיף 4 והכרזה או ביטול הכרזה לפי סעיף 22יח. |
| 48. |
| 48א. |
| 49. |
| 50. |
| 51. (ב) ביום תחילתו של חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"א-2020, יראו כאילו ניתנה הכרזה על מצב חירום מיוחד בשל נגיף הקורונה לפי סעיף 3א, שתוקפה 7 ימים. (ג) ביום תחילתו של חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון מס' 11), התשפ"ב-2022, יראו כאילו ניתנה הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה לפי סעיף 2(א)(2), שתוקפה עד יום כ"ח באדר א' התשפ"ב (1 במרס 2022). |