טיוטת תקנות הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות (הפחתה של סכום עיצום כספי), התשע"ח - 2018

דברי הסבר

רקע

1.  חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע"ב-2012 (להלן - החוק), עניינו מערך הפצת השידורים הקרקעי בטכנולוגיה ספרתית (להלן - המערך). הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו מונתה כגורם המפעיל לפי סעיף 2 לחוק (להלן - הגורם המפעיל) ומפעילה את המערך.

2.  ביום 11 לאוגוסט 2016 התקבלה החלטת הממשלה מס' 1856 בעניין העברת ההפעלה של המערך לידי מפעיל פרטי. בהמשך לכך בחודש מרץ 2018 משרד האוצר ומשרד התקשורת פרסמו מכרז פומבי מס' 3/2018 לבחירת גורם מפעיל למערך הפצת השידורים בטכנולוגיה ספרתית.

3.  בהתאם לסעיף 6 לחוק, המערך מפיץ כיום לציבור את שידורי הטלוויזיה של תאגיד השידור הישראלי, את הערוצים המסחריים לפי חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, את ערוץ הכנסת, וכן מספר ערוצים ייעודיים שביקשו בעבר להפיץ שידוריהם באמצעות המערך (הערוצים הייעודיים השונים ביקשו לאחרונה מהרשות השנייה לקבל רישיון זעיר ייעודי מכוח חוק הרשות השנייה חלף רישיון ערוץ ייעודי מכוח חוק התקשורת). כמו כן, בהתאם לסעיף 7 לחוק, המערך מפיץ כיום את שידורי הרדיו של תאגיד השידור הישראלי, של גלי צה"ל, ושל תחנות רדיו אזוריות.

4.  פרק ד'4 לחוק שעניינו עיצום כספי, מסדיר את סמכויות האכיפה המנהלית של מנכ"ל משרד התקשורת (להלן – המנהל) ביחס לגורם המפעיל הפרטי, אם יבצע הפרות שונות של הוראות לפי החוק, ובכלל כך הטלה של עיצום כספי והמצאה של התראה מנהלית.

5.  ההוראות השונות שהפרתן בידי הגורם המפעיל הפרטי עשויה לגרור הליך אכיפה מנהלי לפי החוק כוללות העברה של אמצעי שליטה בתאגיד בלא אישור מאת שר התקשורת, אי הגשה של דוחות, פרטים, ידיעות או מסמכים, פעולה בניגוד להוראות ההיתר, הפרת הוראה לעניין מתן שירותים או עשיית פעולות לכוחות הביטחון, או לעניין ביצוע פעולות בזק ומתן פעולות בזק בשעת חירום או במקרה של תקלה משמעותית או הפסקה משמעותית במתן שירותי בזק בסיסיים או במתן שידורים; התניה של מתן שירות לפי החוק ברכישה או בקבלה של שירות אחר, פעולה ללא היתר, אי הפצה של שידורי טלוויזיה או רדיו של הגופים בחוק, בניגוד להוראות אותו סעיף או במועדים הקבועים בו; הפצה של שידורי טלוויזיה או רדיו כך שאופן ההפצה, איכות השידור ואפשרות הבחירה של שאר המרכיבים של שידורי הטלוויזיה אינם זהים לגבי כל הגופים ששידורי הטלוויזיה שלהם מופצים, גביית תשלום מהציבור בעד קליטת השידורים.

6.  החוק מבחין בין שלוש רמות חומרה שונות של ההפרות ומכאן נגזר סכום העיצום הכספי שיוטל על הגורם המפעיל הפרטי: 100,800 ש"ח, 200,160 ש"ח, ו-400,320 ש"ח. כמו כן, לפי סעיף 13יט לחוק במקרה של הפרה נמשכת מתווסף לעיצום הכספי הקבוע להפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה ובמקרה של הפרה חוזרת יתווסף על העיצום הכספי סכום השווה למחצית סכום העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה.

7.  בהתאם להוראות 13כ לחוק המנהל אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בחוק, אלא אם שר התקשורת קבע בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים שנקבעו בסימן א' לפרק ד'4 לחוק, ובשיעורים שייקבעו.

8.  הוראות התקנות המוצעות קובעות שורה של מקרים, נסיבות ושיקולים אשר בהתקיימם המנהל רשאי להפחית את סכומי העיצום הכספי בשיעורים המוצעים.

לתקנה 1  

תקנה זו מגדירה את המונחים המשמשים בתקנות.

לתקנה 2  

תקנה זו מונה את הנסיבות הכלליות בהן רשאי המנהל להפחית את העיצום הכספי. מטעמים של יעילות, אחידות ושוויון באכיפה, שיקול הדעת שניתן למנהל על פי תקנה זו הוא מצומצם יחסית ונקבעו בו שיעורי הפחתה קבועים.

שלושה מקרים מזכים בהפחתה לפי תקנה זו:

א. הפחתה בשל העדר הפרות קודמות - מוצע לקבוע כי אם המפר הוכיח כי לא הפר הוראה מהוראות החוק או לפיו בשלוש השנים שקדמו להפרה, יופחת העיצום הכספי בשיעור של 25%. בנוסף, מוצע לקבוע כי גם במקרה בו המפר הפר את הוראות החוק, אולם בשלוש השנים שקדמו להפרה לא הפר את אותה הוראה בגינה מוטל עיצום כספי, יופחת העיצום הכספי בשיעור נמוך יותר, בגובה של 15% בלבד.

ב.  הפחתה בשל הפסקה יזומה של ההפרה ודיווח למנהל - מטרתה של תקנה זו היא לתמרץ את המפר להפסיק את ההפרה ולדווח עליה למנהל מיוזמתו. ההפחתה מותנית בהתקיימותם של שני תנאים מצטברים: התנאי הראשון – שהמפר הפסיק את ההפרה ביוזמתו. התנאי השני – שהמפר דיווח על דבר ההפרה למנהל. מוצע לקבוע כי המנהל יהיה רשאי להפחית את העיצום הכספי בשיעור של 30%.

ג.  נקיטה בפעולות למניעת הישנות ההפרה והקטנת הנזק - בהתאם לתקנה זו רשאי המנהל להפחית את העיצום כספי בשיעור של 25%. מטרתה של הפחתה זו היא לעודד את הגורם המפעיל הפרטי לנקוט בצעדי מניעה במקום בו בוצעה הפרה וכן בצעדים להקטנת הנזק שנגרם בגין ההפרה במסגרת נקיטת פעולות למניעת הישנות ההפרה. ניתן, בין היתר, לכלול פעולות בדבר בדיקת הנסיבות והכשלים שהובילו להפרה ואפשרו את ביצועה, זיהוי גורמים אשר מעורבים בהפרה, תיעוד כל החומר שנבדק בנוגע להפרה, ביצוע פעולות מנע וצעדים משמעתיים כנגד הגורמים הרלוונטיים האחראים וכן גיבוש, עדכון או ריענון של נהלים למניעת ההפרה והישנותה וכן דאגה לפרסומה ולהפצתה, יידוע המנהל וכד'.

לתקנה 3

תקנה זו מאפשרת למנהל להפחית את סכום העיצומים הכספיים ואת השיעורים המנויים לצד אותן הנסיבות המנויות בתקנה 2 וזאת באופן מצטבר ובלבד ששיעור ההפחתה המצטבר לא יעלה על 75% מסכום העיצום הכספי הקבוע בשל אותה הפרה. קביעת תקרת ההפחתה על סך של 75% מטרתה למנוע מצב שמפר יחויב בתשלום סכום מזערי של עיצום כספי, או אפילו יקבל פטור מלא מתשלום העיצום הכספי, תוך סיכול כוונת המחוקק להטיל עיצום כספי בגין ביצוע ההפרות. שיעור זהה נקבע לאחרונה בסעיף 4 לתוספת השנייה לפקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], תשל"ב-1972.

לתקנה 4

תקנה זו מאפשרת למנהל להפחית את סכום העיצום הכספי בשל עילה של התחשבות במחזור העסקאות וזאת על מנת למנוע מצב בו העיצום הכספי המוטל על הגורם המפעיל הפרטי הוא בסכום הגבוה ביחס למחזור העסקאות הכולל שלו או ההכנסה שלו. הטלת עיצום כספי בסכום גבוה ביחס למחזור העסקאות יש בה כדי להביא לפגיעה חמורה ולעיתים בלתי הפיכה. לפיכך, מוצע בתקנה זו לאפשר למנהל להפחית את סכום העיצום הכספי לסכום שלא יעלה על 5% ממחזור העסקאות של הגורם המפעיל הפרטי. סמכות זו תחול גם אם הופחת סכום העיצום הכספי בשל נסיבות המנויות בתקנה 2.

לתקנה 5

מוצע לקבוע בתקנה זו אילו מסמכים נדרש הגורם המפעיל הפרטי לצרף כשהוא פונה למנהל בבקשה להפחית את סכום העיצום הכספי בהתאם לתקנות.