"אורגנים" , של תאגיד - אורגנים בחברה כמשמעותם בחוק החברות וכל גוף הממלא תפקיד מקביל בשותפות;

"קרוב" -

(2)2 סך חובותיו עולה על 27,771.21 שקלים חדשים.

(ב) בקשת תאגיד שהוא שותפות יכול שתוגש גם בידי שותף כללי של השותפות.

(1) הנושה מסר לתאגיד דרישה לתשלום חוב שסכומו עולה על 83,313.65 שקלים חדשים, ובה ציין כי אם לא ישולם החוב במועד הנקוב בדרישה, בכוונתו להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים, והחוב לא שולם בתוך 30 ימים ממועד מסירת הדרישה, ובלבד שמתקיימים כל אלה:

(א) אין מחלוקת בתום לב על החוב ואין לתאגיד זכות קיזוז או עילה אחרת שיש בה כדי להצדיק את אי-תשלום החוב;

(ב) הנושה הגיש את הבקשה לצו לפתיחת הליכים בתוך שלושה חודשים מהמועד שמסר לתאגיד את דרישת התשלום;

(2) מונה כונס נכסים לכלל נכסי התאגיד או למרביתם;

(3) הנושה המציא לתאגיד אזהרה לפי סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל או דרישת תשלום לפי סעיף 4 לפקודת המסים (גבייה) לתשלום חוב שסכומו עולה על 83,313.65 שקלים חדשים, והחוב לא שולם בתוך התקופה שנקבעה באזהרה או בדרישה;

(4) בית המשפט נתן פסק דין המורה לתאגיד לשלם לנושה מגיש הבקשה סכום העולה על 83,313.65 שקלים חדשים ופסק הדין לא קוים, כולו או חלקו, בתוך 30 ימים ממועד המצאתו לתאגיד או ממועד אחר שנקבע בפסק הדין, לפי המאוחר, ובלבד שאם פסק הדין קוים בחלקו - הסכום שנותר לתשלום עולה על 83,313.65 שקלים חדשים;

(5) בית הדין לעבודה נתן פסק דין המורה לתאגיד לשלם לנושה מגיש הבקשה סכום העולה על 11,108.48 שקלים חדשים ופסק הדין לא קוים, כולו או חלקו, בתוך 30 ימים ממועד המצאתו לתאגיד או ממועד אחר שנקבע בפסק הדין, לפי המאוחר, ובלבד שאם פסק הדין קוים בחלקו - הסכום שנותר לתשלום עולה על 11,108.48 שקלים חדשים.

(ב) בבקשה לצו לפתיחת הליכים המתבססת על חזקת חדלות הפירעון יפרט הנושה אם נקט הליכי גבייה ואילו הליכים נקט, ומדוע אין די בהליכי גבייה כדי להביא לגביית החוב.

(ג) חזקת חדלות הפירעון ניתנת לסתירה בידי התאגיד אם הוכיח כי אי-תשלום החוב אינו נובע מחדלות פירעונו.

(ד) (1) בחישוב סכום חוב העולה על 83,313.65 שקלים חדשים, לעניין התקיימות תנאי מהתנאים בפסקאות (1), (3) ו–(4) שבסעיף קטן (א), ניתן להביא בחשבון כמה חובות שמקורם בפסקה אחת או יותר מהפסקאות האמורות, בין של אותו נושה ובין של כמה נושים.

(2) בחישוב סכום חוב העולה על 11,108.48 שקלים חדשים, לעניין התקיימות התנאי בפסקה (5) שבסעיף קטן (א), ניתן להביא בחשבון כמה חובות, בין של אותו נושה ובין של כמה נושים.

תאגיד שהגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים לא יבצע עסקה חריגה כהגדרתה בחוק החברות עד למתן החלטה בבקשה, אלא באישור בית המשפט.

(1) איסור לבצע עסקאות מסוימות, סוג מסוים של עסקאות או חלוקה כהגדרתה בחוק החברות, או התניית ביצוען של פעולות אלה באישור מאת בית המשפט;

(2) מינוי נאמן זמני לשם הבטחת הפעלתו וניהולו התקין של התאגיד ושמירה על נכסיו; על מינוי נאמן זמני יחולו הוראות סימן א': מינוי נאמן, לפרק ו'; בית המשפט יקבע את תפקידו וסמכויותיו של הנאמן הזמני;

(3) איסור לפרוע את חובות העבר של התאגיד והקפאת הליכים נגד התאגיד; ניתן סעד זמני כאמור -

(א) ימנה בית המשפט נאמן זמני לפי פסקה (2);

(ב) רשאי בית המשפט להחיל את הוראות סימן ב': הפעלת התאגיד, לפרק ז', כולן או חלקן, לעניין הפעלת התאגיד;

(ג) יראו את מועד מתן הסעד הזמני, לעניין הליכי חדלות הפירעון של התאגיד, כמועד מתן הצו לפתיחת הליכים לגבי אותו תאגיד.

(ב) בהחלטתו אם לתת סעד זמני וכן בקביעת סוג הסעד, היקפו ותנאיו, לרבות קביעת ערובה שעל המבקש להמציא, ישקול בית המשפט בין השאר -

(1) את הנזק שייגרם למבקש ולשאר בעלי העניין בהליך אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב ולשאר בעלי העניין בהליך אם הסעד הזמני יינתן;

(2) אם הבקשה הוגשה בתום לב ואם מתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש.

(ג) סעד זמני יינתן לתקופה שלא תעלה על 30 ימים; בית המשפט רשאי, לאחר שמיעת הצדדים להליך, להאריך את התקופה האמורה לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על 30 ימים.

(ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לתת סעד זמני אחר לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

(2) לבקשת נושה - סעד זמני שעניינו איסור ביצוע עסקה מסוימת, איסור חלוקה, איסור ביצוע כל עסקה חריגה כהגדרתה בחוק החברות או התניית ביצוען של פעולות אלה באישור מאת בית המשפט.

(ב) הודעה על מתן סעד זמני במעמד צד אחד תפורסם לציבור ותימסר לכל אדם העלול להיפגע מכך, באופן ובמועד שיקבע השר.

(ג) ניתן סעד זמני במעמד צד אחד, יקיים בית המשפט דיון במעמד הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-14 ימים מיום נתינתו.

(4) לא יהיה ניתן להטיל עיקול על נכס מנכסי קופת הנשייה; עיקול שהוטל על נכס כאמור לפני מתן הצו לפתיחת הליכים, למעט עיקול שדינו כדין משכון לפי סעיף 12א לפקודת המסים (גבייה) - בטל;

(5) לא יהיה ניתן לפתוח או להמשיך בכל הליך משפטי נגד התאגיד, אלא באישור בית המשפט שנתן את הצו לפתיחת הליכים; אישור כאמור יינתן אם מצא בית המשפט כי מתקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו, הנוגעים לטבעו או מורכבותו של ההליך המשפטי או לניהולו היעיל, שבשלהם ראוי לנהל את ההליך המשפטי בנפרד מהליכי חדלות הפירעון;

(6) ממועד מתן הצו לא ייווספו לתשלום עונשי שהוא חוב עבר ריבית פיגורים, קנס פיגורים או כל תשלום דומה לזה שהתאגיד נדרש לשלם בשל אי-תשלום תשלומים שהוא חב בהם במועדם.

התקופה שבה הוקפאו הליכים לפי פרק זה לא תבוא במניין התקופות הקבועות לפי חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958.

(ב) הנאמן ימונה מתוך רשימת הנאמנים שגובשה לפי סעיף 37 (בסימן זה - רשימת הנאמנים) או לפי סעיפים 35 או 36.

(ג) הממונה ימליץ לבית המשפט על כמה מועמדים לתפקיד הנאמן, שמספרם לא יפחת משלושה ולא יעלה על חמישה, מתוך רשימת הנאמנים; הממונה יבחר את המועמדים שעליהם ימליץ על פי אמות מידה שוויוניות שיגבש ויפרסם באתר האינטרנט שלו; התאגיד וכל נושה רשאים להציע לבית המשפט מועמדים נוספים לתפקיד הנאמן מתוך רשימת הנאמנים; ואולם אם מינה בית המשפט נאמן שלא הומלץ על ידי הממונה, יתייחס לכך בהחלטתו.

(ד) בית המשפט לא ימנה לנאמן מי שעלול להימצא במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כנאמן לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו או של קרובו או של אדם אחר שיש לו עמו קשרים אישיים או כלכליים, ובכלל זה ניגוד עניינים הנובע מהתחייבות שנתן הנאמן לבעל עניין או לבא כוח של בעל עניין בהליכי חדלות הפירעון.

(ה) בית המשפט רשאי למנות כמה נאמנים אם מצא כי הדבר דרוש בשל טעמים מיוחדים שיירשמו הנוגעים למורכבות ההליך.

(ו) הממונה יפרסם, באופן שוטף, באתר האינטרנט שלו, את רשימת הנאמנים שעליהם המליץ, ומיהו הנאמן שנבחר בכל הליך.

(ב) מינה בית המשפט נושא משרה בתאגיד לנאמן, ימנה נאמן נוסף מתוך רשימת הנאמנים.

(ב) כשיר להיכלל ברשימת הנאמנים מי שהוא חבר לשכת עורכי הדין או מי שבידו רישיון לפי חוק רואי חשבון, התשט"ו-1955, והוא בעל ניסיון של חמש שנות עבודה במקצועו, או מי שהוא בעל מיומנות מיוחדת או ניסיון מוכח בניהול תאגידים בהליכי חדלות פירעון, ובלבד שלא ייכלל ברשימה מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לדעת הממונה, לכהן כנאמן.

(ג) השר, בהמלצת הממונה ובאישור ועדת החוקה, יקבע הוראות לעניין גיבוש רשימת הנאמנים לפי סעיף זה, ובכלל זה בעניינים אלה:

(1) תנאי כשירות נוספים הדרושים לשם הכללה ברשימה או סייגים להכללה כאמור, ובכלל זה לדרוש הכשרה מקצועית או עמידה בבחינה מקצועית, ורשאי השר לקבוע תנאי כשירות שונים לסוגים שונים של הליכי חדלות פירעון בהתאם להיקפם ולמורכבותם;

(2) סדרי עבודתה של הוועדה, ובכלל זה הוראות לעניין פרסום הרשימה ושינויה, לרבות גריעה ממנה.

הנאמן לא יבצע עסקה בנכסי קופת הנשייה של תאגיד בהפעלה, שהיא עסקה חריגה כהגדרתה בחוק החברות, אלא אם כן אישר בית המשפט כי העסקה נחוצה לשם שיקומו הכלכלי של התאגיד; אישור כאמור יכול שיינתן מראש לסוג מסוים של עסקאות.

(א) על אף האמור בחוק המחאת חיובים, התשכ"ט-1969, ובכפוף להוראות סעיפים 61 עד 63, בית המשפט רשאי לאשר המחאת זכויות וחבויות של תאגיד בהפעלה לנמחה שיאשר, גם אם נקבעה בחוזה הקיים הוראה המונעת המחאה כאמור, ולעניין המחאת חבות - גם בלא הסכמת הצד השני לחוזה, ובלבד שההמחאה דרושה לשם שיקומו הכלכלי של התאגיד או להשאת שיעור החוב שייפרע לנושים ואין בה כדי לפגוע בצד השני לחוזה.

(ב) בית המשפט רשאי לקבוע תנאים להמחאה לפי סעיף זה, לרבות דרכים להבטחת קיום החיובים שהומחו, בידי הנמחה, ובכלל זה מתן ערובה.

(ב) בגיבוש ההצעות לתכנית לשיקום הכלכלי יביא הנאמן בחשבון, בין השאר, את התביעות הצפויות מהמוסד לביטוח לאומי בשל תשלום גמלאות לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי.

(5) כללה התכנית המוצעת הוראה ולפיה הנושים או התאגיד יהיו מנועים מלתבוע נושא משרה בתאגיד, בעל עניין בו כהגדרתו בחוק החברות או אדם אחר (בפסקה זו - פטור מאחריות) - הערך הכלכלי המשוער של הפטור מאחריות למיטב ידיעתו של הנאמן והשיקולים למתן הפטור כאמור.

(ג) השר רשאי לקבוע פרטים נוספים שיש לכלול בהצעה לתכנית לשיקום כלכלי ומסמכים שיש לצרף אליה.

(א1)6 הגיש המוסד לביטוח לאומי תביעת חוב הנובעת מתשלום גמלה לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי, יסווג המוסד לביטוח לאומי כאסיפת סוג נפרדת לפי סעיף זה לשם אישור הצעת תוכנית לשיקום כלכלי.

(ב) לשם כינוס אסיפות לפי סעיף זה והצבעה בהן, יכריע הנאמן בזכותו של כל נושה או חבר תאגיד להצביע באסיפה ויקבע את כוח הצבעתו לפי שיעור חוב העבר שהוא נושה בו או לפי שיעור זכויותיו בתאגיד, לפי העניין; להכרעה כאמור יהיה תוקף לעניין קביעת כוח ההצבעה באסיפות לפי סעיף זה בלבד.

(ג) הורה בית המשפט על הבאת כמה הצעות לאישור באסיפות, יורה על דרך ההכרעה ביניהן, באסיפות.

(ד) נושה או חבר תאגיד יממש את זכות ההצבעה באסיפות סוג בתום לב ובדרך מקובלת ויימנע מניצול כוחו לרעה.

(ה) השר, באישור ועדת החוקה, יקבע הוראות לעניין ניהול ההליך לפי סעיף זה, ובכלל זה לעניין קביעת כוח ההצבעה לפי סעיף קטן (ב) ולעניין אופן ההצבעה באסיפות הסוג.

על ביטול חיסול של חברה יחולו הוראות סעיף 342נב לחוק החברות.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בקשה לצו לפתיחת הליכים של יחיד שסך חובותיו אינו עולה על 166,627.31 שקלים חדשים תוגש לרשם ההוצאה לפועל לפי הוראות פרק י"ב: הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד בעל חובות בסכום נמוך.

(ג) בקשת הנושה ובקשת היועץ המשפטי לממשלה לצו לפתיחת הליכים יוגשו לבית המשפט לפי הוראות פרק ג': צו לפתיחת הליכים לבקשת נושה או היועץ המשפטי לממשלה.

(2)8 סך חובותיו עולה על 166,627.31 שקלים חדשים.

(ב) לבקשה יצרף היחיד את אלה:

(1) תצהיר, בטופס שקבע השר, כי מתקיימים בו התנאים להגשת הבקשה;

(2) דוח הכולל את הפרטים שלהלן לגבי השנתיים שקדמו למועד הגשת הבקשה, כשהוא ערוך לפי טופס שקבע השר ומאומת בתצהיר הנתמך במסמכים:

(א) פרטים לעניין נכסיו, הכנסותיו, הוצאותיו, חובותיו והתחייבויותיו, לרבות פרטי חשבונות הבנק שלו, ערובות שנתן, ופרטי זהותם של נושיו ושל מי שיש לו חוב ליחיד;

(ב) תביעות והליכי גבייה שהוא מנהל או המתנהלים נגדו;

(ג) מקצועו והשכלתו;

(ד) פרטים הידועים לו לעניין נכסיהם של בן זוגו, ילדיו הקטינים וכן ילדיו הבגירים שפרנסתם עליו, הכנסותיהם, הוצאותיהם, חובותיהם והתחייבויותיהם, לרבות פרטי חשבונות הבנק של בן זוגו;

(3) כתב ויתור על סודיות והסכמה למסירת מידע בעניינים ומהגורמים כמפורט להלן:

(א) מידע לעניין כתובתו, נכסיו, חובותיו, גובה הכנסתו ומקורות הכנסתו - מכל גורם לרבות גוף ציבורי כמשמעותו בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, אך למעט גוף המנוי בטור א' בחלק א' לתוספת הראשונה ורשות המסים בישראל;

(ב) מידע לעניין מצבו הכלכלי ולעניין יציאותיו מישראל וכניסותיו לישראל - מכל גורם המנוי בטור א' בחלק א' לתוספת הראשונה בעניינים המפורטים בטור ב' שלצדו.

(ג) בדוח כאמור בסעיף קטן (ב)(2), רשאי היחיד לציין פרטי מידע מסוימים כפרטי מידע המכילים מידע אישי רגיש בעניינו שהוא מבקש שלא יימסרו לעיון הנושים, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 107(ב).

(ד) בקשת היחיד תוגש לממונה במחוז שבו הוא מתגורר או שבו נמצא מקום עסקו העיקרי או נמצאים נכסיו, ובהעדר מחוז כאמור - בירושלים, וניתן להגישה גם באופן מקוון; לעניין זה, "מחוז" - בהתאם לאזורי השיפוט של בתי המשפט המחוזיים שקבע שר המשפטים לפי סעיף 33 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

(1) הנושה מסר ליחיד דרישה לתשלום חוב שסכומו עולה על 83,313.65 שקלים חדשים, כשהוא ערוך לפי טופס שקבע השר, ובה ציין כי אם לא ישולם החוב במועד הנקוב בדרישה, בכוונתו להגיש בקשה לפתיחת הליכים, והחוב לא שולם בתוך 45 ימים ממועד מסירת הדרישה, ובלבד שמתקיימים כל אלה:

(א) אין מחלוקת בתום לב על החוב ואין ליחיד זכות קיזוז או עילה אחרת שיש בה כדי להצדיק את אי-תשלום החוב;

(ב) הנושה הגיש את הבקשה לצו לפתיחת הליכים בתוך שלושה חודשים מהמועד שמסר ליחיד את דרישת התשלום;

(2) הנושה המציא ליחיד אזהרה לפי סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל או דרישת תשלום לפי סעיף 4 לפקודת המסים (גבייה), לתשלום חוב שסכומו עולה על 83,313.65 שקלים חדשים, והחוב לא שולם בתוך התקופה שנקבעה באזהרה או בדרישה;

(3) בית המשפט נתן פסק דין המורה ליחיד לשלם לנושה מגיש הבקשה סכום העולה על 83,313.65 שקלים חדשים ופסק הדין לא קוים, כולו או חלקו, בתוך 30 ימים ממועד המצאתו ליחיד או ממועד אחר שנקבע בפסק הדין, לפי המאוחר, ובלבד שאם פסק הדין קוים בחלקו - הסכום שנותר לתשלום עולה על 83,313.65 שקלים חדשים;

(4) בית הדין לעבודה נתן פסק דין המורה ליחיד לשלם לנושה מגיש הבקשה סכום העולה על 11,108.48 שקלים חדשים ופסק הדין לא קוים, כולו או חלקו, בתוך 30 ימים ממועד המצאתו ליחיד או ממועד אחר שנקבע בפסק הדין, לפי המאוחר, ובלבד שאם פסק הדין קוים בחלקו - הסכום שנותר לתשלום עולה על 11,108.48 שקלים חדשים.

(ב) בבקשת נושה המתבססת על חזקת חדלות פירעון יפרט הנושה אם נקט הליכי גבייה ואילו הליכים נקט, ומדוע אין די בהליכי גבייה כדי להביא לגביית החוב.

(ג) חזקת חדלות הפירעון ניתנת לסתירה בידי היחיד אם הוכיח כי אי-תשלום החוב אינו נובע מחדלות פירעונו.

(ד) (1) בחישוב סכום חוב העולה על 83,313.65 שקלים חדשים, לעניין התקיימות תנאי מהתנאים בפסקאות (1), (2) ו–(3) שבסעיף קטן (א), ניתן להביא בחשבון כמה חובות שמקורם בפסקה אחת או יותר מהפסקאות האמורות, בין של אותו נושה ובין של כמה נושים.

(2) בחישוב סכום חוב העולה על 11,108.48 שקלים חדשים, לעניין התקיימות התנאי בפסקה (4) שבסעיף קטן (א), ניתן להביא בחשבון כמה חובות, בין של אותו נושה ובין של כמה נושים.

(4) לא יינתן צו מאסר לביצוע מאסר במקום קנס שהוטל על היחיד לפי סעיף 71 לחוק העונשין או לפי סעיף 129א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982;

(5) הממונה ימנה נאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון של היחיד, לפי הוראות פרק ו': הנאמן - מינויו, תפקידו וסמכויותיו;

(6) תחל תקופת ביניים עד למתן צו לשיקום כלכלי לגבי היחיד, כאמור בפרק ז': תקופת הביניים - ממתן צו לפתיחת הליכים עד מתן צו לשיקום כלכלי, שבמהלכה -

(א) יחולו על היחיד ההגבלות המנויות בסימן א': הגבלות, לפרק ז' לפי הוראות אותו סימן;

(ב) הנאמן יערוך בדיקה לעניין מצבו הכלכלי של היחיד, והנסיבות שהובילו למצבו לפי הוראות סימן ב': בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד, לפרק ז'.

(ב) 10 הנאמן ימונה מתוך רשימת הנאמנים שגובשה לפי סעיף 126, על פי אמות מידה שוויוניות שיגבש הממונה ויפרסם באתר האינטרנט שלו.

(ג) הממונה לא ימנה לנאמן מי שעלול להימצא במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כנאמן לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו או של קרובו או של אדם אחר שיש לו עמו קשרים אישיים או כלכליים, ובכלל זה ניגוד עניינים הנובע מהתחייבות שנתן הנאמן לבעל עניין או לבא כוח של בעל עניין בהליכי חדלות הפירעון.

(ד) הממונה רשאי למנות כמה נאמנים אם מצא כי הדבר דרוש בשל טעמים מיוחדים שיירשמו הנוגעים למורכבות ההליך.

(ה) הממונה יפרסם מדי רבעון, באתר האינטרנט שלו, את מספר התיקים שקיבל כל נאמן לטיפולו ברבעון החולף.

(ב) כשיר להיכלל ברשימת הנאמנים מי שהוא חבר לשכת עורכי הדין, או מי שבידו רישיון לפי חוק רואי חשבון, התשט"ו-1955, והוא בעל ניסיון של חמש שנות עבודה במקצועו, או מי שהוא בעל מיומנות מיוחדת או ניסיון מוכח בניהול הליכי חדלות פירעון, ובלבד שלא ייכלל ברשימה מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לדעת הממונה, לכהן כנאמן.

(ג) השר יקבע, בהמלצת הממונה ובאישור ועדת החוקה, הוראות לעניין גיבוש רשימת הנאמנים לפי סעיף זה, ובכלל זה בעניינים אלה:

(1) תנאי כשירות נוספים הדרושים לשם הכללה ברשימה או סייגים להכללה כאמור, ובכלל זה לדרוש הכשרה מקצועית או עמידה בבחינה מקצועית, ורשאי השר לקבוע תנאי כשירות שונים לסוגים שונים של הליכי חדלות פירעון בהתאם להיקפם ומורכבותם;

(2) סדרי עבודתה של הוועדה, ובכלל זה הוראות לעניין פרסום הרשימה ושינויה, לרבות גריעה ממנה.

(1) הגבלה מקבלה או החזקה של דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי חוק הדרכונים, התשי"ב-1952, ומהארכת תוקפם, ובלבד שיהיו תקפים לשם שיבה לישראל;

(2) עיכוב יציאת היחיד מהארץ;

(3) הגבלה כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981;

(4) (א) הגבלת היחיד משימוש, בעצמו או באמצעות אחר, בכרטיס חיוב, למעט כרטיס בנק או כרטיס חיוב מיידי שניתן למשוך באמצעותם כסף או לבצע בהם עסקאות רק כנגד יתרת זכות; לעניין זה -

(ב) דין ההגבלה כאמור כדין סיום חוזה שירותי התשלום, כהגדרתו בחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019, לעניין הנפקת כרטיס החיוב, בהודעת היחיד, למעט לעניין הוראות בחוזה שלפיהן הלקוח חייב בתשלום כלשהו בשל עצם קיצורה של תקופת השימוש בכרטיס החיוב; הודעה על תחולת ההגבלה כאמור תינתן למנפיק בדרך שיקבע השר, ויראו במועד קבלת ההודעה את מועד סיום החוזה על אף הוראות סעיף 6(א)(1) לחוק האמור.

(5) הגבלת היחיד מהקמה או מהשתתפות בהקמה של תאגיד חדש, אם מצא הנאמן כי בנסיבות העניין יש חשש כי הקמה או השתתפות בהקמה כאמור תביא לפגיעה בנושים או בצד שלישי.

(ב) בהודעת הזימון יצוינו מועד הבירור ומקומו וכן זכויותיו של היחיד, ובכלל זה זכותו לייצוג על ידי עורך דין וזכויותיו לפי סעיף 47 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.

(ג) בירור לפי סעיף זה יתועד בפרוטוקול שיימסר ליחיד, אך הנאמן רשאי, אם מצא כי הדבר דרוש לבירור, למסור ליחיד את הפרוטוקול רק בתום הבירור או בתום כל החקירות המתנהלות לפי סעיף 281 הנוגעות להליך חדלות הפירעון לגבי היחיד.

(ד) השר, באישור ועדת החוקה, יקבע הוראות לעניין אופן ניהול הבירור לפי סעיף זה, ובכלל זה הוראות לעניין מועדי הבירור, אופן הזימון, מקומו ואופן תיעודו.

(ה) הממונה יפקח על אופן ניהול הבירור בידי הנאמנים, בין השאר באמצעות בדיקות תקופתיות.

(ו) סבר הנאמן כי לשם בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד נדרשת חקירה כאמור בסעיף 281, רשאי הוא לפנות לבית המשפט בבקשה שיקיים חקירה לפי אותו סעיף.

(ז) היחיד רשאי לפנות לממונה בבקשה שיחקור את התנהלות הנאמן בבירור לפי סעיף 274.