"מיחזור" - כהגדרתו בחוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור, התשנ"ג-1993;

(1) לדרוש מכל יצרן, יבואן או בעל בית עסק, וכן מכל עובד המועסק על ידי מי מהם, ואם הם תאגיד - מכל נושא משרה בהם, להזדהות, למסור לממונה, לפי הענין, ידיעה או מסמך, ולברר עמו עובדות הנוגעות לעסק של היצרן, היבואן או בעל בית העסק; בפסקה זו, "מסמך" - לרבות פלט כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995;

(2) להיכנס למקום שבו מתנהל עסקו של יצרן או יבואן או לבית עסק, בכל עת סבירה ובלבד שלא ייכנס -

(א) למקום המשמש למגורים, אלא על פי צו של בית משפט;

(ב) למקום המוחזק על ידי מערכת הביטחון, אלא אם כן בידו אישור כניסה למקום כאמור מאת שר הביטחון או מי שהוא הסמיך לענין זה, וכל עוד לא מתרחשים באותו מקום ובעת כניסת הממונה פעילות מבצעית או פעילות עוינת; לענין פסקה זו, "מערכת הביטחון" - צבא הגנה לישראל, משרד הביטחון ויחידות סמך של משרד הביטחון.

(ב) (בוטל).

(ב) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסך מחצית מהקנס הקבוע בשל עבירה לפי סעיף 15(א):

(1) לא הגיש דיווח לפי הוראות סעיף 6;

(2) לא ניהל רישום לפי הוראות סעיף 9.

(ג) לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו, לגבי תקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, עד לתשלומו (בסעיף זה - הפרשי הצמדה וריבית).

(ד) אין בהגשת עתירה על דרישה לתשלום עיצום כספי, כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או הורה בית המשפט אחרת.

(ה) התקבלה העתירה על דרישה לתשלום עיצום כספי לאחר ששולם, יוחזר העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו ועד יום החזרתו.

(ו) אין בתשלום עיצום כספי כדי לפטור מקיום חובה לפי חוק זה.

(א) העושה אחד מאלה, דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בחוק זה - חוק העונשין), ואם נעברה העבירה בידי תאגיד, דינו - כפל הקנס האמור:

(1) מבצע הטמנה בניגוד להוראות סעיף 4;

(2) לא מגיש דיווח לפי הוראות סעיף 6;

(3) מפנה צמיגים משומשים מבית עסק שלא באחת הדרכים המפורטות בסעיף 7(א) או (ב);

(4) מאחסן צמיגים משומשים בבית עסק שלא באחת הדרכים המפורטות בסעיף 8(א) או (ב);

(5) לא מנהל רישום לפי הוראות סעיף 9(א) או (ב);

(6) לא מאפשר לממונה או למי מטעמו לעיין ברישום לפי הוראות סעיף 9(ג).

(א1) העובר עבירה כאמור בסעיף קטן (א) באופן או בנסיבות מחמירות שכתוצאה מהם נגרם או עלול להיגרם נזק או זיהום ממשי, דינו - מאסר שלוש שנים או כפל הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו לפי הוראות סעיף זה, בשל העבירה שבה הורשע, ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו - כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.

(א2) (1) בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיף זה שכתוצאה ממנה השיג טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר.

(2) לעניין סעיף קטן זה, "טובת הנאה" - לרבות הוצאה שנחסכה.

(3) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 63 לחוק העונשין.

(ב) היתה העבירה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף בשיעור של עשרה אחוזים מסכום הקנס כאמור בסעיף קטן (א), לכל יום שבו נמשכת העבירה.

(ג) הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי חוק זה, רשאי בית המשפט ליתן צו עשה, צו אל תעשה וכל סעד אחר, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו, והכל כדי למנוע, להפסיק או לצמצם את העבירה.

(ד) אין בתשלום קנס שהוטל לפי סעיף זה כדי לפטור מקיום חובה לפי חוק זה.

(א) מעביד ונושא משרה בתאגיד חייבים לפקח ולעשות כל שניתן למניעת ביצוע עבירה לפי חוק זה בידי עובד מעובדיו, התאגיד או עובד מעובדי התאגיד, לפי הענין; המפר הוראה זו, דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין; לענין סעיף זה, "נושא משרה בתאגיד" - מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר בתאגיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה, וכן דירקטור למעט לענין עבירה לפי סעיף 15(א)(3).

(ב) נעברה עבירה לפי סעיף 15 בידי עובד, תאגיד או עובד מעובדי התאגיד, חזקה היא כי המעביד, או נושא המשרה בתאגיד, לפי הענין, הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שאפשר כדי למלא את חובתו.

פקיד מכס יעכב שחרור צמיגים מרשות המכס, אם הודיע לו הממונה כי יבואן, למעט יבואן רכב מנועי, לא קיים את חובותיו לפי חוק זה או כי מתנהל בענינו של יבואן כאמור הליך שיפוטי לפי סעיף 15 או לפי פרט 32(2) לתוספת הראשונה בחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000.

(1) בפרט 23, אחרי פסקה (2) יבוא:

"(3) החלטת ממונה לפי חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, התשס"ז-2007.";

(2) בפרט 32, אחרי פסקה (1) יבוא:

"(2) החלטת ממונה לפי סעיף 12 לחוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, התשס"ז-2007."