תאריך תצוגה: 10/01/2019
הקליקו על כותרת הסעיף
1. מטרה
2. הגדרות
3. קביעת אינטרס ביטחוני
4. ועדה מייעצת
5. מגבלות, תנאים והוראות שיחולו ועל תאגידים ביטחוניים
6. מגבלות, תנאים והוראות פרטניים על תאגיד ביטחוני שניתן לקבוע בצו
7. הצגת אישור להעברת שליטה, השפעה ניכרת או אמצעי שליטה
8. אופן חישוב שיעור החזקות בעקיפין
9. מכירת החזקות חורגות
10. החלטת השר בענין בקשה לקבלת אישור
11. אכיפה ודיווח
12. פטור מאחריות נושאי משרה
13. קיום פעילות ביטחונית מיוחדת
14. פרסום ומסירה
15. אי–מתן תוקף לפעולה הנוגדת את החוק
16. פיצויים
17. עונשין
18. אחריות נושאי משרה
19. עיצום כספי
20. ביצוע ותקנות
21. הוראות שבדין והוראות אחרות
22. תחולה והוראות מעבר
23. הרחבת תחולה על מי שאינו תאגיד
24. תחולה לענין חברות ממשלתיות
25. תיקון חוק החברות הממשלתיות - מס' 20
26. תיקון חוק בתי משפט לענינים מינהליים - מס' 23

חוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים),התשס"ו-2005 11

 
1.   
2.   
"בעל ענין", "החזקה" ו"רכישה" - כהגדרתם בחוק ניירות ערך;
"השפעה ניכרת" - היכולת להשפיע על פעילותו של תאגיד השפעה של ממש שאינה בגדר שליטה, לרבות יכולת כאמור הנובעת מזכות המוקנית לאדם בתקנון התאגיד או בהסכם בכתב או בעל פה עם בעל השליטה, למעט אם הזכות האמורה הוקנתה לתאגיד בנקאי ישראלי; לענין זה, "תאגיד בנקאי ישראלי" - תאגיד בנקאי כמשמעותו בחוק הבנקאות (ריישוי), התשמ"א-1981, שקיבל רישיון לפי פסקה (1) של סעיף 4(א) לחוק האמור; בלי לגרוע מכלליות האמור -
(1) יראו אדם כבעל השפעה ניכרת אם הוא בעל הזכות למנות נושא משרה בתאגיד;
(2) חזקה על אדם שהוא בעל השפעה ניכרת בתאגיד, אם הוא מחזיק עשרים וחמישה אחוזים או יותר מאמצעי שליטה כלשהו או מזכויות רכושיות כלשהן בתאגיד;
ואולם, לענין הגדרה זו, לא תיחשב כהשפעה ניכרת היכולת להשפיע על פעילות של תאגיד כאמור, שאין לה כל קשר לפעילותו לענין ציוד ביטחוני או ידע ביטחוני;
"זכויות רכושיות" - כל אחת מאלה:
(1) הזכות להשתתף ברווחי התאגיד הביטחוני;
(2) הזכות לחלק ביתרת נכסי התאגיד הביטחוני לאחר סילוק חובותיו בעת פירוק;
(3) הזכות למניה המקנה זכות מהזכויות המפורטות בפסקאות (1) או (2) או זכות דומה אחרת בתאגיד שאינו חברה;
"ידע ביטחוני" - ידע בתחום הביטחוני, לרבות מחקר, פיתוח, תיכון, חקר תיכון, תוכנה, מחקר בסיסי תאורטי, המצאות, פטנטים, תשריטים, תכניות, תכנונים הנדסיים ומפרטים וכן ידע המתייחס לציוד ביטחוני, לייצורו, לשימוש בו, להחזקתו, לתיקונו או לטיפול בו בכל דרך אחרת;
"כוחות הביטחון" - כל אחד מאלה:
(1) משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו;
(2) יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;
(3) צבא הגנה לישראל;
(4) משטרת ישראל;
"מידע" - לרבות כשהוא כתוב, מוקלט, מוסרט, מצולם או ממוחשב;
"מידע ביטחוני" - מידע מכל סוג שהוא הנוגע לביטחון המדינה, לרבות ידע ביטחוני;
"מיזוג" - אחד או יותר מאלה:
(1) "מיזוג" - כמשמעותו בפקודת מס הכנסה;
(2) "מיזוג" - כמשמעותו בחוק החברות;
(3) "מיזוג חברות" - כמשמעותו בחוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח-1988;
"מיזם משותף" - שיתוף פעולה, בין מאוגד ובין שאינו מאוגד, מכוחי של הסכם בכתב או בעל פה בתחום מחקר, פיתוח, ייצור, מתן שירותים או שיווק, בין תאגיד ביטחוני לבין גורם אחד או יותר לענין ציוד ביטחוני או ידע ביטחתי, למעט -
(1) מיזם שנקבע על ידי רשויות הביטחון המוסמכות שענינו בלתי מסויג;
(2) מיזם הכולל רק תאגידים ביטחוניים שהמגבלות החלות עליהם מכוח סעיף 6 דומות;
"מסירת מידע" - חשיפה, גילוי או מתן גישה למידע, לרבות באמצעות עיון, צפיה, האזנה, העתקה, צילום או בכל דרך אחרת בהתאם לסוג המידע וצורת החזקתו;
"נושא משרה" - דירקטור, מנהל כללי, מנהל עסקים ראשי, משנה למנהל כללי, סגן למנהל כללי, כל ממלא תפקיד כאמור או תפקיד דומה בתאגיד, אף אם תוארו שונה, וכן מנהל אחר הכפוף במישרין למנהל הכללי;
"נייר ערך" - לרבות מניה, איגרת חוב או זכויות לרכוש, להמיר או למכור כל אחד מאלה, והכל בין אם הן על שם ובין אם הן למוכ"ז;
"נכס" - נכס מוחשי או נכס בלתי מוחשי, לרבות נייר ערך, ידע ביטחוני או ציוד ביטחוני;
"פיצול" - כמשמעותו בפקודת מס הכנסה;
"פירוק מרצון" - כמשמעותו בפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983;
"פעילות ביטחונית מיוחדת" - פעילות המבוצעת באותה עת בתאגיד ביטחוני בעבור מי מכוחות הביטחון, שהשרים קבעו כי היא חיונית וכי הפסקה או צמצום או פגיעה אחרת בה עלולים לפגוע באופן מהותי בביטחון המדינה;
"ציוד ביטחוני" - ציוד המשמש או שנועד לשמש ללחימה, למניעת לחימה ופעילות עוינת, לתמיכה בלחימה, לאימונים צבאיים, להתגוננות מפני לחימה או פעילות עוינת וכן חומרים, חלקים, חלקי חילוף, ציוד עזר, אבזרים ואמצעים לפיתוח, לייצור, לבדיקה, להחזקה או לתיקון של ציוד כאמור, או לטיפול בו בכל דרך אחרת או ציוד המשמש למטרות דומות בתחום הביטחוני, והכל גם אם הוא משמש או נועד לשמש לצרכים שאינם ביטחוניים, ובלבד שהשימוש העיקרי בו הוא לצרכים ביטחוניים;
"שליטה" - היכולת, בין לבד ובין יחד עם אחרים, לכוון את פעילותו של תאגיד, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או נושא משרה אחר בתאגיד; בלי לגרוע מכלליות האמור -
(1) יראו אדם כשולט בתאגיד, אם הוא מחזיק מחצית או יותר מסוג מסוים של אמצעי השליטה בתאגיד;
(2) חזקה שאדם שולט בתאגיד, אם מתקיים בו אחד מאלה:
(א) הוא מחזיק בשיעור הגדול ביותר של אמצעי שליטה מסוג כלשהו בתאגיד בכל עת, או שלא קיים גורם אחר המחזיק, לבדו או יחד עם אחרים, אמצעי שליטה מסוג כלשהו, בשיעור העולה על החזקותיו באותו סוג של אמצעי שליטה;
(ב) בידו היכולת למנוע קבלת החלטות עסקיות בתאגיד מכוח הוראה בתקנון התאגיד או בהסכם, למעט הכוח למנוע קבלת החלטות שענינן הנפקה של אמצעי שליטה בתאגיד או הכוח למנוע קבלת החלטות שענינן מכירה או חיסול של רוב עסקי התאגיד או שינוי מהותי בהם;
(ג) בידו הזכות לרכוש שליטה כאמור;
"תאגיד ביטחוני" - תאגיד שהוכרז בצו לפי סעיף 3;
"השר" - שר הביטחון;
"השרים" - ראש הממשלה, השר ושר התעשיה המסחר והתעסוקה.
3.   
4.   
5.   
6.   
(3) כי על אף האמור בכל דין ובכפוף להוראות סעיפים 19(א)(2) ו–36ג(ב) לחוק ניירות ערך, ככל שהן חלות על התאגיד הביטחוני ועל מגבלות, תנאים או הוראות שהוטלו עליו:
(א) לא יימסר או ייחשף מסמך או מידע ביטחוני לידיעת נושאי משרה או בעלי מניות מסוימים, שיקבעו השרים בתאגיד הביטחוני אי בכל תאגיד שיש לו השפעה ניכרת על התאגיד הביטחוני;
(ב) תוגבל, בכל דרך שהיא, מסירה או חשיפה של מסמך או מידע ביטחוני, או תימנע העברתו, למי שלא הורשה בכתב בידי השר, או בידי מי שמינה השר לענין זה;
(4) (א) כי מיזם משותף טעון אישור בכתב ומראש מאת השר;
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מיזם משותף שענינו רק ייצוא ציוד או ידע ביטחוניים, אשר לגבי ייצואם ניתן אישור לפי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (יצוא ציוד ביטחוני וידע ביטחוני), התשנ"ב-1991, לא יהיה טעון את אישור השר;
(5) (א) כי שינוי במבנה התאגיד הביטחוני, לרבות הקמת חברה בת שמועבר אליה ציוד ביטחוני או ידע ביטחוני, מיזוג או פיצול וכן הסדר או פשרה כמשמעותם בפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק החברות, טעונים אישור בכתב ומראש מאת השר, למעט שינוי ארגוני פנימי שאין בו כדי לגרום פגיעה באינטרס ביטחוני ובלבד
שהתאגיד הביטחוני נתן הודעה על כך לממונה הביטחון בחברה; לענין זה, "ממונה ביטחון" - כהגדרתו בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998;
(ב) כי החלטה לענין הליכי פירוק מרצון של התאגיד הביטחוני שניתן עליו צו לפי סעיף 13, טעונה אישור בכתב ומראש מאת השר.
7.   
8.   
9.   
10.   
11.   
12.   
13.   
קיום פעילות ביטחונית מיוחדת
(א) (1) השרים רשאים, אם סברו שקיים חשש ממשי לפגיעה בפעילות ביטחונית מיוחדת ונוכחו שיש הכרח להבטיח את רציפותה או למנוע את שיבושה או את הפסקתה ולאחר שהועברה אליהם עמדת הוועדה המייעצת, להורות בצו להמשיך בקיום הפעילות הביטחונית המיוחדת האמורה לתקופה ובתנאים שיורו.
(2) השרים יפרטו בצו לפי סעיף קטן זה מהו האינטרס הביטחוני שבשלו הוצא הצו.
(3) על צו לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיף 4, בשינויים המחויבים; עמדת הוועדה המייעצת תועבר לשרים בתוך שבעה ימים מיום שפנה אליה השר בענין זה.
(4) היתה הפעילות הביטחונית המיוחדת מבוצעת בעבור מי מכוחות הביטחון שאינם צבא הגנה לישראל, משרד הביטחון או יחידות הסמך של משרד הביטחון, יצוו השרים כאמור בסעיף זה לפי בקשת השר הממונה על כוחות הביטחון הנוגעים לענין.
(ב) בצו לפי סעיף קטן (א), רשאים השרים לקבוע כי העברה, שעבוד או מימוש שעבוד של נכס מסוים של התאגיד הביטחוני או של זכות בנכס מסוים כאמור, המשמש את הפעילות הביטחונית המיוחדת, והדרוש לדעת השרים להבטחת האינטרס הביטחוני, טעונים אישור בכתב ומראש מאת השר; הוראות סעיף קטן זה יחולו רק על שעבוד שנוצר לאחר הוצאת צו כאמור.
(ג) ניתן צו לפי סעיף קטן (א), ומי שהצו חל עליו לא מילא אחר הוראותיו, רשאים השרים בצו להורות כי השר ימנה עובד משרד הביטחון שיופקד על האחריות להבטחת קיומה של הפעילות הביטחונית המיוחדת ועל ניהול כל הדרוש לקיומה של הפעילות כאמור (בחוק זה - הממונה), ורשאים הם לפרט בצו את תפקידיו של הממונה לענין זה.
(ד) (1) תוקפו של צו לפי סעיף זה לא יעלה על שנה אחת, ורשאים השרים, אם נוכחו כי אין דרך אחרת להבטחת הפעילות הביטחונית המיוחדת, להאריך אח תוקפו לתקופה נוספת שלא תעלה על שנה אחת.
(2) הסתיימה הפעילות הביטחונית המיוחדת בתוך אחת התקופות האמורות בפסקה (1), יפקע הצו שהוצא מכוח סעיף זה, ואם מונה הממונה - יחדל לכהן בתפקידו מיד עם פקיעת צו כאמור.
(ה) במילוי תפקידיו לפי סעיף זה, יפעל הממונה לפי הוראות השר ויהיו לו כל הסמכויות הדרושות להבטחת קיומה של הפעילות הביטחונית המיוחדת ולניהול כל הדרוש לקיומה.
(ו) מילוי חובה וביצוע פעילה מכוח צו שניתן לפי סעיף זה, ייעשו בידי הממונה, בידי התאגיד הביטחוני, בידי נושאי משרה בו ובידי עובדיו, באופן שיימנעו או יצומצמו, ככל האפשר, נזקים העלולים להיגרם לתאגיד הביטחוני או לגורם אחר כתוצאה ממילויה או מביצועה.
(ז) על אף האמור בכל דין, מילוי חובה או ביצוע פעולה כאמור בסעיף קטן (ה) או (ו) בידי התאגיד הביטחוני, נושא משרה או עובד בתאגיד הביטחוני, או בידי מי מטעמם, או ביצוע פעולה אחרת, שנעשתה בידיהם לשם קיום נאות של הוראה שניתנה מכוח צו לפי סעיף זה, לא ישמשו עילה לתביעה אזרחית נגדם מצד התאגיד, בעלי מניותיו, נושיו או גורם אחר לפי הענין, ובלבד שפעלו בתום לב ובהתאם להוראות לפי חוק זה.
(ח) במילוי הוראה לפי סעיף זה לא יישא התאגיד הביטחוני, נושא משרה בו או עובד מעובדיו, באחריות פלילית לכל מעשה, שעשה אגב מילוי הוראה כאמור, אלא בנסיבות שבהן היה עובד המדינה נושא באחריות למעשה כאמור.
(ט) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של התאגיד הביטחוני לקבל דמי שימוש ראויים בעד השימוש בפועל במיתקניו ופיצוי מאת המדינה, בכפוף לכל דין או לחובותיו של התאגיד הביטחוני על פי דין ועל פי הסכם, בעד נזקים שנגרמו לו עקב הפעלת הפעילות הביטחונית המיוחדת על ידי הממונה או לפי הוראה בצו של השרים לפי סעיף קטן (א), אם נגרמו.
(י) (1) דמי שימוש ופיצוי כאמור בסעיף קטן (ט) ישולמו בשים לב למחיר הקיים בעבור המוצר או הפעולה אם קיים, ולהתחייבויות של התאגיד הביטחוני הנוגעות לביצוע הפעילות הביטחונית המיוחדת, אם קיימות, ולגבי דמי שימוש - גם על בסיס החזר הוצאות סבירות (בסעיף קטן זה - התשלום).
(2) התשלום ייקבע בהסכמה בין המדינה לבין התאגיד הביטחוני.
(3) באין הסכמה לפי פסקה (2), ייקבע התשלום בידי מי שמינה היועץ המשפטי לממשלה, על דעת הצדדים ככל שהדבר ניתן, ובהתחשב בצורך בשמירת סודיות, והכל כפי שהצדדים יסכימו ביניהם.
(4) באין הסכמה לפי פסקה (3), ייקבע התשלום בידי בית משפט.
(יא) בתשלומים לתאגיד הביטחוני, לפי סעיף קטן (י) יישא מי מכוחות הביטחון, אשר בעבורו מבוצעת הפעילות הביטחונית המיוחדת.
14.   
(ג) השרים רשאים לקבוע בצו, כי על אף האמור בכל דין, מי שקיבל הוראות שניתנו בצו לפי סעיף 3 או 13 או כל מידע לגביהן לא יגלה את ההוראות או את המידע אלא למי שנקבע בצו; לא יראו באי–מסירת מידע כאמור בסעיף זה הפרת חובה לפי כל דין והכל בכפוף להוראות סעיפים 19(א)(2) ו–36ג(ב) לחוק ניירות ערך ככל שהן חלות על התאגיד הביטחוני.
15.   
16.   
17.   
(ב) העושה אחד מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס פי ארבעה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין:
(1) מפר הוראות צו לענין אי–גילוי מידע ביטחוני לפי סעיף 6(3) או 14(ג);
(2) מפר מגבלה, תנאי או הוראה שנקבעו בצו לפי סעיף 13 לענין המשך פעילות ביטחונית מיוחדת;
(3) מוסר פרטים לא נכונים בבקשה שהגיש לקבלת אישור הנדרש לפי חוק זה.
(ג) המפר מגבלה, תנאי או הוראה, שנקבעו בצו באחד מאלה, דינו - מאסר שישה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, וקנס נוסף פי עשרה מהקנס האמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין לכל יום נוסף שבו נמשכת העבירה:
(1) מחזיק באמצעי שליטה בתאגיד ביטחוני בלא אישור, בניגוד לקביעה לפי סעיף 6(1)(א) או בניגוד לתנאי באישור כאמור;
(2) מעביר או מחזיק בהשפעה ניכרת בניגוד להוראות שפורטו בצו לפי סעיף 6(1)(ב);
(3) שולט או מחזיק באמצעי שליטה בתאגיד ביטחוני או מעביר שליטה או אמצעי שליטה כאמור, בניגוד לקביעה לפי סעיף 6(2)(א);
(4) מנהל את התאגיד הביטחוני או מקיים את מרכז עסקיו, בניגוד לקביעה לפי סעיף 6(2)(ב);
(5) מכהן כנושא משרה או כבעל תפקיד אחר בתאגיד ביטחוני, או ממנה או מעסיק נושא משרה או בעל תפקיד אחר בתאגיד כאמור, בניגוד לקביעה לפי סעיף 6(2)(ג);
(6) משתף פעולה במיזם משותף, בלא אישור, בניגוד לקביעה לפי סעיף 6(4)(א);
(7) מביא לשינוי במבנה התאגיד הביטחוני או במבנה ההחזקות בו בלא אישור, בניגוד לקביעה לפי סעיף 6(5)(א);
(8) מביא להליכי פירוק מרצון של תאגיד ביטחוני בלא אישור, בניגוד לקביעה לפי סעיף 6(5)(ב).
(ד) המעביר לאחר שליטה, אמצעי שליטה או השפעה ניכרת בתאגיד ביטחוני, בלא שהוצג לו אישור על ידי הנעבר, בניגוד להוראות סעיף 7, דינו -קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
18.   
(א) נושא משרה בתאגיד ביטחוני חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי סעיף 17(א), (ב)(2) או (ג) על ידי התאגיד הביטחוני אי על ידי עובד מעובדיו; המפר את חובתו לפי סעיף זה, דינו - קנס פי חמישה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; לענין סעיף זה, "נושא משרה בתאגיד" -דירקטור, מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל או בעל תפקיד אחר בתאגיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה.
(ב) נעברה עבירה לפי סעיף 17(א), (ב)(2) או (ג) על ידי התאגיד הביטחוני או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
19.   
(ב) עיצום כספי ישולם על פי דרישת המנהל בכתב בתוך שלושים ימים ממועד קבלתה; הדרישה תוצא, לאחר שהמנהל הודיע בכתב לתאגיד הביטחוני על הכוונה להוציאה, ולאחר שניתנה לתאגיד הביטחוני הזדמנות להשמיע את טענותיו.
(ג) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום הדרישה לתשלומו; הוגש ערעור, ובית המשפט הדן בערעור הורה על עיכוב תשלומו - יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום מתן ההחלטה בערעור.
(ד) העיצום הכספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחולו הוראות פקודת המסים (גביה).
(ה) לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו לו, לגבי תקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 (בסעיף זה - הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.
(ו) (1) על דרישה לתשלום עיצום כספי ניתן לערער לפני בית משפט השלום.
(2) ערעור על דרישה לתשלום עיצום כספי יוגש בתוך שלושים ימים מהיום שבו נמסרה הדרישה לתשלום העיצום הכספי.
(3) אין בערעור על דרישה לתשלום עיצום כספי כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הורו המנהל או בית המשפט אחרת.
(4) התקבל הערעור על דרישה לתשלום עיצום כספי לאחר ששולם, יוחזר העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.
(5) על החלטת בית המשפט בערעור על דרישה לתשלום עיצום כספי ניתן לערער ברשות לבית המשפט המחוזי, ובית המשפט ידון בערעור בשופט אחד.
(ז) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של תובע להגיש כתב אישום על עבירה לפי סעיף 17(ג), שנעברה בידי תאגיד ביטחוני, אם הוא סבור שהנסיבות מצדיקות זאת מטעמים שיירשמו.
(ח) הוגש כתב אישום נגד תאגיד ביטחוני על עבירה לפי סעיף 17(ג), לא יחויב בשלה בתשלום עיצום כספי, ואם שילם, יוחזר לו סכום העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.
20.   
21.   
22.   
(2) "חברה ממשלתית" - כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, לרבות חברה בת ממשלתית כהגדרתה באותו חוק.
23.   
24.   
(א) הוראות חוק זה לא יחולו על חברה שהוראות חוק החברות הממשלתיות חלות עליה, אלא אם כן בוטלו פרק ח'2 שבו או הסמכות להוציא צו או צווים לפיו, בכפוף לאמור בסעיף קטן (ב)
(ב) המגבלות, התנאים וההוראות שנקבעו בצו שהוצא לפי פרק ח'2 לחוק החברות הממשלתיות וכן הוראות הפרק האמור, לרבות הסמכות להוציא צווים נוספים לפיו, יחולו לגבי חברה כאמור בסעיף קטן (א), גם לאחר הפרטתה, לתקופה קצובה או דרך כלל כפי שנקבע בצו, אלא אם כן הוצא לגביה צו לפי חוק זה לאחר הפרטתה; הוצא צו לפי חוק זה, יבוטל הצו שהוצא לפי פרק ח'2 לחוק החברות הממשלתיות לענין האינטרסים הביטחוניים המוסדרים בו, ויחולו על החברה הוראות חוק זה.
25.   
(1) בסעיף 59ב(א), אחרי פסקה (3) יבוא:
"(3א) הקצאת מניות מדינה מיוחדות, כהגדרתן בסעיף 46ב(ב) לחוק ניירות ערך, למדינה;";
(2) סעיף 70א - בטל.
26.   
בחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000, בתוספת הראשונה, אחרי פרט 30 יבוא:
"31. תאגידים ביטחוניים - החלטות לפי חוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים), התשס"ו-2005."
 
אריאל שרון
 
שאול מופז
 
ראש הממשלה
 
שר הביטחון
משה קצב
 
ראובן ריבלין
 
נשיא המדינה
 
יושב ראש הכנסת
 
[1.] ס"ח 2047, התשס"ו (2.1.2006), עמ' 174 (ת"ט בס"ח 2073, התשס"ז, עמ' 28);
תיקונים:ס"ח 2368, התשע"ב (17.7.2012), עמ' 508. הצ"ח - ממשלה 676, התשע"ב, עמ' 734;
ס"ח 2781, התשע"ט (10.1.2019), עמ' 252. הצ"ח - ממשלה 1221, התשע"ח, עמ' 890.

מפת מסמך

1. מטרה
2. הגדרות
3. קביעת אינטרס ביטחוני
4. ועדה מייעצת
5. מגבלות, תנאים והוראות שיחולו ועל תאגידים ביטחוניים
6. מגבלות, תנאים והוראות פרטניים על תאגיד ביטחוני שניתן לקבוע בצו
7. הצגת אישור להעברת שליטה, השפעה ניכרת או אמצעי שליטה
8. אופן חישוב שיעור החזקות בעקיפין
9. מכירת החזקות חורגות
10. החלטת השר בענין בקשה לקבלת אישור
11. אכיפה ודיווח
12. פטור מאחריות נושאי משרה
13. קיום פעילות ביטחונית מיוחדת
14. פרסום ומסירה
15. אי–מתן תוקף לפעולה הנוגדת את החוק
16. פיצויים
17. עונשין
18. אחריות נושאי משרה
19. עיצום כספי
20. ביצוע ותקנות
21. הוראות שבדין והוראות אחרות
22. תחולה והוראות מעבר
23. הרחבת תחולה על מי שאינו תאגיד
24. תחולה לענין חברות ממשלתיות
25. תיקון חוק החברות הממשלתיות - מס' 20
26. תיקון חוק בתי משפט לענינים מינהליים - מס' 23