"הפקודה" - פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971;

הדין המשמעתי יחול גם אם עבירת המשמעת נעברה, כולה או מקצתה, מחוץ לשטח ישראל; לענין זה, "שטח ישראל" - כהגדרתו בסעיף 7(ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בחוק זה - חוק העונשין).

(ב) לשם הגנה על ענינו של קטין או חסר ישע כהגדרתו בסעיף 368א לחוק העונשין;

(ג) לשם הגנה על ענינו של מתלונן או נאשם בעבירת מין או בעבירה לפי החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998;

(ד) הדיון הפומבי עלול להרתיע עד מלהעיד עדות חופשית או מלהעיד בכלל.

(ג) החליט המפקח הכללי או בית דין על פי סמכותו לפי הוראות סעיף קטן (ב), על עריכת הדיון בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם או לקבוצת בני אדם להיות נוכחים בעת הדיון, כולו או חלקו.

(1) מי שמפריע לדיוני בית הדין או מתנהג בצורה הפוגעת בכבוד בית הדין; הוראות פסקה זו לא יחולו על מי שנתון באותו עניין לשיפוט משמעתי על פי חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, והוא נמצא באולם בית הדין לרגל תפקידו;

(2) מי שיש בנוכחותו, לדעת בית הדין, כדי להרתיע עד מלהעיד עדות חופשית או מלהעיד בכלל.

(ב) ציווה בית הדין כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להתיר שימוש בכוח סביר לשם ביצוע ההרחקה, אם מצא כי הדבר נדרש, ובלבד שהזהיר את מי שציווה על הרחקתו כי בכוונתו לעשות כן.

(ג) ציווה בית הדין, לפי הוראות סעיף קטן (א), על הרחקתו של צד להליך, יובאו ההליכים לידיעתו בדרך שיורה בית הדין.

(ג) קנס שהוטל לפי סעיף קטן (א), לא יעלה על מחצית הסכום האמור בסעיף 40(2) לחוק העונשין, וייגבה בדרך שבה נגבה קנס שהטיל בית משפט בהליך פלילי.

(ד) על החלטת בית דין למשמעת לפי סעיף קטן (א) ניתן לערער לפני בית הדין לערעורים.

(ב) על צו הבאה לפי סעיף זה, יחולו ההוראות לפי סעיף 73א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, בשינויים המחויבים.

(3) לגבי נאשם שחדל להיות שוטר ושאינו יוצא צבא בשירות סדיר, יוצא צבא בשירות מילואים או משרת בשירות אזרחי-ביטחוני - קנס שאינו עולה על שישית משכר מינימום, כהגדרתו בחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987 (בחוק זה - שכר מינימום);

(ד) ריתוק למקום השירות לתקופה שאינה עולה על חמישה ימים, ובלבד שלא יוטל ריתוק על מי שחדל להיות שוטר;

(ה) בעבירת משמעת הכרוכה בנהיגה ברכב של משטרת ישראל -פסילת רישיון נהיגה מטעם משטרת ישראל לתקופה שאינה עולה על 30 ימים;

(ו) לגבי נאשם שהוא יוצא צבא בשירות סדיר - מחבוש לתקופה שאינה עולה על שבעה ימים;

(2) היה הדן יחיד קצין שיפוט בכיר -

(א) נזיפה;

(ב) נזיפה חמורה;

(ג) קנס שאינו עולה על שכר של עשרה ימים כפי שנקבע בפקודות משטרת ישראל ואולם -

(1) לגבי נאשם שהוא יוצא צבא בשירות סדיר - קנס שאינו עולה על שליש משכר יסוד חודשי של יוצא צבא בשירות סדיר בשעת הטלת העונש;

(2) לגבי נאשם שהוא יוצא צבא בשירות מילואים - קנס שאינו עולה על כפל שכר יסוד חודשי של יוצא צבא בשירות סדיר בשעת הטלת העונש;

(2א) לגבי נאשם שהוא משרת בשירות אזרחי-ביטחוני - קנס שאינו עולה על שליש מדמי הכלכלה ליחיד של משרת בשירות אזרחי-ביטחוני;

(3) לגבי נאשם שחדל להיות שוטר ושאינו יוצא צבא בשירות סדיר, יוצא צבא בשירות מילואים או משרת בשירות אזרחי-ביטחוני - קנס שאינו עולה שליש משכר מינימום;

(ד) ריתוק למקום השירות לתקופה שאינה עולה על עשרה ימים, ובלבד שלא יוטל ריתוק על מי שחדל להיות שוטר;

(ה) בעבירת משמעת הכרוכה בנהיגה ברכב של משטרת ישראל -פסילת רישיון נהיגה מטעם משטרת ישראל לתקופה שאינה עולה על 60 ימים;

(ו) לגבי נאשם שהוא יוצא צבא בשירות סדיר - מחבוש לתקופה שאינה עולה על 35 ימים.

(ד) על הליך לפי סעיף זה יחולו סדרי הדין החלים על ערעורים פליליים בבית המשפט המחוזי, למעט הוראות סעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, ובשינויים המחויבים.

(ה) מי שנתן רשות לערער רשאי אגב כך להורות על דחיית ביצוע גזר הדין; הוגשה בקשה למתן רשות לערער והרשות טרם ניתנה, רשאי נשיא בית המשפט המחוזי להורות כאמור.

(ו) על אף האמור בכל דין, תובע המופיע לפני בית המשפט המחוזי בערעור לפי סעיף זה, ילבש מדי משטרה וגלימה שחורה.

(2) לגבי נאשם שחדל להיות שוטר ושאינו יוצא צבא בשירות סדיר או יוצא צבא בשירות מילואים לא יעלה הסכום כאמור על השכר הממוצע כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.

(ב) חיוב בפיצויים לפי סעיף זה אינו פוטר מאחריות לנזקים לפי כל דין.

(א) התחייב שוטר בדין משמעתי לשלם קנס או פיצויים, ייגבו הקנס או הפיצויים על ידי ניכוי מהסכומים המגיעים לו עקב שירותו במשטרה, בדרך שתיקבע בפקודות משטרת ישראל, ובלבד ששיעור הניכוי ממשכורתו החודשית לא יעלה בחודש אחד על השיעורים הקבועים בסעיף 8 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958; לא ניתן לגבות את הקנס או הפיצויים על ידי ניכוי כאמור, ייגבו בדרך שבה נגבה קנס שהטיל בית המשפט בהליך פלילי.

(ב) קנסות ופיצויים שנגבו כאמור בסעיף קטן (א) ישולמו לקרן הכללית של המשטרה.

(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), חויב שוטר בדין משמעתי בתשלום פיצויים לפי הוראות סעיף 70 לאדם שניזוק עקב העבירה, ישולמו הפיצויים לאותן אדם.

(1) בית משפט או בית דין פסק כי ראיה מהראיות שהובאו באותו ענין יסודה היה בשקר או בזיוף, ויש יסוד להניח כי אילולא ראיה זאת היה בכך כדי לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון;

(2) הוצגו עובדות או ראיות, העשויות, לבדן או ביחד עם החומר שהיה לפני בית הדין בראשונה, לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון;

(3) אדם אחר הורשע בינתיים בביצוע אותו מעשה עבירה, ומהנסיבות שהתגלו במשפטו של אותו אדם אחר נראה כי מי שהורשע לראשונה בעבירה לא ביצע אותה;

(4) התעורר חשד של ממש כי בהרשעה נגרם לנידון עיוות דין.

(ב) הרשות לבקש משפט חוזר נתונה לנידון וכן למפקח הכללי או למי שהוא הסמיך לכך.

(ג) במשפט חוזר יהיו לבית דין כל הסמכויות הנתונות לו לפי פרק זה, פרט לסמכות להחמיר בעונש; בית הדין רשאי לתת כל צו הנראה בעיניו כדי לפצות נידון שנשא את עונשו או חלק ממנו ושהרשעתו בוטלה כתוצאה מן המשפט החוזר, או לתת כל סעד אחר.

(ד) צו לפי סעיף קטן (ג) טעון אישור של בית משפט מחוזי, ודינו, משאושר, כדין פסק דין של בית משפט שניתן בענין אזרחי.

(ב) הוגשה לבית דין או לדן יחיד תעודה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי בית הדין או הדן יחיד, לפי הענין, על פי בקשת בעל הדין המבקש את גילוי הראיה, להפסיק את הדיון לתקופה שיקבע כדי לאפשר את הגשת העתירה לגילוי הראיה, ואם ראה לנכון - גם עד להחלטה בעתירה.

(ג) הוראות סעיף 46(א) לפקודת הראיות יחולו, בשינויים המחויבים, על דיון בעתירה לגילוי ראיה לפי סעיף זה.

תקופת מאסר או מחבוש שנשא שוטר שהוא יוצא צבא בשירות סדיר או יוצא צבא בשירות מילואים, או תקופה שבה נעדר מן השירות שלא כדין ושעליה נידון, לא תבוא במנין תקופת השירות שהוא חייב בה לפי חוק שירות ביטחון, אלא אם כן ניתנה הוראה אחרת מאת דן יחיד, בית דין או בית משפט.

"סוהר" - כהגדרתו בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971, שצורף למשטרת ישראל לתקופה מוגדרת מראש ולמטרה מסוימת;

(4) קבילה בעניין שכבר הוגשה לגביו תלונה למבקר המדינה בתפקידו כנציב תלונות הציבור לפי סעיף 45א לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב].

(ד) על הבירור לפני נציב הקבילות או לפני מי שהוא הסמיך לכך יחולו הוראות סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט-1968, בשינויים המחויבים לפי הענין, וכן יחולו הוראות סעיף 27(ב) לחוק האמור על אדם שאינו שוטר או סוהר שהוזמן להתייצב לפניו.

(ה) הוראות סעיפים קטנים (ג) ו–(ד) אינן באות לגרוע מהוראות פרק ג' לפקודת הראיות.

(ו) בירור הקבילה יסתיים בהקדם האפשרי, ובתוך תקופה שלא תעלה על שנה מיום הגשתה.

(א) הודעה של נציב הקבילות לפי סעיף 96 לא תכלול ולא תגלה חומר או ידיעה, אשר גילוים נאסר על פי הוראות סעיפים 44 או 45 לפקודת הראיות.

(ב) ראה נציב הקבילות כי הודעתו עלולה לכלול או לגלות חומר או ידיעה כאמור בסעיף קטן (א) ולא הביע כל שר את דעתו לפי סעיפים 44 או 45 האמורים באותו סעיף קטן, יבקש נציב הקבילות את חוות דעת השר הנוגע לענין לפני שימסור את הודעתו.

(ג) בהודעה על תוצאות הבירור יהיה נציב הקבילות פטור מלהודיע את ממצאיו ונימוקיו בכל אחת מאלה:

(1) כשהקבילה היתה בענין מינוי לתפקיד מסוים או העלאה בדרגה, או בענין תוכנה של חוות דעת לגבי השוטר הנפגע או הסוהר הנפגע לגבי פיטוריו מהמשטרה;

(2) כשגילוים עלול, לדעתו, לפגוע שלא כדין בזכותו של אדם זולת הקובל;

(3) כשיש לדעתו בגילוים משום גילוי סוד מקצועי או ידיעה סודית כמשמעותם לפי כל דין;

(4) כשיש לדעתו בגילוים כדי לפגוע בסדר הטוב או במשמעת במשטרה.

(ב) על אף האמור בכל דין, יחולו לענין תחקיר הוראות אלה:

(1) דברים שהושמעו בתחקיר, פרוטוקול התחקיר, כל חומר אחר שהוכן במהלכו, וכן הסיכומים, הממצאים, המסקנות וההמלצות (בסעיף זה - חומר התחקיר), לא יתקבלו כראיה במשפט, למעט במשפט פלילי בשל מסירת ידיעה כוזבת או העלמת פרט חשוב בתחקיר או בהליך משמעתי;

(2) חומר התחקיר יהיה חסוי בפני כל אדם ואולם הוא יימסר, כולו או חלקו, רק לאותם גורמים במשטרת ישראל שהתחקיר דרוש להם לצורך מילוי תפקידם; הוראות פסקה זו לא יחולו על חומר ארכיוני שזכות העיון בו הוגבלה בחוק הארכיונים, התשט"ו-1955, או לפיו, אך התקיימו כל התנאים לחשיפתו לעיון הקהל אשר נקבעו לפי החוק האמור ובלבד שעברה תקופה של עשר שנים מיום הפקדתו;

(3) חומר התחקיר לא יימסר לגוף חוקר;

(4) (א) חומר התחקיר יימסר ליועץ המשפטי לממשלה או למי שהוא הסמיך לכך, לפי בקשתו, בנוגע לאירוע מסוים או בנוגע לסוגי אירועים.

(ב) מצא היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך, כי חומר התחקיר מגלה חשד לביצוע עבירה, המצדיק בדיקה או חקירה על ידי גוף חוקר, רשאי הוא, לאחר שנועץ במפקח הכללי, להורות, בכתב, לגוף חוקר לפתוח בבדיקה או בחקירה.

(ג) הורה היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך לפתוח בבדיקה או בחקירה, יתאר בהוראתו את נסיבות האירוע שבעקבותיו נערך התחקיר, ואת הסיבות אשר בשלן עלה החשד לביצוע העבירה; ואולם לא יצורף להוראה דבר מחומר התחקיר, והיא לא תצביע על חשד כלפי אדם שהיה מעורב באירוע;

(5) (א) המפקח הכללי או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לאשר העברת סיכום ממצאי התחקיר או חומר התחקיר, כולו או חלקו, לגוף ציבורי שהמידע דרוש לו לצורך מילוי תפקידו בלבד, וכן רשאי הוא לאשר העברת סיכום ממצאי התחקיר לאדם הנוגע בדבר; ואולם לא יועבר חומר או סיכום כאמור, אם קיים חשש כי העברתו תפגע בביטחון המדינה.

(ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), חומר התחקיר או סיכום ממצאיו, לא יועבר לגוף חוקר;

(6) ועדה משותפת של ועדת הפנים ואיכות הסביבה4 ושל ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, שישיבותיה חסויות, תקבל, לפי בקשתה, את חומר התחקיר.

(ג) המפרסם שם של שוטר המעורב באירוע המתברר במסגרת תחקיר, לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו, דינו - מאסר שישה חודשים; איסור פרסום לפי סעיף קטן זה לא יחול על העברת שם של שוטר, לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו, כחלק מחומר תחקיר שהועבר לפי הוראות סעיף קטן (ב).

(1) אירוע ממלכתי בעל חשיבות לאומית, כפי שקבעה ועדת שרים שהממשלה הסמיכה לעניין זה, וכן כפי שייקבע בנוהלי משטרת ישראל;

(2) אסיפה או תהלוכה כהגדרתן בסעיף 83 לפקודה, וכן משמרת מחאה או הפגנה, בעניינינו בעלי אופי מדיני או ציבורי;

(3) משימה שלצורך ביצועה לא נדרשת הפעלה של סמכויות שוטר.

(ב) השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה7 של הכנסת, יקבע הוראות לעניין חלוקת התשלומים לפי סעיף קטן (א).