"חוק סדר הדין הפלילי" - חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982;

(א1) אסירים קטינים יופרדו מאסירים בגירים בהתאם להוראות סעיף 34ב לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971.

(ב) במידה שהדבר הוא מעשי מבחינת תנאי השיכון בבית הסוהר, יסווגו האסירים והאסירות לסוגים שונים אלה:

(1) אסירים הממתינים למשפטם יופרדו מאסירים שפוטים;

(2) (נמחקה);

(3) אסירים אזרחיים יופרדו מאסירים פליליים;

(4) עבריינים שנידונו לראשונה יופרדו מעבריינים חוזרים.

(ג) הוראת סעיף קטן (א), לענין הפרדה בין המינים, לא תחול בחלקי בתי הסוהר שבהם מוחזקים אסירים לצורך קבלת טיפול רפואי חיוני או טיפול גמילה או שיקום מסמים, ובלבד שהנציב קבע, על-פי המלצת רופא, כי הדבר דרוש לשם מתן טיפול רפואי, או טיפול או שיקום בנפגעי סמים.

(ד) השר יקבע בתקנות תנאים שיבטיחו את שלומם ובטחונם של האסירים והאסירות המוחזקים כאמור בסעיף קטן (ג), ותנאים למניעת ניצול לרעה של ההסדר.

(2) האסיר הורשע בעבירה לפי הוראות סעיף 23(א)(5) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו1996- (בפקודה זו - חוק המעצרים), אלא אם כן סבר סוהר שבנסיבות הענין לא קיים חשש כאמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1);

(3) הנציב יקבע סוגי אסירים שכבילתם טעונה אישור של סוהר מדרגת כלאי אף אם התקיימו לגביהם הנסיבות האמורות בפסקאות משנה (1) ו-(2); קביעה לפי פסקה זו יכול שתיעשה בפקודות השירות, ויכול שתיעשה בנהלים בידי הנציב או בידי מי שהוא הסמיך לכך;

(4) סוהר יודיע לשופט על אסיר כבול השוהה באולם בית המשפט כאמור בפסקאות (1) ו–(2), שופט רשאי להורות על שחרור אסיר מכבילה כשהאסיר שוהה באולם בית המשפט;

(5) לענין סעיף זה, "מקום ציבורי" - מקום שלציבור או לחלק ממנו גישה אליו.

(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), לא יוחלט על כבילת אסיר שהוא קטין אם ניתן להשיג את מטרת הכבילה בדרך שפגיעתה בקטין פחותה, וכבילתו תהיה לפרק הזמן הקצר ביותר הנדרש לשם השגת המטרה כאמור; בקבלת החלטה על כבילתו של קטין, יובאו בחשבון גילו והשפעת הכבילה על שלומו הגופני והנפשי.

(ג) בטרם ייכבל קטין לפי הוראות סעיף קטן (א), יודיע לו הסוהר כי הוא עומד לכבול אותו, אלא אם כן סבר כי מתן הודעה כאמור תסכל את השגת המטרה שלשמה נדרשת הכבילה.

האין בהוראות סעיפים 11ב עד 11ד כדי לגרוע מזכויותיו של עצור לפי סעיף 9 לחוק המעצרים.

"חוק טיפול בחולי נפש" - חוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991;

(ב) התעורר חשש שאסיר הוא חולה, רשאי ראש האגף הפסיכיאטרי להורות שהאסיר יועבר לאותו אגף כדי שייבדק בדיקה פסיכיאטרית לשם קביעה אם הוא חולה.

(ג) מצא ראש האגף הפסיכיאטרי כי לא ניתן לערוך את הבדיקה הפסיכיאטרית אלא בתנאי אשפוז, יודיע על כך לנציב ולפסיכיאטר המחוזי והאסיר יאושפז באגף הפסיכיאטרי לשם בדיקה בהסתכלות.

(ד) הנציב רשאי, על פי המלצת ראש האגף הפסיכיאטרי ובאישור הפסיכיאטר המחוזי, להורות על העברתו של אסיר לבית חולים לשם ביצוע בדיקה פסיכיאטרית, לרבות בדיקה בהסתכלות.

(ה) שוכנע הפסיכיאטר המחוזי, על סמך בדיקה פסיכיאטרית, כי נתמלאו באסיר התנאים המצדיקים את אשפוזו כאמור בחוק טיפול בחולי נפש, רשאי הוא לתת הוראת אשפוז כמשמעותה בסעיף 9 לאותו חוק.

(ו) ניתנה הוראת אשפוז כאמור בסעיף קטן (ה) יחליט הנציב אם האסיר יאושפז באגף הפסיכיאטרי של בית הסוהר או בבית חולים שקבע הפסיכיאטר המחוזי; התנגד הפסיכיאטר המחוזי לאשפוזו של אסיר בבית חולים כפי שהחליט הנציב, יכריע בענין ראש שירותי בריאות הנפש.

(ז) הוראה לבדיקה או לאשפוז של אסיר לפי סעיף זה יראו, לכל דבר וענין ובכפוף להוראות סעיף זה, כהוראה לבדיקה כפויה או לאשפוז כפוי כמשמעותם בחוק טיפול בחולי נפש.

(ח) כל עוד מוחזק האסיר בבית חולים ותקופת מאסרו טרם תמה, ייחשב כאילו הוא במשמורת כדין.

(ט) אסיר שהועבר לבית חולים לצורך בדיקה בהסתכלות או לצורך אשפוז לפי סעיף זה, יוחזר לבית הסוהר, אם הוא חייב עוד להיות כלוא בו, על פי הודעה בכתב של המנהל לנציב, שאין עוד צורך בהחזקתו של האסיר בבית חולים.

(י) קבע ראש האגף הפסיכיאטרי שאין עוד צורך בהחזקתו של האסיר באגף הפסיכיאטרי, יודיע על כך לנציב ולפסיכיאטר המחוזי והנציב יורה על העברתו של האסיר לבית סוהר שיקבע.

(5) מניעת עבירת אלימות, עבירה לפי סימן ב' לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003, או עבירה של עסקת סמים לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973;

(6) לעניין אסיר שהוא קטין - טובתו של הקטין דורשת את החזקתו בתא כשהוא לבדו.

(א1) הסתיימה תקופת החזקת האסיר בהפרדה ביום מימי המנוחה הקבועים במדינת ישראל, כמשמעותם בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948, או ביום שבתון על פי חוק, תינתן הזדמנות לאסיר בהפרדה להשמיע את השגותיו לפי סעיף קטן (א), ביום שלפניו, ואם גם הוא יום מנוחה או שבתון כאמור - ביום שלפניו.

(ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי למנוע מאסיר בהפרדה להגיש את השגותיו בכתב על החלטה להמשך הארכת תקופת ההחזקה בהפרדה לפי סעיף 19ג.

(ד) לא היה לאסיר סניגור והוא לא הודיע כאמור בסעיף קטן (ג), ימונה לו סניגור ציבורי לפי הוראות חוק הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו-1995, ויחולו לעניין זה הוראות החוק האמור; כל עוד לא התמנה סניגור כאמור, רשאי בית המשפט להורות על החזקתו של האסיר בהפרדה לתקופות שלא יעלו על שבעה ימים בכל פעם.

"ועדת אתיקה" - ועדת אתיקה שהוקמה לפי חוק זכויות החולה;

(2) הוראות חוק זכויות החולה יחולו כל עוד לא נתן בית המשפט החלטה בבקשת היתר לטיפול רפואי.

(3) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 15(3) לחוק זכויות החולה.

(ב) לא יתיר נשיא בית המשפט המחוזי או סגנו מתן טיפול רפואי כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר ששוכנע כי נעשה מאמץ ניכר לקבל את הסכמתו של האסיר לטיפול, ובכלל זה הוסברו לו בפירוט, באופן המובן לו בנסיבות העניין, מצבו הרפואי וההשלכות של המשך שביתת הרעב על מצבו כאמור וכן נמסר לו מידע רפואי כאמור בסעיף 13(ב) לחוק זכויות החולה, והאסיר עמד בסירובו לקבלת הטיפול.

(ג) החלטת בית המשפט בבקשת היתר לטיפול רפואי תינתן לאחר שקיבל את חוות דעתה של ועדת האתיקה כאמור בסעיף 19יג(ג) ושמע את האסיר, ככל שהדבר אפשרי בהתחשב במצבו הרפואי, או את בא כוחו, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:

(1) בית המשפט סבר כי בנסיבות העניין אין מקום להיענות לבקשת ההיתר לטיפול רפואי;

(2) בית המשפט סבר כי מטעמים רפואיים דחופים ויוצאי דופן הנובעים ממצבו הרפואי של האסיר בלבד לא ניתן להמתין לקבלת חוות הדעת או לשמיעת האסיר או בא כוחו, ובלבד שבית המשפט שוכנע כי נעשה ניסיון ממשי ליצור קשר עם בא כוחו של האסיר.

(ד) בבואו לקבל החלטה לפי סעיף זה, ישקול בית המשפט, בשים לב לאחריות שירות בתי הסוהר לשמירה על בריאותו ועל חייו של האסיר, בין השאר את אלה:

(1) מצבו הרפואי של האסיר, לרבות מצבו הנפשי, וההשלכות על מצבו כאמור אם לא יינתן לו הטיפול הרפואי המבוקש;

(2) הסיכויים והסיכונים של הטיפול הרפואי המבוקש ושל טיפולים רפואיים חלופיים לאסיר, וכן מידת פולשנותו של הטיפול הרפואי המבוקש והשפעתו על כבוד האסיר;

(3) אם ניתן לאסיר טיפול רפואי לפי הוראות סימן זה בעבר, ותוצאות הטיפול כאמור;

(4) עמדת האסיר, אם ניתנה, בנוגע לקבלת הטיפול הרפואי ונימוקיו לעניין זה, ועמדתו בנוגע למטרת שביתת הרעב.

(ה) בית המשפט ישקול שיקולים של חשש לחיי אדם או חשש ממשי לפגיעה חמורה בביטחון המדינה, ככל שהובאו לפניו ראיות לעניין זה.

(ו) התיר בית המשפט מתן טיפול רפואי לאסיר שובת רעב, יפרט בהחלטתו את סוג הטיפול או הטיפולים שהוא מתיר, בשים לב לאמור בחוות הדעת שהוגשו לו ולשיקולים האמורים בסעיף קטן (ד)(1) עד (3).

(א) בדיון בבקשת היתר לטיפול רפואי יהיה האסיר מיוצג בידי עורך דין; לא היה האסיר מיוצג, ימונה לו סניגור ציבורי לפי הוראות חוק הסנגוריה הציבורית, התשנ"ו-1995, ויחולו לעניין זה הוראות החוק האמור.

(ב) בכל עניין של סדר דין בדיון בבקשת היתר לטיפול רפואי, יפעל בית המשפט בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.

(ג) ראה בית המשפט כי הדבר נדרש, בשל מצבו הרפואי של האסיר, רשאי הוא להורות כי דיון בבקשת היתר לטיפול רפואי יתקיים בבית החולים שבו מאושפז האסיר, בין השאר לשם שמיעת האסיר.

(ד) בית משפט רשאי לדון בבקשת היתר לטיפול רפואי בדלתיים סגורות, אם ראה כי הדיון הפומבי עלול להרתיע את האסיר מלהביע את עמדתו באופן חופשי או מלהביעה בכלל, או מנימוקים של הגנה על פרטיות האסיר.

(ה) (1) בהליכים לפי סימן זה רשאי בית המשפט, מטעמים שיירשמו, לסטות מדיני הראיות, וכן לקבל ראיה שלא בנוכחות האסיר או בא כוחו או בלי לגלותה להם, אם אחרי שעיין בראיה או שמע טענות שוכנע כי גילוי הראיה עלול לפגוע בביטחון המדינה וכי אי–גילויה עדיף על פני גילויה לשם עשיית צדק (בסעיף קטן זה - ראיות חסויות); בית המשפט רשאי, בטרם יקבל החלטה לפי סעיף קטן זה, לעיין בראיה או לשמוע הסברים שלא בנוכחות האסיר ובא כוחו.

(2) החליט בית המשפט לקבל ראיות חסויות, יורה על העברת תמצית הראיות החסויות לאסיר או לבא כוחו, ככל שניתן לעשות כן בלי לפגוע בביטחון המדינה.

(3) דיון לפי סעיף קטן זה יתקיים בדלתיים סגורות, אלא אם כן קבע בית המשפט הוראה אחרת לעניין זה.

(ג) הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי מי שהוראות סעיף 7א לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], חלות עליו.

"ההוראות לעניין זכאות למיטה" - הוראות לפי סעיף 11ב(ג)(2) לפקודה זו או לפי סעיף 9(ב)(2) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996;

(ד)2 (1) הממשלה רשאית להאריך את תקופת תוקפה של ההכרזה לתקופות נוספות מעבר לתקופה כאמור בסעיף קטן (ג).

(2) החליטה הממשלה להאריך את תקופת תוקפה של ההכרזה כאמור בפסקה (1), תודיע על כך מיד לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת.

(3) הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת רשאית לאשר את ההכרזה, לאשרה בשינויים או לא לאשרה.

(4) תוקפה של ההכרזה יפקע בתוך שלושה ימים מיום שניתנה, אלא אם כן אישרה אותה הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת לפני תום המועד האמור; במניין הימים כאמור לא יבואו ימי המנוחה הקבועים במדינת ישראל, כמשמעותם בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948.

(א) אסירים החשודים או נאשמים בעבירה מהעבירות המנויות בסעיף 68ג(ב) כנוסחו בחוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 57 והוראות שעה), התשפ"ב-2021, או אסירים שהורשעו בעבירות כאמור;

(ב) אסירים המוחזקים במעצר לפי חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), התשל"ט-1979, או לפי החלטת מפקד צבאי בהתאם להוראות פרק ט' לצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1651), התש"ע-2009 שהוציא המפקד הצבאי באזור, כתוקפו מעת לעת;

(ג) אסירים המוחזקים מכוח צו כליאה שהוצא לפי הוראות חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, התשס"ב-2002, או מכוח הוראת כליאה זמנית שניתנה לפי החוק האמור;

(2) לעניין תאים שבהם מוחזקים אסירים אחרים - אם שוכנע כי החריגה מההוראות לעניין שטח מחיה או מההוראות לעניין זכאות למיטה נדרשת, במישרין, נוכח המצב הביטחוני השורר במדינה כאמור ? בסעיף 19כ(א), ולאחר שלא נמצאו חלופות.

(ג) פנתה הממשלה לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת בבקשה לאשר הכרזה על מצב חירום כליאתי, יימסר לוועדה, עם הפנייה, ולאחר מכן אחת לשבועיים, כל עוד ההכרזה על מצב חירום כליאתי עומדת בתוקפה, דיווח כמפורט להלן:

(1) השר ידווח על צעדים נוספים שננקטים לטיפול במצב החירום הכליאתי;

(2) הנציב ידווח על הנתונים הנוגעים ליישום הסמכויות לפי סעיף זה במיתקני כליאה.

(ד) אין בהוראות סימן זה כדי לגרוע מההוראות שנקבעו לפי סעיף 11(4) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996.

"בית משפט" או "שופט" - לרבות בית דין כמשמעותו בחוק בתי דין דתיים (כפיית ציות), התשט"ז-1956, דיין של בית דין כאמור, רשם כמשמעותו בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, והמזכיר הראשי של בית משפט או של בית דין כאמור.

הוכח להנחת דעתו של שופט שהצדק מחייב כי אסיר פלוני יתייצב כבעל דין או כעד בענין התלוי ועומד לפני בית המשפט, רשאי הוא ליתן בחתימת ידו צו אל מנהל בית הסוהר להבאת האסיר לפני בית המשפט, על אף כל הוראה שבפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.

עבודת אסירים תהיה לפי הוראות סעיף 14 לחוק דיני עונשין (דרכי ענישה) [נוסח משולב], התש"ל-1970 (להלן - חוק דרכי ענישה), בתוך תחום בית הסוהר או מחוץ לו, בכל מקום במדינה ובכל עבודה שתיקבע.

(א1)6 (בוטל).

(א2)7 (1) הנציב, או סוהר בדרגת גונדר שהוא הסמיך לעניין זה, רשאי, בשל העלייה המשמעותית בתפוסת האסירים מעבר לתקן הכליאה שנגרמה בשל המצב הביטחוני המיוחד, לתת לאסיר, בתנאים שייראו לשר, חופשה מיוחדת שלא תעלה על 45 ימים, ובלבד שהאסיר הוא אזרח ישראלי או תושב ישראל אשר נשא לפחות מחצית מתקופת המאסר שנגזרה עליו, ויתרת מאסרו אינה עולה על 45 ימים ביום היציאה לחופשה.

(2) הוראות פסקה (1) לא יחולו לגבי אסיר שמתקיים לגביו אחד מאלה:

(א) מתקיים לגביו תנאי מהתנאים המפורטים בסעיף 68ג(ב)(1) עד (4);

(ב) הוא הורשע בעבירה כאמור בסעיף 68ג(ג)(1) עד (3);

(ג) הוא הורשע בעבירה לפי סעיפים 300, 301א, 301ב, 302 או 305 לחוק העונשין;

(ד) הוא הורשע בעבירה לפי סעיפים 406, 407, 413ב או 413ו לחוק העונשין.

(3) תקופת מאסרו של אסיר לא תוארך בשל חופשה מיוחדת שקיבל לפי סעיף קטן זה.

(4) בסעיף קטן זה -

(ב) אסיר שקיבל חופשה לפי הוראות סעיפים קטנים (א) ו–(א2), יינתן לו רישיון, שבו יפורטו התנאים שבהם מותנית חופשתו.

(ג) שוטר רשאי לעשות כל אחת מאלה:

(1) לדרוש מאסיר שיצא לחופשה מיוחדת לפי סעיפים קטנים (א) ו–(א2) (בסעיף זה - אסיר בחופשה) שיציג לפניו את רישיונו;

(2) לחקור אסיר בחופשה כדי לברר אם הוא מקיים את תנאי חופשתו ולחקור אדם אחר לגבי קיום תנאי החופשה בידי אסיר;

(3) להיכנס לבית או למקום שאסיר אמור להימצא בו על פי תנאי חופשתו, כדי לפקח על קיום תנאים אלה, לאחר שזיהה עצמו לפני מחזיק הבית, או המקום והודיע לו לאיזו מטרה מתבקשת הכניסה, ורשאי הוא להשתמש בכוח סביר לשם כניסה כאמור;

(4) להיכנס לבית או למקום, שעל פי תנאי חופשתו של אסיר אסור לו להימצא בו, אם יש לו יסוד סביר להניח שהאסיר נמצא בו, לאחר שזיהה עצמו לפני מחזיק הבית או המקום והודיע לו לאיזו מטרה מתבקשת הכניסה, ורשאי הוא להשתמש בכוח סביר לשם כניסה כאמור.

"ארגון טרור" - כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016;

(ב) היה לנציב או למנהל בית סוהר חשד ממשי כי פגישת אסיר עם עורך דין מסוים תאפשר ביצוע עבירה המסכנת את ביטחונו של אדם, את ביטחון הציבור, את ביטחון המדינה או את ביטחון בית הסוהר, או עבירת בית סוהר הפוגעת פגיעה ממשית במשמעת בבית הסוהר העלולה להביא לשיבוש חמור בסדרי בית הסוהר וניהולו או כי פגישה כאמור תאפשר העברת מידע בין אסירים או בינם לבין גורמים מחוץ לבית הסוהר וקיים חשש כי העברת המידע כאמור קשורה לקידום פעילותו של ארגון טרור או שהיא נעשית בהכוונתו, רשאי הוא להורות על מניעת הפגישה לתקופה כאמור בסעיף קטן (ג); ורשאי הנציב או מנהל בית הסוהר להורות על מניעת פגישה של עורך הדין עם אסירים נוספים, אם יש לו חשד ממשי כי מתקיימת גם לגבי הפגישה עמם אחת מהעילות המנויות בסעיף קטן זה.

(ג) מנהל בית הסוהר רשאי להורות על מניעת פגישה לפי הוראות סעיף קטן (ב) לתקופה שלא תעלה על 72 שעות, ורשאי הנציב, בתום התקופה האמורה, להורות על המשך מניעת הפגישה לתקופה נוספת שלא תעלה על 24 שעות, מטעמים שיירשמו; כמו כן רשאי הנציב, בהסכמת פרקליט מחוז או משנה לפרקליט המדינה, להורות כאמור לתקופה נוספת שלא תעלה על 10 ימים.

(ד) הוראת הנציב או מנהל בית הסוהר בדבר מניעת פגישה בין אסיר לעורך הדין, תינתן בשים לב, בין השאר, לתוכן המידע שעורר את החשד הממשי שעליו מתבססת העילה למניעת הפגישה כאמור בסעיף קטן (ב) ולרמת מהימנותו, וכן לרמת הסיכון הנשקפת מקיום הפגישה; הוראה כאמור תינתן לאחר שניתנה לאסיר ולעורך הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם כמפורט להלן:

(1) לענין הוראת מנהל בית הסוהר - בכתב או בעל פה;

(2) לענין הוראת הנציב - בכתב, ואולם רשאי הנציב להורות כי הטענות כאמור יישמעו בעל פה.

(ה) (1) הוראת הנציב או מנהל בית הסוהר לפי סעיף זה, תינתן בכתב ותימסר לאסיר ולעורך הדין בלא דיחוי; להוראה יצורפו נימוקיה (בסעיף זה - הנימוקים), וכן המידע שעליו היא נסמכת.

(2) על אף האמור בפסקה (1), רשאי הנציב או מנהל בית הסוהר שלא למסור לאסיר ולעורך הדין את הנימוקים או את המידע שעליו נסמכת ההוראה, כולו או חלקו, אם סבר כי יש בכך כדי לגרום לאחד מאלה:

(א) פגיעה בשלומו של אדם או בביטחונו;

(ב) פגיעה בביטחון המדינה;

(ג) חשיפת מקורות מידע ושיטות עבודה של רשויות חקירה או מודיעין;

(ד) שיבוש הליכי חקירה של רשויות חקירה או מודיעין.

(3) החליט הנציב או מנהל בית הסוהר על אי גילוי נימוק או פרט ממידע כאמור בפסקה (2), יעביר לאסיר ולעורך הדין תמצית של הנימוקים והמידע, ככל שניתן לעשות כן בלי לפגוע בענין מהענינים המפורטים בפסקאות משנה 2(א) עד (ד).

(ו) על הוראת הנציב או מנהל בית הסוהר לפי סעיף זה רשאי האסיר להגיש עתירה, בין בעצמו ובין באמצעות בא כוחו, לבית המשפט המחוזי; הוראות סימן ח'1 לפרק ב' יחולו, בשינויים המחויבים.

(ז) בית המשפט המחוזי רשאי להורות על הארכת התקופות האמורות בסעיף קטן (ג) לתקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים, כל אחת, אם הוגשה בקשה לכך על ידי בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, והתקיימה עילה מהעילות המפורטות בסעיף קטן (ב), ובלבד שסך כל התקופות שבהן תימנע פגישה של האסיר עם עורך הדין לא יעלה על שנה; אושרה הארכה כאמור בסעיף קטן זה לתקופה של שישה חודשים, ידון בית המשפט המחוזי מחדש בעניין מניעת הפגישה, לא יאוחר משלושה חודשים אחרי אישור ההארכה או בתוך תקופה קצרה יותר שקבע בית המשפט בהחלטתו; על החלטת בית המשפט המחוזי לפי סעיף קטן זה רשאים הצדדים לערער לפני בית המשפט העליון, שידון בענין בשופט אחד.

(ח) נמנעה פגישה של אסיר עם עורך הדין לפי סעיפים קטנים (ב), (ו) או (ז) לתקופה של שנה, רשאי שופט של בית המשפט העליון, אם הוגשה בקשה לכך, באישור היועץ המשפטי לממשלה, והתקיימה עילה מהעילות המפורטות בסעיף קטן (ב), להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת כפי שיורה, ורשאי הוא לחזור ולהורות כאמור, מעת לעת.

(ט) (1) ההליכים בבית המשפט לפי סעיף זה יתקיימו בנוכחות האסיר, זולת אם סבר בית המשפט כי ניהול ההליכים כאמור יפגע בענין מהענינים המפורטים בפסקאות משנה (א) עד (ד) של סעיף קטן (ה)(2).

(2) ציווה בית המשפט כי ההליכים יתקיימו בהעדר האסיר, יורה על העברת תמצית של המידע שהוצג לפניו לאסיר, ככל שניתן לעשות כן בלי לפגוע בענין מהענינים כאמור בפסקה (1).

(3) הוראות סעיף 35(ז), (ט) ו–(י) לחוק המעצרים, יחולו, בשינויים המחויבים, בהליכים בבית משפט לפי סעיף זה.

(י) החלטת בית משפט, שניתנה לפי סעיף זה, תובא לידיעת האסיר ועורך הדין, בלא דיחוי.

(יא) הנציב ומנהל בית הסוהר רשאים לאצול את סמכויותיהם לפי סעיף זה לסגניהם בלבד.

"אסיר" — למעט עצור שטרם הוגש נגדו כתב אישום או נאשם העצור עד תום ההליכים המשפטיים לפי סעיף 21 לחוק המעצרים;

(ב) ראה הנציב כי קבוצת אסירים מסוימת הנמנים עם ארגון טרור או שהורשעו בעבירה המנויה בתוספת הראשונה א', או אסיר מסוים אף אם לא התקיימו בו תנאים כאמור, נפגשים עם כמה עורכי דין, באופן המעלה חשד ממשי כי הפגישות לא נועדו לקבלת שירות מקצועי בהתאם לסעיף 45(א), והיה לו חשד ממשי כי פגישות אלה מנוצלות לשם פגיעה בביטחון המדינה, בשלום הציבור או במשמעת ובסדרי בית הסוהר, רשאי הוא להורות על הגבלת מספר עורכי הדין שקבוצת האסירים או האסיר רשאים לפגוש בתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים (בסעיף זה — תקופת ההגבלה); החלטת הנציב תינתן לאחר שעיין בעמדת ראש חטיבת מודיעין בשירות בתי הסוהר, וכן, לפי העניין, בעמדת ראש חטיבת מודיעין במשטרת ישראל או ראש החטיבה בשירות הביטחון הכללי המופקד על הנושא.

(ג) אסיר שהוטלה עליו הגבלה כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי להיפגש, בכל שלושים ימים במהלך תקופת ההגבלה, עם מספר עורכי הדין שקבע הנציב, ורשאי הוא, בכל שלושים ימים, להיפגש עם עורכי דין אחרים, ובלבד שמספרם בכל שלושים ימים לא יעלה על המספר שקבע הנציב.

(ד) הנציב רשאי, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך, להאריך את תקופת ההגבלה בתקופה נוספת שלא תעלה על שלושה חודשים.

(ה) בית המשפט המחוזי רשאי להורות על הארכת תקופת ההגבלה לאחר שהוארכה לפי סעיף קטן (ד) לתקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים כל אחת, אם הוגשה בקשה לכך על ידי בא כוח היועץ המשפטי לממשלה; על החלטת בית המשפט המחוזי לפי סעיף קטן זה רשאים הצדדים לערער לפני בית המשפט העליון, שידון בעניין בשופט אחד.

(ו) החלטת בית משפט שניתנה לפי סעיף זה, תובא לידיעת קבוצת האסירים או האסיר, בלא דיחוי.

(ז) על הוראת הנציב לפי סעיף קטן (ב) או (ד) רשאי אסיר, שההגבלה הוטלה עליו בשל היותו חלק מקבוצת אסירים, לפנות לנציב בבקשה לעיון חוזר אם התקיימו בעניינו נסיבות מיוחדות.

(ח) אסיר מסוים שהוטלה עליו הגבלה לפי סעיף קטן (ב) או אסיר שהנציב קיבל לגביו החלטה בעיון חוזר לפי סעיף קטן (ז), רשאי להגיש עתירה, בין בעצמו ובין באמצעות בא כוחו, לבית המשפט המחוזי; הוראות סימן ח'1 לפרק ב' והוראות סעיף 45א(ט) יחולו, בשינויים המחויבים.

(ט) השר רשאי, לאחר התייעצות עם שר המשפטים ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, לשנות בצו את התוספת הראשונה א'.

"ציוד קצה רט"ן" - ציוד בזק כמשמעותו לפי חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, נישא או מיטלטל, המתחבר או המיועד להתחבר אל מערכת של מיתקני אלחוט שבאמצעותה ניתנים שירותי רדיו טלפון נייד לציבור, לרבות כל חלק של ציוד כאמור, כגון כרטיס sim , כרטיס זיכרון, אנטנה, סוללה ומטען.

(5) הפחתת ימי שחרור לתקופה שלא תעלה על עשרים ואחד ימים; לענין זה, "שחרור" - כמשמעותו בסעיף 49 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, לרבות רשיון חופש כמשמעותו בסעיף 28.

(ב) קצין שיפוט שהטיל על אסיר עונש בידוד או עונש הפחתת ימי שחרור יהיה רשאי לצוות בפסק כי העונש, כולו או מקצתו, יהיה על תנאי, ויהיה תלוי ועומד לתקופה שנקבעה בפסק, ובלבד שלא תעלה על שנה מיום הפסק; אסיר שנידון לעונש על תנאי כאמור, לא ישא את עונשו אלא אם כן עבר, תוך התקופה שנקבעה בפסק, עבירה זהה או דומה לעבירה שעליה נשפט או כל עבירת בית סוהר אחרת - אם קבע זאת קצין השיפוט בפסק שבו הוטל עליו העונש על תנאי, והורשע בשל כך.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א) -

(1) עונש הפחתת ימי שחרור יהיה מוסמך להטיל רק מנהל בית הסוהר, באישור הנציב;

(2) עונש בידוד לתקופה שמעל לשבעה ימים ועונש קנס מעל מחצית הסכום שנקבע בצו כאמור בסעיף קטן (א)(3), יהיה מוסמך להטיל רק מנהל בית הסוהר או סגנו.

(ד) הוטל על אסיר עונש קנס, בידוד או הפחתת ימי שחרור, רשאי הנציב או סוהר בכיר שהנציב הסמיכו לכך, אם ראה טעם מיוחד המצדיק לעשות כן, לבטל את העונש או להקל בו על ידי הפחתתו או החלפתו בעונש קל ממנו.

(ג) על אף הוראות סעיף זה וסעיף 62ב, על עתירה נגד ועדת שחרורים וועדת שחרורים מיוחדת לפי הוראות חוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001, יחולו הוראות החוק האמור

(א) התקיים דיון בעתירה שלא באולם דיונים הסמוך למקום המעצר או לבית הסוהר שבו מוחזק האסיר, וביקש האסיר להשתתף בדיון או הורה בית המשפט על השתתפותו בדיון, רשאי בית המשפט להורות על קיום הדיון, לבקשת האסיר, בהשתתפותו בדרך של היוועדות חזותית כהגדרתה בסעיף 133א(א) לחוק סדר הדין הפלילי, ובלבד שהאסיר הוא בגיר, מיוצג על ידי סניגור והגיש את בקשתו באמצעותו, ויחולו לעניין זה ההוראות לפי סעיפים 133א(ג) עד (ו), 133ג ו-133ד לחוק סדר הדין הפלילי בשינויים המחויבים.

(ב) הוראות סעיף זה יעמדו בתוקפן בתקופת הוראת השעה כמשמעותה בסעיף 133ו(א) לחוק סדר הדין הפלילי ולא יחולו בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה חלקית או הכרזה על הגבלה מלאה כאמור בסעיף 133ו(ג) לחוק האמור או בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה או הכרזה על הגבלה ביטחונית על מי שחלה עליו ההכרזה, לפי חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים (הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ד-2023.

אין האמור בסימן זה גורע מסמכותו של בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, לפי סעיף 7(ב)(1) לחוק בתי המשפט, התשי"ז-1957.

(א) אסיר הזכאי לשחרור ביום מימי המנוחה הקבועים במדינת ישראל, כמשמעותם בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948, או ביום שבתון על פי חוק, ישוחרר ביום שלפניו, ואם גם הוא יום מנוחה או שבתון כאמור - ביום שלפניו.

(ב) אסיר שאינו יהודי, הזכאי לשחרור ביום מנוחה או שבתון כאמור בסעיף קטן (א) או ביום שבתו או יום חגו שנקבע על פי סעיף 18א (א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948, ישוחרר ביום שלפניו, ואם גם הוא יום מהימים האמורים - ביום שלפניו.

"החלטה על שחרור על-תנאי ממאסר" - החלטה על שחרור על-תנאי מנשיאת יתרת תקופת המאסר, שהתקבלה לפי סעיפים 2 עד 5 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001, או החלטה של הוועדה לעיון בעונש להמתיק עונש או להחליפו בעונש מאסר על-תנאי, לפי סעיף 510(א) או (ב) לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955;

שחרור מינהלי, יראוהו כשחרור על-תנאי כמשמעותו בחוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001, והוראות החוק האמור יחולו על שחרור מינהלי, בשינויים המחויבים.

(א) על אף האמור בסעיף 64א, רשאי הנציב לקבוע כי שחרור אסיר לפי סימן זה יתבצע ביום שלאחר היום הקובע, אם סבר שהדבר דרוש לצורך יידוע נפגע עבירת מין או אלימות שביקש זאת בדבר מועד שחרורו של האסיר ממאסר, לפי הוראות סעיף 10 לחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001.

(ב) הוראות לעניין אופן ביצוע האמור בסעיף זה ייקבעו בפקודות השירות.

(1) מספר האסירים כאמור בפסקה (1) להגדרה "אסיר" שבסעיף 68א, ששוחררו בשחרור מינהלי;

(2) מספר האסירים השפוטים לתקופת מאסר העולה על ארבע שנים, ובכלל זה מספר האסירים כאמור בפסקה (2) להגדרה "אסיר" שבסעיף 68א, ששוחררו בשחרור מינהלי.

תפקידיו של רופא ימלא רופא מורשה כמשמעותו בפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז-1976, שמינה הנציב.

(ב) השירות יהיה רשאי לבצע פיקוח ומעקב על עברייני מין בהתאם להוראות חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין, התשס"ו-2006.

(ג)11 השירות יהיה רשאי לבצע פיקוח ומעקב טכנולוגי על מחויבים בצו הגנה בתנאי פיקוח טכנולוגי, לפי הוראות חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991.

(ב) השר רשאי לקבוע בצו הוראות כאמור בסעיף קטן (א), ואולם הוראות לעניין חובותיו וזכויותיו של משרת בשירות אזרחי-ביטחוני ייקבעו בהסכמת השר הממונה או לבקשתו; לא הושגה הסכמה בין השרים, יכריע בעניין ראש הממשלה בתוך 30 ימים מיום פניית מי מהשרים אליו; בסעיף קטן זה, "השר הממונה" - השר הממונה על ביצוע חוק שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד-2014.

(ג) על משרת בשירות אזרחי-ביטחוני לא יחול חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), התשמ"א-1981.

"כלי יריה" - כהגדרתו בחוק כלי יריה, התש"ט-1949;

(1) לקיחת חומר שמתחת לציפורניים;

(2) לקיחת חומר מעל הגוף;

(3) בדיקה על העור;

(1) הדמיית פנים הגוף באמצעות מכשיר גלים על-קוליים;

(2) שיקוף פנים הגוף באמצעות מכשיר רנטגן;

(3) הדמיית פנים הגוף באמצעות סורק מסוג כלשהו;

(4) בדיקה גינקולוגית, לרבות לקיחת חומר;

(א) הסמכויות המסורות לשוטר לפי סעיפים 23 ו-67 לחוק המעצרים, יהיו נתונות גם לסוהר בעת מילוי תפקידו ולצורך מילוי תפקידו, בתחום בית הסוהר, במתקני שירות בתי הסוהר שמחוץ לתחומי בית הסוהר, בסביבתם הקרובה של בית הסוהר או של המתקנים האמורים, וכן בעת ליווי אסיר מחוץ לבית הסוהר או בעת רדיפה אחרי אסיר נמלט. לענין סעיף קטן זה, "מילוי תפקידו של סוהר" - לרבות גילוי ומניעה של עבירות המבוצעות בתחומים ובנסיבות כמפורט בסעיף קטן זה, והכל בנוגע לבית סוהר או לאסיר.

(ב) לסוהר הנמנה עם יחידת ההתערבות והליווי המרכזית או היחידה המיוחדת להשתלטות על אסירים, של שירות בתי הסוהר, ששר המשטרה הסמיכו לכך, יהיו נתונות הסמכויות האמורות בסעיף קטן (א) גם בעת מילוי תפקידי אבטחה של עובדי שירות בתי הסוהר ובני משפחותיהם מחוץ לתחומי בית הסוהר ולצורך מילוי תפקיד זה.

(ג) סוהר המעכב או עוצר אדם שאינו אסיר, יעבירו ללא דיחוי לשוטר או לתחנת המשטרה הקרובה, ויחולו עליו ההוראות החלות על שוטר לפי סעיפים 24 עד 26 לחוק המעצרים.

(ב) היה לקצין שירות בתי הסוהר יסוד סביר לחשוד כי על גופו של מבקר נמצאת ראיה להוכחת ביצוע עבירת סמים, עבירה על חוק כלי יריה, התש"ט-1949, או עבירה העלולה לפגוע בבטחון המדינה או בבטחון בית הסוהר, רשאי הוא להורות כי תיערך בחינה חזותית של גופו העירום.

(ג) סירב האדם לעריכת חיפוש כאמור בסעיף קטן (א), או לבחינה חזותית של גופו העירום לפי סעיף קטן (ב), רשאי הסוהר, בנוסף לכל סמכות אחרת, למנוע את כניסתו לבית הסוהר או את שהייתו שם; הסוהר ירשום את נימוקי החלטתו בספר כאמור בסעיף 50 וידווח על כך ליועץ המשפטי של שירות בתי הסוהר.