"אויב" - כהגדרתו בסעיף 91 לחוק העונשין, התשל"ז-1977;

(ד) מי שנתקבל להגא כמתנדב ונקרא להתייצב לשירות ביטחון לפי חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986, לשירות מילואים לפי חוק שירות המילואים, התשס"ח-2008, או לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז-1967, לא יתייצב לשם מילוי תפקידו בהגא, ואם נקרא לשירות כאמור לאחר שהתייצב בהגא - ימלא אחר הוראות הקריאה לשירות.

(ה) (בוטל).

(ו) לצורך אחריות פלילית ואחריות לנזקים יהיה דינו של חבר הגא לגבי מעשה שעשה או שנמנע מעשותו בקשר למילוי תפקידו, כדינו של פקיד ממשלה.

(ז) (1) מי שהתקבל להגא כמתנדב, ונחבל בחבלת שירות או חלה במחלת שירות, בשעת שירותו בתפקיד בהגא עקב מילוי תפקידו זה, או שמת כתוצאה מחבלת שירות או ממחלת שירות שאירעו בנסיבות כאמור, יחולו עליו ועל בני משפחתו לרבות ארוסתו, כהגדרתה בסעיף 35ב(א) לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950 ((להלן - ארוסתו) חוקי השיקום, ולעניין חוקי השיקום יראו אותו כחייל שהוא חייל בשירות קבע, את שירותו בתפקיד בהגא כשירות צבאי, ואת יום גמר התפקיד - כיום שחרורו מהשירות הצבאי.

(2) מי שהתקבל להגא כמתנדב, ונחבל בחבלה שאינה חבלת שירות או חלה במחלה שאינה מחלת שירות, שאירעו בנסיבות כאמור בפסקה (1) ואינן פגיעת איבה, יחולו עליו הוראות פרק י"ג לחוק הביטוח הלאומי.

(ח) בסעיף זה ובסעיף 8ב -

כל חיקוק המדבר בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב], או בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950, ייקרא כאילו היה מדבר גם בסעיף 8 לחוק זה, הכל לפי הענין, והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת.

(ב) חבר ארגון עזר שנקרא להתייצב לשירות ביטחון לפי חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986, לשירות מילואים לפי חוק שירות המילואים, התשס"ח-2008, או לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז-1967, לא יתייצב לשם מילוי תפקידו בארגון העזר, ואם נקרא לשירות כאמור לאחר שהתייצב לשם מילוי תפקידו בארגון העזר, ימלא אחר הוראות הקריאה לשירות.

(ג) חבר ארגון עזר, הממלא תפקיד לפי הוראה כאמור בסעיף קטן (א), שנחבל או בחבלת שירות או חלה במחלת שירות בשעת מילוי תפקידו בארגון העזר עקב מילוי תפקידו זה, או שמת כתוצאה מחבלת שירות או ממחלת שירות שאירעו בנסיבות כאמור, יחולו עליו ועל בני משפחתו לרבות ארוסתו חוקי השיקום; לעניין חוקי השיקום, יראו אותו כחייל שהוא חייל בשירות קבע, את התפקיד האמור כשירות צבאי ואת יום גמר התפקיד כיום שחרורו מהשירות הצבאי, והם יחולו גם על חבר ארגון עזר שנקרא למילוי תפקיד לפי חוק זה ונחבל בדרכו למילוי תפקידו כאמור, ועל בני משפחתו לרבות ארוסתו, לפי העניין.

(ד) מתנדב בארגון עזר רשאי להתייצב לשם מילוי תפקידו בארגון העזר בשעת התקפה, בעת מצב מיוחד בעורף או בעת תמרוני הגא; התייצב מתנדב בארגון עזר כאמור, יראו אותו, כל עוד הוא ממלא תפקיד בארגון העזר, כחבר ארגון עזר, ויחולו עליו הוראות סעיף זה.

ראש הגא או מי שהוסמך לכך על ידיו בכתב, רשאי להתקין בכל מקרקעין צופרים, מיתקני-קשר ומיתקני-כוח ולהפעילם וכן להשתמש במיתקני קשר אחרים ומיתקני-כוח אחרים שבאותם מקרקעין, הכל לצרכי ההתגוננות האזרחית ובתנאים שיקבע שר הבטחון בתקנות. לענין תשלום פיצויים ינהגו לפי הוראות פקודת הפיצויים (הגנה), 1940, כאילו נעשתה במקרקעין עבודה שסעיף 3(1)(ג) לאותה פקודה חל עליה.

(ד) "רכב" בסעיף זה כמשמעותו בפקודת התעבורה.

"בית משותף" - בית משותף לפי חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969;

"אדם עם מוגבלות", "אנשים עם מוגבלות", "מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה", "נגישות", "נציבות" - כמשמעותם בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות;

(ב) מקלט בבית, במפעל או במבנה אחר, וכן מקלט ציבורי ומחסה ציבורי, שההיתר לגביו ניתן לאחר י"ג בניסן התשס"ז (1 באפריל 2007) (להלן - המועד הקובע), לרבות הנתיב ודרך הגישה אליו (בסעיף זה - מקלט) יהיו נגישים לאנשים עם מוגבלות, בהתאם להוראות שיקבע שר הביטחון לפי סעיף זה וברוח עקרונות היסוד ומטרותיו של חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

(ג) שר הביטחון יקבע את התאמות הנגישות הנדרשות כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות נגישות למקלט ובמקלט, באופן סביר, בהתחשב בתקן הישראלי ובהוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות; בתקנות לפי סעיף קטן זה רשאי השר לקבוע פטור מלא או חלקי, ובכלל זה דרישות מופחתות, לסוגי מקרים, לענין התאמה מסוימת שעלותה גבוהה, אם ביצוע ההתאמה תטיל נטל כבד מדי, בהתחשב בין השאר, בכל אחד מאלה -

(1) גודל המקלט או המבנה שבו הוא מוקם;

(2) סוג הבית או המבנה וכן מספרם של בני האדם הרגילים לבקר בו;

(3) היות המקלט או המבנה שבו הוא נמצא חלק ממבנה קיים או תוספת למבנה קיים;

(ד) (1) תקנות לפי סעיף זה ייקבעו לאחר התייעצות עם שר הפנים, הנציבות וארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, ובהתאם לעקרונות היסוד, מטרותיו והוראותיו של חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות; תקנות ראשונות לפי סעיף קטן (ג) יוגשו לאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת לא יאוחר מיום ג' באייר התשס"ו (1 במאי 2006).

(2) תקנות לפי סעיף זה יותקנו בהסכמת שר האוצר, ואולם לא נתן שר האוצר את הסכמתו, יועבר הענין להכרעת הממשלה.

(ה) (1) מי שחייב בהתקנת התאמה לפי סעיפים קטנים (ב) ו–(ג) יהיה פטור מביצוע אותה התאמה אם קבעה הרשות המוסמכת, לאחר התייעצות עם מורשה לנגישות מבנים תשתיות וסביבה, אחד מאלה -

(א) הפטור מתחייב כדי למנוע פגיעה מהותית באופיו המיוחד של המקום שבו נמצא המקלט, עקב ייחודו בשל ערכי ארכיאולוגיה או טבע;

(ב) ההתאמה מחייבת שינוי יסודי במהותו של המקום בו נמצא המקלט;

(ג) מתקיימת הוראה מהוראות הפטור המנויות בסעיף 19יג(א)(1), או (2) לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות;

(2) קבעה הרשות המוסמכת פטור כאמור בפסקה (1), תורה על ביצוע התאמות נגישות חלופיות שהן סבירות בנסיבות הענין, ובלבד שאין בהוראות החלופיות הכבדה על אדם עם מוגבלות.

(ו) בלי לגרוע מהוראות חוק זה,

(1) על הוראות סעיף זה יחולו סימנים י"ב, י"ג, ו–י"ד לפרק ה'1 בחוק שוויון זכויות לאנשים מוגבלות, לרבות בדבר סמכות בית המשפט לפסוק פיצוי בלא הוכחת נזק כאמור בסעיף 19נא(ב), ואולם סימנים אלה לא יחולו כנגד בעלי דירות מגורים והמתגוררים בהן.

(2) לשם ביצוע הוראות סעיף 19מג לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות כפי שהוחל בפסקה (1), יהיו נתונות לנציב או למפקח שהוסמך לפי סעיף 26ג לחוק האמור, הסמכויות המנויות בסעיף 26ד לאותו חוק, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 26ה לאותו חוק.

(1) בבית המוחזק כולו בידי בעלו ובבית שעל אף אחת מהשכירויות שבו אין חוק הגנת הדייר חל - בעל הבית;

(2) בבית המושכר כולו בשכירות שחוק הגנת הדייר חל עליה - הדייר או הדיירים, לפי הענין;

(3) בבית המושכר בחלקו בשכירות שחוק הגנת הדייר חל עליה - הדייר או הדיירים לגבי החלקים המושכרים כך, ובעל הבית לגבי החלקים שאינם מושכרים כך.

(1) בבית המוחזק כולו בידי בעלי הדירות או שעל אף אחת מהשכירויות שבהן אין חוק הגנת הדייר חל - בעלי הדירות;

(2) בבית שדירותיו מושכרות כולן בשכירות שחוק הגנת הדייר חל עליה - הדיירים;

(3) בבית שחלק מדירותיו מושכר בשכירות שחוק הגנת הדייר חל עליה - הדייר או הדיירים לגבי הדירות המושכרות כך, ובעלי הדירות לגבי יתר הדירות.

(2) היה המקלט משותף למספר מפעלים, יתחלקו ההוצאות, באין הסכם בין בעלי המפעלים, לפי מספר העובדים המועסקים במפעלים בשעת ביצוען; אולם אם היו המפעלים בבית משותף אחד, יתחלקו ההוצאות, באין הסכם כאמור, כדרך שמתחלקות ההוצאות שסעיף 58 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, חל עליהן;

(3) במקלט שבבית שאיננו משותף וכן במקלט המשמש מספר בתים, יתחלקו ההוצאות, באין הסכם בין החייבים, לפי מספר החדרים שבכל דירה, ובמקומות עבודה או במקומות עסק שאינם מפעל יחול סעיף 19(ז) בשינויים המחוייבים;

(4) במקלט שבבית משותף יתחלקו ההוצאות, באין הסכם בין החייבים, כדרך שמתחלקות בין בעלי הדירות, שבאותו בית משותף ההוצאות שסעיף 58 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, חל עליהן;

(5) מקום שבעל הבית, לרבות בעל דירה בבית משותף, נושא בהוצאות לגבי מושכר בשכירות שחוק הגנת הדייר איננו חל עליה, רשאי בעל הבית לגבות מהשוכר את מחצית ההוצאות החלות על המושכר לפי פיסקאות (3) או (4), לפי הענין; היו חילוקי דעות בין בעל הבית או בעל הדירה לבין השוכר בנוגע לסכום ההוצאות האמורות, יראו את הסכום שאישרה הרשות המקומית כסכום ההוצאות שהוצאו למעשה.

(1) לבצע את העבודה הנדרשת ולגבות מבעל הבית או מבעל המפעל את הוצאות הביצוע, בדרך שהיא גובה את ארנונותיה, ואם הרשות המוסמכת היא הגובה, תחול על גביית הוצאות הביצוע פקודת המסים (גביה), למעט הסעיף 12 שבה, כאילו היו מס כמשמעותו בפקודה האמורה; הוראות הסעיפים 18 ו-19 יחולו על ההוצאות כאמור כאילו הוצאו על-ידי הבעלים;

(2) להטיל על הדיירים שבבית לבצע את העבודה הנדרשת במלואה תוך תקופה שתקבע.

(4) אישרה הרשות הקובעת בתעודה את הסכום הניתן לגביה מבעל מפעל פלוני לפי סעיף זה, יחולו על גביית הסכום שאושר כאמור הוראות פקודת המסים (גביה), למעט סעיף 12 שבה.

ביצעה הרשות הקובעת צו לפי סעיף 20ז(ב), רשאית היא לגבות את הוצאות הביצוע מבעל המפעל הנוגע בדבר, ואם היו נוגעים בדבר כמה מפעלים - מכל אחד מבעליהם חלק מההוצאות שיחסו לסך כל ההוצאות כיחס מספר העובדים המועסקים במפעלו בשעת מתן הצו למספר כל העובדים המועסקים אותה שעה בכל המפעלים הנוגעים בדבר; על גביית ההוצאות תחול פקודת המסים (גביה).

(1) את סוגי בני-אדם מבין המבוטחים ביטוח אזרחים ותיקים וביטוח שאירים לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, שעליהם יוטל ההיטל, שיעורו ומועד תשלומו;

(2) את סוגי בני-אדם הזכאים לקבל, ללא-תשלום, ציוד אישי לצרכי התגוננות אזרחית;

(3) את סוגי הציוד שיינתנו ללא-תשלום כאמור.

ההיטל ייגבה כתוספת לדמי ביטוח אזרחים ותיקים וביטוח שאירים לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, ממי שחייב באותם דמי-ביטוח, וכל ההוראות על דמי ביטוח אזרחים ותיקים וביטוח שאירים שבאותו חוק יחולו גם על ההיטל, בשינויים המחוייבים ובאין הוראה אחרת בפרק זה או על פיו; אולם על אף האמור באותו חוק רשאי מעביד לנכות משכר עובדו את מלוא ההיטל ששילם בעדו.

לבית-הדין האזורי שלפי חוק בית-הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, סמכות ייחודית בכל הנוגע בחיוב בהיטל.