הרשות היא גוף מבוקר, כמשמעותו בסעיף 9(2) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב].

(7)3 לקבוע בכללים, באישור השר וועדת הכלכלה של הכנסת, הוראות, תנאים ואמות מידה להכרה במיזם חקלאי-תיירותי משולב, לרבות לעניין היתכנות כלכלית של המיזם ולעניין שימושים נלווים לשימוש במקרקעין הן לחקלאות והן לתיירות;

(8) להמליץ לרשות מקרקעי ישראל, באישור השר, על הקצאת מקרקעין למיזם חקלאי-תיירותי משולב, שמתקיימים בו הכללים שנקבעו לפי פסקה (7); ואולם השר לא יאשר המלצה כאמור אלא לאחר שקיבל את המלצת הוועדה הבין–משרדית; המלצת הרשות לפי פסקה זו תהווה תנאי להקצאת מקרקעין על ידי רשות מקרקעי ישראל.

(1) חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט-1959;

(2) חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969;

(3) חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969;

(4) ההוראות הנוגעות לעובדי ציבור בחוק העונשין, התשל"ז-1977;

(5) חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1979;

(ב) פסקאות (4) ו-(5) בסעיף קטן (א) יחולו אף על חברי המועצה שאינם עובדי המדינה.

(ב) 4 השרים רשאים לדרוש מהרשות, בכל עת, דין וחשבון ומידע אחר על כל ענין שהוא בגדר תפקידיה וסמכויותיה.

(ב) מי שניהל מיזם בנגב, והשר, לאחר שקיבל את המלצת הוועדה הבין–משרדית, אישר כי ביום התחילה החזיק במקרקעין, שלוש שנים לפחות לפני יום התחילה, לצורך ניהול מיזם חקלאי או מיזם חקלאי-תיירותי משולב שפעל בתמיכה ובסיוע שנתנו משרד ממשרדי הממשלה, ובכלל זה רשות מקרקעי ישראל, לצורך ניהול אותו מיזם, רשאי לבקש מרשות מקרקעי ישראל להתקשר עמו בחוזה להקניית זכויות לגבי המקרקעין לשם המשך ניהולו ופיתוחו של אותו מיזם כמיזם חקלאי-תיירותי משולב.

(ג) הוועדה הבין–משרדית -

(1) תחליט על אמות מידה להכרה בתמיכה ובסיוע בהתחשב, בין השאר, באופי התמיכה והסיוע שניתנו לצורך ניהול מיזמים ופיתוחם, ובכלל זה אם ניתנו בכסף או בשווה כסף, וכן בהתחשב בהמלצות לתמיכה ולסיוע כאמור שנתנו משרדי הממשלה;

(2) תמסור לשר את המלצתה כאמור בסעיף קטן (ב) לגבי בקשה לאישור מיזם, לאחר שבחנה, בין השאר, את אלה:

(א) קיום התנאים האמורים באותו סעיף קטן; התמיכה והסיוע ייבחנו לפי אמות המידה שעליהן החליטה הוועדה לפי פסקה (1);

(ב) מידת התאמת המיזם לפעילות כמיזם חקלאי-תיירותי משולב, בהתחשב, בין השאר, באופי הפעילות החקלאית או החקלאית-תיירותית הקיימת במיזם, ובמשך קיומו.

(2) לא מסרה הוועדה הבין-משרדית את המלצתה לשר בתוך התקופה האמורה בפסקה (1), יראו כאילו המליצה לשר לאשר את המיזם.

(ד) בקשה לקבלת אישור השר לפי סעיף קטן (ב) תוגש עד שישה חודשים מיום תחילתו של חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס' 4) (תיקון), התשע"ח-2017; ואולם מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) ערב יום תחילתו של החוק האמור רשאי לבקש כי יראו בבקשתו בקשה חדשה אף אם נדחתה.

(ה) על אף הוראות כל דין, רשות מקרקעי ישראל תקנה למבקש כאמור בסעיף קטן (ב), שהמציא אישור לפי אותו סעיף קטן, זכויות לגבי המקרקעין לשם ניהולו ופיתוחו של מיזם חקלאי-תיירותי משולב וכן זכויות לשם תכנונו של מיזם כאמור; הקניית זכויות כאמור אינה טעונה מכרז, ובלבד שהמבקש הסדיר את תשלומיו לרשות מקרקעי ישראל בשל כל השימושים במקרקעין, שנעשו עד למועד חתימת חוזה להקניית זכויות לגבי המקרקעין בהתאם להוראות סעיף קטן זה, לרבות תשלומים בשל שימושים במקרקעין אחרים במסגרת המיזם, אף אם לא נחתם לגביהם חוזה עם רשות מקרקעי ישראל לפני יום התחילה. ניתן תוקף לתכנית כהגדרתה בסעיף קטן (ו), המאפשרת את קיומו של מיזם חקלאי-תיירותי משולב במקרקעין, תקנה רשות מקרקעי ישראל למבקש זכות חכירה לדורות לגבי השטח המיועד למגורים ולתיירות במקרקעין.

(א) עד תום עשר שנים מיום מתן אישור השר לפי סעיף קטן (ב) או מיום תחילתו של חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס' 4) (תיקון), התשע"ח 2017-, לפי המאוחר, טרם ניתן תוקף לתכנית המאפשרת את קיומו של מיזם חקלאי-תיירותי משולב במקרקעין;

(ב) מוסד תכנון דחה תכנית כא מור בפסקת משנה (א) בהחלטה סופית שאין עליה ערר אף לפני תום התקופה האמורה באותה פסקת משנה.

(2) החלטת רשות מקרקעי ישראל לפי סעיף קטן זה תינתן לאחר שניתנה למבקש כאמור בסעיף קטן (ב) הזדמנות להשמיע את טענותיו לעניין זה, ותיכנס לתוקפה בתום שנה ממועד המצאתה למבקש, אלא אם כן קבעה רשות מקרקעי ישראל מועד מאוחר יותר.

(3) בסעיף קטן זה, "תכנית" ו"מוסד תכנון" - כמשמעותם בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965.

(ז) שר החקלאות ופיתוח הכפר ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה, בתקופה של 12 שנים מתום השנה הראשונה לתחילתו של חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס' 4) (תיקון), התשע"ח-2017, על הליכי הטיפול בבקשות לפי סעיף קטן (ב), הליכי התכנון לגבי המקרקעין נושא בקשות אלה, והקניית זכויות במקרקעין האמורים לפי סעיף קטן (ה).