תאריך תצוגה: 01/09/2018
הקליקו על כותרת הסעיף
1. פירושים
1א. רשות חינוך מקומית - תאגיד
פרק שני: לימוד-חובה
2. לימוד חובה לילדים ולנערים
2א. חניכות כלימוד חובה
3. חובת רישום
3א. סמכויות השר בקשר לרישום
4. חובת לימוד סדיר
5. פטור
פרק שלישי: לימוד-חינם
6. זכות חינוך חינם
6א. ייעוד כספי תשלומים
7. אחריות למתן חינוך חובה חינם
תשלומים בעבור תלמידים הלומדים ברשות חינוך מקומית אחרת
8. ארנונה
9. פרק רביעי: זכות הורים לבחור בזרם מוכר
10. זכות הורים לבחור בזרם מוכר
פרק חמישי: הוראות כלליות
10א. תקצוב מוסדות פטורים
11. גיל
12. כרטיסיות ילדים ונערים בגיל לימוד חובה
12א. חובת דיווח של מנהל מוסד חינוך
12ב. איסור הרחקה לצמיתות בשל הישגים לימודיים
12ג. חובת דיווח על אלימות
12ד. הגבלת מספר התלמידים בלימודי מיומנויות היסוד
13. העברת סמכויות השר
פרק ששי: ביצוע
14. תפקידי ועד החינוך
15. ביצוע ותקנות
16. תחילת תוקף

חוק לימוד חובה, התש"ט-1949 1

1.   
1א.   
2. 2
לימוד חובה לילדים ולנערים

[תיקונים: התשכ"ט (מס' 2), התשל"א, התשל"ו, התשל"ח, התשס"ז (מס' 2)]
(א)לימוד-חובה יקיף כל ילד וכל נער.
(ב)-(ג) (בוטלו).
(ד) ילד שלימוד-חובה חל עליו נקרא בחוק זה "ילד בגיל לימוד-חובה"; ונער שלימוד-חובה חל עליו נקרא בחוק זה "נער בגיל לימוד-חובה".
2א.   
(א) חניכות של נער החל בגיל 15 על פי חוק החניכות, התשי"ג-1953, בתנאים שייקבעו בתקנות שיותקנו על-ידי השר, בהסכמת שר התעשיה המסחר והתעסוקה ובאישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת - תיחשב כלימוד-חובה לענין חוק זה.
(ב) השר יקבע, בהסכמת שר התעשיה המסחר והתעסוקה3 , תכנית-חובה של לימודים עיוניים לחניכות כאמור בסעיף קטן (א).
(ג) תכנית הלימודים העיוניים לפי סעיף קטן (ב) תהיה ממלכתית או ממלכתית-דתית, ותכנית ממלכתית-דתית תיקבע לאחר התייעצות במועצה לחינוך ממלכתי-דתי שהוקמה לפי סעיף 13 לחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג-1953.
3.   
(ו) העובר על הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) - דינו מאסר עד ארבעה-עשר יום או קנס עד עשר לירות או שני הענשים כאחד; אך אם הילד או הנער שביחס אליו נעברה העבירה מועסק בעבודה, דין העובר - מאסר עד עשרים ושמונה ימים או קנס עד עשרים לירות או שני הענשים כאחד.
(ז) (בוטל).
3א.   
3ב.- 3ג.   
4.   
(3) בית המשפט הדן בעבירה לפי סעיף קטן זה ישמע בכל מקרה את חוות דעתו של עובד סוציאלי כהגדרתו בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-1996, או את חוות דעתו של קצין ביקור סדיר, וכן במידת האפשר את חוות דעתו של היועץ הפסיכולוגי העובד בבית הספר שבו לומד הילד; לענין פסקה זו, "קצין ביקור סדיר" - עובד המדינה או עובד רשות מקומית ששר החינוך והתרבות הסמיכו לענין זה.
(ג) (1) נותן-עבודה המעסיק ילד בגיל לימוד-חובה, או נער בגיל לימוד-חובה אשר טרם סיים את חינוך החובה, חייב לשחרר את הילד או הנער מהעבודה, בלי לנכות משכרו, בימים ובשעות המיועדים ללימוד הילד או הנער, הכל כפי שייקבע בתקנות;
(2) נותן-עבודה שעבר על הוראות סעיף קטן זה, דינו -
(I) על עבירה ראשונה - מאסר עד ארבעה-עשר יום או קנס עד עשר לירות או שני הענשים כאחד;
(II) על עבירה נוספת - מאסר עד עשרים ושמונה ימים או קנס עד עשרים לירות או שני הענשים כאחד;
(3) בית-משפט הדן בעבירה לפי סעיף קטן זה, ישמע בכל מקרה את חוות-דעתו של עובד סוציאלי כהגדרתו בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-1996, וכן במידת האפשר את חוות-דעתו של היועץ הפסיכולוגי העובד בבית הספר שבו לומד הילד.
(ד) (בוטל).
(ה) יצא אדם חייב בדין על עבירה לפי סעיף זה, והוכח לבית המשפט כי בזמן היעדר מן הלימודים, אשר בגללו יצא חייב בדין, הועסק הילד או הנער בעבודה בשכר, רשאי בית המשפט להטיל על אותו אדם, נוסף על כל עונש אחר, קנס שלא יעלה על שכר-עבודתו של הילד או של הנער באותו זמן.
(ו) הוכח לשר כי ילד או נער שבעטיו שילמו הוריו קנס על עבירה לפי סעיף קטן (ב) למד באופן סדיר במוסד-חינוך מוכר במשך שנה אחת לאחר הטלת הקנס, יהיה השר רשאי לצוות על החזרת הקנס למשלמו, והקנס יוחזר כמצווה.
(ז) ילד בגיל לימוד-חובה או נער בגיל לימוד-חובה, הרשום במוסד-חינוך מוכר ובלי סיבה מספקת -
(1) נעדר מלימודיו לעתים כה תכופות עך שלדעת מנהל מוסד החינוך יש בכך משום הפרעה רצינית ללימודיו; או
(2) נעדר מלימודיו שבעה ימי-לימוד רצופים,

רואים אותו כאילו לא למד במוסד החינוך באופן סדיר ומנהל מוסד החינוך ישלח אל הוריו של הילד או של הנער הודעה כאמור בסעיף קטן (ב)(2) ויעביר העתק ממנה לרשות החינוך המקומית.
5.   
(ב) (1) השר רשאי להורות, בהוראה כללית או מיוחדת, כי ההורים ונותן העבודה של ילד או של נער, וכן הנער עצמו, יהיו פטורים מן החובות המוטלים עליהם לפי סעיף 4, אם -
(I) קיימים, לדעת השר, טעמים מיוחדים לכך שהילד או הנער לא ילמד במוסד-חינוך מוכר, והילד או הנער מקבל באופן פרטי לימוד שיטתי המניח את דעת השר; או
(II) השר משוכנע שאין הילד או הנער מסוגל ללמוד באופן סדיר במוסד-חינוכי, מוכר;
(2) בהוראה לפי סעיף קטן זה רשאי השר לקבוע כל תנאי וכל סייג הנראים לו;
(3) מי שניתנה עליו הוראת פטור לפי סעיף זה, לא יחולו לגביו הוראות סעיפים 6, 7 ו-10 אלא בכפוף לתנאים ולסייגים שבהוראת הפטור, ובלבד שתישמר החובה לספק לילד או לנער לימודים במסגרת שקבע השר בכל מקרה שהילד או הנער מסוגל לכך.
6.   
(ד1) (1) מי שזכאי לחינוך חינם לפי סעיף זה יהיה מבוטח בביטוח תאונות אישיות, באמצעות רשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה נמצא מוסד החינוך שבו הוא לומד; רשויות החינוך המקומיות יתקשרו בחוזה ביטוח כאמור עם מי שזכה במכרז שנערך לפי הוראות סעיף 198ב לפקודת העיריות, ובהתאם להסדר שנקבע באותו סעיף.
(2) במסגרת התשלומים לפי סעיף קטן (ד), יקבע השר, לפני פרסום המכרז כאמור בפסקה (1), את התשלום שייגבה מהמבוטחים ויכלול דמי ביטוח אחידים וכן שיעור דמי עמילות מרביים שמבטח יהיה רשאי לשלם לסוכני הביטוח בעד תיווך לעניין הביטוח; בסעיף זה, "מבטח" ו"סוכן ביטוח" - כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981, ו"דמי עמילות" - כהגדרתם בסעיף 41 לחוק האמור.
(ה) הוראות סעיף קטן (ד) אינן גורעות מהוראות סעיף 8 לחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג-1953, ובמוסד חינוך שאינו רשמי - מכוחה של התחייבות לשאת בהוצאותיה של תכנית לשעות נוספות על השעות שנקבעו בתכנית הלימודים.
(ו) למרות האמור בסעיף-קטן (ב), כל רשות-חינוך מקומית תספק חינם לכל נער, הלומד במוסד-חינוך רשמי לנערים עובדים שבתחום-שיפוטה, ספרים, מחברות, מכשירי-כתיבה ויתר הציוד הדרושים ללימודיו.
6א.   
(ג1)6 כספי תשלומים המוחזקים בחשבון הבנק יהיו פטורים מעיקול.
(ד) השר, באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, יקבע הוראות לביצוע סעיף זה לרבות בדבר ניהול חשבון הבנק ודרכי הביקורת על ניהולו, וכן בדבר מתן זכות עיון ודיווח להורים ולועד ההורים במוסד החינוך, לענין כספי התשלומים וניהולם.
7.   
7
תשלומים בעבור תלמידים הלומדים ברשות חינוך מקומית אחרת

(תיקון התשס"ב)
.(א) (1) רשות חינוך מקומית, אשר לא קיים בתחומה מוסד חינוך מתאים בעבור ילד או נער המתגורר בתחומה והוא זכאי לחינוך חינם (בסעיף זה - הרשות השולחת), השולחת, בהתאם להוראות סעיף זה, את הילד או הנער למוסד חינוך מתאים הנמצא בתחום שיפוטה של רשות חינוך מקומית אחרת (בסעיף זה - הרשות הקולטת), תשלם את סכום ההשתתפות כאמור בסעיף קטן (ב) (בסעיף זה - סכום ההשתתפות) בשל אותו ילד או נער.
(2) הרשות השולחת תשלם את סכום ההשתתפות, לפי הוראות סעיף זה, לרשות הקולטת או לבעל מוסד החינוך המתאים שאליו נשלח הילד או הנער, לפי קביעת הרשות הקולטת.
(3) רשות שולחת, השולחת ילד או נער, כאמור בפסקה (1), למוסד חינוך מתאים ברשות קולטת, תשלח אותו למוסד כאמור הסמוך ביותר למקום מגוריו, אלא אם כן קבע השר או מי שהוא הסמיך לכך, בהסכמת הרשות השולחת, ובהתחשב, בין השאר, בהסדרי התחבורה הציבורית, כי ילד או נער יישלח למוסד חינוך מתאים אחר.
(4) השר, בהתייעצות עם מרכז השלטון המקומי ובאישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, יתקין, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג), תקנות לענין מוסד חינוך מתאים לצורך סעיף זה; התקנת התקנות תיעשה בהתחשב גם בסוגי מוסדות חינוך, במיקומם ובאזורי מגורים של ילדים או נערים.
(ב) השר, בהתייעצות עם מרכז השלטון המקומי ובאישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, יקבע את סכום ההשתתפות, ורשאי הוא לקבוע סכומי השתתפות שונים; קביעה לפי סעיף קטן זה תיעשה, בין השאר, בהתחשב בקיום השתתפות של הרשות השולחת בהוצאות חינוכו של ילד או נער אילו היה לומד במוסד חינוך מתאים בתחומה וכן בסוגי מוסדות חינוך.
(ג) הוראות סעיף זה יחולו על מוסדות החינוך המפורטים להלן:
(1) מוסדות חינוך רשמיים;
(2) מוסדות חינוך מוכרים לחינוך על יסודי;
(3) מוסדות חינוך של תאגיד מרכז החינוך העצמאי;
(4) מוסדות חינוך של תאגיד מרכז מעיין החינוך התורני בארץ ישראל.
8.   
9.   
10. 8
זכות הורים לבחור בזרם מוכר

(תיקונים:

התש"י, התשי"ג)
השר רשאי לחייב, בצו, רשות-חינוך מקומית, או רשויות-חינוך מקומיות אחדות במשותף, לפתוח ולקיים - לפי רצון הורי הילדים או הנערים הגרים בתחום-השיפוט של אותה רשות-חינוך מקומית או אותן רשויות-חינוך מקומיות - מוסד חינוך רשמי לחינוך-חובה. הוראות מפורטות בנוגע למתן צווים לפי סעיף-קטן זה ייקבעו בתקנות.
(ג) (1) הוראות סעיפים-קטנים (א) ו-(ב) לא יחולו לגבי מחנות-עולים;
(2) השר רשאי לקבוע בתקנות סדרי-לימוד במחנות-עולים;
(3) בסעיף-קטן זה, "מחנה-עולים" פירושו - מקום המשמש לאיכסון עולים סמוך לעלייתם ועד להשתכנותם שיכון קבוע או ארעי.
10א.   
11. 9
גיל

(תיקונים: התשל"ח, התשע"ג)
לצורך חוק זה, רואים אדם כאילו הגיע לגיל מסויים בראשית כל שנת-לימודים, אם יגיע לאותו גיל עד יום 31 בדצמבר שבאותה שנת-לימודים.
12.   
12א.   
12ב.   
12ג.   
12ד. 10
הגבלת מספר התלמידים בלימודי מיומנויות היסוד

[תיקונים: התשס"ז, התשס"ט, התשע"א, התשע"ג (מס' 2), התשע"ז]
(א) בלימודים בכיתה א' במוסד חינוך רשמי, שלומדים בה יותר מ–34 תלמידים בכיתה, ילמדו שעתיים לפחות מסך כל שעות הלימוד השבועיות של מיומנויות היסוד במסגרת לימודים שבה מספר התלמידים למורה אינו עולה על עשרים תלמידים.
(א1)11 על אף האמור בסעיף קטן (א), בלימודים בכיתה א' במוסד חינוך רשמי שהוא בעל ציון טיפוח 7-10 במדד הטיפוח, שלומדים בה עד 34 תלמידים בכיתה, תילמד שעה אחת לפחות מסך כל שעות הלימוד השבועיות של מיומנויות היסוד במסגרת לימודים שבה מספר התלמידים למורה אינו עולה על עשרים תלמידים; לעניין זה, "מדד הטיפוח" - מדד הטיפוח כפי שפורסם בחוזר המנהל הכללי של משרד החינוך.
(ב) בסעיף זה -
"כיתת יסוד" - (נמחקה);
"מיומנויות היסוד" - מיומנויות הקריאה, הכתיבה והחשבון;
"תלמיד" - מי שזכאי לחינוך חינם לפי הוראות סעיף 6(א).
13.   
14.   
15.   
16.   
[1.] ס"ח 26, התש"ט, עמ' 287.
תיקונים:ס"ח 40, התש"י, עמ' 126;
ס"ח 58, התש"י, עמ' 314 [התש"י (מס' 2)];
ס"ח 131, התשי"ג, עמ' 141;
ס"ח 548, התשכ"ט, עמ' 33;
ס"ח 563, התשכ"ט (11.7.1969), עמ' 176 [התשכ"ט (מס' 2)];
ס"ח 563, התשכ"ט (11.7.1969), עמ' 178 [התשכ"ט (מס' 3)];
ס"ח 630, התשל"א (30.7.1971), עמ' 146;
ס"ח 655, התשל"ב (4.5.1972), עמ' 102;
ס"ח 602, התשל"ב (20.7.1972), עמ' 123 [התשל"ב (מס' 2)];
ס"ח 796, התשל"ו (12.2.1976), עמ' 99;
ס"ח 895, התשל"ח (14.4.1978), עמ' 128;
ס"ח 898, התשל"ח (22.6.1978), עמ' 144 [התשל"ח (מס' 2)];
ס"ח 899, התשל"ח (30.6.1978), [התשל"ח (מס' 3)];
ס"ח 978, התש"ם (31.7.1980), עמ' 162;
ס"ח 996, התשמ"א (31.12.1980), עמ' 65;
ס"ח 1119, התשמ"ד (20.6.1984), עמ' 160.
ס"ח 1145, התשמ"ה (30.5.1985), עמ' 112;
ס"ח 1248, התשמ"ח (17.4.1988), עמ' 72;
ס"ח 1314, התש"ן (6.4.1990), עמ' 134;
ס"ח 1356, התשנ"א (29.5.1991), עמ' 156;
ס"ח 1378, התשנ"ב (8.1.1992), עמ' 41;
ס"ח 1384, התשנ"ב (21.2.1992), עמ' 79 [התשנ"ב (מס' 2)];
ס"ח 1445, התשנ"ד (9.1.1994), עמ' 50;
ס"ח 1472, התשנ"ד (8.7.1994), עמ' 244 ו–245 [התשנ"ד (מס' 2 ו–3)];
ס"ח 1574, התשנ"ו (8.3.1996), עמ' 163;
ס"ח 1645, התשנ"ח (15.1.1998), עמ' 92;
ס"ח 1699, התשנ"ט (21.1.1999), עמ' 65;
ס"ח 1792, התשס"א (14.6.2001), עמ' 401;
ס"ח 1805, התשס"א (7.8.2001), עמ' 517, [התשס"א (מס' 2)];
ס"ח 1856, התשס"ב (10.7.2002), עמ' 475;
ס"ח 1930, התשס"ד (11.3.2004), עמ' 313;
ס"ח 2044, התשס"ו (29.12.2005), עמ' 127.
ס"ח 2103, התשס"ז (12.7.2007), עמ' 387. הצ"ח - כנסת 140, התשס"ז, עמ' 124;
ס"ח 2104, התשס"ז (26.7.2007), עמ' 392 [התשס"ז (מס' 2)]. הצ"ח - כנסת 162, התשס"ז, עמ' 234. הוראות תחילה בהדרגה ראו בסעיף 8 לחוק המתקן, ותיקונן בחוק ההסדרים לשנת 2008 (ס"ח 2125, התשס"ח, עמ' 121 ובסעיף 46 לתיקון התשס"ט);
ס"ח 2134, התשס"ח (18.2.2008), עמ' 200. הצ"ח - כנסת 182, התשס"ח, עמ' 40;
ס"ח 2173, התשס"ח (30.7.2008), עמ' 748 [התשס"ח (מס' 2)]. הצ"ח - כנסת 239, התשס"ח, עמ' 350;
ס"ח 2203, התשס"ט (23.7.2009), עמ' 195 ו-196. הצ"ח - ממשלה 436, התשס"ט, עמ' 348;
ס"ח 2271, התשע"א (6.1.2011), עמ' 192. הצ"ח - ממשלה 541, התשע"א, עמ' 6;
ס"ח 2401, התשע"ג (11.7.2013), עמ' 104. הצ"ח - כנסת 504, התשע"ג, עמ' 20;
ס"ח 2405, התשע"ג (5.8.2013), עמ' 116 [התשע"ג (מס' 2)]. הצ"ח - ממשלה 768, התשע"ג, עמ' 586;
ס"ח 2436, התשע"ד (5.3.2014), עמ' 331. הצ"ח - ממשלה 842, התשע"ד, עמ' 378;
ס"ח 2567, התשע"ו (27.7.2016), עמ' 1083. הצ"ח - כנסת 639, התשע"ו, עמ' 148;
ס"ח 2573, התשע"ו (11.8.2016), עמ' 1157 [התשע"ו (מס' 2)]. הצ"ח - ממשלה 1068, התשע"ו, עמ' 1272;
ס"ח 2592, התשע"ז (29.12.2016), עמ' 317. הצ"ח - ממשלה 1083, התשע"ז, עמ' 433.
[2.] על אף האמור בסעיף 2(א) לחוק, יוחל לימוד חובה על ילדים בגיל 3 ו-4 בהדרגה, במשך 10 שנים החל משנת הלימודים התשנ"ה, על פי צווים שיתן השר, ובלבד שההחלה תושלם לא יאוחר מראשית שנת הלימודים התשס"א. בתיקון התשנ"ד והתשנ"ח והתשנ"ט שונה תאריך התחילה, בתיקון התשס"ט הוא נקבע לשנת התשע"ה ובתיקון התשע"ד נקבע לשנת התשע"ו. בק"ת התשנ"ט, עמ' 1059 פורסם צו המחיל את התיקון על רשימת ישובים ושכונות שפורטו בו, ובק"ת התשס"א, עמ' 790 פורסמה רשימת ישובים בהם יחול לימוד חובה לגילאי 3 ו–4 (תיקון התשמ"ד). בתיקון התשנ"ט נקבע כי הוראות התיקון, ככל שהן מתייחסות להורים של ילד בגיל 5, יחולו בתקופת עשר השנים שמשנת התש"ס, על הורים של ילדים בגיל 3 ו–4 באותם מקומות בהם החיל השר בצוים את לימוד החובה לפי הוראות תיקון התשמ"ד. בתיקון התשס"ט נמחקה ההתייחסות ל"עשר שנים משנת התש"ס".
[3.] סמכויות שר הכלכלה והתעשייה (מקודם: שר התעשייה המסחר והתעסוקה) הועברו לשר הרווחה והשירותים החברתיים (י"פ 7394, התשע"ז, עמ' 1312).
[4.] תיקון התשנ"ד (מס' 3) החליף המילה "התיעצות" במילה "אישור" אך לא ביטל את המילה "עם" שנראית כעת מיותרת.
[5.] השר יביא תקנות ראשונות עפ"י סעיף זה לאישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת בתוך 3 חודשים מיום 11.3.2004.
[6.] הוראות סעיף 6א(ג1) לא יחולו על עיקול שהוטל מכוחה של התקשרות שנעשתה לפני יום 18.2.2008.
[7.] תחילתו של סעיף זה בתום שבעה חודשים מיום 10.7.02.
[8.] לכותרת פרק רביעי ולסעיף 10 אין עוד משמעות לאור התיקון מהתשי"ג, אשר ביטל את סעיף קטן (א) ואף הסימון לסעיף קטן (ב) - אך לא ביטל את סעיף קטן (ג), כנראה מתוך טעות.
[9.] עד 1.1.2014 התאריך המופיע בסעיף 11 הוא "א' בטבת" (תיקון התשע"ג).
[10.] הוראות סעיף 12ד הוחלו בהדרגה כלדקמן: משנת הלימודים התשס"ט - על כיתות א', ב–5 שעות לימוד; משנת הלימודים התשע"א - על כיתות ב', ב–5 שעות לימוד; משנת הלימודים התשע"ב - על כיתות א', ב–10 שעות לימוד; משנת הלימודים התשע"ד - על כיתות ב', ב–10 שעות לימוד. עד תיקון התשע"ג (מס' 2) במקום "חמש" היה קבוע "עשר", אך נקבע באותו התיקון כי על אף השינוי מ"עשר" ל"חמש" בשנת הלימודים התשע"ד, בלימודים בכיתה א' במוסד חינוך רשמי, יילמדו לפחות 10 מסך כל שעות הלימוד השבועיות של מיומנויות היסוד במסגרת לימודים שבה מספר התלמידים למורה אינו עולה על עשרים תלמידים.

מפת מסמך

פרק ראשון: פירושים
1. פירושים
1א. רשות חינוך מקומית - תאגיד
פרק שני: לימוד-חובה
2. לימוד חובה לילדים ולנערים
2א. חניכות כלימוד חובה
3. חובת רישום
3א. סמכויות השר בקשר לרישום
4. חובת לימוד סדיר
5. פטור
פרק שלישי: לימוד-חינם
6. זכות חינוך חינם
6א. ייעוד כספי תשלומים
7. אחריות למתן חינוך חובה חינם
תשלומים בעבור תלמידים הלומדים ברשות חינוך מקומית אחרת
8. ארנונה
9. פרק רביעי: זכות הורים לבחור בזרם מוכר
10. זכות הורים לבחור בזרם מוכר
פרק חמישי: הוראות כלליות
10א. תקצוב מוסדות פטורים
11. גיל
12. כרטיסיות ילדים ונערים בגיל לימוד חובה
12א. חובת דיווח של מנהל מוסד חינוך
12ב. איסור הרחקה לצמיתות בשל הישגים לימודיים
12ג. חובת דיווח על אלימות
12ד. הגבלת מספר התלמידים בלימודי מיומנויות היסוד
13. העברת סמכויות השר
פרק ששי: ביצוע
14. תפקידי ועד החינוך
15. ביצוע ותקנות
16. תחילת תוקף