"מאורת הרשות" - מיתקן שקבעה רשות מקומית, באישור המנהל, לאחזקת כלבים, לרבות מאורת בידוד כמשמעותה בסעיף 3 לפקודת הכלבת;

(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על החזקת כלב במיתקן מוגן כהגדרתו בחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד-1994 ((להלן - מיתקן מוגן).

(3) הכלב מחוסן לפי הוראות פקודת הכלבת.

(ג) השר יקבע את דרך מתן הרישיון, ורשאי הוא לקבוע -

(1) תנאים למתן הרישיון, ובכלל זה:

(א) דרישת גיל מינימלי לגבי בעליו של כלב, ויכול שתהיה שונה לפי סוג הכלב, גזעו או גודלו;

(ב) אי הפרת תנאים ברישיון קודם שניתן לבעליו של הכלב לגבי אותו כלב או לגבי כלב אחר;

(ג) לגבי כלב מסוכן - חובת ביטוח צד שלישי כנגד פגיעות לגוף ולרכוש העלולות להיגרם על ידי הכלב; קבע השר חובת ביטוח כאמור, לא יינתן רישיון להחזקתו של כלב מסוכן לפי חוק זה, אלא אם כן הוצגה תעודת ביטוח כדין, ורשאי השר, באישור שר האוצר, לקבוע הוראות להסדרת חובה זו ובין השאר לענין חובת מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א-1981, לבטח בביטוח כאמור;

(2) שיקולים נוספים שעל הרופא הווטרינר העירוני לשקול בבואו לתת רישיון, ובכלל זה, הרשעות קודמות של בעליו של הכלב בעבירות אשר מפאת חומרתן, מהותן או נסיבותיהן אין הוא ראוי להחזיק כלב, לרבות עבירות לפי חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד-1994, או לפי סעיפים 338(6) ו-451 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין).

(ד) תוקפו של רישיון הוא לשנה אחת, אלא אם כן קבע השר תקופה ארוכה יותר.

(ה) כלב שניתן לבעליו רישיון ועבר לבעלים אחרים, חייב בעליו החדש לקבל רישיון חדש.

(ג) הובאה לידיעתו של רופא מחוזי, כהגדרתו בפקודת בריאות העם, 1940, התנהגות תוקפנית של כלב, ידווח למרכז הרישום על העובדות הנוגעות להתנהגות זו ועל פרטי הכלב ופרטי בעליו, ככל שידועים לו.

(ד) רופא וטרינר מוסמך ידווח לרופא וטרינר עירוני על כל אלה:

(1) כלב שסומן על ידו, בציון פרטי הכלב ופרטי בעליו של הכלב;

(2) הובאה לידיעתו התנהגות תוקפנית של כלב - העובדות הנוגעות להתנהגות זו, וכן פרטי הכלב ופרטי בעליו, ככל שידועים לו;

(3) דיווח שקיבל מבעליו של כלב לפי הוראות סעיף קטן (ה).

(ה) בעליו של כלב ידווח לרופא וטרינר עירוני או לרופא וטרינר מוסמך על שינוי במקום מגוריו הקבוע, על העברת הכלב לבעלים אחרים, ואם מת הכלב - על מותו; עבר בעליו של כלב להתגורר בתחומי רשות מקומית אחרת, ידווח על מקום מגוריו החדש גם לרופא הווטרינר העירוני של הרשות המקומית האחרת.

(ו) השר רשאי לקבוע -

(1) פרטים נוספים החייבים בדיווח למרכז הרישום, וכן פטור מחובת דיווח לפי סעיף זה;

(2) את פרטי הדיווח לפי סעיף זה, את הדרכים, האמצעים, לרבות אמצעים ממוחשבים והמועדים למסירת הדיווח, וכן הוראות לענין קבלת התייחסותו של בעליו של כלב לדיווחים לפי סעיף זה, לגביו ולגבי כלבו.

(ז) רשות מקומית תעמיד לרשות הרופא הווטרינר העירוני אמצעים מספקים לצורך מסירת דיווחים למרכז הרישום וקבלת דיווחים ממרכז זה.

(ב) ראש רשות מקומית רשאי לקבוע אזורים ומועדים שבהם לא תחול חובה כאמור בסעיף קטן (א) ואת התנאים לכך; ראש הרשות המקומית יפרסם, בדרך שימצא לנכון, וברשומות הודעה על האזורים והמועדים שקבע; הוראה זו לא תחול באזור שהוכרז כנגוע לפי פקודת הכלבת.

(ג) כלב מסוכן יוחזק בהתאם להוראות שיקבע השר; השר רשאי לקבוע, בין השאר, הוראות בדבר -

(1) חסימת פיו של הכלב בזמם כשהוא מוצא מחוץ לחצרים;

(2) קשירת הכלב או החזקתו בכלוב בתוך החצרים;

(3) סירוס או עיקור הכלב;

(4) דרישת גיל מינימלי של המחזיק בכלב בעת הוצאתו מן החצרים.

(1) יהיו לו סמכויות שוטר לפי סעיף 67 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996;

(2) יהיה רשאי להשתמש בכל הסמכויות הנתונות לקצין משטרה בדרגת מפקח לפי סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), וסעיף 3 לפקודה האמורה יחול על הודעה שרשם מכוח סמכות זו.

(א) בעליו של כלב שאינו מדווח בהתאם להוראות סעיף 8(ה), דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.

(ב) העושה אחד מאלה, דינו - מאסר שישה חודשים:

(1) מחזיק בכלב בלי שברשותו רישיון בר תוקף, בניגוד להוראות סעיף 2, או בניגוד לתנאי הרישיון;

(2) מאפשר יציאתו של כלב מחצרים, בניגוד להוראות לפי סעיף 11(א) או (ב).

(ג) העושה אחד מאלה, דינו - מאסר שנה:

(1) מתזיק בכלב מסוכן בניגוד להוראות לפי סעיף 11(ג), אלא אם כן קבע השר עונש קל מהאמור ברישה;

(2) מוסר מידע כוזב בפרט מהותי, כדי שיירשם במרכז הרישום.

(ג)2 על סכום האגרה המשולמת בעד רישיון להחזקת כלב מסורס או מעוקר ייווסף סכום של 350 שקלים חדשים בעד רישיון להחזקת כלב שאינו כלב כאמור (בסעיף זה — הסכום הנוסף); הסכום הנוסף יעודכן ב–1 בינואר של כל שנה בהתאם להוראות לעדכון האגרה שנקבעו לפי סעיף קטן (א).

(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), המנהל רשאי -

(1) להורות בנוהל כי מתן רישיון להחזקת כלב שאינו מסורס או מעוקר יהיה פטור מתשלום הסכום הנוסף בשל גיל או בשל מצב בריאותי של הכלב;

(2) לפי בקשה בכתב של מחזיק הכלב ומנימוקים שיירשמו — לפטור אותו מתשלום הסכום הנוסף, ורשאי הוא לדרוש מסמכים להוכחת קיומם של התנאים לפטור, אם מצא שמתקיים אחד מאלה:

(א) עקב מצבו הבריאותי של הכלב, סירוס או עיקור יסכן בסבירות גבוהה את חייו;

(ב) הכלב רשום ככלב טהור גזע בתאגיד שאינו למטרות רווח שמטרתו, לפי מסמכי היסוד שלו, היא בין השאר לאסוף ולנהל נתונים של כלבים טהורי גזע, והוכר על ידי ארגון בין–לאומי שהנחיותיו מיושמות בפעילות ובמסחר בין–לאומיים בכלבים טהורי גזע.

(ב) תקציב שנתי בסך 4.5 מיליון שקלים חדשים למימון פעולות כאמור בסעיף קטן (א) ייקבע בתחום פעולה נפרד בסעיף תקציב משרד החקלאות ופיתוח הכפר בחוק התקציב השנתי; בסעיף זה, "תחום פעולה" ו"סעיף תקציב" - כהגדרתם בחוק תקציב שנתי, כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985.

(ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 14א לחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד-1994.

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), מי שפועל מכוח הוראות חוק זה, לא יראוהו כעובר על הוראות חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד-1994.

מי שניתנה לו סמכות לפי פקודה זו רשאי, בעת הפעלת סמכותו, לשקול שיקולים לצמצום פגיעה ברווחתם של בעלי חיים כהגדרתם בחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד-1994, ולקידום מטרותיו של החוק האמור.

"(7) הוא סימן כלב בניגוד להוראות לפי חוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ג-2002, או לא מסר דיווח לפי הוראות החוק האמור."

(ב) (בוטל).

בתקופת הוראת השעה5 יקראו את החוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ג-2002 (להלן - החוק העיקרי), כך שאחרי סעיף 13 יבוא:

(1) הכלב עלול להוות סכנה לשלום הציבור או לביטחונו בשל התנהגותו;

(2) לא ניתן להחזיק את הכלב במאורת הרשות מחמת מצב בריאותו או התנהגותו;

(3) הכלב אינו בר-אימוץ.

(ב) היה הכלב בר-אימוץ, ימסור הרופא הווטרינר העירוני הודעה על כך למערכת הביטחון או לגורם אחר שקבע השר לפי סעיף 6(ה)(1), ויחול לעניין זה מניין הימים הקבוע בסעיף 13(ה).

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), רופא וטרינר עירוני רשאי, במקרים חריגים, להמית את הכלב גם אם טרם חלפו ארבעה ימים מיום העברתו למאורת הרשות, אם נוכח כי הכלב חולה או סובל והמשך החזקתו במאורת הרשות יגרום לו לסבל.

(ד) החליט הרופא הווטרינר העירוני על המתת הכלב לפי הוראות סעיפים קטנים (א) או (ג), ינמק את החלטתו.

(ה) השר, לאחר התייעצות עם מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח והכפר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע, בצו, כי הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד) יחולו גם לעניין כלב שאינו מסומן שנתפס בטווח מגבול לבנון, כפי שיקבע, אם מצא שמתקיימות נסיבות המצדיקות זאת, בשל כניסה נרחבת וחריגה של כלבים שאינם מסומנים מלבנון לשטח ישראל, עקב פריצת גדר המערכת.

(א) שר החקלאות ופיתוח הכפר ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, חודש לאחר תום תקופת הוראת השעה, על יישום הוראות סעיף 13א לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה; הדיווח יכלול בין היתר נתונים לגבי כלבים שהומתו לפי הוראות הסעיף האמור, מספר הימים הממוצע שבו שהו הכלבים במאורת הרשות כהגדרתה בחוק העיקרי לפני שהומתו, השיקולים שנשקלו לגבי המתת הכלבים ודיווח לגבי פעולות משרד החקלאות ופיתוח הכפר, אם היו, בתקופת הוראת השעה, לטיפול בכלבים משוטטים בטווח של עד 20 קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה.

(ב) לשם דיווח לכנסת לפי הוראות סעיף קטן (א), יעביר רופא וטרינר עירוני כאמור בסעיף 13א(א) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה דיווח למנהל השירותים הווטרינרים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, מידי חודש בתקופת הוראת השעה, באופן מקוון, על מספר הכלבים שנלכדו בטווח כאמור בסעיף קטן (א), מספר הימים הממוצע שבו שהו במאורת הרשות, וכמה מתוכם הומתו לפי הוראות סעיף 13א(א) או (ג) האמור.

(ג) נקבעו הוראות כאמור בסעיף 13א(ה) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, יימסר הדיווח לפי סעיף זה גם לגבי הטווח מגבול לבנון שנקבע לפי אותן הוראות.