"בזק" - כמשמעותו בסעיף 1 לחוק הבזק;

"השר" - שר האוצר 2 ;

(ג) המועצה היא גוף מבוקר כמשמעותו בחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב].

(ד) מקום מושבה של המועצה יהיה באזור החופשי הראשון שיוקם; הוקם אזור חופשי נוסף, יהיה מקום מושבה של המועצה בירושלים והיא תהיה רשאית להקים סניפים ומשרדים בכל אזור חופשי שיוקם.

(6) לשמש גוף מוסמך למינוי מפקחים לפי חוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985; כל מינוי יהיה באישור השר הממונה על החוק שלפיו נקבעה עבירה מסוימת כעבירה מינהלית ולגבי אותן עבירות שהשר אישרן לענין זה;

(7) לדאוג להקמת נציגויות מוסמכות באזור ולסייע לנציג המוסמך בהפעלת סמכויותיו באזור;

(8) לפעול על פי כל סמכות שתוקנה לה בדין.

(ב) במילוי התפקידים ובהפעלת הסמכויות כאמור בסעיף קטן (א) יפעל חבר המועצה במגמה להגשים את מטרות החוק.

(3) נציג אחד של הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה, שימנה השר בהתייעצות עם השר לאיכות הסביבה, מתוך רשימת מועמדים שיגישו לו גופים אלה; לענין זה, "הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה" - הגופים המפורטים בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס"ג-2002.

(ב) הרכב המועצה ושמות חבריה יפורסמו ברשומות.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), עד לבחירת בעל הזכיון הראשון יכהנו במועצה נציגי הממשלה בלבד; עד למינויים ימלא השר את תפקידי המועצה.

(ד) חברי המועצה שהם נציגי הממשלה ימונו לראשונה תוך שלושים ימים; חברי המועצה שהם נציגי המגזר העסקי ימונו לראשונה תוך שלושים ימים מיום בחירת בעל הזכיון הראשון.

(ג) על חבר הועד הציבורי יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות סעיף 9, ובלבד שבמקום הועד הציבורי כאמור באותו סעיף תבוא הועדה שמונתה לפי סעיף 18ב לחוק החברות הממשלתיות.

(ד) תקופת כהונתו של חבר הועד הציבורי היא שלוש שנים; חבר הועד הציבורי יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו אם התקיים בו אחד מאלה:

(1) התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;

(2) הורשע בעבירה שיש עמה קלון;

(3) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;

(4) אם הממשלה מצאה כי אינו ממלא תפקידו כראוי.

(ה) רוב חברי הועד הציבורי יהיו מנין חוקי בישיבותיו, החלטות הועד יתקבלו ברוב קולות החברים הנוכחים; היו הקולות שקולים יהיה ליושב ראש הועד קול נוסף.

(ו) חברי הועד הציבורי יהיו זכאים לגמול השתתפות בישיבות בשיעור הגבוה ביותר בהתאם לסעיף 96י לפקודת החברות.

(ז) הועד הציבורי יעמוד לביקורתו של מבקר המדינה.

(ח) על אף הוראות סעיף 5(א), חברי הועד הציבורי, הראשונים, יהיו אותם חברי הועד הציבורי שמונו לפי סעיף 6 לחוק המניות הבנקאיות שבהסדר (הוראת שעה), התשנ"ד-1993.

(ט) פקעה תקופת כהונתם של חברי הועד הציבורי הראשונים, תמנה הממשלה חברים אחרים לועד ציבורי על פי חוק זה.

(א) חברי המועצה יהיו אנשים, שהועד הציבורי אישר, שמתמלאים בהם תנאי הכשירות הנדרשים לפי סעיפים 96ב עד 96ה לפקודת החברות, וכן תנאי הכשירות הקבועים בסעיף 16א לחוק החברות הממשלתיות; מצא הועד הציבורי כי למועמד לכהונה כחבר המועצה יש זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר או לסגן שר, הוא לא ימונה אלא אם כן מצא הועד הציבורי שיש לגביו שיקולים של כשירות מיוחדת לכהונה האמורה. לענין החוקים האמורים, ולענין סעיף זה, "חברה" היא כל אחד מאלה:

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), קשרים עסקיים שהם שגרתיים ורגילים, קשרים עם עסק באזור החופשי או קשרים עם ספק שירותים נילווים, או עם בעליהם, או קשרים כאמור עם בעל הזכיון, או עם בעליו, אשר הועד הציבורי קבע כי אינם מהותיים ואין בהם כדי ליצור ניגוד ענינים עם החברות במועצה, לא ייחשבו לענין החברות במועצה כקשר מהותי להנהלה העסקית של החברה או של תאגיד קשור לו.

(ג) חבר המועצה לא יכהן כדירקטור בחברה או בחברה הנשלטת בידי חברה ולא יועסק כעובד, כממלא תפקיד אחר או כיועץ של חברה או של חברה נשלטת בידי חברה במשך שנה מיום סיום כהונתו.

(ד) חברי המועצה שאינם עובדי המדינה דינם כדין עובדי המדינה לענין החיקוקים הבאים:

(1) חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969;

(2) חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט-1959;

(3) חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1979;

(4) חוק העונשין, התשל"ז-1977 - העבירות הנוגעות לעובדי ציבור;

(5) פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971;

(6) פקודת הנזיקין [נוסח חדש];

(7) חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969.

"נושא משרה" - כמשמעותו בסעיף 96כד לפקודת החברות;

(ה) לענין תשלום גמול והוצאות, דין חברי המועצה כדין דירקטורים לפי חוק החברות הממשלתיות.

(ו) החלטה של המועצה או ועדה מועדותיה לא תיפסל מחמת זה בלבד שבזמן עשייתה היה מקומו של חבר במועצה או בועדה, לפי הענין, פנוי מכל סיבה שהיא.

(ב) (1) השטחים המוצעים לאזורים חופשיים ייבחרו מתוך השטחים המיועדים לתעשיה בתכנית מתאר ארצית או בתכנית מתאר מחוזית כמשמעותם בחוק התכנון והבניה;

(2) על פי בקשת המועצה, תוכל המועצה הארצית לתכנון ולבניה או ועדת משנה שלה שמונתה לכך, לאשר ייעוד שטחים נוספים לתעשיה לענין חוק זה, גם אם אינם כלולים בתכנית מתאר ארצית או מחוזית; החלטת המועצה הארצית או ועדת המשנה תינתן תוך 90 ימים מיום הגשת הבקשה לגבי אותו אזור.

(ג) קבעה הממשלה אזור חופשי ופורסמה על כך הודעה ברשומות, כאמור בסעיף קטן (א), יראו בכך ראיה שאינה ניתנת לסתירה כי הקמת האזור החופשי הינה צורך ציבורי לענין פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943, כי הפעלת סמכויותיו של השר לפי אותה פקודה דרושה ונחוצה לצורך הציבורי כאמור.

(ד) אזור חופשי יוצא מתחום שיפוטה של הרשות המקומית שבה הוא מצוי ולמועצה יוקנו בתחום האזור כל התפקידים והסמכויות המוקנים למועצה מקומית תעשייתית, לפי סעיף 2א(ב)(4) לפקודת המועצות המקומיות.

(ג) מכרז לבחירת בעל זכיון יפורסם תוך 120 ימים מיום הקמת המועצה בשני עיתונים יומיים בשפה העברית שלפחות אחד מהם הוא עיתון נפוץ כמשמעותו בסעיף 1א לחוק התכנון והבניה.

(ד) חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992, והתקנות על פיו לא יחולו על המכרז לבחירת בעל זכיון, ועל הענקת זכויות לפי חוק זה.

(ב) רשום כעוסק לענין חוק מע"מ;

(ג) בעל יכולת כספית וארגונית מספקת להקמתו, לניהולו ולהפעלתו של אזור חופשי;

(ד) בעל יכולת, כישורים וידע לניהול ולהפעלה של אזור חופשי;

(2) הגיש למועצה תכנית עסקית לפרויקט שהוא מציע, המצביעה על יתרונותיו בצירוף מכתבי כוונות מעסקים המעונינים לפעול באזור שבהם יצוינו המספרים המשוערים של העובדים שיועסקו;

(3) בחמש השנים שקדמו למועד שבו הגיש את הבקשה לאישורו כבעל זכיון:

(א) לא הורשע, הוא או בעל שליטה בו או מי שבידיו אמצעי השליטה בבעל שליטה כאמור, בעבירה שיש עמה קלון או בעבירה על בטחון המדינה;

(ב) לא הוכרז פושט רגל או לא היה בעל שליטה בחברה שפורקה על ידי בית משפט במועד הגשת הבקשה לפירוקה או במחצית השנה שקדמה לכך, אלא אם כן שוכנעה ועדת המכרזים כי הפירוק לא נבע ממעשיו או ממחדליו.

(ב) המועצה תקבע בכללים את הדוחות והמסמכים שעל המבקש להגיש ומועדם.

(ג) בסעיף זה -

(ה) על ביטול לפי סעיפים קטנים (ג) ו-(ד) יחולו הוראות חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970, למעט תרופת אכיפה לפי סעיף 4 לחוק האמור.

(ו) המועצה תהיה רשאית להעניק לבעל זכיון שייבחר, במקום בעל זכיון שזכיונו בוטל, את הזכיון ליתרת התקופה כאמור בסעיף קטן (א) או לתקופה אחרת שתקבע, ובלבד שלא תעלה על ארבעים ותשע שנים.

"החזקה" , "שליטה" ו "אמצעי שליטה" - כמשמעותם בחוק ניירות ערך;

(ז) הועבר הזכיון או הועברו אמצעי שליטה בבעל זכיון בניגוד להוראות סעיף זה, רשאית המועצה לבטל את הזכיון.

(ד) בוטל, הוגבל או הותלה הזכיון - תפרסם המועצה מכרז חדש לבחירת בעל זכיון, אשר יבוא במקומו של בעל הזכיון שזכיונו בוטל, הוגבל או הותלה, זולת אם נתכוננה באזור מועצה מקומית תעשייתית על פי פקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש].

(ד) בסעיף זה, "שליטה" - כמשמעותה בחוק ניירות ערך.

(ו) רשיון עסק באזור החופשי או רשיון למתן שירותים נילווים ייחשב לרשיון שניתן על פי כל דין וייחשב לרישום כעוסק לענין חוק מע"מ ולענין הפקודה, ולא יידרש שום אישור או היתר נוסף, בכפוף לאמור בסעיף 27(ב)(1). הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מועד כספי.

(ז) אין באמור בסעיף קטן (ו) כדי לגרוע מהוראות כל דין לענין היתר או רשיון לעיסוק במקצוע או במשלח יד.

"שליטה" - כמשמעותה בחוק ניירות ערך.

(ב) פעילות באזור החופשי ובמקום אחר בישראל תיעשה באמצעות תאגידים נפרדים.

"רכב פרטי" - כהגדרתו בפקודת התעבורה;

(א) בעל זכיון או עסק באזור החופשי המחלק רווחים שנצמחו או שהופקו באזור או מתוך הכנסה מנכסים כספיים כמוגדר בסעיף 31(ה), יהא חייב במס בשיעור של 15% על הרווח המחולק כמשמעותו בסעיף 51(ח) לחוק עידוד השקעות הון ((להלן - רווח מחולק), ויהיה פטור מכל מס אחר.

(ב) בעל מניות בבעל זכיון או בעסק באזור החופשי יהיה חייב במס בשיעור שלא יעלה על 15% על חלקו ברווח המחולק ויהיה פטור מכל מס נוסף; המס האמור ינוכה במקור.

(ג) סך כל המס שחייבים בו בעל זכיון או עסק באזור החופשי ובעל מניות באחד מהם בשל רווח שחולק, לא יעלה על 15% מסכום הרווח שחולק; עלה סכום המס על השיעור האמור, יהיו בעל הזכיון או העסק באזור פטורים מתשלום מס בסכום העודף כאמור.

(ד) על אף האמור בסעיף 31, יחול מס בשיעור של 15% על רווחים שנצמחו או שהופקו באזור החופשי על ידי עסקים שאינם מאוגדים כחברה.

(ג) טובין שהועברו מהאזור החופשי למקום אחר בישראל מבלי ששולמו המסים לפי סעיף זה, יראו אותם כטובין מוברחים ויחולו כל הוראות פקודת המכס.

(א) בכפוף להוראות סעיף 36, העברת טובין מהאזור החופשי למקום אחר בישראל, תיחשב כיבוא הטובין לישראל ויחולו עליהם כל המסים העקיפים ומע"מ וכן כל ההוראות המתייחסות ליבוא על פי כל דין, למעט לענין חוק הפיקוח על המטבע.

(ב) האמור בסעיף קטן (א) לא יחול על הוצאה זמנית של טובין למקום אחר בישראל לצורך תיקון, חידוש או שיפור, או לצורך ארגון תערוכות ואירועים, אם נתקיימו כל התנאים שבכללים.

במשך כל תקופות הפטור יהיו מסמכי רכישה או שכירות של נכסים באזור בידי בעל זכיון או עסק באזור פטורים ממס בולים לפי חוק מס בולים על מסמכים, התשכ"א-1961.

(2) מסים והיטלים הנובעים מבניית מבנים או מפיתוח קרקע עבור פעולות באזור, וכן היטל השבחה, דמי הסכמה, ואגרות לפי חוק התכנון והבניה.

(ב) שוכנע השר כי היו לרשות מקומית הוצאות בקשר לפיתוח אתר שנקבע כאזור חופשי, רשאי הוא לקבוע כי היא זכאית לשיפוי מבעל הזכיון בדרך שיורה.

(3) פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ"ה-1985;

(4) חוק הגנת הצומח, התשט"ז-1956;

(5) חוק הזרעים, התשט"ז-1956;

(6) לגבי יבוא תוצרת חקלאית בלתי מעובדת - גם בכפוף להוראות הנוגעות להגנת הצומח.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), יצוא תוצרת חקלאית בלתי מעובדת מהאזור לחוץ לארץ או העברתה מהאזור למקום אחר בישראל יהא רק על פי היתר של שר החקלאות או מי שהוא הסמיכו וסעיף 31 לא יחול על הכנסה הנובעת מכך.

(ג) האמור בסעיף קטן (א) לא יחול על כלי יריה כהגדרתם בחוק כלי יריה התש"ט-1959, וכן לא יחול לענין היתר או רשיון לפי כל דין שיקבע שר הבטחון בתקנות.

(ב) החלטת המנהלים או הנציגים המוסמכים כאמור בסעיף קטן (א) תינתן תוך 30 ימים, מפניית המועצה; נחלקו המנהלים או הנציגים בדעותיהם, יחליט השר בדבר, תוך 15 ימים נוספים.

(א) על אף האמור בחוק הפיקוח על המטבע, דין בעל זכיון או עסק באזור החופשי, שהינו חברת חוץ הרשומה בישראל, כדין תושב חוץ לענין אותו חוק ((להלן בסעיף זה - בעל זכיון או עסק באזור שהינו תושב חוץ).

(ב) מותר לבעל זכיון או עסק באזור שהינו תושב חוץ לקנות מתושב ישראל או למכור לו, טובין ושירותים, ומותר לתושב ישראל למכור לו או לקנות ממנו טובין ושירותים כאמור, ובלבד שדין קניה ומכירה כאמור יהיה, בהתאמה, כדין יצוא או יבוא של טובין ושירותים, לענין חוק הפיקוח על המטבע וההיתרים שעל פיו.

"מהנדס האזור" - מהנדס שמינה שר הפנים והוא כשיר להיות מהנדס לפי חוק הרשויות המקומיות (מהנדס רשות מקומית), התשנ"ב-1991;

(ב) לכל מונח בסימן זה תהיה המשמעות שיש לו בחוק התכנון והבניה, זולת אם משתמע אחרת.

על תכנון, פיתוח ובינוי האזור החופשי, יחולו הוראות חוק התכנון והבניה, בכפוף להוראות המפורשות בסימן זה, וכן הוראות חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951.

(א) כל אזור חופשי יהא מרחב תכנון מחוזי כמשמעו בסעיף 12 לחוק התכנון והבניה.

(ב) עבור כל אזור חופשי תוקם ועדה לתכנון ובניה שסמכותה תהיה לדון ולהחליט בדבר אישור תכניות לאזור וליתן היתרי בניה באזור.

(ג) הועדה תהיה מורכבת מחברים אלה:

(1) יושב ראש הועדה המחוזית או מי ששר הפנים מינה, והוא יהיה יושב ראש הועדה;

(2) מתכנן המחוז או עובד לשכת תכנון מחוזית שמינה יושב ראש הועדה המחוזית;

(3) נציג שר הבריאות;

(4) נציג שר התעשיה והמסחר5 ;

(5) נציג שר התחבורה;

(6) נציג השר לאיכות הסביבה;

(7) נציג שר המשפטים;

(8) שלושה נציגים של המגזר העסקי שימנה השר מתוך רשימה שיגיש לו בעל הזכיון;

(9) לא יותר משני נציגים של הרשויות המקומיות הגובלות באזור החופשי שימנה שר הפנים, על-פי המלצות הרשויות המקומיות האמורות;

(10) מהנדס האזור החופשי.

(ד) מבין חברי הועדה תוקם ועדת משנה לרישוי המורכבת מהחברים המנויים בסעיף קטן (ג)(1), (2), (6), (7) ו-(10); לישיבות ועדת המשנה לרישוי יוזמנו נציגים של שר הבריאות, שר הבינוי והשיכון, השר לביטחון הפנים והרשות הארצית לכבאות והצלה וכן נציג לשכת המהנדסים, האדריכלים והאקדמאים במקצועות הטכנולוגיים בישראל, ואולם לנציגים תהיה דעה מייעצת בלבד.

(ה) לשכת התכנון המחוזית הנוגעת בדבר תיתן לועדות סיוע מינהלי ומקצועי.

(ה) על אף האמור בחוק התכנון והבניה, כוחה של תכנית שאישרה הועדה לפי חוק זה יפה מכל תכנית אחרת שאושרה לפי חוק התכנון והבניה; חרגה תכנית לפי חוק זה מהוראות תכנית מתאר ארצית או מהחלטות הועדה למתקנים בטחוניים או מהחלטות ועדת ערר למתקנים בטחוניים לפי פרק ו' לחוק התכנון והבניה, לא תאושר אלא אם כן אושרה בידי המועצה הארצית; המועצה הארצית תתן החלטתה בתוך 30 ימים מיום שהוגשה התכנית לאישורה.

(1) הוראות סעיף 23 לחוק התכנון והבניה לא יחולו, ואולם אם היה חבר ועדה נציג של רשות מקומית, משרד או גוף אחר שהם בעלי ענין בתכנית פלונית שהובאה לדיון בפני הועדה, יהיה אותו חבר מנוע מלהצביע בקשר להתנגדויות שהוגשו לאותה תכנית;

(2) לא תחול חובת פרסום כאמור בסעיף 77 לחוק התכנון והבניה;

(3) פרטים בעתון של הועדה על הפקדת תכנית יהיה כאמור בסעיף 1א(א) לחוק התכנון והבניה, אך במקום "בשני עתונים" יראו כאילו נאמר "בשלושה עיתונים" ובמקום "שלפחות אחד מהם הוא עתון נפוץ" יראו כאילו נאמר "שלפחות שניים מהם הם עתונים נפוצים";

(4) על אף האמור בסעיף 102 לחוק התכנון והבניה, המועד להגשת התנגדויות לתכנית, יהיה בתוך 30 ימים מהמועד שבו פורסמו ההודעות בדבר ההפקדה בעתונים נפוצים, לפי מועד הפרסום המאוחר מבין הפרסומים בעתונים, וסמכות הועדה להאריך את המועד להגשת התנגדויות תהיה לתקופה שלא תעלה על 10 ימים נוספים;

(5) הוראת סעיף 106(א) לחוק התכנון והבניה לא תחול;

(6) הועדה תשמע התנגדויות, בעצמה או באמצעות חוקר כמשמעותו בסעיף 107א לחוק התכנון והבניה, ותחליט בהן, וכן תחליט לאשר את התכנית עם או בלי שינויים או בתנאים שתקבע, או לדחותה, הכל תוך 30 ימים מתום המועד להגשת התנגדויות כאמור בפסקה (4); נכללו בתכנית הוראות בדבר איחוד וחלוקה מחדש של מגרשים שלא בהסכמת בעלים, והוגשו התנגדויות לתכנית, תשמע הועדה את ההתנגדויות ותחליט בדבר התכנית כאמור, בתוך 60 ימים מתום המועד להגשת התנגדויות כאמור בפסקה (4);

(7) לענין תכניות שהוגשו לפי סימן זה, יראו כאילו בסעיף 108(ג) לחוק התכנון והבניה, במקום "60 ימים" נאמר "10 ימים"; אין באמור בפסקה זו כדי לגרוע מהאמור בסעיף 109 לחוק התכנון והבניה בשינוי האמור בפסקה (9);

(8) החליטה הועדה על הפקדת תכנית בתנאים, ולא מילא בעל הזכיון את התנאים שנדרש למלא בתוך 90 ימים מהמועד שנמסרה לו הודעה על החלטת הועדה, יראו את החלטת הועדה על ההפקדה כבטלה; ואולם, רשאית הועדה להאריך את המועד האמור, אם שוכנעה כי בעל הזכיון לא מילא את התנאים, מחמת נסיבות שאינן תלויות בו;

(9) לענין תכניות שהוגשו לפי חוק זה, יראו כאילו בסעיף 109(א) לחוק התכנון והבניה, במקום "90 ימים" נאמר "10 ימים" ובסעיף 109(ב), במקום "90 ימים" נאמר "14 ימים";

(10) הוראות הסעיפים 110, 111, 114 ו-115 לחוק התכנון והבניה לא יחולו; בעל הזכיון או המועצה רשאים לערור על דחיית התכנית בפני המועצה הארצית, תוך 14 ימים; חמישה חברי הועדה כאחד רשאים לערור תוך 14 ימים בפני המועצה הארצית על החלטת הועדה לאשר תכנית; המועצה הארצית תחליט בעררים תוך 30 ימים והחלטתה תהא סופית;

(11) אושרה תכנית בידי הועדה, או בידי שר הפנים לפי פסקה (9), תפרסם הועדה הודעה על כך בעתונים כאמור בפסקה (3), ותחילתה של התכנית לענין מתן היתרים לפי חוק התכנון והבניה תהא עם הפרסום הראשון של ההודעה בעתון;

(12) סמוך לאחר אישור התכנית תפורסם הודעה על כך ברשומות ומועד פרסום זה יהיה המועד לענין תביעה לפיצויים לפי סעיף 197(ב) לחוק התכנון והבניה;

(13) הוראות סימן ט' בפרק ג' לחוק התכנון והבניה לא יחולו;

(14) בכותרת תכנית יצוין כי היא אושרה לפי חוק זה וכי הוראות חוק זה חלות עליה;

(15) (א) הודעה על הפקדת תכנית תימסר בידי הועדה גם למי ששר הבטחון הסמיך לענין זה (להלן - נציג שר הבטחון), לא יאוחר ממועד פרסום ההודעה על הפקדת התכנית לפי פסקה (3);

(ב) נציג שר הבטחון יודיע לועדה את עמדת מערכת הבטחון לגבי התכנית בתוך המועד להגשת התנגדויות לפי פסקה (4);

(ג) הוגשה מטעם שר הבטחון התנגדות לתכנית בשל מיתקן בטחוני, יועבר הנושא לדיון ולהחלטה לועדה למיתקנים בטחוניים; ההתנגדות לא תהיה נתונה לעיון על פי סעיף 104 לחוק התכנון והבניה; לענין זה, "הועדה למיתקנים בטחוניים" - ועדת משנה לועדה, המורכבת מיושב ראש הועדה, שיהיה גם יושב ראש הועדה למיתקנים בטחוניים, מנציג שר הפנים שנקבע לפי סעיף 52(ג)(1) ומנציג שר הבטחון;

(ד) על דיוני הועדה למיתקנים בטחוניים יחולו הוראות סעיפים 162, 170 ו-171 לחוק התכנון והבניה;

(16) לענין סימן זה יראו בפרק ט' לחוק התכנון והבניה, בכל מקום שבו נאמר "הועדה המקומית" כאילו נאמר "בעל זכיון".

(א) חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, בכל הנוגע לעבודת לילה, לעבודה בשעות נוספות ולגמול עבודה בשעות נוספות;

(ב) חוק חופשה שנתית, התשי"א-1951, ובלבד שחופשה שנתית לעובד לא תפחת מ-14 ימים בשנת עבודה;

(ג) חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963;

(ד) חוק איסור אפיית לילה, התשי"א-1951.

צווי הרחבה לפי סעיף 25 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, לא יחולו על עובדים ומעבידים בעסק באזור חופשי או על בעל זכיון, ובלבד שייעשה לגביהם הסדר חלופי שאישרו השר ושר העבודה והרווחה.

(א) עובד ומעביד באזור חופשי רשאים להסכים על בוררות ליישוב סכסוכים ביניהם בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה אישי; בוררות כאמור יכול שתהיה לפי חוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז-1957, או בוררות לפי חוק הבוררות, התשכ"ח-1968.

(ב) מינוי ועדת בוררים לפי סעיף 17 לחוק יישוב סכסוכי עבודה, לסכסוך עבודה באזור חופשי ייעשה בהתייעצות עם המועצה.

באזור חופשי לא יחול חוק רכישת מפעלים בידי עובדיהם (מקרים מיוחדים), התשמ"ז-1987.

(ב) הנציג המוסמך של שר הפנים באזור יתייעץ עם הממונה, כהגדרתו בסעיף 1 לחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ"א-1991, ויתן את החלטתו בבקשה תוך 15 ימים מיום קבלתה.

(ג) היתרים לפי סעיף קטן (א) יינתנו לעובדים בתפקידי ניהול והכשרת עובדים בלבד.

יותרו שירותי שמירה פרטיים על ידי גופים שיועסקו על ידי בעל זכיון או עסקים באזור; שירותי השמירה יינתנו על ידי גופים המאושרים מכוח חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל"ב-1972, ובהתאם לחוק כלי יריה, התשי"ט-1949.

(2) בעל זכיון יגיש בקשה לרשיון כאמור בפסקה (1) לידי הנציג המוסמך של משרד התקשורת באזור; הרשיון יינתן תוך שישים ימים מהיום שהנציג אישר תקינות הבקשה, ובלבד שבעל הזכיון עמד בדרישות על פי סעיף 4(ב)(2) ו-(ג) לחוק הבזק; ברשיון כאמור ניתן לכלול תנאים כאמור בסעיף 4(ד) לחוק הבזק, בענינים הנדסיים-טכניים, זמינות שירותים ואיכותם, תיאומים אלקטרומגנטיים, תיאומים בין-לאומיים, תיאומים לוויניים, זכויות קנייניות ותשלומי אגרות, ובלבד שבתנאי הרשיון לא תהיה הפליה בלתי סבירה לעומת רשיון במקום אחר בישראל;

(3) בהפעילו רשיון מיוחד כאמור בפסקה (1) לשירותי לווין, רשאי בעל זכיון להתקשר עם תאגיד לווינות בחוץ לארץ באמצעות נציגו בישראל (להלן בפסקה זו - הנציג) לשם קבלת שירותיו כפי שיזקק להם, ואולם השיעור המרבי של עמלת ניהול ותיאום שהנציג זכאי לקבל מאת בעל הזכיון, לא יעלה על עשרה אחוזים מכלל דמי השירותים שבעל הזכיון משלם לתאגיד הלווינות בעד שירותיו.

(ב) (1) אין במתן רשיון מיוחד לבעל זכיון כדי לגרוע מזכותו של כל אדם לבקש משר התקשורת, באמצעות נציגו באזור, רשיון לביצוע פעולות בזק או למתן שירותי בזק לעסק באזור;

(2) רשיון לפי פסקה (1) יינתן תוך ששים ימים מהיום שבו אישר נציג השר את תקינות הבקשה, ובלבד שהמבקש עמד בהוראות סעיף 4 לחוק הבזק.

(ג) בעל זכיון שהוא בעל רשיון מיוחד כאמור בסעיף קטן (א), או בעל רשיון מיוחד אחר למתן שירותי בזק באזור, אינו רשאי לתת שירותי בזק לאדם מחוץ לאזור, בין במישרין ובין בעקיפין, אלא אם כן הורשה לכך במפורש ברשיון מיוחד ונפרד מרשיונו.

(ד) (1) בעל זכיון יקים תשתית בזק באזור הן לצורך מתן שירותי בזק לפי רשיונו והן לצורך מתן שירותי בזק בידי "בזק" החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (להלן - החברה) או בידי בעל רשיון מיוחד אחר;

(2) לענין השימוש בתשתית הבזק כאמור בפסקה (1), יחולו הוראות סעיף 5 לחוק הבזק, בשינויים המחויבים;

(3) אין האמור בפסקה (1) מונע מאדם באזור החופשי להיות, לפי בחירתו, מנוי של החברה או של בעל רשיון מיוחד אחר ולקבל מכל אחד מהם או מכולם כאחד שירותי בזק לפי צרכיו.

(ה) (1) בעל זכיון, בעל רשיון מיוחד באזור וכל אדם באזור (להלן בסעיף זה - המשתמש) המחובר לרשת הבזק הציבורית באופן ישיר או מנקודת סיום רשת הבזק הציבורית, ישתמש רק בציוד קצה בעל אישור סוג בהתאם לחוק הבזק;

(2) משתמש באזור שאינו מחובר לרשת הבזק הציבורית רשאי להשתמש בציוד קצה שלא קיבל אישור בהתאם לחוק הבזק, ובלבד שהחיבור בינו לבין רשת הבזק הציבורית יהיה באמצעות מרכזת מתאמת בעלת אישור סוג משר התקשורת שבתכונותיה תאפשר, בין היתר, לציוד קצה באזור להתקשר לרשת הבזק הציבורית ללא פגיעה ברשת הבזק הציבורית.

(ו) בעל זכיון או בעל רשיון מיוחד באזור רשאי להשתמש בקווים בלעדיים של תשתית בזק בישראל ומחוצה לה באמצעות החברה או באמצעות בעל רשיון מיוחד, לפי הענין.

(ז) לענין השימוש בתדרי רדיו, יפעל בעל זכיון או בעל רשיון מיוחד באזור לפי הוראות פקודת הטלגרף האלחוטי, [נוסח חדש], התשל"ב-1972, לרבות לעניין מכשירים אלחוטיים ובכלל זה ציוד קצה, ובכפוף להחלטותיה של ועדת התדרים; בסעיף קטן זה, "ועדת התדרים" ו"מכשיר אלחוטי" - כהגדרתם בפקודה האמורה.

מי שהפר, בין בעצמו ובין על ידי אחר, את הוראות סעיפים 26, 27, 27א ו-29 או תנאי אחר ברשיון, יראו אותו כמי שלא קיים תנאי מתנאי רשיון עסק, כאמור בחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968.

(ב) צו כאמור בסעיף קטן (א) לענין תאגיד בנקאי כמשמעותו בחוק בנק ישראל, התשי"ד-1954, ייקבע בהסכמת נגיד בנק ישראל; נקבע צו כאמור, לא יחול על התאגיד הבנקאי סעיף 28(ו).