"חוק החברות" - חוק החברות, התשנ"ט-1999;

(10) בעל השכלה משפטית גבוהה, כמשמעותו בסעיף 25 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, שמינה השר לאחר התייעצות בלשכת רואי חשבון בישראל.

(ב) השר רשאי למנות ליושב-ראש המועצה ממלא-מקום מבין חבריה.

(ב)2 לא שילם בעל רישיון את האגרה בעד שנה פלונית עד תום שלוש שנים מהמועד הקובע, בניגוד להוראות סעיף קטן (א), תשלח לו המועצה הודעה על חובתו לשלם את האגרה, בצירוף תוספת האגרה והפרשי ההצמדה כאמור בסעיף קטן (א); בעל רישיון שקיבל הודעה כאמור, ישלם את הסכום הנקוב בהודעה בתוך 45 ימים מיום קבלתה; לא שילם בעל רישיון את הסכום בתוך התקופה האמורה, בלא הצדק סביר, יראו אותו כמי שהפר את הוראות חוק זה לעניין סעיף 12(2).

(ג) אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי לפגוע בסמכות לגבות חוב בשל אגרה שנתית כאמור בסעיף קטן (א) לפי כל דין.

(ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), רואה חשבון אינו נדרש לשלם אגרה שנתית בעד השנה שבה ניתן לו הרישיון.

(ה) השר רשאי לקבוע בתקנות שיעורים שונים של אגרה שנתית לרואי חשבון שמתקיימים בהם מאפיינים שקבע, ובכלל זה מאפיינים הנוגעים למועד קבלת הרישיון, היותם רואי חשבון שכירים והיותם מעל גיל שקבע.

(1) החברה רשומה בישראל לפי חוק החברות, ולפי מסמכי היסוד שלה אין הגבלה על אחריות בעלי המניות בה;

(2) מטרות החברה, לפי מסמכי היסוד שלה, הן האגדם של רואי חשבון, פעולות לוואי לראיית חשבון, פעולות ניהול החברה ונכסיה ולהשקעת רווחיה ופעולות לוואי הדרושות לאלה;

(3) כל חברי החברה ומנהליה הם רואי חשבון.

(ב) לא יעסוק רואה חשבון במקצועו כחבר ביותר מחברת רואי חשבון אחת.

לענין פקודת הנזיקין [נוסח חדש] רואים חברת רואי חשבון כאחראית בנזיקין לכל מעשה או מחדל בענין שפעלו בו חבריה כרואי חשבון.

(ב) אין באמור בסעיף קטן (א) כדי לפגוע בהוראות פקודת האגודות השיתופיות בענין ביקורת חשבונות בידי ברית פיקוח.

העובר על הוראה מהוראות סעיף 6, דינו - מאסר ששה חדשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין או שני הענשים כאחד.

(ב) הקווים המנחים שנקבעו לפי סעיף 13(1) ו-(2) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב], רואים אותם גם כחובה שהוטלה בתקנות לפי סעיף קטן (א)(1) על רואה-חשבון העוסק בביקורת גוף מבוקר כמשמעותו בחוק האמור, והוא חייב, לענין אותו עיסוק, למלא אחריהם בנוסף לחובות שהוטלו עליו בתקנות האמורות.

(ג) (בוטל).

(ד) אין בתקנות שהותקנו לפי סעיף זה כדי למעט מחובותיו ומאחריותו של רואה-חשבון לפי כל דין אחר.

(1) התנהג בדרך שאינה הולמת את כבוד המקצוע;

(2) הפר כלל מכללי האתיקה המקצועית או הוראה אחרת מההוראות לפי חוק זה, או הפר הוראת דין אחר המטילה עליו איסור או חובה בקשר לביצוע תפקידו;

(3) השיג את רישיונו במצג שווא;

(4) גילה חוסר אחריות או רשלנות חמורה בעת עיסוקו במקצוע;

(5) הורשע בפסק דין סופי, בין בישראל ובין מחוץ לישראל, בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק בראיית חשבון;

(6) לא נקט אמצעים לתיקון פגיעה באי-תלות שעליהם הורתה ועדת המשמעת לפי הוראות סעיף 12כא.

(ב) ועדת המשמעת תהיה בת שלושה חברים והם:

(1) מי שכשיר להתמנות לשופט בית משפט מחוזי, בעל ידע בתחום החשבונאות, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;

(2) רואה חשבון שהוא עובד המדינה, שעסק בראיית חשבון שבע שנים לפחות, שימונה לאחר התייעצות עם המועצה;

(3) רואה חשבון שאינו עובד המדינה, שעסק בראיית חשבון בשירות לכל שבע שנים לפחות, שמתוכן עסק חמש שנים לפחות בפעולות ביקורת דוחות כספיים ובדוחות מס, שימונה לאחר התייעצות עם המועצה; בפסקה זו, "פעולת ביקורת" - כהגדרתה בסעיף 154(א) לחוק החברות.

(ג) חבר המועצה לא יכהן כחבר ועדת המשמעת.

(ד) השר ימנה ממלאי מקום לחברי ועדת המשמעת לפי הוראות סעיף זה.

(ה) הודעות על מינוי חברי ועדת המשמעת ועל מינוי ממלא מקום לחבר ועדת המשמעת יפורסמו ברשומות.

(1) הוא התפטר מחברותו בוועדה במסירת כתב התפטרות לשר;

(2) הוא מונה לחבר המועצה.

(ב) התקיימה נסיבה מהנסיבות כמפורט להלן, יעביר השר את חבר ועדת המשמעת מכהונתו, לפני תום תקופת הכהונה ובסמוך למועד התקיימות הנסיבה, בהודעה בכתב:

(1) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;

(2) חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים למינויו כאמור בסעיף 12א(ב);

(3) התקיים בו סייג מהסייגים המנויים בסעיף 12ב;

(4) מתקיימות נסיבות מיוחדות שיפורטו שבשלהן אין הוא ראוי לכהן כחבר ועדת המשמעת.

(ב) חוקר יפעל לפי הנחיות התובע ויגיש לו את ממצאי בירורו ואת תוצאותיו.

(ג) לשם ביצוע סמכויותיו לפי חוק זה יהיו לחוקר הסמכויות לפי סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), וסעיף 3 לפקודה האמורה יחול, בשינויים המחויבים, על חקירה שערך החוקר.

(ד) לחוקר כאמור בסעיף קטן (א) יוסמך רק מי שמתקיימים בו כל אלה:

(1) משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטי העובד, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;

(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סעיף קטן (ג), כפי שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים;

(3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.

(ה) חוקר לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף קטן (ג) אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:

(1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;

(2) יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו של החוקר, שאותה יציג על פי דרישה.

(ב) ראה תובע, בין על יסוד תלונה שהתבררה בידי חוקר לפי הוראות סעיף 12ח ובין בכל דרך אחרת, כי יש ראיות לכאורה לכך שרואה חשבון עבר עבירת משמעת, יגיש נגדו קובלנה לוועדת המשמעת, אלא אם כן סבר שאין בהגשתה עניין לציבור.

(ג) הגיש תובע קובלנה כאמור בסעיף קטן (ב), יודיע על הגשתה למי שהוגשה נגדו (בחוק זה - הנקבל).

(ד) היה התובע סבור שיש צורך בכך, ינחה את החוקר לבצע בירור נוסף.

(ב) לא יגיש תובע לוועדת המשמעת כראיה את חומר הבירור, אם לא ניתנה לנקבל או לסנגורו הזדמנות סבירה לעיין בו ולהעתיקו, אלא אם כן הם ויתרו על כך בכתב.

(ג) נקבל רשאי לבקש מוועדת משמעת להורות לתובע להתיר לו עיון בחומר שלטענתו הוא חומר בירור שלא הועמד לעיונו.

(ד) בקשה כאמור בסעיף קטן (ג) תידון לפני יושב ראש ועדת המשמעת בשבתו כדן יחיד.

(ה) בעת הדיון בבקשה כאמור בסעיף קטן (ג), רשאי יושב ראש ועדת המשמעת לעיין בחומר שבמחלוקת, אם ראה צורך בכך.

(ו) על החלטת יושב ראש ועדת המשמעת לפי סעיף קטן (ד) ניתן לערער בתוך 15 ימים לפני בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו יושבת הוועדה, שידון בערעור בדן יחיד.

(ז) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות פרק ג' לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן - פקודת הראיות), או כדי לאפשר עיון בחומר הבירור, שאי-גילויו מותר או שגילויו אסור לפי כל דין.

(ח) השר רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין דרכי העיון וההעתקה של חומר הבירור, סדרי הדיון בבקשת נקבל להתיר לו עיון בחומר שלא הועמד לעיונו או בערעור על החלטת יושב ראש ועדת המשמעת בבקשה כאמור.

(ב) החליט תובע שלא להגיש קובלנה על עבירת משמעת על יסוד תלונתו של אדם, יודיע על כך למתלונן בהחלטה מנומקת.

(ג) הוגשה קובלנה על עבירת משמעת על יסוד תלונתו של אדם, יודיע התובע למתלונן על הגשתה; החליטה ועדת המשמעת בקובלנה, יודיע התובע למתלונן על ההחלטה; התובע ימציא העתק מהחלטת ועדת המשמעת למתלונן, אלא אם כן החליטה ועדת המשמעת אחרת, מטעמים שיירשמו.

(1) סניגורו של הנקבל התייצב במקומו;

(2) הנקבל נעדר מהישיבה בלא סיבה מספקת, לאחר שהוזהר שאם ייעדר בלא סיבה מספקת תהיה הוועדה רשאית לדון בעניינו שלא בפניו.

(ב) ועדת המשמעת תדון בדלתיים סגורות, אלא אם כן הורתה לקיים את הדיון, כולו או חלקו, בפומבי; ביקש הנקבל כי הדיון יתקיים בפומבי, תקיימו ועדת המשמעת בפומבי, אלא אם כן הורתה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לקיים את הדיון, כולו או חלקו, בדלתיים סגורות.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב) -

(1) הדיון בעבירת משמעת כאמור בסעיף 12(5) יתקיים בפומבי, אלא אם כן פסק הדין כאמור באותו סעיף, כולו או חלקו, נאסר לפרסום;

(2) המתלונן זכאי להיות נוכח בדיון המתקיים בדלתיים סגורות בקובלנה שהוגשה על יסוד תלונתו, וכן זכאי הוא שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח עמו בדיון, אלא אם כן החליטה ועדת המשמעת, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא לאפשר את נוכחותם בדיון, כולו או חלקו;

(3) ועדת המשמעת רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לאפשר לאדם אחר שאינו המתלונן, התובע או הנקבל להיות נוכח בדיון.

(ד) על דיון בדלתיים סגורות ועל דיון בפומבי לפי סעיף זה, יחולו ההוראות לעניין איסור פרסום לפי סעיף 70 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן - חוק בתי המשפט), בשינויים המחויבים.

(ה) על החלטת ועדת המשמעת לפי סעיף קטן (ב) רשאים לערער הנקבל והתובע כשם שמערערים על החלטת ועדת המשמעת בקובלנה, לפי סעיף 12כד.

(ב) החלטות ועדת המשמעת יתקבלו ברוב קולות חבריה.

(ב) דיון שנערך במותב חסר כאמור בסעיף קטן (א), לא יסתיים אלא לפני ועדת המשמעת בהרכבה המלא.

(ב) צורף חבר אחר כאמור בסעיף קטן (א), רשאית ועדת המשמעת להמשיך בדיון מן השלב שאליו הגיעה בהרכבה הקודם, אם סברה שלא ייגרם עיוות דין, וזאת לאחר שנתנה לבעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם; החליטה הוועדה להמשיך בדיון, רשאית היא לנהוג בראיות שגבתה הוועדה בהרכבה הקודם כאילו גבתה אותן בעצמה, או לחזור ולגבותן, כולן או חלקן.

(ג) החלטה במותב קטוע שנחלקו בו הדעות תתקבל על פי דעתו של יושב ראש ועדת המשמעת.

(ב) לא תישמע בקשה כאמור בסעיף קטן (א) אלא בתחילת הדיון או מיד לאחר שנודעו לתובע או לנקבל הנסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי כאמור באותו סעיף קטן.

(ג) נטענה טענת פסלות נגד חבר ועדת המשמעת, תחליט בה ועדת המשמעת לאלתר ולפני שתיתן כל החלטה אחרת.

(ד) על החלטת ועדת המשמעת בעניין פסלות רשאים תובע או נקבל לערער לפני בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו יושבת הוועדה, בתוך 15 ימים מיום המצאת ההחלטה; הוגש ערעור כאמור תפסיק ועדת המשמעת לדון בקובלנה עד למתן החלטה בערעור.

(ה) נמנע מחבר ועדת המשמעת להמשיך להשתתף בדיון בשל החלטה לפי סעיפים קטנים (ג) או (ד), יחולו הוראות סעיף 12טז.

(1) לזמן אדם לבוא לפניה כדי להעיד או להציג דבר;

(2) להזהיר או להשביע עד, בהתאם לחוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה), התש"ם-1980;

(3) לבקש מבית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו יושבת הוועדה לתת צו לפי סעיף 13 לפקודת הראיות, לשם גביית עדות;

(4) לפסוק דמי נסיעה ולינה ושכר בטלה לעדים שהוזמנו לפי סעיף זה, כמו לעד שהוזמן להעיד בבית משפט.

(ב) דרשה ועדת המשמעת מאדם להעיד או להציג דבר כאמור בסעיף קטן (א)(1) והוא סירב לעשות כן בלא הצדק המניח את דעת הוועדה, רשאית היא לצוות על הבאתו לפניה בזמן שתקבע בצו, ובלבד שהזהירה אותו כי בכוונתה לעשות כן; על צו הבאה לפי סעיף קטן זה יחולו ההוראות לפי סעיף 73א לחוק בתי המשפט, בשינויים המחויבים.

(ג) הסמכות להחליט בעניינים לפי סעיף זה הנוגעים לקובלנה מסוימת נתונה ליושב ראש ועדת המשמעת, שעה שהוועדה אינה יושבת בדין.

(1) התראה;

(2) נזיפה;

(3) קנס בסכום שלא יעלה על הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין;

(4) התליית רישיון לתקופה קצובה שלא תעלה על חמש שנים;

(5) ביטול הרישיון.

(ב) לא היתה דעת רוב לעניין סוג אמצעי המשמעת או מידתו, תצורף הדעה המחמירה יותר לדעה המקילה הקרובה אליה; נחלקו הדעות לגבי החומרה של סוג אמצעי המשמעת או מידתו, תכריע דעת יושב ראש הוועדה.

(ג) מי שרישיונו בוטל לפי הוראות סעיף קטן (א)(5), לא יגיש בקשה לרישיון לפני שחלפו שבע שנים מיום ביטול הרישיון.

(ב) החליטה ועדת המשמעת כאמור בסעיף קטן (א), לא יופעל התנאי אלא אם כן עבר הנקבל, בתוך התקופה שנקבעה בהחלטת ועדת המשמעת, שלא תפחת משנה ולא תעלה על שלוש שנים (בסעיף זה - תקופת התנאי) אחת מעבירות המשמעת שנקבעו בהחלטתה (בסעיף זה - עבירה נוספת), וועדת המשמעת מצאה, בתוך תקופת התנאי או לאחריה, שהנקבל עבר עבירה נוספת כאמור.

(ג) תקופת התנאי תימנה מיום מתן החלטת ועדת המשמעת בדבר נקיטת אמצעי משמעת על-תנאי נגד נקבל, אלא אם כן הורתה ועדת המשמעת אחרת.

(ד) החליטה ועדת המשמעת לנקוט נגד נקבל אמצעי משמעת בשל עבירה נוספת, לא יינקט אמצעי משמעת זה על-תנאי.

(ה) נקבל שנקבע לגביו אמצעי משמעת על-תנאי, וועדת המשמעת החליטה לנקוט נגדו אמצעי משמעת בשל עבירה נוספת, תורה ועדת המשמעת על הפעלת אמצעי המשמעת על-תנאי, אלא אם כן החליטה להאריך את תקופת התנאי לפי הוראות סעיף קטן (ו); ועדת המשמעת רשאית להורות שהפעלת אמצעי המשמעת על-תנאי תהיה בכפוף לתוצאות הערעור על נקיטת אמצעי המשמעת בשל העבירה הנוספת.

(ו) החליטה ועדת המשמעת לנקוט נגד נקבל כאמור בסעיף קטן (ה) אמצעי משמעת בשל עבירה נוספת, רשאית היא, במקום להפעיל את אמצעי המשמעת על-תנאי, להאריך את תקופת התנאי או לחדשה לתקופה נוספת שלא תעלה על שנתיים; האריכה ועדת המשמעת את תקופת התנאי לתקופה נוספת, לפני תום תקופת התנאי הראשונה, תחל התקופה הנוספת בתום תקופת התנאי הראשונה; חידשה ועדת המשמעת את תקופת התנאי לאחר שתמה תקופת התנאי הראשונה, תחל תקופת התנאי הנוספת מיום מתן ההחלטה, והכול אלא אם כן הורתה ועדת המשמעת אחרת.

(ב) בטרם תורה ועדת המשמעת על אמצעים שעל רואה חשבון שאינו הנקבל לנקוט לפי סעיף קטן (א), תשמע הוועדה את רואה החשבון האמור.

(1) לחייב את הנקבל בתשלום הוצאות ההליכים למדינה או למתלונן שעל בסיס תלונתו הוגשה הקובלנה, בסכום שתורה ושלא יעלה על סכום או שיעור שקבע השר, אם קבע, אם שוכנעה שניהל את ההגנה שלו באופן טרדני או קנטרני;

(2) לחייב את המתלונן בתשלום הוצאות ההליכים למדינה או לנקבל בסכום שתורה ולא יעלה על סכום או שיעור שקבע השר, אם קבע, אם זוכה הנקבל והוועדה מצאה שהתלונה הוגשה לשם קנטור או בלא יסוד;

(3) לחייב את המדינה בתשלום הוצאות ההגנה לנקבל, אם זוכה הנקבל והוועדה מצאה שלא היה יסוד להגשת הקובלנה או שמתקיימות נסיבות אחרות המצדיקות זאת.

(ב) חיוב המדינה בתשלום הוצאות לפי סעיף 12כב(3), יבוצע בדרך שמבצעים פסק דין של בית משפט בעניין אזרחי נגד המדינה.

(ב) החלטה של ועדת המשמעת המחייבת מתלונן בתשלום הוצאות לפי סעיף 12כב(2), ניתנת לערעור כמו פסק דין של בית משפט שלום בעניין אזרחי.

(ג) פסק דין של בית משפט מחוזי בערעור לפי סעיף זה ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון, אם ניתנה לכך רשות מאת נשיא בית המשפט העליון או מאת שופט אחר של בית המשפט העליון שנשיאו קבע לכך, או אם ניתנה רשות לכך בגוף פסק הדין.

(ב) על החלטה של ועדת המשמעת לפי סעיף זה רשאים הנקבל והתובע לערער כשם שמערערים על החלטת ועדת המשמעת בקובלנה, לפי הוראות סעיף 12כד.

(ב) מצאה ועדת המשמעת כי הנקבל עבר עבירת משמעת -

(1) תעמיד את החלטתה בציון שם הנקבל לעיון הציבור, ואולם רשאית היא להעמיד את החלטתה לעיון הציבור בלא ציון שם הנקבל ופרטים אחרים שיש בהם כדי לזהותו (בסעיף זה - פרטים מזהים), לאחר ששמעה את התובע ואת הנקבל ושקלה בין השאר את הפגיעה בפרטיותו של הנקבל או של צד שלישי, ואת הצורך באזהרת הציבור;

(2) רשאית היא, לאחר ששמעה את נציג מעסיקו של הנקבל, ובשים לב לנסיבות המקרה, להעמיד את החלטתה לעיון הציבור גם בציון שם מעסיקו בעת ביצוע העבירה; לעניין זה, "מעסיק" - משרד רואי החשבון שבו הנקבל הועסק או היה שותף או חבר וכן כל מעסיק אחר, שאינו משרד רואי חשבון, שהעסיק את הנקבל.

(ג) החליטה ועדת המשמעת שלא להטיל על הנקבל אמצעי משמעת, תעמיד את החלטתה לעיון הציבור בלא ציון פרטים מזהים של הנקבל, ואולם לבקשת הנקבל תפרסם הוועדה את החלטתה בציון פרטיו המזהים.

(ד) החלטות ועדת המשמעת כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו–(ג) לא יועמדו לעיון הציבור כל עוד ניתן לערער עליהן, ואם הוגש ערעור - כל עוד לא תמו ההליכים בערעור, אלא אם כן החליט בית המשפט שלערעור אחרת.

(ה) על החלטת ועדת המשמעת לפי סעיף זה רשאים הנקבל והתובע לערער כשם שמערערים על החלטת ועדת המשמעת בקובלנה, לפי הוראות סעיף 12כד.

(ו) החלטות ועדת המשמעת יפורסמו ויועמדו לעיון הציבור באתר האינטרנט של המועצה; השר רשאי לקבוע דרכי פרסום נוספות ולקבוע הוראות לעניין דרכי העיון בהחלטות ועדת המשמעת, התקופה שבה יועמדו לעיון ואמצעים שיינקטו כדי למנוע, ככל האפשר, את העיון באינטרנט בפרטים המזהים בתום התקופה כאמור.

(ב) הוגש כתב אישום או הוגשה קובלנה בשל עבירה לפי דין משמעתי אחר נגד רואה חשבון, רשאית המועצה, אם ראתה שחומרת העניין או טובת הציבור מחייבות זאת, בהתחשב במהותה, בחומרתה או בנסיבותיה של עבירה כאמור, ולאחר שנתנה לרואה החשבון הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, להתלות זמנית את רישיונו או להגבילו לתחומי עיסוק מסוימים.

(ג) התליית רישיון או הגבלתו לפי הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב) תעמוד בתוקפה עד למתן פסק דין סופי בהליך הפלילי או החלטה סופית בהליך המשמעתי, והכול אלא אם כן הורתה המועצה על מועד מוקדם יותר להפסקת ההתליה.

(ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו–(ב), רשאית המועצה, ביוזמתה או לבקשת התובע, ולאחר שנתנה לרואה החשבון הזדמנות לטעון את טענותיו, להתלות זמנית את רישיונו של רואה חשבון או להגבילו לתחומי עיסוק מסוימים אף לפני שהוגשה נגדו קובלנה לפי חוק זה או לפי דין משמעתי אחר, או לפני שהוגש נגדו כתב אישום, אם סברה כי יש חשש ממשי לביצוע עבירת משמעת ויש בהמשך עיסוקו של רואה החשבון במקצועו כדי ליצור סיכון משמעותי לציבור.

(ה) (1) התליית רישיון או הגבלה לפי הוראות סעיף קטן (ד) תעמוד בתוקפה לתקופה שתורה המועצה ושלא תעלה על שלושה חודשים ממועד החלטת המועצה על ההתליה או ההגבלה כאמור, ואולם המועצה רשאית, בתום התקופה כאמור, אם מצאה כי חומרת העניין מחייבת זאת או כי הדבר נדרש לשם הגנה על הציבור, להורות על הארכת תקופת ההתליה או ההגבלה כאמור בתקופות נוספות שלא יעלו על 30 ימים כל אחת, ובלבד שתקופת ההתליה או ההגבלה הכוללת לא תעלה על 12 חודשים מהמועד שבו הותלה הרישיון או הוגבל, לראשונה.

(2) על אף האמור בפסקה (1), הוחלט שלא להגיש קובלנה או כתב אישום בעבירה שבשלה הותלה הרישיון או הוגבל - יפקע תוקף ההתליה או ההגבלה.

(3) הוחלט על הגשת קובלנה או כתב אישום בעבירה שבשלה הותלה הרישיון או הוגבל - תעמוד ההתליה או ההגבלה בתוקפה עד לקבלת החלטה בידי ועדת המשמעת או המועצה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), לפי העניין.

(ו) השר יקבע בתקנות הוראות לעניין פרסום דבר ההתליה או ההגבלה לפי סעיף זה, ובכלל זה לעניין תקופת הפרסום, שלא תעלה על תקופת ההתליה או ההגבלה כאמור.

(ז) הותלה רישיונו של רואה חשבון לפי סעיף זה, והחליטה ועדת המשמעת להתלות את רישיונו לתקופה קצובה לפי הוראות סעיף 12יט(א)(4), תבוא תקופת ההתליה לפי סעיף זה במניין תקופת ההתליה שהטילה ועדת המשמעת כאמור.

(ב) הסמכות להחליט בעניינים שבסדרי דין הנוגעים לקובלנה מסוימת, נתונה ליושב ראש ועדת המשמעת, שעה שהוועדה אינה יושבת בדין.

(ג) ועדת המשמעת אינה כפופה לדיני הראיות, פרט לדינים בדבר ראיות חסויות, אלא אם כן קבע השר כי יחולו על ועדת המשמעת חלק מדיני הראיות כפי שיקבע.

(ד) הממצאים והמסקנות בהכרעת הדין שבפסק דין חלוט במשפט פלילי המרשיע את הנקבל, יראו אותם כמוכחים בהליך המשמעתי נגד אותו נקבל.

(ב) נפתחה חקירה פלילית או הוגש כתב אישום נגד רואה חשבון בשל מעשה או מחדל המהווה גם עילה לדיון לפני ועדת המשמעת לפי חוק זה, רשאית ועדת המשמעת להפסיק את דיוניה עד שתתקבל החלטה בידי הגורם המוסמך לכך שלא להעמיד את רואה החשבון לדין פלילי או עד למתן פסק דין סופי בהליך הפלילי, לפי העניין.

(ב) רואה חשבון שרישיונו הותלה ימשיך להיות נתון בתקופת ההתליה לשיפוט משמעתי לפני ועדת המשמעת לגבי מה שאירע לפני ההתליה או במהלכה.

(ב) על אף האמור בסעיף 12יט(א), ועדת המשמעת רשאית, בשל עבירת משמעת, לנקוט נגד מתמחה אחד או יותר מאמצעי המשמעת כאמור בפסקאות (1) עד (3) של אותו סעיף, או לפסול אותו מלקבל רישיון לתקופה שלא תעלה על שבע שנים.

(1) המשרד הפר הוראת דין המטילה על משרד רואי חשבון חובה הקשורה לעיסוק בראיית חשבון;

(2) המשרד הורשע בפסק דין סופי, בין בישראל ובין מחוץ לישראל, בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה יש לה השלכה על העיסוק בראיית חשבון.

(ב) תלונות על הפרות של משרד רואי חשבון יתבררו בידי חוקר, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 12ח.

(ג) על בירור של תלונה או קובלנה נגד משרד רואי חשבון לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 12י עד 12יח, 12כב עד 12כו, 12כח ו-12כט, בשינויים המחויבים.

(ד) מצאה ועדת המשמעת כי משרד רואי חשבון שהוגשה נגדו קובלנה ביצע הפרה, רשאית היא לנקוט נגדו אחד או יותר מאמצעי המשמעת האלה:

(1) התראה;

(2) נזיפה;

(3) קנס פי ארבעה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין;

(4) אם ההפרה נוגעת לאימון מתמחים ובשלה משרד רואי החשבון אינו מקום ראוי להתמחות - איסור על אימון מתמחים חדשים בידי רואי חשבון המועסקים במשרד, כולם או חלקם, לתקופה שתקבע ועדת המשמעת; לעניין זה, "מתמחה חדש" - מתמחה שבמועד מתן ההחלטה הסופית בקובלנה נגד משרד רואי החשבון טרם התחיל את ההתמחות אצל רואה חשבון באותו משרד.

(ה) ועדת המשמעת רשאית להורות שאמצעי שהחליטה להטיל לפי הוראות סעיף קטן (ד)(3) או (4) יהיה, כולו או חלקו, על-תנאי ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 12כ, בשינויים המחויבים.

(ב) החליטה המועצה שרואה-חשבון אשם בהתנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע, בין אם הטילה עליו אחת הסנקציות האמורות בסעיף 12 ובין אם לאו, זכאי רואה החשבון לערער על החלטתה.

(ג) היועץ המשפטי לממשלה רשאי לערער על ההחלטה שהחליטה המועצה לאחר חקירה לפי סעיף 12.

(ד) ערעור לפי סעיף זה יהיה לפני בית-המשפט המחוזי ויוגש תוך שלושים יום מיום מתן ההחלטה.

(ה) לא תבוצע ולא תפורסם החלטת המועצה תוך הזמן שבו מותר להגיש ערעור; הוגש ערעור, לא תבוצע ההחלטה ולא תפורסם כל עוד הערעור תלוי ועומד.

הסעיפים הקטנים (4), (4א) ו-(7) של סעיף 105 לפקודת החברות - בטלים.

תעודה שניתנה לפי סעיף 105(4) לפקודת החברות ושהיתה בתקפה ערב יום תחילתו של חוק זה, תעמוד בתקפה כאילו ניתנה לפי חוק זה.