"חומר מסוכן" - כהגדרתו בחוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993;

(1) היא חברה כהגדרתה בחוק החברות;

(2) מטרתה היחידה היא קיום חובות יצרנים או יבואנים לפי חוק זה וביצוע הפעולות הנדרשות לשם כך;

(3) אם הוקמה למטרות רווח - תקנונה מגביל את האפשרות לחלק רווחים אם לא עמדה ביעדי המיחזור של היצרנים או היבואנים שהיא אחראית לביצוע חובותיהם או אם לא התקיימו הוראות סעיף 21(ו)(1); על אף הוראות פסקה זו, בתקופה של שלוש שנים מיום תחילתו של חוק זה, רשאי המנהל להכיר רק בחברה לתועלת הציבור כהגדרתה בחוק החברות; השר רשאי, בצו, לקצר את התקופה האמורה או להאריכה בתקופות של שנה בכל פעם, ובלבד שסך תקופות ההארכה לא יעלה על שנתיים רצופות.

(4) היא הציגה תכנית עסקית להנחת דעתו של המנהל ולפיה סמוך למועד ההכרה היא תיתן שירותים ליצרנים וליבואנים שמשקל חומר האריזות שייצרו או ייבאו לא יפחת מ–10 אחוזים מסך משקל חומר האריזות שיוצר או יובא בידי כלל היצרנים והיבואנים שהוראות פרק ג' לחוק חלות עליהם, ובתוך שלוש שנים ממועד ההכרה תיתן שירותים ליצרנים וליבואנים שמשקל חומר האריזות שייצרו או ייבאו לא יפחת מ–25 אחוזים מהסך האמור (להלן - שיעור היקף השירותים לעניין הכרה);

(5) היא התחייבה לתת שירותים ליצרנים וליבואנים שיתקשרו עמה, בהתאם להוראות סעיפים 9(א) ו–16(א), לכלל פסולת האריזות של המוצרים הארוזים או של אריזות השירות, לפי העניין, שייצר או ייבא כל יצרן או יבואן שיתקשר עמה כאמור;

(6) היא בעלת הון עצמי מספיק, להנחת דעתו של המנהל, והמציאה בטוחות לשם הבטחת עמידתה במטרה כאמור בפסקה (2);

(7) המנהל הכללי של החברה ובעל שליטה בה לא הורשעו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה, או נסיבותיה, אין החברה ראויה להיות גוף מוכר; לעניין זה, "שליטה" - כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968;

(8) תנאים נוספים ככל שקבע השר.

(ב) המנהל רשאי לסרב לתת למבקש הכרה, מנימוקים שימסור למבקש ולאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו, אף אם מתקיימים לגביו התנאים שבסעיף קטן (א), אם מצא כי קיימות נסיבות שבשלהן אין הוא ראוי לקבל הכרה, או אם נוכח כי קיים חשש ממשי שמתן ההכרה למבקש יפגע ביישום מטרות חוק זה בהתחשב, בין השאר, באלה:

(1) מספר הגופים המוכרים הפועלים בישראל;

(2) חלקם של היצרנים או היבואנים הקשורים עם גופים מוכרים בייצור או בייבוא של סוג חומר האריזות שיוצרו או יובאו בידי כלל היצרנים והיבואנים שהוראות פרק ג' לחוק חלות עליהם (בסעיף קטן זה - חלק בייצור או בייבוא סך סוג חומר האריזות);

(3) סוג האריזות שיצרנים או יבואנים כאמור בפסקה (2) מייצרים או מייבאים;

(4) מספר היצרנים או היבואנים שיתקשרו עם המבקש, חלקם בייצור או בייבוא מסך סוג חומר האריזות, או סוג האריזות שהם מייצרים או מייבאים.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(4) ו–(5), רשאי המנהל להכיר בחברה כגוף האחראי לקיום חובות יצרנים או יבואנים לפי חוק זה שיתקשרו עמה גם אם שיעור היקף השירותים שלה לעניין ההכרה נמוך מהשיעור האמור בסעיף קטן (א)(4), אם נוכח כי קיימות נסיבות חריגות שבשלהן ראוי שהחברה תהיה אחראית לקיום חובות יצרנים או יבואנים כאמור בכל הנוגע לפסולת אריזות מסוג מסוים או מסוגים מסוימים בלבד; הכרה כאמור תיעשה באופן שלא יפגע בכדאיותה הכלכלית של החברה ובהשגת יעדי המיחזור של כלל פסולת האריזות.

(ד) לשם הבטחת עמידתו של הגוף המוכר במטרה כאמור בסעיף קטן (א)(2), רשאי המנהל לקבוע בהכרה תנאים שיש לקיימם במהלך תקופת תוקפה של ההכרה, כולה או חלקה, ובכלל זה תנאים לעניין פעילות הסברה לקידום מטרות החוק, ורשאי הוא לשנות את התנאים כאמור, לאחר שנתן לגוף המוכר הזדמנות לטעון את טענותיו.

(ה) הכרה תינתן לתקופה של חמש שנים (בפרק זה - תקופת ההכרה).

(ו) תקנון הגוף המוכר וכל שינוי בו טעונים את אישור המנהל.

(ז) המנהל יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד הודעה על הכרה בחברה כגוף מוכר ועל מועד ההכרה.

(ה) בגוף מוכר שאינו חברה ציבורית ימונו שני דירקטורים שמתקיימים בהם תנאי סעיף 240(ב) לחוק החברות, כאילו היו דירקטורים חיצוניים, שיכהנו בדירקטוריון הגוף המוכר, ומינוים טעון אישור של אסיפת היצרנים והיבואנים.

(ו) (1) החלטת גוף מוכר על חלוקה טעונה אישור של אסיפת יצרנים ויבואנים; אסיפת יצרנים ויבואנים רשאית שלא לאשר חלוקה אם סברה כי קיים חשש ממשי שביצוע החלוקה יפגע ביכולת הגוף המוכר לקיים את חובות היצרנים והיבואנים כאמור בסעיף 9 ובחוזה ההתקשרות בהגיע מועד קיומם.

(2) על החלטת אסיפת יצרנים ויבואנים לעניין חלוקה אפשר לערער לבית משפט מחוזי.

(ז) החלטות אסיפת יצרנים ויבואנים יתקבלו ברוב קולות של חברי היצרנים והיבואנים המשתתפים בהצבעה, אלא אם כן נקבע אחרת לפי סעיף קטן (ח); גוף מוכר יעביר לידיעת המנהל את ההחלטות שהתקבלו באסיפת יצרנים ויבואנים.

(ח) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין סעיף זה, ובכלל זה לעניין סדרי כינוסה, דיוניה ועבודתה של אסיפת יצרנים ויבואנים, מועדי התכנסותה, המניין החוקי בישיבותיה, משלוח הודעות ליצרנים וליבואנים הזכאים להשתתף בישיבותיה ואופן ההצבעה, לרבות באמצעות כתבי הצבעה.

(ט) השר רשאי לפטור גוף מוכר מהוראות סעיף זה, כולן או חלקן, אם מצא כי לפי תקנון ההתאגדות של אותו גוף מוכר, כל יצרן או יבואן הקשור עמו בחוזה התקשרות יכול להיות בעל מניות בו, בתנאים סבירים בנסיבות העניין, וכי רוב היצרנים והיבואנים שקשורים עמו בחוזה התקשרות הם בעלי מניות בו.

(י) בסעיף זה, "חברה ציבורית", "חלוקה" ו "נושא משרה" - כהגדרתם בחוק החברות.

(ב) הנציג האמור בסעיף קטן (א) יהיה רשאי לדרוש קיום ישיבת דירקטוריון, ועדת דירקטוריון או אסיפת יצרנים ויבואנים ולבקש לכלול נושא בסדר היום של הישיבה וכן לבדוק את מסמכי הגוף המוכר, רישומיו ונכסיו, ולקבל העתקים לפי סעיפים 98(ב)(2) ו–(ד), 99(3) ו–265 לחוק החברות, בהתאמה.

(ו) הסמכויות הנתונות לשר הפנים לגבי חוקי עזר לפי סעיף 258 לפקודת העיריות, סעיף 22 לפקודת המועצות המקומיות, וסעיף 14 לחוק איגודי ערים, התשט"ו-1955, יהיו נתונות לשר לעניין חוק עזר בדבר הסדרי הפרדה, איסוף ופינוי, שקבע אחראי לפינוי פסולת שהוא רשות מקומית בהתאם להוראות לפי סעיף זה.

(פרק ו' בוטל ע"י חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע"א-2011).

(א) מי שעשה אחד מאלה, דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בחוק זה - חוק העונשין), ואם הוא תאגיד - כפל הקנס האמור:

(1) השליך פסולת אריזות בתחומו של אחראי לפינוי פסולת שלא בהתאם להסדר להפרדת פסולת אריזות שקבע האחראי לפינוי פסולת, בניגוד להוראות לפי סעיף 25(א);

(2) אסף או פינה פסולת אריזות בתחומו של אחראי לפינוי פסולת שלא בהתאם להסדר לאיסוף ופינוי של פסולת אריזות מופרדת שקבע האחראי לפינוי פסולת, בניגוד להוראות לפי סעיף 25(ב).

(ב) מי שעשה אחד מאלה, דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, ואם הוא תאגיד - כפל הקנס האמור:

(1) ייצר אריזה שלא בהתאם להוראות שקבע השר לעניין אמצעי הפחתה במקור, בניגוד להוראות לפי סעיף 4;

(2) ייצר או שיווק מוצר ארוז או אריזת שירות, או מכר מוצר ארוז או מוצר באריזת שירות, בלי שסומנו בהתאם להוראות לפי סעיף 5;

(3) לא מסר דיווח למנהל או לא המציא מידע למנהל או למי שהוא הסמיכו לכך, בניגוד להוראות לפי סעיפים 7 או 18;

(4) לא ניהל רישום מלא ומפורט של העניינים הכלולים בחובת הדיווח לפי סעיפים 7 או 18 או לא נתן למנהל או למי שהוא הסמיך לכך לעיין ברישום כאמור או לקבל העתק נכון ממנו, בניגוד להוראות לפי סעיפים 8 או 19;

(5) לא התקשר עם גוף מוכר בניגוד להוראות לפי סעיף 9(א);

(6) לא ניהל רישום מלא ומפורט של המידע האמור בסעיף 7(א)(1) או לא נתן למנהל או למי שהוא הסמיכו לכך לעיין ברישום כאמור או לקבל העתק נכון ממנו, בניגוד להוראות סעיף 9(ג);

(7) לא שילם היטל שהיה חייב בתשלומו, בניגוד להוראות לפי סעיף 11;

(8) לא קיים תנאי שקבע המנהל בהכרה לפי הוראות סעיף 12(ד);

(9) לא פעל ליישום הסדר איסוף ופינוי של פסולת אריזות מופרדת בתחומו של אחראי לפינוי פסולת שעמו התקשר בהתאם להוראות לפי סעיף 17(ה);

(10) לא קבע הסדרי הפרדה, איסוף ופינוי בהתאם לאחד מאלה -

(א) הוראות לפי סעיף 23(א);

(ב) צו של המנהל לפי סעיף 24(א);

(11) לא התקשר עם גוף מוכר אחד לפחות בניגוד להוראות סעיף 23(ב)(2).

(ג) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר שישה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם הוא תאגיד - כפל הקנס האמור:

(1) לא עמד ביעדי המיחזור לפי הוראות סעיף 6;

(2) הטמין פסולת אריזות, בניגוד להוראות סעיף 27;

(3) גילה מידע או עשה בו שימוש, בניגוד להוראות לפי סעיף 52(ב).

(ד) אחראי לפינוי פסולת לא יישא באחריות פלילית על עבירה לפי סעיף קטן (ג)(2), אם הוכיח כי מתקיימים התנאים המפורטים להלן וכי נקט אמצעים סבירים לשם מניעת הטמנה של פסולת אריזות, ובכלל זה קבע הסדרי הפרדה, איסוף ופינוי, ונקט אמצעי פיקוח ואכיפה לשם הבטחת יישומם:

(1) פסולת האריזות הוטמנה, שלא בידיעתו, יחד עם פסולת אחרת ומהווה חלק מזערי מכלל הפסולת שהוטמנה;

(2) פסולת האריזות הושלכה יחד עם הפסולת האחרת, לפני הטמנתה, בידי אדם שאינו עובדו ושאינו נותן לו שירותים לעניין פסולת.

(א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת ביצוע עבירות לפי סעיף 31, בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר חובה זו, דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.

(ב) נעברה עבירה לפי חוק זה בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף זה, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

(ג) בסעיף זה, "נושא משרה בתאגיד" - מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר בתאגיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה, ולעניין עבירות לפי פסקאות (1), (3), (5), (6), (9), (10) או (11) של סעיף 31(ב) ועבירות לפי סעיף 31(ג) - גם דירקטור.

על אף הוראות סעיף 221(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, רשאי שר המשפטים, בהסכמת השר, לקבוע שיעור קנס העולה על סכום הקנס הקבוע בסעיף האמור, לעבירה לפי חוק זה שנקבעה כעבירת קנס וכן לעבירת קנס נוספת או נמשכת שעבר אותו אדם, בהתחשב בסוג העבירה ובנסיבות ביצועה, ובלבד שסכום הקנס לא יעלה על עשרה אחוזים מסכום הקנס המרבי הקבוע לאותה עבירה.

(1) הפר את הוראות סעיף 9(ד); לעניין זה חזקה היא כי יצרן או יבואן שקיים את חובותיו לפי סעיפים 7(ד) ו–9(א) עד (ג), לא הפר את הוראות סעיף 9(ד), אלא אם כן הוכח אחרת;

(2) לא התקשר בחוזה התקשרות עם יצרן או יבואן שפנה אליו, בניגוד להוראות סעיף 16(א);

(3) לא התקשר בחוזה התקשרות עם אחראי לפינוי פסולת שפנה אליו, בניגוד להוראות סעיף 17(ד);

(4) השליך פסולת אריזות בתחומו של אחראי לפינוי פסולת שלא בהתאם להסדר להפרדת פסולת אריזות שקבע האחראי לפינוי פסולת, בניגוד להוראות לפי סעיף 25(א);

(5) אסף או פינה פסולת אריזות מתחומו של אחראי לפינוי פסולת שלא בהתאם להסדר לאיסוף ופינוי של פסולת אריזות מופרדת, בניגוד להוראות לפי סעיף 25(ב);

(6) הפר הוראה מההוראות המפורטות בסעיף 31(ב), למעט לפי סעיף 31(ב)(10)(ב) ו–(11).

(ב) לא התקשר אחראי לפינוי פסולת עם גוף מוכר אחד לפחות לעניין הפרדת פסולת אריזות ואיסוף ופינוי של פסולת אריזות מופרדת מתחומו, בניגוד להוראות סעיף 23(ב)(2), או לא קבע הסדר בהתאם לצו של המנהל לפי סעיף 24(א), רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה בסכום של 586,550 שקלים חדשים.

(ג) הטמין אדם פסולת אריזות, בניגוד להוראות סעיף 27, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה בסכום של 265,120 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד - בסכום של 530,240 שקלים חדשים.

(ד) לא עמד יצרן, יבואן או גוף מוכר ביעדי המיחזור לפי סעיף 6, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה בסכום של 2,930 שקלים חדשים בשל כל טון של פסולת אריזות שלא ביצע לגביו מיחזור מוכר בהתאם ליעדים האמורים; ואולם לא עמד אדם ביעדי המיחזור לפי סוג חומר וביעד המיחזור הכולל, יחד, יוטל עיצום כספי על הפרת יעד המיחזור הכולל בלבד.

(ה) על אף הוראות סעיף קטן (ד), בשנים 2011 ו–2012 יהיה סכום העיצום הכספי שרשאי המנהל להטיל בשל כל טון של פסולת אריזות שלא בוצע לגביו מיחזור מוכר בהתאם ליעדי המיחזור לפי סעיף 6, כמפורט להלן:

(1) בשנת 2011 - 1,500 שקלים חדשים;

(2) בשנת 2012 - 2,000 שקלים חדשים.

(ו) בסעיפים קטנים (א)(4) ו–(5) ו–(ג), "פסולת אריזות" - פסולת אריזות שנוצרה עקב פעילות של תאגיד או עקב פעילות של עסק או עיסוק של יחיד, למעט עיסוק של יחיד הנעשה בדירת מגורים המשמשת את העוסק.

לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 (בפרק זה - הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.

(ב) הוראות סעיף 9 לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, יחולו לעניין פרסום לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים.

(ג) פרסום כאמור בסעיף קטן (א) בנוגע לעיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובנוגע לעיצום כספי שהוטל על יחיד - שנתיים וחצי.

(ד) הוטל עיצום כספי לפי הוראות פרק זה והוגש עליו ערעור, יפרסם המנהל את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.

(ה) השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף קטן (א).

(א) על גבייה של קנס, היטל או עיצום כספי לפי חוק זה תחול פקודת המסים (גבייה).

(ב) קנס או עיצום כספי שהוטלו על גוף מוכר לפי חוק זה ולא שולמו על ידו (בסעיף זה - חוב), ניתן לגבותם מכל יצרן ויבואן שהיה קשור עם הגוף המוכר בחוזה התקשרות במועד ביצוע המעשה המהווה את העבירה או ההפרה שבשלה הוטלו; הסכום שייגבה מכל יצרן ויבואן לפי סעיף קטן זה יהיה פי שניים מהסכום השווה לחלקו בחוב בהתאם לחלקו היחסי בסך משקל חומר האריזות שיוצר או יובא בידי כלל היצרנים והיבואנים שהתקשרו עם אותו גוף מוכר.

(1) מכל משקה כהגדרתו בחוק הפיקדון על מכלי משקה, התשנ"ט-1999;

(2) אריזה של מוצר שהוא חומר מסוכן, לרבות חומר רדיואקטיבי וחומר ציטוטוקסי, אלא אם כן הוא מיועד לשימוש ביתי;

(3) אריזה של חומר נפץ כהגדרתו בחוק חומרי נפץ, התשי"ד-1954;

(4) אריזה שראש הממשלה או שר הביטחון, לפי העניין, בהסכמת השר, קבע, בצו, כי הוראות חוק זה, כולן או חלקן, לא יחולו לגביה מטעמים של פגיעה בביטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה; צו כאמור אינו חייב פרסום ברשומות.

הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין אחר ולא לגרוע מהן, למעט מהוראות סעיף 7 לחוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור, התשנ"ג-1993.

חובות שחלו על יצרנים ויבואנים של מכלים למשקאות, לפי הוראות סעיף 11 לחוק שמירת הניקיון כנוסחו ערב ביטולו בחוק זה, ימשיכו לחול עליהם לגבי מכלים למשקאות שנמכרו לפני תחילתו של חוק זה.