"קצין מבחן" - מי שנתמנה כך לפי פקודת המבחן;

"עובד סוציאלי שמונה לפי חוק" - עובד סוציאלי שמונה לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960, או לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), התשכ"ט-1969, לפי העניין;

צו סופי או פסק-דין סופי של בית-משפט לא יהיה פסול מחמת זאת בלבד, שבגלל גיל הנאשם צריך היה להעמידו לדין לפני בית-משפט אחר; אולם אם נגרם עיוות-דין חמור כתוצאה מהעמדת נאשם לדין לפני בית-משפט שאינו מתאים לגילו, רשאי נשיא בית-המשפט העליון להורות כי בית-משפט שיקבע לכך יקיים משפט חוזר בענין, והוראות סעיף 9(ב) עד (ד) לחוק בתי המשפט, התשי"ז-1957, יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

בית-משפט לנוער ידון בדלתיים סגורות, אולם רשאי הוא להרשות לאדם או לסוגי בני-אדם לרבות לנפגע העבירה להיות נוכחים בשעת הדיון, כולו או מקצתו; לעניין זה, "נפגע עבירה" - כהגדרתו בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001.

(ה) הוראות סעיף זה יחולו גם על זימון קטין לתחנת המשטרה לפי סעיף 68(א) בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996.

(ו) הוראות פסקאות (1) ו–(3) של סעיף קטן (ג) הנוגעות לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק יחולו רק לגבי חקירה בעבירה המנויה בתוספת לחוק הגנת ילדים של קטין שהוא נפגע העבירה; לענין פסקה (1) האמורה הסמכות הנתונה לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק באותה פסקה תהיה נתונה לחוקר נוער.

עוכב עד קטין במקום ונתבקש להילוות לשוטר אל תחנת המשטרה לפי סעיף 68(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, תימסר על כך בהקדם האפשרי הודעה להורהו, ואם לא ניתן להודיע להורה כאמור - לאדם הקרוב לקטין, אלא אם כן סבר הממונה על תחנת המשטרה שאליה הובא הקטין כי הודעה כאמור עשויה לפגוע בשלום הקטין או אם ביקש זאת הקטין.

(2) אם העבירה שהוא היה עד לביצועה נעברה בסמוך למועד החקירה, והוא נדרש להילוות לשוטר אל תחנת המשטרה לפי סעיף 68(ב) לחוק המעצרים;

(3) הקצין הממונה על חקירת העבירה, לאחר שהתייעץ עם חוקר נוער, הורה, בהחלטה מנומקת בכתב, כי קטין ייחקר בעבירה כאמור בשעות הלילה, אם שוכנע כי דחיית החקירה עלולה להביא לאחד מאלה:

(א) שיבוש או סיכול חקירתם או מעצרם של חשודים בעבירה מסוג פשע, או בעבירה מסוג עוון המנויה בחלק א' לתוספת, שבקשר אליה הוא נחקר כעד;

(ב) מניעת גילוי ראיה או תפיסת חפץ הקשור לאותה עבירה;

(ג) מניעת שחרורם של חשודים ממעצר;

(ד) פגיעה בשלומו הגופני או הנפשי של הקטין;

(4) הקטין והורהו נתנו הסכמתם לחקירה בשעות הלילה ובלבד שלא תתאפשר חקירתו של הקטין בשל הסכמתם כאמור אחרי השעה 00:00.

(ג) (1) הגיע קטין חשוד לתחנת המשטרה או הובא אליה, כשאינו עצור, לפי הוראות סעיף 67(ב) לחוק המעצרים, או נעצר קטין חשוד, יודיע על כך הקצין הממונה, בלא דיחוי ולאחר שיידע את הקטין כי בכוונתו לעשות כן, להורהו, ואם לא ניתן לאתר את הורה הקטין במאמץ סביר - לקרוב אחר, אלא אם כן אין אפשרות לאתר מי מהם במאמץ סביר בנסיבות העניין.

(2) על אף הוראות פסקה (1), לא תימסר הודעה כאמור באותה הפסקה לעניין קטין שהגיע לתחנת המשטרה או שהובא אליה, כשאינו עצור, אם הקטין הביע התנגדות, מנימוק סביר, למסירתה; היה הקטין עצור, יינתן לרצונו בעניין מסירת ההודעה משקל ראוי, בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו, ובלבד שתימסר הודעה כאמור לקרוב אחר.

(3) החליט הקצין הממונה על מעצרו של קטין חשוד לפי הוראות סעיף 27 לחוק המעצרים, יודיע על כך גם לקצין מבחן.

(ד) לא נמסרה הודעה להורה של קטין חשוד כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג) מחמת היעדר אפשרות לאתרו כאמור באותם סעיפים קטנים, תודיע המשטרה להורה, כל עוד הקטין נתון בחקירה או במעצר, לפי המאוחר, בלא דיחוי, עם היווצרות האפשרות לאתרו.

(ה) (1) אי מסירת הודעה להורה של קטין חשוד ולקרוב אחר מחמת היעדר אפשרות לאתר מי מהם במאמץ סביר בנסיבות העניין כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), תתועד בכתב.

(2) יידוע הקטין, תגובתו וכן התנגדותו ככל שהיתה, וכן החלטת הקצין הממונה ונימוקיה, כאמור בסעיף קטן (ג), יתועדו על ידי הקצין הממונה בתיעוד חזותי, בתיעוד קולי או בכתב.

(3) לגבי קטין שהוא חשוד בעבירת ביטחון כמשמעותו בסעיף 35(ב) לחוק המעצרים - לפגוע בביטחון המדינה.

(ב) לצורך קבלת החלטה לעניין פסקה (1) שבסעיף קטן (א), רשאי קצין מוסמך להביא בחשבון הודעה מנומקת בכתב של מנהל מעון, כי יש חשש שהודעה להורה או לקרוב אחר תביא לפגיעה בשלומו הגופני או הנפשי של הקטין.

(ג) (1) הורה קצין מוסמך כאמור בסעיף קטן (א), בלא שהודיע להורה של הקטין, וחלפו שמונה שעות מהגעתו של הקטין לתחנת המשטרה או חדל להתקיים הטעם שהצדיק הזמנה לחקירה או חקירה בלי להודיע להורה, לפי המוקדם, תימסר להורה הקטין בלא דיחוי, הודעה על הימצאותו של הקטין בתחנת המשטרה ועל חקירתו.

(2) הורה קצין מוסמך כאמור בסעיף קטן (א) בלא שהודיע אף לקרוב אחר או למנהל המעון, לפי העניין, יחולו הוראות פסקה (1) אם חלפו שש שעות מהגעתו של הקטין לתחנת המשטרה או חדל להתקיים הטעם שהצדיק הזמנה לחקירה או חקירה שלא בידיעתם, לפי המוקדם.

(ד) החליט קצין מוסמך כאמור בסעיף קטן (א), וחלף פרק הזמן כאמור בסעיף קטן (ג)(2), רשאי קצין נוער מרחבי, ובהיעדרו - קצין נוער מחוזי, להאריך את פרק הזמן האמור אם שוכנע כי מתקיים אחד מאלה, ובלבד שפרק הזמן המרבי מהגעתו של הקטין לתחנת המשטרה לא יעלה על שמונה שעות:

(1) סכנה ממשית לשלומו של הקטין או לביטחונו;

(2) חשש לשיבוש הליכי החקירה בעבירה מסוג פשע בשל חשד סביר כי ההורה או הקרוב האחר או בן משפחתו של מי מהם, היו צד לעבירה שבה חשוד הקטין;

(3) פגיעה ממשית בביטחון המדינה.

(ה) חדל להתקיים הטעם שבשלו לא נמסרה ההודעה להורה הקטין או לקרוב אחר, תימסר ההודעה בלא דיחוי, אלא אם כן הופעלה סמכות כאמור בסעיף 36 לחוק המעצרים, או שעובד סוציאלי שמונה לפי חוק הפעיל את סמכותו לפי סעיף 11 לחוק הנוער (טיפול והשגחה).

(1) זכותו להיוועץ בעורך דין ביחידות ולהיות מיוצג על ידי סניגור, וכן זכאות לפי חוק הסניגוריה הציבורית;

(2) זכותו לנוכחות הורהו או קרוב אחר בחקירתו, כאמור בסעיף 9ח.

(ב) בטרם ייחקר קטין חשוד עצור שהובא לתחנה או קטין חשוד העצור בהתאם להוראות סעיף 32 לחוק המעצרים, שהובא לתחנה כשהוא עצור, יודיע חוקר לסניגורו של הקטין על חקירתו, ואם אין לו סניגור יודיע כאמור לסניגוריה הציבורית כדי שתבחן את זכאותו לייצוג; בלי לגרוע מהוראות כל דין, אין בהודעה לסניגורו של הקטין או לסניגוריה הציבורית כאמור, כדי לעכב את החקירה.

(ג) שר המשפטים, בהסכמת השר לביטחון הפנים, יקבע הוראות בדבר נוסח הודעה כאמור בסעיף קטן (א).

בסעיף 9א לחוק המעצרים, לעניין קטין, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:

"(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), לא יוחלט על כבילת קטין עצור אם ניתן להשיג את מטרת הכבילה בדרך שפגיעתה בקטין פחותה, וכבילתו תהיה לפרק הזמן הקצר ביותר הנדרש לשם השגת המטרה כאמור; בקבלת החלטה על כבילתו של קטין יובאו בחשבון גילו והשפעת הכבילה על שלומו הגופני והנפשי.

(ג) בטרם ייכבל קטין לפי הוראות סעיף קטן (א), יודיע לו השוטר כי הוא עומד לכבול אותו, אלא אם כן סבר כי מתן הודעה כאמור תסכל את מטרת הכבילה."

סעיף 29 לחוק המעצרים יחול, לעניין קטין, בשינויים אלה:

(1) בסעיף קטן (ג), במקום "קצין משטרה בדרגת סגן–ניצב" יקראו "קצין משטרה המשמש באותה עת כקצין נוער מרחבי או מחוזי";

(2) לעניין קטין שטרם מלאו לו 14 שנים -

(א) בסעיף קטן (א), במקום "ולא יאוחר מ–24 שעות" יקראו "ולא יאוחר מ–12 שעות";

(ב) בסעיפים קטנים (ד) ו–(ה)(1), בכל מקום, במקום "בתום 24 שעות" יקראו "בתום 12 שעות", והחלטה על החזקת הקטין במעצר במהלך השבת או החג כאמור בסעיפים הקטנים האמורים טעונה אישור מאת קצין המשטרה המשמש באותה עת כקצין נוער מרחבי או מחוזי.

(א) על אף הוראות סעיפים 29 ו–30 לחוק המעצרים, וסעיף 10ב, רשאי הקצין הממונה להשהות הבאת קטין עצור שטרם מלאו לו 14 שנים לפני שופט, לתקופה שלא תעלה על 24 שעות מתחילת המעצר, בכל אחד מאלה:

(1) אם מצא כי התקיימה עילה מהעילות המפורטות בסעיף 30 לחוק המעצרים;

(2) ההחלטה לבקש את הארכת מעצרו של קטין יכולה היתה להתקבל, בנסיבות העניין, רק לאחר חצות הלילה, והמועד שבו היה הקטין אמור להיות מובא לפני שופט לפי הוראות סעיף 29 לחוק המעצרים כנוסחו בסעיף 10ג, חל שלא בשעות הפעילות של בית המשפט; הוארך המעצר לפי פסקה זו, יובא הקטין לפני שופט מיד עם תחילת פעילותו של בית המשפט.

(ב) הקצין הממונה ירשום את הנימוק להארכת המעצר לפי סעיף זה, והנימוק יובא לתשומת לב השופט אשר לפניו יובא הקטין.

(ב) אי הבאת עמדתו של עובד סוציאלי שמונה לפי חוק בפני בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א), לא תשמש עילה להמשך מעצרו של הקטין.

הוגשה לבית משפט בקשה למעצרו של קטין שאין לו סניגור, ימנה לו בית המשפט סניגור ויחולו לעניין זה הוראות חוק הסניגוריה הציבורית.

(א) בלי לגרוע מסמכותו של בית המשפט לפי סעיף 21א לחוק המעצרים, הוגשה בקשה למעצרו של קטין, רשאי קצין מבחן, ביוזמתו, להגיש לבית המשפט תסקיר מעצר כמשמעותו באותו סעיף, או להשמיע לפניו את עמדתו בעניין המעצר.

(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הוגשה בקשה למעצרו של קטין שהוגש נגדו כתב אישום, יורה בית המשפט על הגשת תסקיר מעצר כמשמעותו בסעיף 21א לחוק המעצרים, או יאפשר לקצין המבחן להשמיע לפניו את עמדתו בעניין המעצר.

(ג) היתה הבקשה כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) בקשה למעצרו של קטין המוחזק במעון או במעון נעול, רשאי גם הממונה על המעונות או מי מטעמו, באמצעות קצין המבחן, להגיש לבית המשפט חוות דעת לעניין המעצר או להשמיע לפניו את עמדתו בעניין זה.

(ד) אי–הגשת תסקיר מעצר כאמור בסעיף זה, לא תשמש עילה להמשך מעצרו של הקטין.

בסעיף 17 לחוק המעצרים, לעניין קטין, בסעיף קטן (א), בכל מקום, במקום "15 ימים" יקראו "10 ימים", ובסעיף קטן (ב), במקום "30 ימים" יקראו "20 ימים".

סעיף 21 לחוק המעצרים יחול, לעניין קטין, בשינויים אלה:

(1) אחרי סעיף קטן (א) יקראו:

"(א1) סעיף קטן (א) לא יחול על נאשם שהוא קטין שטרם מלאו לו 14 שנים; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכותו של בית המשפט להורות על שחרור הנאשם בערובה או בתנאי שחרור אחרים.";

(2) בסעיף קטן (ד), במקום "30 ימים" יקראו "15 ימים".

בסעיף 59 לחוק המעצרים, לעניין קטין, במקום "75 ימים" יקראו "40 ימים".

סעיף 61 לחוק המעצרים ייקרא, לעניין קטין, כך:

(1) בסעיף קטן (א), במקום "תשעה חודשים" יקראו "שישה חודשים";

(2) סעיף קטן (ג) ייקרא כך: "בלי לגרוע מהוראות סעיף 62, ניתנה הכרעת דין שלפיה נקבע כי נאשם ביצע את העבירה לאחר שהיה נתון במעצר לתקופה המצטרפת כדי שישה חודשים בשל אותו כתב אישום, רשאי בית המשפט שהכריע את דינו לצוות על הארכת מעצרו או על מעצרו מחדש, לתקופה של 45 ימים, ומטעמים מיוחדים, לתקופה נוספת של 30 ימים, אם מצא כי יש עילה למעצרו; לא ניתן גזר דין בתוך 75 ימים מיום שציווה בית המשפט כאמור לראשונה, ישוחרר הנאשם מן המעצר."

סעיף 62 לחוק המעצרים ייקרא, לעניין קטין, כך:

(1) בסעיף קטן (א), במקום "90 ימים" יקראו "45 ימים";

(2) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו.

בסעיף 62א לחוק המעצרים, לעניין קטין, במקום "תשעה חודשים" יקראו "שישה חודשים".

(א) קטין שבית משפט הורה על שחרורו בערובה בתנאי כאמור בסעיף 48(א)(9) לחוק המעצרים, לא יהיה נתון בתנאי כאמור לתקופה העולה על תשעה חודשים; ואולם, רשאי בית המשפט להורות על הארכת התנאי לתקופה שלא תעלה על 90 ימים, ולחזור ולצוות כך מעת לעת.

(ב)3 הורה בית משפט על שחרור קטין בערובה בתנאי כאמור בסעיף 48(א)(9) לחוק המעצרים לפרק זמן מצטבר העולה על 16 שעות ביום [או הורה בית המשפט על מעצרו של קטין בפיקוח אלקטרוני, לפי הוראות סימן ג'1 בפרק ב' לחוק המעצרים], יורה על קיום דיון בעניינו של הקטין אחת לשלושה חודשים במהלך תקופת תוקפו של התנאי [או של המעצר האמורים, לפי העניין].

(א) נעצר קטין או נתגלה בחקירה פלילית, כי קיים יסוד להעמיד לדין קטין, תודיע על כך המשטרה לקצין מבחן והוא יהיה רשאי להשתמש בסמכויותיו של עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי-נפש ונעדרים), התשט"ו-1955, אף שלא לפי צו בית-משפט.

(ב) אין להעמיד לדין קטין שטרם מלאו לו שלוש עשרה שנים ביום הגשת כתב האישום נגדו, אלא לאחר התייעצות עם קצין מבחן.

(1) פרקליט מחוז או פרקליט בכיר שהוסמך לפי סעיף 62(א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, לפי העניין;

(ב) קצין מבחן שקיבל הודעה כי נתגלה בחקירה פלילית שקיים יסוד להעמיד לדין קטין, כאמור בסעיף 12(א), יבדוק אם להפנות את הקטין להליך חלופי בהתאם לתנאי הסף המפורטים בנוהל, ויעביר את תוצאות בדיקתו לקצין המוסמך או לתובע; מצא הקצין המוסמך או התובע כי ניתן להפנות את הקטין להליך חלופי, יודיע לקצין המבחן, וקצין המבחן יהיה רשאי להפנות את הקטין להליך כאמור שיתנהל בהתאם להוראות הנוהל, ובלבד שהתקיימו כל אלה:

(1) הקטין הסכים בכתב להשתתף בהליך החלופי, לאחר שקצין המבחן מסר לו את המידע הדרוש בדבר מהות ההליך, לרבות משמעות הסכמתו להשתתף בהליך וההשלכות הצפויות מההליך על מצבו המשפטי, בשפה ובאופן המובנים לו בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו;

(2) הקטין מכיר במעורבותו באירוע המיוחס לו.

(ג) הסתיים הליך חלופי, בין שהושלם בהתאם להוראות הנוהל ובין שלא הושלם, יעביר קצין המבחן למשטרה את המלצתו בעניינו של הקטין; השלמת ההליך החלופי תהיה שיקול מרכזי ומכריע בכל החלטה לגבי המשך ההליך הפלילי בעניינו של הקטין, ואם טרם הועמד לדין, לא יוחלט על העמדתו לדין, אלא אם כן מוצדק לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיירשמו.

(ד)4 משטרת ישראל, משרד הרווחה והשירותים החברתיים באמצעות שירות המבחן לנוער ומשרד המשפטים יקבעו נוהל שיפורסם באתרי האינטרנט של משטרת ישראל ושל משרד הרווחה והשירותים החברתיים, המסדיר סוגי הליכים חלופיים, שיכלול, בין השאר, הוראות בעניינים אלה:

(1) השיקולים והתנאים להפניית קטין להליך חלופי;

(2) תנאי הסף לקיומו של ההליך החלופי;

(3) מעמד נפגע העבירה;

(4) סודיות הדברים שנאמרו ונמסרו בהליך החלופי;

(5) תוצאות השלמת ההליך החלופי או אי–השלמתו;

(6) הגורם האחראי לביצוע ההליך החלופי.

(ה) על אף האמור בסעיף קטן (ד), עד לקביעת נוהל כאמור באותו סעיף קטן, רשאים משטרת ישראל ומשרד הרווחה והשירותים החברתיים באמצעות שירות המבחן לנוער, בהתייעצות עם משרד המשפטים, לקבוע נוהל זמני שתוקפו לא יעלה על שלוש שנים; נוהל זמני יכול שיהיה מוגבל לאזור מסוים, לתקופה מסוימת ולעניין מסוים, ואינו טעון פרסום.

(ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של קצין מוסמך או של תובע להפנות קטין להליך אחר שאינו הליך חלופי כהגדרתו בסעיף קטן (א) ואינו מחייב השתתפות נפגע העבירה או הסכמתו להליך, ובלבד שההליך יוסדר בנוהל שיקבעו משטרת ישראל ומשרד הרווחה והשירותים החברתיים באמצעות שירות המבחן לנוער, בהתייעצות עם משרד המשפטים, ויפורסם באתרי האינטרנט כאמור בסעיף קטן (ד); הוראות סעיף קטן (ה) יחולו לעניין נוהל כאמור, בשינויים המחויבים.

(ב1) (1) על אף הוראות סעיף קטן (א), סעיף 34ב וסעיף 8(א) ו–(ב) לחוק המעצרים, ניתן להחזיק קטינה עצורה בתא מעצר ביחד עם עצורה או אסירה שאינה קטינה, אם הקטינה הסכימה לכך והגורם המוסמך סבר כי התקיימו כל אלה:

(א) טובת הקטינה דורשת שהיא לא תוחזק בתא כשהיא לבדה;

(ב) טובת הקטינה דורשת שהיא תוחזק בתא ביחד עם מי שאינה קטינה, או אין אפשרות שהקטינה תוחזק בתא עם קטינה אחרת;

(ג) אין בהחזקת הקטינה בתא מעצר ביחד עם העצורה או האסירה שאינה קטינה כדי לסכן את שלומה הגופני או הנפשי של הקטינה.

(2) החלטה על החזקת קטינה ביחד עם מי שאינה קטינה כאמור בפסקה (1), תובא לאישור בית המשפט בתוך 24 שעות ממועד תחילת ההחזקה כאמור.

(3) בסעיף קטן זה, "הגורם המוסמך" -

(ב2) קטין עצור הנתון במשמורת שירות בתי הסוהר, זכאי כי עובד סוציאלי יראה אותו בתוך 24 שעות ממועד שהתקבל למשמורת שירות בתי הסוהר, אלא אם כן התקבל למשמורת כאמור בשבת או בחג; התקבל הקטין למשמורת שירות בתי הסוהר בשבת או בחג, זכאי הקטין כי עובד סוציאלי יראה אותו בהקדם האפשרי לאחר תום השבת או החג.

(ג) שר הרווחה והשירותים החברתיים רשאי להכריז על מעון נעול כבית-מעצר לקטינים.

(א) בלי לגרוע מהוראות סעיף 9(א) לחוק המעצרים, קטין עצור יוחזק בתנאים ההולמים את גילו ואת צרכיו ותוך השגחה מיוחדת על שלומו הגופני והנפשי, ובכלל זה יינתנו לקטין שירותי חינוך ופנאי, כפי שיקבע השר לביטחון הפנים, לאחר התייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים ושר החינוך.

(ב) על אף הוראות סעיף 9(ב)(6) ו–(7) לחוק המעצרים, קטין עצור שטרם הוגש נגדו כתב אישום יהיה זכאי לקבל מבקרים שהם בני משפחתו מדרגה ראשונה ולקיים קשר טלפוני עמם, וכן לשלוח מכתבים אליהם ולקבל מכתבים מהם בהתאם להוראות סעיפים 47א עד 47ד לפקודת בתי הסוהר, אלא אם כן שוכנע הקצין הממונה, כי קיימות נסיבות שיירשמו שבשלן מתן זכויות כאמור עלול לפגוע בחקירה, לרבות נסיבות שנקבעו לפי סעיף קטן (ד).

(ג) החלטה על החזקת קטין עצור בתא מעצר יחד עם קטינים אחרים תינתן בהתחשב בשלומו של הקטין, וכן בין היתר, בהפרש הגיל בין הקטינים, סוג העבירות שהם חשודים בביצוען, עברם הפלילי, מעצרים קודמים שלהם והחשש למעשי אלימות או התעללות ביניהם; לעניין זה, "קטין עצור" - קטין עצור הנתון במשמורת שירות בתי הסוהר.

(ד) השר לביטחון הפנים, לאחר התייעצות עם שר המשפטים, יקבע הוראות לעניין סעיף זה, לרבות בדבר דרכי פיקוח סדירות על תנאי החזקתם של קטינים במעצר ונסיבות כאמור בסעיף קטן (ב) שבשלן רשאי הקצין הממונה להגביל את הזכויות הקבועות באותו סעיף קטן.

(ב) תנאי שחרורו בערובה של קטין לפי סעיפים 42 או 48 לחוק המעצרים, ייקבעו בהתחשב בצרכיו המיוחדים כקטין.

לא תוגש קובלנה לפי סימן ב' לפרק ד' לחוק סדר הדין הפלילי, התשכ"ה-1965, נגד קטין בשל עבירה שבשעת ביצועה לא מלאו לו ארבע-עשרה שנה.

הוראות סעיפים 17 ו–17א לא יחולו לעניין החלטה על מתן צו הבאה לקטין בהתאם להוראות סעיף 73א לחוק בתי המשפט או על מתן צו מעצר או צו חיפוש בנוגע לקטין, או צו אחר שניתן על פי כל דין במעמד צד אחד או שלא בנוכחות הקטין, שהוחלט לתתה שלא בנוכחות הקטין בהתאם להוראות כל דין.

(א) קטין שהוגש נגדו כתב אישום, למעט אישום שהוגש לפני שופט תעבורה בעבירה שאינה פשע, זכאי לייצוג על ידי סניגור לפי חוק הסניגוריה הציבורית.

(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), רשאי בית משפט למנות לקטין סניגור, אף אם לא הוגש נגדו כתב אישום כאמור באותו סעיף קטן, אם הוא סבור כי טובת הקטין דורשת זאת; החליט בית המשפט למנות לקטין סניגור כאמור, יפנה את הקטין ללשכת הסניגוריה הציבורית הנמצאת במחוז שיפוטו של בית המשפט לצורך מינוי הסניגור.

(ג) באין לקטין סניגור, יעזור לו בית המשפט לחקור את העדים.

(ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של הקטין להיות מיוצג על ידי עורך-דין בהתאם להוראות חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961.

(2) עריכת אבחונים בקהילה לקטין, לרבות אבחון פסיכולוגי, פסיכיאטרי, תעסוקתי, לימודי, סוציאלי, התפתחותי ורפואי, וכן עריכת בדיקות לשם גילוי שימוש בסמים מסוכנים ובאלכוהול; מצא בית המשפט כי יש לערוך אבחון פסיכיאטרי כאמור, יחולו הוראות חוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991;

(3) בדיקת תפקודו של הקטין במשפחה ובקהילה;

(4) גיבוש ממצאים והמלצות מפעולות שננקטו לפי פסקאות (1) עד (3).

(ג) בית משפט לנוער רשאי, לבקשת קטין שלגביו ניתן צו להשגחה זמנית, או לבקשת קצין המבחן שהקטין נמסר להשגחתו אשר הוגשה בהסכמת הקטין, אם סבר שטובת הקטין דורשת זאת, להורות כי במהלך תקופת תוקפו של הצו להשגחה זמנית יתגורר הקטין במקום מחוץ לביתו כפי שיחליט קצין המבחן; ניתן צו להשגחה זמנית בתנאים כאמור בסעיף קטן זה, יקיים בית המשפט דיון בעניין ביצוע הצו אחת לשלושה חודשים.

(ד) קצין המבחן שהקטין נמסר להשגחתו בהתאם לצו להשגחה זמנית יעביר לבית המשפט לנוער, אחת לשלושה חודשים, דיווח בכתב על ביצוע הצו כאמור, ובית המשפט רשאי להורות על קיום דיון בעניין, לבקשת קצין המבחן או הקטין או מיוזמתו.

(ה) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ד), חלפו שישה חודשים מיום מתן הצו להשגחה זמנית או מיום קיומו של דיון בעניין ביצוע צו כאמור, ולא קיים בית המשפט לנוער דיון בעניין בפרק זמן זה, יקיים בית המשפט דיון בעניין ביצוע הצו.

(ו) ממצאים שהתקבלו לפי סעיף זה ולפי סעיף 20א, לא ישמשו ראיה נגד הקטין בכל הליך פלילי בדבר ביצוע עבירות נוספות או אחרות על ידו, או בהליך הפלילי שבו נדון כתב האישום באותה עבירה נגד הקטין, למעט לשם קביעת דרכי הטיפול בו; אין באמור כדי לגרוע מהוראות סעיף 368ד לחוק העונשין.

(א) הוגש כתב אישום נגד קטין וסבר בית משפט לנוער, לאחר שהובאה לפניו חוות דעתו של קצין מבחן, כי מתן צו להשגחה זמנית אינו מספק בנסיבות העניין וכי טובת הקטין דורשת זאת, רשאי הוא לצוות שהקטין יוחזק לצורכי הסתכלות במעון, ואם לא ניתן להחזיקו שם למטרה כאמור - במעון נעול, לתקופה שלא תעלה על 70 ימים; היה הקטין עצור, רשאי בית המשפט לנוער, על אף הוראות סעיף 7 לחוק המעצרים וסעיף 13 לחוק זה, לצוות על החזקת הקטין במעון נעול לצורכי הסתכלות, במסגרת מעצרו ולתקופה שלא תעלה על 70 ימים.

(ב) לא ייתן בית המשפט לנוער צו כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן התקיימו שניים אלה:

(1) הקטין מיוצג על ידי סניגור, ולגבי קטין שמלאו לו 14 שנים, אף אם אינו מיוצג על ידי סניגור ובלבד שבית המשפט ראה, מטעמים שיירשמו, שלא ייגרם לו אי–צדק במתן הצו בשל כך;

(2) הקטין הסכים למתן הצו, או שהתקיימו נסיבות מיוחדות המצדיקות הוצאת הצו בלא הסכמתו, ובלבד שאם לא הסכים כאמור, היה הקטין מיוצג על ידי סניגור.

(ג) החזקת קטין במעון או במעון נעול לצורכי הסתכלות כאמור בסעיף קטן (א), תכלול אחד או יותר מאלה:

(1) עריכת אבחונים לקטין במעון כמפורט בסעיף 20(ב)(2);

(2) בדיקת תפקודו ההתנהגותי והחברתי במעון;

(3) גיבוש ממצאים והמלצות מפעולות שננקטו לפי פסקאות (1) ו–(2).

(ד) ניתן צו כאמור בסעיף קטן (א) לגבי קטין עצור, לא תינתן לקטין חופשה מהמעצר במהלך תקופת תוקפו של הצו, אלא באישורו של בית המשפט לנוער שניתן לבקשת הממונה על המעונות או מי שהוא הסמיכו לכך.

(2) הוגשה בקשה למעצרו של קטין כאמור בסעיף 21 לחוק המעצרים, ובית המשפט שדן בבקשת המעצר קבע כי התקיימו ראיות לכאורה להוכחת האשמה;

(3) הקטין הודה בבית המשפט או שאין מחלוקת לגבי קיומן של ראיות לכאורה.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לתת צו כאמור באותו סעיף קטן אף אם לא התקיים האמור בו, ובלבד שהקטין מיוצג על ידי סניגור, והוא וסניגורו הסכימו למתן צו כאמור.

קבע בית-משפט לנוער שהקטין ביצע את העבירה, יורה על הגשת תסקיר קצין מבחן לפי סעיף 37 לחוק העונשין, ורשאי בית המשפט להורות על עריכת בדיקות וחקירות כאמור בסעיף 190 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

(2) בית משפט לנוער, המצווה על הפעלת מאסר על–תנאי לפי סעיף 55 לחוק העונשין, רשאי, במקום להטיל על הקטין מאסר, לצוות על החזקתו במעון נעול.

(3) בית משפט לנוער שהחליט על החזקת קטין במעון נעול לפי פסקאות (1) או (2), יסביר לקטין, בשפה ובאופן המובנים לו בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו, באילו נסיבות ניתן יהיה להעבירו מהמעון הנעול למאסר, לפי הוראות סעיפים 25א או 25ב(ג), ואת ההשפעה של מעבר כאמור על תנאי החזקתו ועל שחרורו.

(ב) אדם שהיה קטין ביום ביצוע העבירה, לא יוטל עליו עונש מוות, ועל אף האמור בכל דין אין חובה להטיל עליו מאסר עולם, מאסר חובה או עונש מינימום.

(ג) בקביעת ענשו של קטין יתחשב בית המשפט לנוער, בין השאר, בגילו בשעת ביצוע העבירה.

(ד) קטין שבשעת גזירת דינו טרם מלאו לו ארבע-עשרה שנה, לא יוטל עליו מאסר.

(ה) (בוטל).

(ו) - (יב)5 (בוטלו).

(ד) בהליך לפני בית משפט לנוער לפי סעיף זה, ימנה בית המשפט סניגור לקטין שאין לו סניגור, ויחולו לעניין זה הוראות חוק הסניגוריה הציבורית.

(א) מבחן שהוטל על קטין לפי סעיף 26(2) יחולו עליו, בשינויים המחוייבים, הוראות פקודת המבחן; אולם אם הקטין לא מילא אחרי הוראה מהוראות צו המבחן, רשאי בית המשפט לצוות על אחת מדרכי הטיפול המנויות בסעיף 26 או לנקוט באחת מהפעולות המנויות בסעיף 20 לפקודת המבחן.

(ב) על דרכי הטיפול המנויות בפיסקאות (3), (7) ו-(8) לסעיף 26 שנקבעו לקטין יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות סימנים ד' ו–ה' וסעיפים 77 עד 79 בפרק ו' לחוק העונשין, למעט הוראות סעיף 71 לחוק האמור.

(ב) דין צו שניתן לפי סעיף קטן (א) כדין חיוב בהוצאות טיפול שניתן לפי סעיף 10 לחוק הנוער (טיפול והשגחה), והוראות החוק האמור בדבר גביית הוצאות הטיפול, שינוי החיוב וביטולו יחולו על הצו, בשינויים המחוייבים.

(3) על גביית חיוב כאמור יחול חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995.

(ב) צו כאמור לעניין ערעור, בסעיף קטן (א), דינו כדין פסק-דין בהליכים פליליים שניתן נגד הורה הקטין.

(ג) הוגש ערעור מטעם הקטין בלבד, רשאי בית המשפט הדן בערעור לדון גם בכל צו של בית המשפט לנוער המחייב את הורה הקטין.

(ג) בית משפט לנוער רשאי, לבקשת קצין מבחן ובהסכמת הקטין לעניין זה, להאריך את תקופת הטיפול בקטין שנקבעה בצו בדבר דרכי טיפול, בתקופה נוספת שלא תעלה על שנה; ואולם לעניין הארכת תקופת תוקפה של דרך טיפול כאמור בסעיף 26(2) או (5) יחולו הוראות סעיף 22 לפקודת המבחן או סעיף 33, לפי העניין.

הממונה על המעונות רשאי להורות כי קטין המוחזק במעון, או שניתן עליו צו להחזיקו במעון לפי חוק זה, יושם במשפחת אומנה כהגדרתה בחוק אומנה לילדים, התשע"ו-2016, ולענין חוק זה יראו את הקטין כאילו הוחזק במעון; קטין זכאי שתינתן לו הזדמנות להביע את עמדתו לעניין זה.

(ה) (1) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב) וסעיף 8 לחוק המעצרים, ניתן להחזיק קטינה במאסר בבית סוהר שאינו בית סוהר נפרד לקטינים או באגף בבית סוהר כללי שאינו עומד בתנאים המנויים בסעיף קטן (א), ואולם לא תוחזק קטינה במאסר בתא יחד עם עצורה או אסירה שאינה קטינה, אלא אם כן הקטינה הסכימה לכך ומנהל בית הסוהר סבר כי התקיימו התנאים שבסעיף 13(ב1)(1)(א) עד (ג).

(2) החלטה על החזקת קטינה יחד עם מי שאינה קטינה כאמור בפסקה (1), תובא לאישור בית המשפט בתוך 24 שעות מתחילת ההחזקה.

(1) בימי מנוחה כמשמעותם בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948;

(2) בימי חופשה שיינתנו מעת לעת, במניין כולל שלא יעלה על 15 ימים בשנה;

(3) (א) בימי חופשה מיוחדת במניין כולל שלא יעלה על 30 ימים בשנה - מטעמים מיוחדים, לרבות בשל אבל או שמחה, לצורך השתלבות הקטין במסגרות חינוכיות או תעסוקתיות, או כדי לבחון את אפשרות שילובו של הקטין בקהילה בטרם גיבוש המלצות לבית המשפט בדבר החלפת דרכי טיפול;

(ב) להוסיף, באישור יושב ראש ועדת השחרורים, 30 ימים נוספים לכל היותר לחופשה המיוחדת כאמור בפסקת משנה (א), ובאישור ועדת השחרורים - 30 ימים נוספים לכל היותר בכל פעם.

(ב) חופשה כאמור יכול שתינתן בתנאים והממונה על המעונות רשאי לבטלה בכל עת אם קיימת, לדעתו, הצדקה לכך.

(ב) טיפול עוקב במי שמשרת שירות סדיר בצבא-הגנה לישראל יהיה בהתאם לפקודות הצבא, כמשמעותן בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955.

(ג) תקנות לפי פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות) בדבר טביעת אצבעות של קטינים טעונות התייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים וועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת.

חוק זה לא יחול על הליכים לפי חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, לרבות הליכים לפני המשפט בבית-דין צבאי והליכים בדין משמעתי לפי החוק האמור.

על אף האמור בחוק זה, ניתן להעמיד לדין קטין שמלאו לו שש עשרה שנים לפני בית משפט צבאי לפי תקנות ההגנה (שעת-חירום), 1945; לענין זה יחולו הוראות חוק זה למעט הוראות סעיפים 3 ו-6 ויהיו לבית המשפט הצבאי הסמכויות האמורות בפרק ה' והכל בשינויים אלה:

(1) בכל מקום, במקום "בית משפט לנוער" יבוא "בית משפט צבאי שכל שופטיו שופטי נוער, שימונו על ידי ראש המטה הכללי של צבא ההגנה לישראל בהמלצת נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, ושקיבלו הכשרה כאמור בסעיף 2(א) במתכונת שתאושר על ידי נשיא בית הדין הצבאי לערעורים;

(2) בסעיף 4(א), במקום "היועץ המשפטי לממשלה" יבוא "הפרקליט הצבאי הראשי";

(3) בסעיף 7, במקום "נשיא בית המשפט העליון" יבוא "נשיא בית הדין הצבאי לערעורים", ובמקום "והוראות סעיף 9(ב) עד (ד) לחוק בתי המשפט, התשי"ז-1957" יבוא "והוראות סעיף 440ח לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955".

(א) על אף הוראות חוק זה, קטין שעבר עבירת תעבורה כמשמעותה בפקודת התעבורה, הכרוכה בנהיגת רכב מנועי או עבירה על פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970, הכרוכה בשימוש ברכב מנועי, יועמד לדין לפני שופט תעבורה, אם הוא היה כשיר מבחינת גילו, לקבל רשיון נהיגה לרכב המנועי שבו נעברה העבירה.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על קטין שעבר עבירת תעבורה שבה הוא נהג בהיותו שיכור כאמור בסעיף 64ב לפקודת התעבורה, או שעבר עבירה לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה, למעט עבירה של נהיגת רכב שנעברה בידי מי שהיה בעל רישיון נהיגה שלא חודש.

(ג) על הליכים כאמור בסעיף קטן (א) לא יחולו הוראות חוק זה למעט סעיפים 10, 11, 13 עד 19, 35 עד 37, ויהיו לשופט תעבורה הסמכויות האמורות בפרק ה' ואולם לא יתן בית המשפט צו לפי סעיף 26(1) עד (6) אלא לאחר שקיבל תסקיר של קצין מבחן לפי סעיף 22.

(ד) שופט תעבורה רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לרבות נסיבות העבירה ותוצאותיה, ואם ראה צורך בכך לטובת הקטין, להעביר את הדיון לבית המשפט לנוער, ומשהועבר הדיון כאמור, רשאי הוא לדון בו מן השלב שאליו הגיע שופט התעבורה.

(1) בסעיף 1, במקום הגדרת "בית-משפט" יבוא:

(2) בסוף סעיף 16 יבוא "שהוא שופט נוער כמשמעותו בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971";

(3) סעיף 21 - בטל.