אין במידע המופיע באתר "*תקדין*" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי.
חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 1 |
| 1. |
| 1א. |
| 1ב. (ג) המעסיק צירף לבקשה לאשרה ולרשיון לישיבת ביקור למטרת עבודה בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, לעובד שלגביו מוגשת הבקשה, את האישור הרפואי המתייחס אליו. (ד) שר הבריאות, בהתייעצות עם שר הפנים, רשאי להתקין תקנות לביצוע הוראות סעיף זה, ובכלל זה פרטי הזיהוי שהאישור הרפואי יכלול. |
| 1ג. (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות הסכם קיבוצי או צו הרחבה כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, החלים על העובד הזר והמעסיק, או מהוראות כל דין. (ד) השר לאחר התייעצות עם שר הפנים רשאי לקבוע הוראות משלימות לענין סעיף זה וסעיף 11 לרבות קביעת ענינים נוספים שחובה שייכתבו בחוזה עבודה כאמור, וכן תנאים שאין לכלול בחוזה העבודה, ושאם נכללו - יהיו בטלים, והכל לשם הבטחת תנאים הוגנים לעובד הזר ובהתחשב בהוראות כל דין, הסכם קיבוצי או צו הרחבה כאמור בסעיף קטן (ב). (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ג), לשם הבטחת תשלום שכרו של העובד הזר רשאי השר, בהתייעצות עם שר הפנים, לקבוע דרכים לתשלום שכרו של עובד זר מבין הדרכים הקבועות בסעיפים 2 ו-6 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, נוסף על הדרכים הקבועות בסעיפים האמורים או במקום הדרכים הקבועות בסעיף 2 האמור, וכן רשאי הוא לקבוע בדרך האמורה דרכים לתיעוד תשלום השכר והוראות לעניין התשלום; דרכים והוראות כאמור יכול שייקבעו לענפי עבודה שונים ולסוגי מעסיקים שונים. |
| 1ד. (ד) הוראות סעיף זה יחולו כל עוד לא קבע שר הבריאות הסדרים מיוחדים לעובדים זרים לפי סעיף 56(א)(1)(ד) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994. (ה) (1) הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי עובד זר בעל אשרה ורישיון ישיבה שניתנו לו מכוח הסכם חופשת עבודה המנוי בתוספת הראשונה 1א' שנכללים בו תנאים כמפורט להלן, והוא מועסק בהתאם לתנאים שבהסכם: (א) הגעתו של העובד לישראל היא למטרת חופשה, ועבודתו בישראל היא מטרה משנית; (ב) התקופה המרבית לשהות העובד בישראל אינה עולה על 12 חודשים; (ג) התקופה המרבית להעסקת העובד אצל מעסיק מסוים אינה עולה על שלושה חודשים; (ד) העובד מבוטח בביטוח רפואי בכל תקופת שהותו בישראל; (ה) מספר העובדים המועסקים אינו עולה על מכסת עובדים מרבית לשנה. (2) שר הפנים רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה 1א'. |
| 1ה. (ה)3 על אף האמור בסעיף זה, הוראות סעיף זה יחולו בשינויים המפורטים להלן לגבי עובד זר שפרק ו' לחוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה), התשנ"ה-1994, חל עליו ושוהה בישראל כדין בהיתר שהייה למטרת עבודה לפי סעיף 3ב(2) לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003, המאפשר לינה בישראל: (1) אם הוא מועסק בענף הבניין - יראו מגורים הולמים לגביו אם המעסיק העמיד על חשבונו מגורים בהתאם לתנאים שבתוספת ראשונה 1, ושיעור הניכויים שמעסיקו רשאי לנכות לפי סעיף קטן (ב) יהיה אפס; (2) אם הוא מועסק בענף התעשייה או בענף החקלאות - יקראו כל הוראה לפי סעיף זה המטילה חובה על המעסיק לעניין תנאי מגורים הולמים, שהיקפה נקבע לפי מספר האנשים, כאילו במקום "שמונה" נאמר "תשעה". |
| 1ו. |
| 1ז. |
| 1ז1. (1) העובד הזר דרש, בכתב, מקבלן כוח האדם למלא את החובה, מסר למעסיקו בפועל הודעה בכתב ולפיה מסר את הדרישה האמורה, והחובה לא מולאה על ידי קבלן כוח האדם עד תום 21 ימים ממועד מסירת ההודעה; דרישה והודעה כאמור יכול שיימסרו גם על ידי ארגון עובדים כאמור בסעיף 7 לחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987, או, אם העובד הסכים לכך - על ידי ארגון העוסק בקידום זכויותיהם של עובדים זרים; (2) מפקח כאמור בסעיף 6 מסר למעסיק בפועל הודעה, בכתב, כי בידיו מידע ולפיו קבלן כוח אדם לא מילא את החובה כלפי עובד זר המועסק אצל המעסיק בפועל, והחובה לא מולאה על ידי קבלן כוח האדם עד תום 21 ימים ממועד מסירת ההודעה; (3) העובד הזר הגיש תובענה בשל אי מילוי החובה נגד קבלן כוח האדם ונגד המעסיק בפועל, גם אם לא נמסרו קודם לכן דרישה או הודעה בהתאם להוראות פסקה (1) או (2), והחובה לא מולאה בידי קבלן כוח האדם עד תום 21 ימים מיום מסירת התובענה למעסיק בפועל. (ג) נמסרה הודעה או הוגשה תובענה כאמור בסעיף קטן (ב), יראו אותה כמתייחסת אף לאי–מילוי החובה המפורטת בה, שאירעה לאחר מסירת ההודעה או הגשת התובענה, לפי העניין, כל עוד לא מולאה אותה חובה על ידי קבלן כוח האדם. |
| 1ז2. (ב) חובת מעסיק כלפי עובד זר בענף החקלאות, תחול גם על לשכה פרטית בענף החקלאות, הפועלת בענינו של העובד הזר, בהתקיים אחד מאלה: (1) העובד הזר דרש מהמעסיק, בכתב, למלא את החובה, מסר ללשכה הפרטית בענף החקלאות הודעה בכתב ולפיה מסר את הדרישה האמורה, והחובה לא מולאה בידי המעסיק עד תום 21 ימים ממועד מסירת ההודעה; דרישה והודעה כאמור יכול שיימסרו גם על ידי ארגון עובדים כאמור בסעיף 7 לחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987, או, אם העובד הזר הסכים לכך - על ידי ארגון העוסק בקידום זכויותיהם של עובדים זרים; (2) מפקח כאמור בסעיף 6 או עובד המדינה שהממונה הסמיכו לענין זה, מסר ללשכה הפרטית בענף החקלאות הודעה בכתב, כי בידיו מידע ולפיו המעסיק לא מילא את החובה כלפי העובד הזר, והחובה לא מולאה בידי המעסיק עד תום 21 ימים ממועד מסירת ההודעה; (3) העובד הזר הגיש תובענה בשל אי–מילוי החובה נגד המעסיק ונגד הלשכה הפרטית בענף החקלאות, גם אם לא נמסרו קודם לכן דרישה או הודעה בהתאם להוראות פסקה (1) או (2), והחובה לא מולאה בידי המעסיק עד תום 21 ימים מיום מסירת התובענה ללשכה כאמור. (ג) (1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא מילא מעסיק את חובתו כלפי עובד זר והציעה הלשכה הפרטית בענף החקלאות הפועלת בענינו של העובד הזר, עבודה חלופית לעובד הזר, לא תחוב הלשכה בחובת המעסיק כלפי העובד הזר בעד התקופה שתחילתה ביום שבו היה אמור העובד הזר להתחיל בעבודה החלופית שהוצעה לו, אם סירב העובד הזר סירוב בלתי סביר לעבודה החלופית והמשיך לעבוד אצל המעסיק שלא מילא את החובה כאמור. (2) שר הפנים, לאחר התייעצות עם השר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות לענין אופן מתן הצעה לעבודה חלופית בידי לשכה פרטית בענף החקלאות לפי סעיף קטן זה, ולענין אופן סירובו של העובד הזר. (3) בסעיף קטן זה, (ד) נמסרה הודעה או הוגשה תובענה כאמור בסעיף קטן (ב), יראו אותה כמתייחסת אף לאי–מילוי החובה המפורטת בה, שאירעה לאחר מסירת ההודעה או הגשת התובענה, לפי העניין, כל עוד לא מולאה אותה חובה על ידי המעסיק. |
| 1ח. |
| 1ט. (ג) הדו"ח האמור בסעיף קטן (א) ייערך על גבי טופס שיקבע שר הפנים; כן רשאי שר הפנים לקבוע את המועד והדרך להגשת הדו"ח האמור, פרטים נוספים שיש לכלול בו והמסמכים שיש לצרף אליו, לרבות העתק של תלוש השכר כמשמעותו בסעיף 24 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 ((להלן - תלוש שכר). (ד) קבע שר הפנים, לפי הוראות סעיף קטן (א), חובה להגיש דין וחשבון, ימסור מעסיקו של עובד זר לממונה, מדי תקופה שיקבע שר הפנים, אישור של רואה חשבון המאמת את הדוחות שהוגשו לפי סעיף זה; שר הפנים רשאי לקבוע, לגבי סוגי מעסיקים, כי אימות הדוחות יהיה בדרך אחרת. (ה) מפקח שהשר הסמיך לפי סעיף 5ב, הממונה על זכויות עובדים זרים או מי שנתמנה מפקח לענין חוק שהשר ממונה על ביצועו, רשאי, לצורך מילוי תפקידו, לפי חוק זה, לדרוש ולקבל מהממונה דוחות, תלושי שכר וכל מסמך ומידע אחר שמסר מעסיקו של עובד זר בהתאם להוראות סעיף זה, ולהשתמש בחומר האמור לצורך מילוי תפקידו כאמור. (ו) תקנות לפי סעיף זה יותקנו לאחר התייעצות עם השר. |
| 1י. 4 (תיקונים: התש"ס, התשס"ג, התשס"ה, התשס"ז, התשס"ט, התש"ע, התשע"ד) (א)מעסיק המבקש להעסיק עובד זר ישלם אגרת בקשה בסכום של 1,340 שקלים חדשים (בחוק זה - אגרת בקשה), בשל כל עובד זר שהוא מבקש להעסיק; אם הבקשה היא להיתר להעסקת עובד זר בענף החקלאות או בתחום הסיעוד, ישלם אגרת בקשה בסכום של 670 שקלים חדשים, ואם הבקשה היא להיתר להעסקת עובד זר בענף המסעדות האתניות, בענף הבניין או בענף התעשייה - ישלם אגרת בקשה בסכום של 1,000 שקלים חדשים; האגרה תשולם בעת הגשת בקשה להיתר לפי סעיף 1יג, לרבות בעת הגשת בקשה להארכת תוקפו של היתר כאמור. (א1)4 ניתן למעסיק היתר להעסיק עובד זר לפי סעיף 1יג, ישלם אגרה שנתית בסכום של 10,680 שקלים חדשים בעבור כל אשרה ורישיון לישיבת ביקור למטרת עבודה בישראל שיינתנו לעובד זר, בהסתמך על ההיתר, לפי חוק הכניסה לישראל (בחוק זה - אגרה שנתית), אם ההיתר ניתן לשם העסקת עובד זר בענף החקלאות, ישלם אגרה שנתית בסכום של 1,340 שקלים חדשים, ואם ההיתר ניתן לשם העסקת עובד זר בענף המסעדות האתניות, בענף הבניין או בענף התעשייה - ישלם אגרה שנתית בסכום של 8,020 שקלים חדשים. (ב) האגרה השנתית ואגרת הבקשה כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(א1) ישולמו בידי מי שמבקש להעסיק את העובד הזר. (ג) שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ולאחר התייעצות עם השר, רשאי, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע הוראות לענין דרכי תשלום אגרת בקשה ואגרה שנתית, וכן הוראות ותנאים בדבר: (1) פטור או סכום מופחת של אגרת בקשה או אגרה שנתית בעבור עובד זר המועסק בסיעוד בידי יחיד, בתנאים שיקבע; (2) פטור או סכום מופחת של אגרה שנתית, לגבי סוגי עובדים זרים, לגבי עובדים זרים בסוגי עבודה או בענפים מסוימים ולגבי עובדים זרים בתפקידים מסוימים, הכל כפי שיקבע; (3) תשלום חלקי של אגרה שנתית לגבי אשרה ורישיון ישיבה כאמור בסעיף קטן (א1) שניתנו לתקופה שאינה עולה על שישה חודשים. (ד) סכומי האגרות כאמור בסעיף זה יעודכנו ב-1 בינואר של כל שנה, בהתאם לשיעור עליית מדד המחירים לצרכן הידוע באותו מועד לעומת המדד שהיה ידוע ב–1 בינואר של השנה שקדמה לה. הסכומים האמורים יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של עשרה שקלים חדשים. (ה) על גביית אגרות לפי סעיף זה תחול פקודת המסים (גביה) כאילו היו מס, וניתן לגבותן גם בדרך של תובעה אזרחית. |
| 1י1. (ב) דמי ההיתר יהיו בסכום השווה ל–13,6205 שקלים חדשים לשנה לעובד. (ג) דמי ההיתר ישולמו בידי מבקש ההיתר או המבקש להאריך את תוקפו, במועד מתן ההיתר או במועד הארכת תוקפו של ההיתר, לפי הענין, והם ייגבו בידי הממונה. (ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג), רשאי הממונה, או עובד המדינה שהוא הסמיך לענין זה, להורות כי דמי ההיתר ישתלמו במספר תשלומים כפי שיורה; ניתנה הוראה כאמור, יותנו מתן ההיתר או הארכת תוקפו, לפי הענין, בביצוע התשלום הראשון ובהמצאת בטוחות להבטחת תשלום דמי ההיתר במלואם, כפי שידרוש הממונה או עובד המדינה שהוסמך כאמור. (ה) שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ולאחר התייעצות עם השר, רשאי לקבוע הוראות ותנאים בדבר - (1) פטור מדמי היתר או סכום מופחת של דמי היתר, לגבי היתרים להעסקת עובדים זרים בסוגי עבודה מסוימים, כפי שיקבע; (2) החזר של חלק מדמי ההיתר בשל עובד זר שעבד אצל בעל ההיתר ועבר לעבוד אצל בעל היתר אחר ששילם בשל אותו עובד את התשלומים הנדרשים ממנו לפי הוראות פרק זה, או בשל עובד זר שעזב את ישראל עד תום התקופה שבה הורשה לשהות בה לפי הוראות חוק הכניסה לישראל, והכל אם מספר העובדים הזרים שמותר להעסיקם לפי ההיתר הופחת בהתאם. (ו) הסכום הקבוע בסעיף קטן (ב) יעודכן כאמור בסעיף 1י(ד). (ז) הוראות סעיף זה אינן גורעות מהוראות סעיף 1י, ואולם רשאי שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ולאחר התייעצות עם השר, לקבוע הוראות ותנאים לענין החזר חלקי של אגרת בקשה ששילם מבקש חייב לפי הוראות סעיף 1י בשל עובד זר שביקש להעסיק, אם בקשתו להעסקת העובד הזר נדחתה, ובלבד שלא יוחזר לפי סעיף קטן זה סכום העולה על מחצית אגרת הבקשה ששולמה כאמור; לענין זה, |
| 1י2. |
| 1יא. (ב1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, לקבוע כי הפיקדון ישולם לחשבון בנק נפרד, המיועד אך ורק למטרה זו, שייפתח וינוהל בהתאם להוראות שיקבע שר האוצר (בפרק זה - חשבון הבנק); בכפוף להוראות סעיף קטן (ז)(2) ולהוראות הפרק הרביעי לחוק הכניסה לישראל, כספים המופקדים בחשבון הבנק לפי סעיף קטן זה לא יהיו נתונים להעברה, לשעבוד או לעיקול. (ב2) רשות האוכלוסין וההגירה תאפשר לעובד זר השוהה בישראל, לצפות, בכל עת, באתר האינטרנט שלה או באמצעי דיגיטלי, במידע בכתב כמפורט להלן או לקבלו מרשות האוכלוסין וההגירה לפי בקשתו, והכול בלא תשלום: (1) כספי הפיקדון המתנהלים לגביו בקרן או בחשבון הבנק, ובכלל זה תשלומי המעסיק, סכומי הפיקדון, הרווחים שנצברו והעמלות ודמי הניהול שנוכו; (2) אופן הגשת בקשה לקבלת כספי הפיקדון לפי הוראות סעיף קטן (ד) וקישור לנוהלי רשות האוכלוסין וההגירה לעניין הפיקדון; (3) תוקף האשרה והרישיון של העובד הזר לפי הוראות חוק הכניסה לישראל. (ב3) רשות האוכלוסין וההגירה תעביר לעובד זר שאינו שוהה בישראל, לפי בקשתו, את המידע המפורט בסעיף קטן (ב2)(1) ו–(2). (ג) (בוטל). (ד) עובד זר זכאי לקבל את הכספים ששולמו בעדו לקרן או לחשבון הבנק בתוספת הרווחים שנצברו עליהם, בניכוי דמי ניהול של הקרן או בניכוי עמלות בשל ניהול חשבון הבנק, לפי הענין, ובניכוי מס כדין במועד, במקום ובתנאים שקבע שר הפנים, ובלבד שהעובד הזר עזב את ישראל, שלא לצורך יציאה זמנית ממנה, עד תום התקופה שבה הורשה לשהות בה לפי הוראות חוק הכניסה לישראל; המועד שייקבע לפי סעיף קטן זה לא יהיה מוקדם מיום עזיבתו של העובד הזר את ישראל ולא יהיה מאוחר מתום שלושה חודשים מיום עזיבתו כאמור. (ד1) על אף האמור בסעיף קטן (ד), עזב העובד הזר את ישראל שלא לצורך יציאה זמנית ממנה, לאחר תום התקופה שבה הורשה לשהות בה לפי הוראות חוק הכניסה לישראל, יחולו הוראות אלה: (1) העובד הזר יהיה זכאי לקבל חלק השווה ל-25% מכספי הפיקדון בתוספת הרווחים שנצברו בשל אותו חלק, בניכוי דמי ניהול של הקרן או בניכוי עמלות בשל ניהול חשבון הבנק, לפי העניין, ובניכוי מס כדין לפי הוראות סעיף קטן (ה)(2) על הרווחים שנצברו בשל אותו חלק (בסעיף קטן זה - החלק הבסיסי), במועד ובמקום שנקבעו לפי הוראות סעיף קטן (ד), ובלבד שהגיש לממונה בקשה בכתב לקבלת הכספים כפי שנקבע לפי אותו סעיף קטן; (2) עזב העובד הזר את ישראל לא יאוחר מ-12 חודשים מתום התקופה שבה הורשה לשהות בה לפי הוראות חוק הכניסה לישראל, יהיה זכאי, נוסף על החלק הבסיסי, ליתרת כספי הפיקדון בתוספת הרווחים שנצברו עליהם ובניכויים כמפורט להלן ולפי סדר זה: (א) הוצאות ההרחקה החלות עליו לפי הפרק הרביעי לחוק הכניסה לישראל, שיועברו לאוצר המדינה; (ב) סכום השווה למכפלת הסכום שנותר לאחר הניכוי לפי פסקת משנה (א) בשיעור הניכוי החל לגבי העובד הזר, המפורט בטור ב' לתוספת הראשונה 1ב', בהתאם לתקופה שחלפה מתום התקופה שבה העובד הזר הורשה לשהות בישראל לפי הוראות חוק הכניסה לישראל עד מועד עזיבתו את ישראל (בסעיף זה - תקופת השיהוי), המפורטת בטור א' לתוספת הראשונה 1ב'; (ג) מס כדין על הסכום הנותר לאחר הניכוי לפי פסקת משנה (ב), לפי הוראות סעיף קטן (ה)(2). (ד2) (1) על אף האמור בסעיף קטן (ד1)(2), מצא הממונה, לפי בקשה של עובד זר, כי נבצר ממנו לעזוב את ישראל עד תום התקופה שבה הורשה לשהות בה לפי הוראות חוק הכניסה לישראל, כי בתום לב ובשל טעות של העובד הזר הוא לא עזב את ישראל עד תום התקופה האמורה או כי בנסיבות העניין לא יהיה זה צודק לזקוף לחובתו את תקופת השיהוי, כולה או חלקה, רשאי הממונה להחליט על הפחתת תקופת השיהוי שתיזקף לחובתו לעניין סעיף קטן (ד1)(2)(ב). (2) הממונה לא יפעיל את סמכותו לפי פסקה (1) לגבי עובד זר, אם חלפו מעל שלוש שנים מתום התקופה שבה הורשה לשהות בישראל לפי הוראות חוק הכניסה לישראל עד המועד שבו התקבלה בקשתו במשרדי הממונה. (3) הגשת בקשה של עובד זר לפי פסקה (1) כשלעצמה לא תמנע את הרחקתו מישראל ולא תעכב הרחקה כאמור. (ד3) (1) עובד זר הרואה את עצמו נפגע מהחלטה לדחות בקשה להפחתת תקופת השיהוי שתיזקף לחובתו לפי סעיף קטן (ד2), כולה או חלקה, רשאי להגיש, בתוך 21 ימים ממועד ההחלטה, השגה לעובד משרד הפנים שהממונה כהגדרתו בסעיף 1 הסמיך לעניין סעיף קטן זה; החלטה בהשגה תהיה מנומקת ותינתן בכתב. (2) הגשת השגה של עובד זר לפי פסקה (1) כשלעצמה לא תמנע את הרחקתו מישראל ולא תעכב הרחקה כאמור. (3) ההשגה תוגש בכתב באמצעות דואר אלקטרוני, לכתובת שתפרסם רשות האוכלוסין וההגירה באתר האינטרנט שלה או שתוגש באופן מקוון אחר כפי שיורה הממונה בהודעה שיפרסם באתר האינטרנט כאמור וברשומות. (4) העובד המוסמך להחליט בהשגה ידון ויכריע בה על פי טענות וראיות שיגיש העובד הזר בכתב. (ה) למרות האמור בפקודת מס הכנסה - (1) סכומים שהופקדו בקרן או בחשבון הבנק בהתאם לפרק זה יראו אותם כהכנסה בידי העובד הזר במועד שבו התקבלו על ידו; (2) כספים שנצברו לעובד הזר בקרן או בחשבון הבנק יוטל עליהם מס הכנסה בשיעור סופי של 15% בלא זכות לפטור, ניכוי או קיזוז כלשהם ותחול עליהם, בעת תשלומם לידי העובד הזר, חובת ניכוי במקור בהתאם לסעיף 164 לפקודת מס הכנסה; (3) על אף האמור בפסקאות (1) ו–(2), היה העובד הזר מסתנן, יחולו הוראות אלה: (א) משכר העבודה של העובד הזר, ובכללו חלק העובד, ינכה המעסיק מס במקור בהתאם להוראות סעיף 164 לפקודת מס הכנסה, בשיעורים הקבועים בסעיף 121 לפקודה האמורה; (ב) על חלק המעסיק המופקד בקרן או בחשבון הבנק לפי סעיף 1יא1(א), וכן על הריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים אשר נצברו בקרן או בחשבון הבנק ואשר מקורם בפיקדון לגבי העובד הזר, יחולו הוראות פסקה (1) ויוטל המס כאמור בפסקה (2). (ו) (1) נקבעו בהסכם קיבוצי או בצו הרחבה כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, הוראות בדבר תשלומים סוציאליים שעל המעסיק או העובד הזר לשלם לקרן פנסיה, לתכנית חיסכון אחרת, לקופת תגמולים או לתשלום פיצויי פיטורים, יעביר המעסיק לקרן או לחשבון הבנק, לפי הענין, ואליהם בלבד את התשלום הסוציאלי שהוא חב בו, והכל בשיעורים שנקבעו בהסכם הקיבוצי או בצו ההרחבה כאמור, והוראות ההסכם הקיבוצי או צו ההרחבה לענין זה לא יחולו; (2) היה הסכום הכולל המשתלם לפי פסקה (1) קטן מהסכום שנקבע לפי סעיף קטן (א), או לפי סעיף 1יא1, לפי העניין, יעביר המעסיק לקרן או לחשבון הבנק, לפי הענין את ההפרש שבין שני הסכומים; (3) על מעסיק ששילם כספי פיקדון לגבי עובד זר לא יחולו לגבי התקופה שבעדה הופקדו הכספים ועד גובה הסכום שהופקד הוראות חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963; (4) יראו מעסיק שהעביר לקרן או לחשבון הבנק, לפי העניין, תשלומים כאמור בסעיף זה, כמי שעמד בחובתו כאמור בסעיף זה, אף אם נוכו מתשלומים אלה סכומים כאמור בסעיף קטן (ד1) או בסעיף 1יא4. (ז) שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ובאישור הועדה, רשאי לקבוע הוראות בדבר - (1) תנאים ודרכים להעברת כספי הפיקדון לעובד הזר בהתאם לסעיף קטן (ד), לרבות הפקדתם בחשבון בנק של העובד הזר מחוץ לישראל; (2) השימוש בכספים שלא הוצאו על ידי העובדים הזרים מהקרן או מחשבון הבנק, בתוך תקופה שתיקבע כאמור ושלא תפחת, לגבי כל עובר זר, מ-12 חודשים מתום התקופה שבה הורשה לשהות בישראל לפי הוראות חוק הכניסה לישראל, למטרת רווחתם של עובדים זרים בישראל כפי שיקבע; (3) סוגי מקרים ותנאים שבהתקיימם יהיה עובד זר רשאי לקבל את כספי הפיקדון כולם או חלקם, אף לפני המועד האמור בסעיף קטן (ד); (3א) (נמחקה); (4) (נמחקה); (5) הדרכים והמועדים לתשלום הכספים על ידי המעסיק לקרן או לחשבון הבנק, לפי הוראות סעיף זה. (ח) הסכום האמור בסעיף קטן (א) יעודכן כאמור בסעיף 1י(ד). (ט) הוראות סעיף 1כ(ב) יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי הפיקדון, ולגבי כל סכום כסף אחר שהיה על מעסיק לשלם לפי סעיף זה לקרן או לחשבון הבנק. |
| 1יא1. (ב) בכפוף להוראות לפי פרק זה ולהוראות הפרק הרביעי לחוק הכניסה לישראל, כספים המופקדים בקרן או בחשבון הבנק לפי פרק זה לא יהיו נתונים להעברה, לשעבוד או לעיקול. (ג) פיקדון לגבי מסתנן ישולם בידי המעסיק, בדרך שיורה שר הפנים, לקרן או לחשבון הבנק, מדי חודש, במועד כאמור בסעיף קטן (ד), בעד העסקתו של העובד הזר שהוא מסתנן בחודש הקודם למועד התשלום. (ד) הפיקדון ישולם במועד שבו על המעסיק לשלם את שכרו של העובד הזר שהוא מסתנן בעד החודש שבעדו משולם הפיקדון. (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ד), בחודש שבו חל מועד עזיבתו של העובד הזר שהוא מסתנן את ישראל שלא לצורך יציאה זמנית ממנה, ישלם המעסיק את יתרת סכום הפיקדון בעד תקופת העסקתו של העובד הזר עד למועד האמור, חמישה ימים לפחות לפני מועד זה, והכול ככל שהוא יודע על מועד העזיבה כאמור. (ו) בסעיף זה, |
| 1יא2. |
| 1יא3. |
| 1יא4. (ב) סכום השווה למכפלת הסכום שנותר לאחר הניכוי לפי פסקה משנה (א) בשיעור הניכוי החל לגבי המסתנן, המפורט בטור ב' בתוספת השנייה, בהתאם לתקופה שחלפה מתום התקופה לשהייה בישראל החלה לגביו עד למועד עזיבתו את ישראל (בסעיף זה - תקופת השיהוי), המפורטת בטור א' שבתוספת השנייה; (ג) מס כדין על הסכום הנותר לאחר הניכוי לפי פסקת משנה (ב), לפי הוראות סעיף 1יא(ה)(3)(ב). (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מצא הממונה, לפי בקשה של עובד זר שהוא מסתנן, כי נבצר ממנו לעזוב את ישראל עד תום התקופה לשהייה בישראל החלה לגביו, או כי בתום לב ובשל טעות של העובד הזר הוא לא עזב את ישראל עד תום התקופה האמורה, או כי בנסיבות העניין לא יהיה זה צודק לזקוף לחובתו את תקופת השיהוי, כולה או חלקה, רשאי הממונה להחליט על הפחתת תקופת השיהוי שתיזקף לחובתו, לעניין סעיף קטן (א)(2). על החלטת הממונה לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיף 1יא(ד3). (ג) הממונה לא יפעיל את סמכותו לפי סעיף קטן (ב) לגבי עובד זר שהוא מסתנן, אם חלפו מעל 18 חודשים מתום התקופה לשהייה בישראל החלה לגביו ועד המועד שבו התקבלה בקשתו במשרדי הממונה. (ד) הגשת בקשה של עובד זר שהוא מסתנן לפי סעיף קטן (ב) כשלעצמה לא תמנע את הרחקתו מישראל ולא תעכב הרחקה כאמור. (ה) שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע סוגי מקרים ותנאים שבהתקיימם עובד זר שהוא מסתנן יהיה זכאי לקבל את כספי הפיקדון, כולם או חלקם, אף לפני המועד האמור בסעיף קטן (א). |
| 1יא5. |
| 1יא6. |
| 1יא7. עובד זר שהוא מסתנן ימסור לממונה פרטים מלאים לגבי חשבון בנק המתנהל על שמו לצורך קבלת כספי הפיקדון לפי סעיף 1יא5 באמצעות תצהיר כמשמעותו בסעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, או בתצהיר שניתן לפני גורם מוסמך מחוץ לישראל בהתאם לסעיף 30 לפקודה האמורה. |
| 1יא9. |
| 1יב. |
| 1יג. (ד) (1) יחיד שהגיע לגיל הפרישה ומבקש לראשונה היתר להעסקת עובד זר בענף הסיעוד שלא במסגרת עסקו או משלח ידו או מבקש לחדש היתר כאמור שהותלה, יתבקש לבחור, בעת הגשת הבקשה, על גבי טופס של המוסד לביטוח לאומי, אם בתקופה שבה יעסיק עובד זר כאמור גמלת הסיעוד תשולם לו בכסף או לידי מי שנותן את שירותי הסיעוד, והכול ככל שיהיה זכאי לגמלת סיעוד ותאושר בקשתו לקבלת היתר להעסקת עובד זר או לחדשו; טופס כאמור יכלול הסבר בדבר אפשרויות הבחירה ומשמעותן, לרבות הזכאות לשירותי סיעוד מגופים אחרים זולת המוסד לביטוח לאומי. (2) בסעיף קטן זה, "גיל הפרישה", "גמלת סיעוד" ו"היתר שהותלה" - כהגדרתם בסעיפים 1, 223, 223א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן - חוק הביטוח הלאומי), בהתאמה. (3) (בוטל). |
| 1יד. |
| 1יד1. (א) בלי לגרוע מסמכות הממונה לפי חוק זה ולפי כל דין אחר לסרב ליתן היתר להעסקת עובד זר, להתלותו או לבטלו, רשאי הממונה שלא ליתן היתר להעסקת עובד זר למעסיק שלא שילם קנס חלוט שנתחייב בו בשל עבירה לפי חוק זה או לפי אחד מהחיקוקים המפורטים בתוספת השניה לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, בקשר עם העסקת עובדים זרים או שלא שילם עיצום כספי חלוט שהוטל עליו לפי חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011, בקשר עם העסקת עובדים זרים. (ב) בסעיף זה - "קנס חלוט" - כל אחד מאלה: (1) קנס מינהלי קצוב כמשמעותו בחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985, שחלף המועד לתשלומו ושמתקיים לגביו אחד מאלה: (א) חלפו לגביו המועדים הקבועים באותו חוק להגשת בקשה לביטולו או להגשת הודעה על רצון הנקנס להישפט על העבירה, והנקנס לא הגיש בקשה או הודעה כאמור; (ב) נדחתה בקשתו של הנקנס לביטול הקנס והוא לא הגיש הודעה על רצונו להישפט על העבירה, במועד הקבוע לכך באותו חוק; (2) קנס שהוטל במסגרת פסק דין חלוט, שחלף המועד לתשלומו. |
| 1טו. (2) בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א) ובסעיף 1יד1, רשאי הממונה, לאחר שנתן למבקש ההיתר או למעסיק, לפי העניין (בסעיף קטן זה - מעסיק), הזדמנות לטעון את טענותיו, שלא לתת היתר להעסקת עובד זר למעסיק, לבטל היתר שנתן או לסרב לחדשו, אם מצא הממונה כי התקיים אחד מאלה: (א) המעסיק הורשע בעבירה חמורה, או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור; (ב) בעל עניין במעסיק או בעל תפקיד בכיר בו הורשע בעבירה חמורה או שהוגש נגד בעל עניין או בעל תפקיד בכיר כאמור כתב אישום בעבירה כאמור, והכול בכפוף למידת הזיקה שבינו ובין המעסיק. (3) נפתחה חקירה נגד מעסיק, בעל עניין במעסיק או בעל תפקיד בכיר בו, בעבירה חמורה, רשאי הממונה, בלי לגרוע מכל סמכות אחרת הנתונה לו, לדחות את החלטתו לעניין מתן היתר להעסקת עובד זר, חידושו או מימושו, לפי העניין, לתקופה שלא תעלה על 18 חודשים, או עד לקבלת החלטה בדבר הגשת כתב אישום בקשר לאותה עבירה, לפי המוקדם, אם ראה כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין בשל חשש לפגיעה בעובד זר לנוכח חומרת העבירה וכדי למנוע פגיעה בהליכי החקירה, ולעניין בעל עניין במעסיק או בעל תפקיד בכיר בו - גם בכפוף למידת הזיקה שבינו לבין המעסיק ולהוראות סעיף קטן (א3). (א3) לעניין היתר בענף הסיעוד, לא יחליט הממונה שלא לתת היתר להעסקת עובד זר למעסיק, לבטל היתר שנתן או לסרב לחדשו בשל כך שמתקיימים בבעל עניין או בבעל תפקיד בכיר התנאים האמורים בסעיף קטן (א2)(2)(ב) אלא לאחר שבחן את האפשרות לקבוע תנאים בהיתר למניעת הפגיעה בעובד הזר. (ב) בוטל היתר להעסקת עובדים זרים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (א1), רשאי הממונה ליתן למעסיק אישור זמני, להמשך העסקתם במשך תקופה מסוימת שקבע ושלא תעלה על שלושה חודשים, אם נוכח שהדבר דרוש לשם הגנה על העובדים ובהתחשב בנסיבות ביטול ההיתר. (ג) לא קיים מעסיק תנאי, הוראה, או חובה כאמור בסעיף קטן (א), או עיכב תחת ידו שלא כדין מסמך זיהוי או דרכון כאמור באותו סעיף קטן, רשאי הממונה, נוסף על כל סמכות אחרת הנתונה לו לפי חוק זה, לאחר שנתן למעסיק הזדמנות לטעון את טענותיו, לחלט ערובה שהמעסיק חויב להפקיד לפי סעיף 1ח או כתנאי לתוקפו של היתר לפי סעיף 1יג(א) או לפי סעיף קטן (א), כולה או חלקה. |
| 1טז. |
| 1יז. (ב) על אף האמור בסעיף 6 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, רשאי מעסיק או הממונה, לפי הענין, לשלם את גמול העבודה, לעובד, על פי הודעת העובד בכתב, באמצעות בנק באזור או בשטחי עזה ויריחו. (ג) הממונה רשאי להורות למעסיק, מעת לעת, מהם רכיבי גמול העבודה שעליו לשלם לעובדיו או בעדם, שיעוריהם ודרכי חישובם, הכל בהתאם לתנאי העבודה. (ד) על גביית גמול עבודה בידי הממונה יחולו הוראות פקודת המסים (גביה), כאילו היה מס, וניתן לגבותו גם בדרך של תובענה אזרחית. (ה) לא שולם גמול עבודה או מקצתו לממונה במועד שנקבע לכך בכללים לפי סעיף קטן (א), יחולו לגביו הוראות פרק י"ד לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, בשינויים המחויבים, כאילו היה מס ערך מוסף; לענין זה יהיו לשר הפנים, לאחר התייעצות עם השר הסמכויות הנתונות לפי החוק האמור לשר האוצר, ולממונה יהיו הסמכויות הנתונות לפי החוק האמור למנהל כמשמעותו באותו חוק. (ו) מעסיק ששילם לממונה את גמול עבודתו של עובד, או את חלקו, יצא ידי חובתו לגבי הסכום ששילם כאמור כלפי העובד וכלפי כל אדם אחר שלו מיועד מקצתו של גמול העבודה בהתאם לתנאי העבודה; אין בהוראה זו כדי לגרוע מזכות של העובד או של אדם אחר כאמור כלפי המעסיק, הנובעת מאיחור בתשלום גמול העבודה בידי המעסיק. |
| 1יח. (ב) לא העביר הממונה לעובד סכום שכר עבודה בהתאם להוראות סעיף קטן (א) עד היום השמיני שלאחר היום שבו גבה את הסכום האמור מהמעסיק (בסעיף קטן זה - היום הקובע), ישלם לעובד הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, על הסכום האמור לגבי התקופה שתחילתה ביום הקובע ועד יום התשלום בפועל. (ג) מיועד סכום שגבה הממונה או שניכה משכר העובד, למעט תשלום סוציאלי, לגוף בישראל על פי כל דין או על פי תנאי העבודה - יעבירו הממונה לאותו גוף; כן רשאי הממונה, באישור השר, להעביר מקצתם של התשלומים הסוציאליים לגוף בישראל למטרת מימון מתן הטבות לעובדים בהתאם לתנאי העבודה; בסעיף קטן זה, (ד) גבה או ניכה הממונה דמי ביטוח, יעבירם למוסד לביטוח לאומי. (ה) הממונה רשאי להעביר לרשות הפלסטינית או לגוף שהיא הסמיכה לכך תשלומים סוציאליים או סכומים אחרים שגבה או שניכה משכר העובד, אם נקבע כך בהסכם ובתנאים שנקבעו לפיו. (ו) הממונה רשאי לנכות מהסכומים שהוא מעביר לפי הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ד) סכום לכיסוי הוצאותיו בגביית הסכומים ומתן התשלומים, כפי שקבע שר הפנים, לאחר התייעצות עם השר ובהסכמת שר האוצר. |
| 1יט. |
| 1כ. (ב) האמור בפרק זה אינו בא להטיל על המדינה חובה כלשהי כלפי עובד או אדם אחר לגבי סכום גמול עבודה שלא נגבה על ידי הממונה מהמעסיק, ולגבי כל זכות הנובעת ממנו, והעובד או האדם שלו מגיע הסכום האמור רשאים לתבעם בבית הדין לעבודה, לרבות תביעה בהתאם להוראות חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958; תובע כאמור ימסור לממונה הודעה על הגשת תביעתו בדרך שיקבע שר הפנים לאחר התייעצות עם השר. |
| 1כא. |
| 1כב. (ב) כשיר להתמנות לממונה על זכויות עובדים זרים תושב ישראל בעל השכלה אקדמית במשפטים וניסיון של חמש שנים לפחות בנושא זכויות עובדים, שמתקיימים בו תנאי כשירות נוספים לפי חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, ככל שייקבעו. (ג) תקופת כהונתו של הממונה על זכויות עובדים זרים תהא כפי שתקבע הממשלה, ובלבד שלא תעלה על שש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה אחת נוספת. (ד) הודעה על מינוי הממונה על זכויות עובדים זרים תפורסם ברשומות. |
| 1כג. |
| 1כד. (א) לצורך מילוי תפקידו לפי חוק זה, ובכלל זה בירור תלונות כאמור בסעיף 1כג(א)(4), רשאי הממונה על זכויות עובדים זרים לדרוש מכל גוף מבוקר המנוי בסעיף 9(1), (2) ו–(4) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב] (בחוק זה - חוק מבקר המדינה), כל ידיעה, מסמך או דין וחשבון (בסעיף זה - מידע) שהם בתחום סמכותו של אותו גוף; גוף מבוקר כאמור ימסור לממונה על זכויות עובדים זרים את המידע לפי דרישתו. (ב) מצא השר הממונה כי מסירת מידע על ידי גוף כאמור בסעיף קטן (א) עלולה לסכן את ביטחון המדינה, את יחסי החוץ שלה או את שלום הציבור, רשאי הוא להורות כי אותו מידע לא יימסר; ואולם אם ניתן למסור לממונה על זכויות עובדים זרים חלק מהמידע שלגביו אין חשש לסכנה כאמור, יימסר אותו חלק; בסעיף קטן זה, (ג) לא יימסר מידע לפי סעיף זה אם מסירתו אסורה לפי כל דין. (ד) גוף כאמור בסעיף קטן (א) רשאי לדחות בקשה למסירת מידע על פי סעיף זה, בשל אחד הטעמים המפורטים בסעיף 8 לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998. |
| 1כה. (ג) המצאת הוראה לפי סעיף קטן (א) תהיה בהתאם להוראות סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, בשינויים המחויבים. |
| 1כו. (3) להעביר את התלונה, בהסכמת המתלונן, או מי שנטען כי זכותו הופרה, אם אינו המתלונן, ובהסכמתו של הנילון או מי מטעמו, לגישור כהגדרתו בסעיף 79ג לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד הועברה התלונה לגישור כאמור, יחולו הוראות סעיף 79ג(ג), (ד) ו–(ח), והוראות לפי סעיף 79ד(א)(1), (2) ו–(2א) לחוק האמור, בשינויים המחויבים; (4) לקיים בירור כדי לקבוע אם יש מקום להגיש תביעה אזרחית כאמור בסעיף 1כח, להגיש בקשה לצו כללי כאמור בסעיף 1כט או לדחות את התלונה; (5) להגיש תביעה אזרחית בבית הדין לעבודה או בבית משפט אחר המוסמך לדון בה, לשם אכיפת הזכות נשוא התלונה, בין בשם המתלונן ובין בשמו הוא; (6) להגיש בקשה לצו כללי כאמור בסעיף 1כט. (ד) הממונה על זכויות עובדים זרים יהיה רשאי לקבוע את דרכי הטיפול בתלונות לפי הוראות סעיף זה, ובכלל זה עדיפויות וקדימויות בכל הנוגע לקיום בירור תלונות והגשת תביעות. |
| 1כז. |
| 1כח. |
| 1כט. |
| 1ל. |
| 1לא. (1) על המדינה או גוף מבוקר המנוי בסעיף 9(1) או (2) לחוק מבקר המדינה, למעט הסמכות לפי סעיף 1כד, ולמעט הסמכויות לפי סעיף 1כו(ג)(1) עד (3) ובלבד שיופעלו רק אם המדינה או הגוף המבוקר, לפי העניין, הם המעסיק או המעסיק בפועל של העובד הזר שהתלונה בעניינו והתלונה היא בקשר ליחסי העבודה או ההעסקה, לפי העניין; (2) לעניין מדיניות שנקבעה על ידי רשות מרשויות המדינה או גוף מבוקר המנוי בסעיף 9(1) או (2) לחוק מבקר המדינה, לעניין הפעלת סמכויותיהם ולעניין הוראות מינהל שנתנו; (3) על יחיד, לגבי עובד זר שהוא מעסיק בסיעוד שלא במסגרת עסקו או משלח ידו, למעט הסמכויות לפי סעיף 1כו(ג)(1) עד (3); על אף האמור, הממונה על זכויות עובדים זרים יהיה רשאי לעשות שימוש במלוא תפקידיו וסמכויותיו לפי פרק זה במקרים שבהם קיים חשש לאחד מאלה: (א) סחר בבני אדם, החזקה בתנאי עבדות או עבודת כפייה, כמשמעותם בסימן ז' בפרק י' לחוק העונשין; (ב) מעשה המהווה עבירת מין או אלימות; |
| 1לב. |
| 2. 6 (תיקונים: התשנ"ג, התשנ"ה, התש"ס, התשס"ג, התשס"ד, התשס"ה, התשס"ח, התשע"ב, התשע"ד, התשע"ה) (א) מעסיק שעשה אחד מאלה - (1) העסיק עובד זר שאינו רשאי לעבוד בישראל מכח חוק הכניסה לישראל, והתקנות לפיו; (2) העסיק עובד זר בניגוד להוראות סעיף 1יג, ובלבד שהמעשה אינו נכלל בין המעשים המפורטים בסעיף קטן (ב), דינו - כפל הקנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, וקנס נוסף פי ארבעה מהקנס הקבוע בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, לעובד, לכל יום שבו נמשכת העבירה, ואם נעברה העבירה לגבי עובד זר שהועסק במסגרת עסקו או משלח ידו של המעסיק, דינו מאסר שנה או קנס פי ארבעה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, וקנס נוסף פי ארבעה מהקנס הקבוע בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, לעובד, לכל יום שבו נמשכת העבירה. (א1) קנס כאמור בסעיף קטן (א) לא יפחת מכפל הקנס המינהלי הקבוע לעבירה, ובית המשפט רשאי להקל בעונש כאמור, מטעמים מיוחדים שיירשמו; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על — (1) העסקת עובד זר בתחום הסיעוד המועסק על ידי אדם כאמור בסעיף 398(א2)(5) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה—1995, ובלבד שאותו מעסיק קיבל היתר להעסיק עובד זר; (2) העסקת עובד זר בענף חקלאות על ידי מעסיק בעל היתר, ובלבד שיש בידי העובד הזר רישיון עבודה בענף חקלאות ובקשה להעסיקו במקום או בענף חקלאות אחר הוגשה וטרם נענתה. (ב) מי שעשה אחד מאלה - (1) העסיק עובד זר, בלי שהמציא אישור רפואי כנדרש לפי הוראות סעיף 1ב; (2) העסיק עובד זר בלי שהתקשר עמו בחוזה עבודה בכתב בהתאם להוראות סעיף 1ג; (3) העסיק עובד זר בלי שהסדיר לעובד הזר ביטוח רפואי בהתאם להוראות סעיף 1ד, או ניכה משכרו של העובד הזר סכום העולה על השיעור שנקבע בתקנות לפי אותו סעיף; (4) העסיק עובד זר בלי שהעמיד לשימושו מגורים הולמים בהתאם להוראות סעיף 1ה או ניכה משכרו של העובד הזר סכום העולה על השיעור שנקבע בתקנות לפי אותו סעיף; (5) לא החזיק בהתאם להוראות סעיף 1ו, עותק של חוזה עבודה או תרגום לעברית ממנו או מסמכים נוספים, במקום כאמור באותו סעיף או שלא מסר הודעה כאמור באותו סעיף; (6) לא העביר לממונה דין וחשבון או מסמך אחר במועד או באופן הנדרש לפי הוראות סעיף 1ט; (7) לא מסר לעובד הזר תלוש שכר או מסר לעובד הזר תלוש שכר שלא נכללים בו פרטי השכר ששולם לעובד, כולם או חלקם, בניגוד להוראות סעיף 24 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958; (8) העסיק עובד זר בלי שהפקיד בעבורו בקרן או בחשבון הבנק את מלוא כספי הפיקדון לפי הוראות פרק ד'; דינו - (א) לגבי עבירה לפי פסקאות (5), (6) או (7) - כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, וקנס נוסף פי ארבעה מהקנס האמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, לעובד, לכל יום שבו נמשכת העבירה; (ב) לגבי עבירה לפי פסקאות (1), (2), (3), (4), (8) או (9) - פי ארבעה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, וקנס נוסף פי ארבעה מהקנס האמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, לעובד, לכל יום שבו נמשכת העבירה; ואולם אם נעברה העבירה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) לגבי עובד זר שהועסק במסגרת עסקו או משלח ידו של המעסיק, דינו - קנס כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), לפי הענין, או מאסר שנה; (ג) קבלן שטיפל על פי חוזה קבלנות, כמשמעותו בחוק חוזה קבלנות, התשל"ד-1974, שנעשה עם מעסיק של עובד זר, בהסדרת הענינים האמורים בסעיפים 1ב עד 1ה, כולם או חלקם, ולא הסדיר כראוי את הענינים האמורים לפי הוראות אותם הסעיפים, או שטיפל כאמור בהסדרת תנאי העבודה של עובדים זרים, לרבות בתשלום שכר עבודה ותשלומים נלווים, ופעל בענין זה תוך הפרת הוראות כל חיקוק, דינו - מאסר או קנס כקבוע בסעיף זה או בחיקוק שהוראתו הופרה, לפי הענין, כאילו היה מעסיקו של העובד הזר. |
| 2א. 7 [תיקונים: התשנ"ה (מס' 2), התשס"ג, התשע"ד] (א) מעסיק או מתווך כוח אדם שעשה אחד מאלה, בין בתמורה ובין שלא בתמורה: (1) העמיד ביודעין מקום לינה לרשותו של עובד זר, שנכנס לישראל שלא כדין, או שיושב בה שלא כדין, או שעובד בישראל ללא רשיון שניתן לכך לפי חוק הכניסה לישראל ((להלן - רשיון עבודה כדין), בין אם המקום היה בבעלותו או בהחזקתו, ובין אם היה בבעלותו או בהחזקתו של אדם אחר; (2) תיווך או סייע, בכל דרך אחרת, בהשגת מקום לינה לעובד זר כאמור בפסקה (1), דינו - כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 ואם נעברה העבירה אגב עיסוקו של מי שעבר את העבירה בעסקו או במשלח ידו, דינו - קנס כאמור או מאסר ששה חודשים. (ב) לענין עבירה לפי סעיף קטן (א), מעסיק או מתווך כוח אדם, שעשה אחד המעשים האמורים בסעיף קטן (א), עליו הראיה שבדק כי בידי העובד הזר מסמכים שלפיהם הוא נכנס לישראל כדין, יושב בה כדין ועובד בה לפי רשיון עבודה כדין או שבנסיבות הענין לא היה עליו לדעת, בעת שעשה את אחד המעשים האמורים בסעיף קטן (א), שהעובד הזר נכנס לישראל שלא כדין, או שהוא יושב בה שלא כדין, או שהוא עובד בה ללא רשיון עבודה כדין. (ג) בסעיף זה, "עובד זר" - עובד זר שפרק ו' לחוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה), התשנ"ה-1994, חל עליו. |
| 2ב. (א) מי שמסר מידע כוזב לענין פרק ד'2 או שהעלים עובדות שיש להן חשיבות לענין הפרק האמור, דינו - כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) בחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בחוק זה - חוק העונשין), לכל עובד שלגביו נעברה העבירה. (ב) מעסיק שלא קיים חובה המוטלת עליו לפי סעיף 1יז או 1יט, דינו - הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, לכל עובד שלגביו נעברה העבירה, וקנס נוסף כקבוע בסעיף 61(ג) לחוק האמור לכל עובד ולכל שבוע שבו נעברה העבירה. |
| 2ג. מי שאינו ממלא אחר הוראה של הממונה על זכויות עובדים זרים לפי סעיף 1כה(א), דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, וקנס נוסף, בשיעור של 5% מהקנס כאמור, לכל יום שבו נמשכת העבירה מעבר לפרק הזמן שנקבע בהוראה. |
| 3. 8 (תיקונים: התשנ"ג, התשנ"ה, התשע"ד) מתווך כח אדם שתיווך עבודת עובד זר שהעסקתו מהווה עבירה לפי סעיף 2, דינו - כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, או מאסר ששה חודשים. |
| 3א. (ג) מעסיק אשר עבר על הוראות סעיף זה ועל התקנות לפיו, דינו - כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, או מאסר שישה חודשים. |
| 4. 9 (תיקון התשס"ה, התשע"ד) (א) מעסיק בפועל שמועסק אצלו עובד זר אשר אינו רשאי לעבוד בישראל לפי הוראות חוק הכניסה לישראל, דינו כדין מעסיק שעבר עבירה לפי הוראות סעיף 2(א)(1). (ב) מעסיק בפועל שמועסק אצלו עובד זר המועסק על ידי קבלן כוח אדם בניגוד להוראות סעיף 1יג, דינו כדין מעסיק שעבר עבירה לפי הוראות סעיף 2(א)(2). (ג) מעסיק בפועל המפר חובה כלפי עובד זר המועסק אצלו, החלה עליו לפי הוראות סעיף 1ז1(ב), דינו - מאסר שישה חודשים או כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין), וקנס נוסף בשיעור כפל הקנס האמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, לעובד, לכל יום שבו נמשכת העבירה; לענין זה, |
| 4א. |
| 5. (א) נושא משרה חייב לפקח ולעשות כל שאפשר למניעת עבירות כאמור בסעיפים 2 עד 4 בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר את חובתו כאמור, דינו - כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977; לענין סעיף זה, (ב) נעברה עבירה לפי סעיפים 2 עד 4 בידי תאגיד, חזקה היא שנושא משרה הפר חובתו האמורה בסעיף זה, אלא אם כן הוכיח שנהג בלא מחשבה פלילית ובלא רשלנות ושעשה כל שאפשר כדי למנוע את העבירה. |
| 5א. |
| 5א1. |
| 5ב. |
| 6. (ג) על חקירה לפי סעיף קטן (ב)(1) יחולו הוראות סעיפים 2 ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), ועל דבר שנתפס לפי - סעיף קטן (ב)(2) יחולו הוראות הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969. (ד) המפריע למפקח במילוי תפקידו לפי חוק זה, דינו - מאסר שישה חודשים. (ה) מי שאינו ממלא אחר דרישת מפקח לפי סעיף זה, דינו - מאסר שישה חודשים וקנס כאמור בסעיף 61(ג) בחוק העונשין, לכל יום שבו נמשכת העבירה מעבר לתקופת הזמן שנקבעה בהתראה ושתחילתה עם מסירתה או לאחר הגשת כתב אישום בשל אותה עבירה, הכל לפי המוקדם; לענין זה, (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו, והוא לובש מדי מפקח, בצבע ובצורה שהורו לעניין זה השר ושר הפנים, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה; (2) יש בידו תעודת מפקח החתומה בידי השר או שר הפנים, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה. (ז) בסעיף זה, "עבירה שבתחום פיקוחו", של מפקח - (1) לגבי מפקח שהסמיך השר - עבירה מהעבירות המפורטות להלן: (א) עבירות לפי סעיפים 2(ב)(2) עד (5) ו–(7) עד (9), 2ג, 4(ג) ו–5א; (ב) עבירה לפי סעיף 2(ג), למעט לגבי העניינים האמורים בסעיף 1ב; (ג) עבירה לפי סעיף 5, לגבי העבירות המנויות בפסקאות משנה (א) ו–(ב); (2) לגבי מפקח שהסמיך שר הפנים - עבירה מהעבירות המפורטות להלן: (א) עבירות לפי סעיפים 2(א), 2(ב)(1), (5), (6) ו–(8), 2א, 2ב, 3, 3א(ג) ו–4; (ב) עבירות לפי סעיף 2(ב)(3) ו–(4), למעט לעניין ניכוי משכר; (ג) עבירות לפי סעיף 2(ג), לגבי העניינים האמורים בסעיפים 1ב, 1ד ו–1ה, למעט לעניין ניכוי משכר; (ד) עבירה לפי סעיף 5, לגבי העבירות המנויות בפסקאות משנה (א) עד (ג). (ח)10 לשם פיקוח על ביצוע הוראות סעיפים 1ד ו-1ה או בהתעורר חשד לביצוע עבירה לפי סעיף 2(ב)(3) או (4), לגבי עובדים זרים המועסקים באחד הענפים האלה: הבניין, התעשייה או החקלאות - (1) הסמכויות האמורות בסעיפים קטנים (א) עד (ג) יהיו נתונות גם לאחד מאלה, ובלבד שקיבל הדרכה לעניין סמכויות אלה וההוראות שלעניינן הן ניתנו, ויראו אותו כמפקח כהגדרתו בסעיף קטן (א), בשינויים המפורטים בפסקה (2): (א) עובד משרד החקלאות ופיתוח הכפר שהוסמך לפי סעיף 5(א)(1) לחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד-1994; (ג) עובד משרד הכלכלה והתעשייה שהוסמך לפי סעיפים 30, 31 ו-32 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח-1957; (2) במקום מדי מפקח כאמור בסעיף קטן (ו)(1) ילבש מפקח כאמור בפסקה (1) מדי מפקח של משרדו, ובמקום תעודה כאמור בסעיף קטן (ו)(2) יישא ויציג תעודה המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו כמפורט בפסקה (1), החתומה על ידי מי שהסמיכו כאמור בפסקאות משנה (א), (ב) או (ג) לפסקה האמורה, בצירוף אישור בכתב מהשר בדבר סמכויותיו לפי סעיף קטן זה. |
| 6א. |
| 6ב. |
| 6ג. (א) סעיפים 1ב עד 1יא9 וסעיפים 6א ו-6ב לא יחולו לגבי עובד זר שפרק ו' לחוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה), התשנ"ה-1994, חל עליו. (ב) השר, בהסכמת שר הפנים ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות בדבר אי–תחולת סעיפים 1ג, 1ד, 1ה, 1ו, 1ז1, 1ח, יא(א), ואי–תחולת סעיף 6ב לעניין אותם סעיפים, כולם או חלקם, על עובד זר המועסק בעבודה, במקצוע או בענף שקבע, דרך כלל או לסוגים, למקרה מסוים, בתנאים שקבע או שהורה, לפי העניין; הוראות כאמור לעניין אי–תחולת סעיף 1יא(א), ייקבעו בהסכמת שר האוצר. (ג) שר הפנים, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות בדבר אי–תחולת סעיפים 1ב, 1ז2, 1ט, 1י, 1י1, 1יא(ב) עד (ז) ו–1יא2 עד 1יא9, ואי–תחולת סעיף 6ב לעניין אותם סעיפים, כולם או חלקם, על עובד זר המועסק בעבודה, במקצוע או בענף שקבע, דרך כלל או לסוגים, למקרה מסוים, בתנאים שקבע או שהורה, לפי העניין; הוראות כאמור לעניין אי–תחולת סעיפים 1י, 1י1, 1יא(ב) עד (ז) ו–1יא2 עד 1יא9, ייקבעו בהסכמת שר האוצר. |
| 6ג1. 11 (תיקון התש"ף) על אף הוראות סעיף 6ג, סעיפים 1ד ו-1ה יחולו לגבי עובד זר כאמור בסעיף 6ג(א), השוהה בישראל כדין בהיתר שהייה למטרת עבודה עם לינה כמשמעותו בסעיף 1ה(ה). |
| 6ד. |
| 6ה. |
| 7. בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, בתוספת השניה, בסופה יבוא: "חוק עובדים זרים (העסקה שלא כדין), התשנ"א-1991". |
| 8. |
| 8א. |
| 9. |
|