דעות וניתוחים

עו"ד מיכאל הוכהויזר מסביר בראיון ל"תקדין" מדוע השיגו הסכמי הממון שיא פופולאריות

למרות קריאת מבשלות הבירה המקומיות, הסכם גאט"ט אוסר להפלות מוצרים מיובאים ע"י מס מקומי

על פי החוק הבריטי העדכני, יש לקבל רשות ממנהל התביעה הציבורית לפני הוצאת צו מעצר נגד החשודים בפשעי מלחמה

ראיון עם עו"ד אהוד גולן על הכלים שלרשות בעל הדירה וממה עליו להיזהר

עדות מבפנים: חפים מפשע שלא עומדים בלחץ או עושים שיקול קר - וחותמים

הטיפול ברווחים הכלואים אינו "הטבת מס" אלא הקטנת "הקנס", להשגת מטרות החוק

פקודת סדר הדין הפלילי מקנה למשטרת ישראל הסמכות לתפוס חפץ מסוים אם יש לה יסוד סביר להניח כי באותו חפץ נעברה עבירה, או עומדים לעבור בו עבירה, או שהוא עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה שנעברה, או שניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה

בשנים האחרונות, עדים אנו לתופעה חמורה אשר בה, במקרה הטוב, נעצר חשוד על לא עוול בכפו במשטרה לתקופה ארוכה (או לחילופין שוהה תחת תנאים מגבילים), כשלבסוף נסתיים ההליך ללא כל הגשת כתב אישום ונסגר תיקו מחוסר אשמה. במקרה הרע, מעצרו של החשוד אינו נסתיים במשטרה, אלא, שמוארך עד תום ההליכים נגדו (במקביל להגשת כתב האישום), ולבסוף, חוזרת בה התביעה מכתב האישום ו/או מסתיים ההליך בזיכוי

הלכה פסוקה היא, כי עונש מאסר יש לבצע באופן מיידי לאחר מתן גזר הדין (כאמור בלשון סעיפים 43, 44 ו-87 לחוק העונשין, תשל"ז-1977), וכי בעצם הגשת ערעור אין כדי להצדיק עיכוב ביצוע של גזר הדין. כלל זה מקורו באינטרס הציבורי לאכיפה אפקטיבית של החוק, כמו גם שמירת אמון הציבור במערכת אכיפת החוק על כלל גורמיה

חוק ההסגרה, תשי"ד-1954, הוא המתווה המסגרת הנורמטיבית חוקית, בכל הנוגע להסגרתם של אזרחים ותושבים ישראלים למדינות זרות. החוק מתנה ההסגרה במספר תנאים (ראשונים) מצטברים שהינם: קיומו של הסכם הסגרה או אמנה בין המדינה המבקשת (הזרה) לבין מדינת ישראל; העבירה בגינה מבוקשת ההסגרה דינה מאסר שנה או יותר, לו נעברה בישראל; הסגרתו של אזרח ישראל הינה לשם העמדתו לדין במדינה המבקשת, וכי זו התחייבה להחזיר לישראל לשם נשיאת עונשו, אם הושת עליו עונש מאסר. יצוין כי בכל הנוגע לריצוי עונש המאסר בישראל, רשאי המוסגר לוותר על זכות זו ולבקש לשאת במאסר במדינה הזרה