שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > ביהמ"ש: כינוי עורך דין "פרקליטו של השטן" – אינו מהווה לשון הרע

חדשות

ביהמ"ש: כינוי עורך דין "פרקליטו של השטן" – אינו מהווה לשון הרע
ביהמ"ש: כינוי עורך דין "פרקליטו של השטן" – אינו מהווה לשון הרע
26/12/2018, עו"ד לילך דניאל

בית המשפט לתביעות קטנות דחה את תביעתו של עו"ד נגד אדם שכינה אותו בפייסבוק "פרקליטו של השטן" על רקע הבחירות לרשויות המקומיות בהן התמודדו השניים למועצת העיר, ועל רקע ייצוג שהעניק התובע לחבר בארגון החמאס. ביהמ"ש: "אין בביטוי 'פרקליטו של השטן' כדי להצביע על היותו של התובע איש דמוני חלילה, אלא ביטוי אשר מציין את העובדה כי לקוחו הוא אכן איש מסוכן לישראל"

התובע והנתבע התמודדו בבחירות המקומיות שהתקיימו בעירם על מקום במועצת העיר מטעם רשימות מתחרות. במקביל שימש התובע, עו"ד במקצועו, כעורך דינו של חבר ארגון החמאס שהורשע בסדרת עבירות ביטחוניות. לטענת התובע, במסגרת קבוצה בפייסבוק המונה כ-2000 חברים כינה אותו הנתבע "פרקליטו של השטן", וכן ביקש להניא חברים בקבוצה מלהצביע לרשימתו של התובע. זאת, ע"י העלאת טענות ספקולטיביות לפיהן בידי החמאס מידע מפליל ביחס לתובע, אשר הארגון יעשה בו שימוש בניסיון לסחוט את התובע על מנת להפעיל אותו בהתאם לאינטרסים של הציבור הערבי בלוד. נוכח האמור, הגיש התובע תביעת לשון הרע נגד הנתבע לבית המשפט לתביעות קטנות ברמלה.

לטענת הנתבע, מעולם לא התכוון לפגוע בתובע באופן אישי וכל ההתבטאויות המיוחסות לו נאמרו במסגרת זכות הציבור לדעת, אגב הליך הבחירות למועצת העיר ובמסגרת הטענות הלגיטימיות שמעלים מועמדים אלה כלפי אלה. עוד הוסיף כי התוודע לטענות כנגד התובע במסגרת קבוצות פייסבוק שונות וכל שעשה היה העלאת תהיות וספקולציות, לא במסווה של קביעת עובדה אלא תוך העלאת שאלות לגיטימיות לטעמו ביחס לתפקידו של התובע במסכת ההגנה על מי שהורשע כאיש ארגון החמאס ולמשמעות עובדה זו. עוד לדברי הנתבע, קבלת התביעה משמעה השתקה של ביקורת לגיטימית החוסה תחת כנפי חופש הביטוי ותהווה פגיעה אנושה בתהליך הבחירות הדמוקרטיות.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

הרשמת הבכירה אביגיל פריי קבעה כי עצם פרסום העובדה כי התובע שימש כפרקליטו של איש חמאס אינה מהווה לשון הרע וגם השימוש בביטוי "פרקליטו של השטן" חוסה תחת ההגנות הקבועות בחוק. לדעת הרשמת, המדובר בביטוי מוכר וידוע וכי לא מדובר בעבירות תנועה או בהסגת גבול אלא במי שהוא חבר בארגון ששם לו למטרה לרצוח אזרחים ישראלים. "אין בביטוי "פרקליטו של השטן" כדי להצביע על היותו של התובע איש דמוני חלילה", כתבה הרשמת, "אלא ביטוי אשר מציין את העובדה כי לקוחו של התובע הינו אכן איש מסוכן לישראל".

עוד הוסיפה הרשמת כי "פרקליטו של השטן" הוא כאמור ביטוי מוכר וקיים אף סרט נודע בשם זה. ביתר פירוט ציינה כי פרקליט השטן היה תפקיד בכנסייה הקתולית שהפך לרשמי ע"י האפיפיור במאה ה-16 ובוטל רק במאה ה-20. דובר בפקיד שתפקידו היה לייצג לכאורה את השטן בדיונים על הענקת התואר "מבורך" או "קדוש" למועמד ולהתנגד לה, ולטעון כנגד "פרקליט האל", שתמך בהקדשה. לדעת הרשמת, אין בשימוש בכינוי זה כדי לרמז על היותו של התובע פרקליטו של השטן עצמו, אלא הבעת עמדה לגיטימית החוסה תחת הגנת תום הלב בחוק איסור לשון הרע.

עוד התייחסה הרשמת לטענות הנתבע ביחס לתפקודו של התובע במועצת העיר לאור היותו פרקליט איש החמאס. לשיטתה, בעניין זה יש להבחין בין הבעת עמדה אשר החוק נותן לה מקום ולגיטימציה לבין העלאת טענות באיצטלה עובדתית אשר אינן עובדות כלל ועיקר. עוד הוסיפה, כי יש מקום לבחינת האמירות בפריזמה בה אנו שואפים למצוא את השיח הציבורי בישראל. "אכן ביהמ"ש אינו משים עצמו במקומו של הציבור הבוחר", כתבה. "חלילה לנו מלהתערב בתהליך הדמוקרטי ובזכותו של כל מצביע לקבל את המידע הרלוונטי עבורו על מנת שיוכל להכריע לטובת מי ייתן קולו במסגרת תהליך זה. עם זאת, אין בעובדה כי המדובר בהתבטאויות אשר נכתבו במהלך מערכת הבחירות כדי להצדיק כל אמירה ולחסותה תחת כנפי חופש הביטוי. אל לחופש הביטוי להפוך לחופש השיסוי".

לדעת הרשמת, ניסוח הדברים כפי שנכתבו ע"י הנתבע אינו חוצה את הרף הרלוונטי. בהתחשב במועד בהם נכתבו ובתוכן הדברים, ברור לשיטתה לקורא כי הנתבע מעלה השערות ביחס למניעיו של התובע, אולם אינו קובע כל עובדה ביחס אליהם. עוד צוין כי לא אחת נפסק ע"י בתי המשפט כי מקום בו המדובר באיש ציבור או במי ששואף להיות כזה יש להגן על חופש הביטוי בצורה רחבה יותר, וכן חשוב להדגיש גם את תקופת כתיבתם של הדברים - ערב הבחירות לרשויות המקומיות. משכך, נקבע, עיון בדברי הנתבע על רקע האמור מעלה כי יש צדדים להניח כי קורא סביר ימצא בהם דברי כיבושין הבאים לאתגר את מועמדותו של התובע למועצת העיר, בהקשר קשרי עבודתו בעבר, וספק אם מאן דהוא הקורא את הדברים יניח בעקבותיהם כי התובע משתף פעולה עם ארגון טרור. אשר על כן, קבעה הרשמת כי אין בטקסט עליו הצביע התובע ככולל לשון הרע כהגדרתה בחוק.

לצד האמור העירה הרשמת כי דווקא במישור הציבורי, ובעיקר בשדה האינטרנט ממנו נלקחו אמירותיו של הנתבע, נכון היה לתובע לנצל את אותו מדיום, כפי שעשה לאחר מכן, וזאת על מנת להפיץ את עמדתו ביחס לסוגיה שהעלה הנתבע. התביעה נדחתה. התובע יישא בהוצאות הנתבע בסך 400 שקל.

 

ת"ק 14577-10-18

 

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
עורכי דין/בעלי מקצוע עוד
151 | S:150