שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > החמרה בעונשו של לוחם מג"ב שירה קליע חי על מיידה אבנים וגרם למותו

חדשות

החמרה בעונשו של לוחם מג"ב שירה קליע חי על מיידה אבנים וגרם למותו, צילום: pixabay
החמרה בעונשו של לוחם מג"ב שירה קליע חי על מיידה אבנים וגרם למותו
19/08/2018, עו"ד לילך דניאל

בית המשפט העליון קיבל את ערעור המדינה על קולת עונשו של בן דרי, מפקד כיתה לשעבר במשמר הגבול, שבמהלך היערכות בכפר ביתוניא ירה בשוגג קליע חי לעבר נער בן 17 שיידה אבנים וגרם למותו. השופט סולברג: "הנשק שניתן לדרי על מנת להציל את הנפש, שימש – בשל כוונת זדון לפצוע, ורשלנות חמורה שנלוותה לה – לשפיכות דמים"

בית המשפט העליון קיבל היום (א') את ערעור המדינה והכפיל את עונש המאסר שהוטל על בן דרי, שוטר מג"ב, אשר הודה והורשע בעבירות של גרם מוות ברשלנות ופציעה בנסיבות מחמירות בכך שירה לעבר הנער נדים נאוורה בשנת 2014 וגרם למותו.

המערער, בן דרי, שירת כמפקד כיתה במשמר הגבול. במאי 2014, כחלק מהיערכות ל"יום הנכבה", הוצבה הפלוגה בה שירת המערער במספר עמדות באזור הכפר ביתוניא. המערער ומספר שוטרים נוספים הוצבו במרפסת הצופה לעבר ציר מרכזי בכפר, וזאת במטרה להדוף ולמנוע כניסת מפגינים לכיוון מחסום ביתוניא. המערער קיבל הוראה לבצע, במידת הצורך, ירי כדורי גומי לעבר מפרי-סדר, בהתאם לנהלים הכלליים בנושא והנחיות נוספות שיתקבלו במהלך האירוע.

המערער היה חמוש ברובה M-16 שעליו הותקן "רומה", המשמש לירי כדורי גומי. המערער נשא כדורי גומי ומחסניות תחמיש המכילות תרמילים חסרי קליע המשמשים לירי כדורי גומי, ומובחנים בגודלם ובצורתם מכדורים "חיים". על אף שהיה עליו לעשות כן, לא ווידא המערער כי המחסניות שברשותו מכילות חסרי קליע בלבד. בשלב מסוים הגיעו למקום מפרי סדר ויידו אבנים לעבר הכוח ממרחק של 60-80 מטרים.

בין מפרי הסדר היה גם קטין בן 17 שאף הוא יידה אבן לעבר הכוח. לאחר שיידוי האבנים פסק, צעד הקטין במרחק עשרות מטרים מהכוח כשידיו לצדי גופו ופניו לכיוון הכוח. בניגוד לנהלים, ולמרות שלא נשקפה ממנו סכנה לכוח, כיוון המערער את נשקו לעבר מרכז גופו של הקטין וירה בו בכוונה לפצוע אותו. זאת, בסוברו כי המחסנית בנשקו מכילה חסרי קליע, מבלי שבדק את תכולתה, ומבלי שטען את נשקו בכדור גומי כנדרש. בפועל, המחסנית הכילה קליע "חי", שחדר לחזה הקטין. הקטין התמוטט במקום, הובהל לבית חולים ברמאללה ושם נקבע מותו לאחר זמן קצר.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

בעקבות האמור, הועמד המערער לדין והוא הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות של פציעה בנסיבות מחמירות וגרם מוות ברשלנות. באפריל האחרון גזר עליו בית המשפט המחוזי בירושלים עונש של 9 חודשי מאסר ופיצוי בסך 50 אלף שקל למשפחת המנוח, לאחר שקבע כי המחדלים בהתנהלותו הצטברו לכדי רשלנות חמורה וגם הירי עצמו – שבוצע ברשלנות – נעשה ללא כל הצדקה. על גזר דינו של בית המשפט המחוזי הוגשו ערעורים מזה ומזה לבית המשפט העליון. בעוד המערער הלין על חומרת העונש, המדינה ערערה על קוּלתו.

השופט נעם סולברג, אליו הצטרף השופט דוד מינץ, קיבלו את ערעור המדינה וקבעו כי יש להחמיר בעונשו של דרי. לדעת סולברג, מדובר במקרה המעורר קושי רב כיוון שהוא מציב באופן מובהק ערכי קדושת חיי אדם והשמירה על טוהר הנשק, אל מול שיקולים הנוגעים לנסיבותיו האישיות של דרי ולרקע למעשהו. בעניין זה, הזכיר סולברג כי בית המשפט העליון כבר עמד בעבר על החשיבות הרבה הטמונה בשמירה קפדנית על טוהר הנשק במערכת הצבאית, בקובעו כי דווקא לאור מעמדה המיוחד של המערכת הצבאית, נדרשת הקפדת-יתר באכיפת הנורמות המוסריות-ערכיות בפעילות הצבא וחייליו, במיוחד בכל הקשור לחובת השמירה הקפדנית על כללי הריסון וההגבלה בשימוש בכח הנשק והשררה הצבאית.

על רקע דברים אלו, ציין סולברג כי דרי הפר את עקרון טוהר הנשק בכך שהתכוון לפצוע את המנוח, כאשר אין עוררין על כך שהוא כיוון מהמרפסת את נשקו לעבר מרכז גופו של המנוח בניגוד לנהלים וירה בו, במטרה לגרום למנוח פציעה, למרות שלא נשקפה ממנו סכנה לכוח. "עשיית דין עצמית שכזו, פעולת עונשין, החלטה מוּדעת לגרום לפציעה באין כל סכנה – כזאת לא יֵעשה בשום פנים ואופן", כתב סולברג.

לכך, נקבע, מצטרפת העובדה שהירי שבוצע לקה ברשלנות כפולה שכן דרי לא וידא שהמחסנית שהחזיק ברשותו מכילה תרמילים "חסרי קליע" בלבד להבדיל מ"כדורים חיים" ואף לא טען את נשקו בכדור גומי בטרם ביצע את הירי. "על העונש להלום אפוא את חומרת מעשהו של דרי", כתב סולברג, "שבירי בלתי-מוצדק, שבוצע תוך רשלנות המצויה ברף הגבוה, ומתוך מטרה לפצוע, גורם למותו של אדם; הגם שמעשיו של אותו אדם-מנוח – ידוי אבנים – חמורים ומסוכנים עד מאד".

עוד הוסיף השופט כי הוא ער לכך שדרי היה שוטר מצטיין ומוערך, כמו גם לאמור בחוות הדעת מטעם שירות המבחן ולהמלצותיו. עם זאת, לשיטתו, בית המשפט המחוזי כבר שקל את השיקולים הצריכים לעניין, אלו שלקולא ואלו שלחומרה, אלא שבסופו של דבר באיזון הכולל לא ניתן בגזר הדין ביטוי הולם דיו לערך חיי האדם שנגדעו על-ידי דרי, וגם לא לשיקולים שבבסיסם חובת ההקפדה על עקרון טוהר הנשק. לדברי השופט, הרשלנות הכפולה של דרי בכך שלא וידא שהמחסנית מכילה תרמילים "חסרי קליע", ושלא טען את נשקו בכדור גומי היא חמורה; אך חמורה ממנה היא כוונתו לפצוע את המנוח כשלא נשקפה ממנו סכנה לכוח, והתוצאה שנבעה מכך – מותו של המנוח. אשר על כן, סבר סולברג כי יש להכפיל את עונשו של דרי כך שירצה 18 חודשי מאסר חלף 9 חודשי המאסר שהשית עליו בית המשפט המחוזי.

השופט אלרון מנגד, סבר בדעת מיעוט כי היה מקום לדחות את שני הערעורים. לשיטתו, בחינת מעשיו של דרי צריכה להיעשות תוך התחשבות באווירה המתוחה בה היה נתון בעת מעשה ואין זה ראוי לנתק את מעשיו מהאירועים שהתרחשו דקות ספורות קודם לכן, ובפרט מהעובדה שהמנוח עצמו יידה אבנים לעבר הכוח. עוד סבר אלרון כי אין גם להתעלם מההנחיה הברורה שניתנה לדרי ולחברו לבצע ירי כדורי גומי לעבר מפרי הסדר. לשיטתו, בחלוף ארבע דקות בלבד מיידוי האבנים דרי לא בהכרח היה מודע לעובדה שתמו הפרות הסדר, ולכך שהמנוח, שהשתתף בהפרות הסדר, וצעד כעת לעבר הכוח, אינו מהווה יותר איום. עוד סבר אלרון כי בחירתו של דרי להודות בביצוע העבירות, וקבלת האחריות מצידו על תוצאתם הקשה, מעידה אף היא על כך שאין זה המקרה ההולם להגשים באמצעותו את התכלית ההרתעתית בבחינת למען יראו וייראו.

על כך השיב השופט סולברג כי אכן, חייל או שוטר המצוי במצב לחימה עלול לטעות ויש לבחון את מעשיו על רקע הסיטואציה המורכבת, כשלעתים הדבר עשוי אף להקים סייג מאחריות פלילית, ולהביא לזיכּויוֹ ממעשה שתוצאתו איומה ונוראה. עם זאת, לשיטתו, אין זה אינו המצב בעניינו של דרי שכן הוא עצמו הודה במסגרת הסדר הטיעון כי לא ירה מחמת חשש – אובייקטיבי או סובייקטיבי – מפני המנוח, אלא ירה חרף העובדה שלא נשקפה ממנו סכנה. "אחריות אדירה מוטלת על חייל ועל שוטר האוחזים בנשק", כתב סולברג. "לא 'יד קלה' על ההדק, לא 'יד כבדה'; יד אחראית על ההדק, להבחין בין הצלת נפש לבין שפיכות דמים.... לצערנו, הנשק שניתן לדרי על מנת להציל את הנפש, שימש – בשל כוונת זדון לפצוע, ורשלנות חמורה שנלוותה לה – לשפיכות דמים. במבחן הזה כּשל דרי; עליו ליתן את הדין".

השופט מינץ, שהסכים עם דעתו של סולברג, סבר אף הוא כי קשה עד מאוד לבחון את מעשיהם של חיילי צה"ל או של שוטרי משטרת ישראל המצויים בחוד החנית והנלחמים במפרי סדר, ולכן יש להיזהר בבחינת פעולותיהם הנעשית בחכמה שלאחר מעשה. עוד הוסיף כי יש לוודא כי החיילים והשוטרים יוכלו לבצע את תפקידם הקשה ללא מורא וללא חת, תוך שלנגד עיניהם תעמוד ההצלחה בביצוע המשימה ולא החשש לעמוד לדין בשל ביצוע המשימה. עם זאת, לדעת מינץ, דרי חרג באופן ניכר וברור מהגבול הקיים בין המותר לבין האסור ומעשיו פגעו גם בערך של טוהר הנשק. משכך, יש לקבל את ערעור המדינה על קולת עונשו כפי שקבע השופט סולברג.

מפרקליטות המדינה נמסר בתגובה לפסק הדין: "בית המשפט העליון קיבל את עמדת המדינה והחמיר את עונשו של הנאשם. במקרה שלפנינו קיימת חשיבות רבה בהעברת מסר ברור בכל הנוגע להקפדה על שימוש ראוי בכח, והימנעות משימוש בנשק בהעדר הצדקה מבצעית. כאשר נעשה שימוש לרעה בנשק הניתן בידיהם של חיילים ושוטרים במסגרת תפקידם, להגנה על בטחון המדינה, שלום הציבור והסדר הציבורי, יש לנקוט ענישה המבטאת את מידת הסלידה של החברה מהתנהגות זו. על המחזיקים בנשק מוטלת האחריות לעשות בו שימוש אך ורק לשם המטרות שלצורך הגשמתן הוא ניתן בידם, והדברים מקבלים משנה תוקף כשמדובר במי שנושא בעמדה פיקודית, כדוגמת הנאשם".

 

ע"פ 4497/18

 

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:87
קומיט וכל טופס במתנה