שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > המחוזי: אסור לעו"ד להקליט עו"ד אחר ללא ידיעתו ללא תלות במספר הנוכחים

חדשות

המחוזי: אסור לעו"ד להקליט עו"ד אחר ללא ידיעתו ללא תלות במספר הנוכחים, צילום: istocl
המחוזי: אסור לעו"ד להקליט עו"ד אחר ללא ידיעתו ללא תלות במספר הנוכחים
09/07/2019, עו"ד לילך דניאל

בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של עו"ד שהורשע בדין משמעתי לאחר שנמצא כי הקליט פגישת עבודה בה נכח בין היתר גם עו"ד אחר ובהמשך עשה שימוש בהקלטה בדיון בבית משפט. השופטת: העובדה שהיה עם עוה"ד אדם נוסף – אינה מאיינת את האיסור

המערער, עו"ד במקצועו, הורשע בבית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בחיפה  והן בבית הדין הארצי בעבירה על כללי האתיקה האוסרים להקליט שיחה עם עורך דין אחר ללא ידיעתו, ולעשות שימוש באותה הקלטה.

לפי הנטען בקובלנה, בנובמבר 2013 השתתף המערער בפגישת עבודה שבה נכח, בנוסף לאחרים, גם המתלונן המשמש כיועמ"ש מחוז ירושלים במשטרת ישראל. לפי הנטען, הקליט המערער את תוכן הפגישה, לרבות שיחה עם המתלונן, ללא ידיעתו או הסכמתו, ומספר ימים לאחר מכן הגיש את הקלטת השיחה ותמלול שלה בדיון שנערך בבית משפט השלום בירושלים, במהלך עדותו של עד שנכח אף הוא בפגישה המוקלטת.

עוד נטען בקובלנה כי בהמשך אותו חודש הועבר עותק מהקלטת לידי עיתונאית של העיתון "מקור ראשון", ועקב כך פורסמה כתבות שבהן צוטטו משפטים שנאמרו על ידי המתלונן בפגישה.

בבית הדין המחוזי לא חלק המערער על כך שביצע הקלטה ושעשה שימוש בה בבית המשפט. עם זאת טען כי השתתפותו בפגישה לא הייתה בכובעו כעורך דין, המתלונן לא היה אמור להיות בפגישה וזו לא נועדה לצורך הדיון בבית המשפט. בית הדין דחה טענה זו וציין כי המערער חתם על התכתובת לפני הפגישה כעורך דין, רשם את כתובת משרדו והציג עצמו בתחילת הפגישה כעורך דין. עוד נקבע כי התקבל הרושם שהפגישה לא הייתה תמימה בכל הנוגע לתיק בבית משפט השלום.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

ביה"ד דחה גם את הטענה כי המתלונן ידע שהשיחה מוקלטת או שהשיחה הוקלטה גם על ידי המשטרה, וציין כי היא הוקלטה ע"י אדם אחר שנכח ואינו עו"ד. עם זאת, נקבע כי לא די בנוכחות אדם נוסף המקליט את השיחה כדי לאפשר לעורך דין להקליט שיחה עם עורך דין אחר, ללא שהוא מיידע אותו. בהקשר זה הודגש שעורך דין יודע כיצד למשוך את הצד השני לשיחה בלשונו ולבצע מעין חקירה נגדית ואין לאפשר זאת כאשר הצד השני אינו יודע על דבר ההקלטה.

בנוסף סבר בית הדין כי אם תתקבל הטענה שניתן להקליט אם אדם שאינו עו"ד הקליט את השיחה, יוביל להתרת רסן שתפגע במקצוע עריכת הדין ותימנע מעורכי הדין לבצע נאמנה את תפקידם מחשש כי חברם למקצוע ו/או מי מטעמו מקליט שיחות פנימיות. לצד זאת קבע ביה"ד המחוזי כי לא הוכח שהמערער היה מי שהעביר את ההקלטה לעיתונאי.

בעקבות ההרשעה, הוטל על המערער עונש השעיה על תנאי למשך שלושה חודשים וכן תשלום הוצאות הלשכה בסך 3,000 שקל.

ביה"ד הארצי דחה את ערעורו של המערער במרביתו, לא התערב בקביעות העובדתיות שניתנו בביה"ד המחוזי ומצא בסופו של יום, לבטל רק את ההרשעה מעבירת התנהגות שאינה הולמת את המקצוע. גם ביה"ד הארצי אישר את הקביעה שהמערער השתתף בישיבה בכובעו כעורך דין וכי הישיבה עסקה גם בעניינים משפטיים. עוד נדחתה טענת המערער כי איסור ההקלטה אינו חל על ישיבה רבת משתתפים, ואין בכך כדי לפטור את עורך הדין המקליט מחובת ההודעה. כן אושרה קביעת ביה"ד המחוזי כי איסור הקלטה של עו"ד נועד לאפשר לעורכי דין התנהלות פנויה ופתוחה ביותר לדבר בגילוי לב.

המערער, שלא השלים עם ההכרעה, הגיש ערעור נוסף לבית המשפט המחוזי. לאחר שמיעת הטענות, קבעה השופטת ענת זינגר כי אין מקום לקבל את הערעור ואין מקום להתערב בהכרעות המשותפות לשתי הערכאות המשמעתיות. לדעת השופטת, המערער ניסה להציג את נוכחות המתלונן בפגישה כמקרית, שולית ולא משמעותית, אלא שהדבר אינו עולה עם העובדות לאשורן ואין מקום להידרש לסיטואציות תיאורטיות אחרות ושונות, אליהן הפנה המערער. בעניין זה, ציינה השופטת כי אין מקום לניסיון להשוות מצב עובדתי זה להפגנה בה נוכחים 100 אלף איש או להרצאה עם משתתפים רבים, מקריים ולא ידועים. גם מבחינה מהותית, לא דומה הפגנה לשיחה בחדר, בה מוחלפים דברים בסוגיה משפטית תחומה, אשר בעניינה אף מתנהל בסמוך הליך משפטי. כך גם לא דומה מצב זה להרצאה כללית הניתנת בפני משתתפים רבים.

לגופו של עניין ציינה השופטת כי העובדה שהיה עם המערער אדם נוסף אין בה די כדי לאיין את הוראת הכלל האוסר על הקלטה או כדי לקבוע שזה אינו חל. אכן, כאשר קיימת הקלטה בדיון בבית המשפט מורים כללי האתיקה מפורשות שיש צורך למסור על כך הודעה, בעוד שבנוגע להקלטת שיחה ע"י עורך דין אין חובה למסור הודעה, אלא יש צורך רק לוודא שדבר ההקלטה ידוע. עם זאת, לאבחנה זו, אליה הפנה המערער אין נפקות במקרה זה, מקום בו קיים ממצא עובדתי של ביה"ד לפיו המתלונן אכן לא ידע על דבר ההקלטה על ידי המערער. אשר על כן, לדעת השופטת, בדין נקבע כי המערער עבר על האיסור הן לעשות הקלטה והן להשתמש בה.

עוד נקבע כי אין מקום לטענות מפליגות הלכת שהעלה המערער בדבר פגיעה בזכויות יסוד. לדעת השופטת, טיעונו מתעלם מהעובדה שאין איסור מוחלט על הקלטה של שיחה עם עורך דין אחר, אלא קיימת רק חובה לוודא שהצד האחר יודע על דבר ההקלטה. הובהר, כי המערער יכול להתבטא בפגישה כפי שיחפוץ, וכל שעליו לעשות הוא להבטיח בתחילת הפגישה כי הצד השני מודע לכך שהשיח (כולל תגובותיו) - מוקלט.

כמו כן, נקבע כי אין מקום לטענה שהמערער לא ידע כי הוא מקליט את השיחה, ללא שטרח למסור על כך הודעה למתלונן. עובדה זו, בתוספת העובדה שהוא אף עשה שימוש בהקלטה והגישה בבית משפט השלום, חרף התנגדות שהובעה שם, די בהן להרשעה.

לבסוף קבעה השופטת כי העובדה שבישיבה נכח גם אדם שאינו עורך דין ויכול היה לכאורה להקליט את השיחה, אין בה כדי לשנות את התוצאה. בשונה ממנו, נקבע, המערער הוא אכן עורך דין ועליו לעמוד בכללי האתיקה. משעלה כי הוא בעצמו ביצע ההקלטה, וכי אף נעשה שימוש באותה הקלטה - די בכך להרשעתו.

בשולי הדברים הזכירה השופטת את ההלכה לפיה לא בנקל יתערב בית המשפט המחוזי, כערכאה שלישית, על הכרעותיהם של בתי הדין המשמעתיים, שהם שיוצקים תוכן מוחשי לחובות אשר בכללי האתיקה. הערעור נדחה.

 

עב"י 39789-04-19

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:121
קומיט וכל טופס במתנה