בית משפט השלום בקריות חייב בעלת משק לפצות את שכנה הקשיש ב-10,000 שקל, לאחר שבמהלך ויכוח בין השניים, שכלל גידופים משני הצדדים, קראה לעברו "אייכמן" ו"פרצוף של אייכמן". נקבע, כי לא ניתן לייחס למשתמש בביטוי קיצוני כמו "אייכמן" תום לב, אולם לא נמצא כי בדברים הייתה כוונה של ממש לפגוע בתובע
התובע הוא פנסיונר בן 79 שבבעלותו משק במושב, והנתבעת היא שכנתו המתגוררת במשק הסמוך. בין הצדדים קיים סכסוך מתמשך לגבי שטח אותו ניכס התובע לעצמו תוך שהציב בו עמודים וחומת רעפים. במסגרת הסכסוך, ניתן גם צו הדדי למניעת הטרדה מאיימת נגד הצדדים.
לטענת התובע, באחד הימים פירק עובד של הנתבעת את הרעפים במבואת ביתו ואיים עליו כי במידה וישיב את העמודים ישבור לו את העצמות וישרוף את ביתו. , ובהמשך איים לאחר שיח בין הצדדים איים הנתבע לשרוף את ביתו של התובע. לדברי התובע, באותו ערב החלו שני עובדי הנתבעת לחוג סביב מבואת ביתו בניסיון לפרק את העמודים.
כשיצא התובע לברר את פשר הרעשים, עלו הטונים ואחד העובדים כינה את אשתו "שרמוטה". בשלב זה הצטרפה גם הנתבעת והחלה להמטיר בצעקות כלפי התובע "אייכמן", "מפלצת", "פרצוף של אייכמן" וקראה לעבר אשתו "תחזרי לרומניה". הנתבעת אף הציגה את התובע כאדם אלים הנוהג להכות את אשתו. ואמרה "מכות, כל היום היית חוטפת מכות", "אתה היית עצור". בהמשך הערב, לטענת התובע, התקיימה מסיבה בחצר הנתבעת, תוך שהחוגגים צועקים לעברו "תזמין את המנאייק יא מנייק", ובהמשך אף נזרקו אבנים מאזור הקרוון בה מתגורר בנה של הנתבעת וניפצו חלון בבית התובע.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
הנתבעת מנגד, טענה כי מדובר בסכסוך שכנים שהתפתח לחילופי צעקות וקללות של אחד כנגד משנהו, תוך שהתובע לקח חלק בחילופי הדברים. לשיטתה, דובר בכינויים שהוטחו "בעדנא דריתחא", כאשר כל צד מטיח במשנהו תיאורים וכינויים שונים. כמו כן, טענה הנתבעת כי התנצלה על האמירה "אייכמן" והוסיפה כי הדברים כוונו כלפי הנתבע בלבד ולכן אינם "פרסום". עוד טענה כי המילה "אייכמן" נאמר בהקשר "פרצופו של אייכמן", קרי תיאור חזות חיצונית ולא השוואה באופן אישי.
הרשם הבכיר יניב לוזון קבע כי אין מחלוקת שהביטוי "אייכמן" מהווה לשון הרע, ואין מקום לבדל את הביטוי "פרצוף של אייכמן" כתיאור חזות בלבד. הוזכר, כי אייכמן היה פושע מלחמה נאצי מהאחראים הראשיים לביצועה בפועל של תוכנית הפתרון הסופי להשמדת היהודים במלחמת העולם השנייה ובמהלך השואה.
מנגד, באשר לביטוי "מפלצת" סבר הרשם כי בשל הקריאה ההדדית גם מצדו של התובע כלפי הנתבעת, נכון יהיה "לקזז" ביטוי זה ולא לדון בו. באשר לכך שהנתבעת הציגה את התובע כאדם אלים הנוהג להכות את אשתו, סבר הרשם כי מדובר בגידופים שנאמרו ברוגז ובכעס ולכן אין לראות בהם לשון הרע המקימה עילת תביעה לפי החוק. לפיכך, נקבע כי רק הביטויים "אייכמן" ו"פרצוף של אייכמן" מהווים לשון הרע בנסיבות העניין.
אשר לתחולת הגנות החוק, סבר הרשם כי לא ניתן לייחס למשתמש בביטוי קיצוני כמו "אייכמן" תום לב שכן אין לקבל כי המפרסם אמר את הדברים בלא שידע כי האמירה פוגעת, קיצונית ומשפילה. עם זאת, לא נמצא כי בדברים הייתה כוונה של ממש לפגוע בתובע מצד הנתבעת, שכן דובר אומנם בשני ביטויים חמורים לכשעצמם אולם אין לנתקם מזהות האומרת - אישה פשוטה שספק אם הבינה את חומרת המילים שאמרה וספק אם כוונתה הייתה לפגוע.
בפסיקת סכום הפיצוי, התייחס הרשם לעובדה שהנתבעת התנצלה בדיון על האמירות, וכי גם התובע מצדו תרם להוצאת לשון הרע בכך שהוסיף אמירות משלו להתנצחות בין הצדדים. עם זאת, סבר הרשם כי המעשים החמורים של הנתבעת ובני משפחתה והכפופים להם, שהחלו בעשיית דין עצמי, פגעו בעמודים ובחומת הרעפים וזרקו אבנים – מחייבים התייחסות מחמירה ללשון הרע ולדברים שנאמרו, היוצאים מגדר דיבורים בעלמא.
אשר על כן, תפצה הנתבעת את התובע בסך 10,000 שקל, בתוספת הוצאות בסך 1,000 שקל ושכ"ט עו"ד בסך 1,755 שקל כולל מע"מ. התובע יוצג ע"י עו"ד אבי אברהם. הנתבעת יוצגה ע"י עו"ד שלומי נעמן.
